רשת ABC שמה את מבטחה בשנים האחרונות בידיה של שונדה ריימס וראתה מכך מספר הצלחות. כולם כבר מכירים את "האנטומיה של גריי", שעושה רושם שלא נגמרת, והספין אוף שלה Private Practice אשר שרדה 6 עונות, Scandal, אשר מגיעה לסיומה בעוד שבועות מעטים ו How To Get Away With Murder, אשר ככל הנראה תזכה לעונה נוספת. אולם, מאז ההצלחות הללו היוצרת נוחלת רק אכזבות. The Catch הצליחה לשרוד בקושי 20 פרקים, אשר התחלקו לשנתיים ובשנה שעברה היא קרסה עם Still Star Crossed. אפשר להכניס אל רשימת הכישלונות של היוצרת גם את היצירה החדשה שלה For The People.
ראשית, האלמנט הראשי אשר אפיין את היוצרת בשנים האחרונות הייתה העובדה שהיא ניסתה להריץ סדרות שנעות בקצב מהיר מאד, המשפטים חדים ואפשר היה לזהות בתדירות גבוהה סרקזם. זה עבד לה עם Scandal ועם HTGAWM ובצורה פחות טובה עם The Catch. בשנה שעברה היא ניסתה משהו שונה עם Still Star Crossed, שהייתה דרמה תקופתית, אך כשלה לחלוטין. גם For The People שונה ממתכון ההצלחות של ריימס בשנים האחרונות. מדובר בדרמה כמעט חסרת הומור, לפחות בפרק הפתיחה שלה, קצב העניינים הוא איטי מאד והדרגש במשפטים, אולי בשל העובדה שמדובר בדרמה משפטית, הוא פחות על "פאנצי'ם" ויותר על העגה המשפטית. הבעיה ? המוצר לא מספיק טוב.
במבט ראשון קשה להבין מדוע בהפקה בחרו ללהק דווקא עבור הדרמה הזאת את בריט רוברטסון לתפקיד הראשי כסנגורית סנדרה בל. הסיבה היחידה שאפשר לחשוב עליה היא, שהם רצו שחקנית שונה מאד ממה שהרגילו את המעריצים לראות עד עתה. בריט היא ההפך הגמור מקרי וושינגטון, ויולה דיוויס ואפילו מיוריאל אנוס, כולן דמויות נשיות חזקות מאד. הפעם בהפקה החליטו לנקוט בגישה של הכוכבת החביבה שכולם יאהבו ומהבחינה הזאת זה בדיוק מה שמקבלים כאשר מלהקים את בריט. חביבות. מהבחינה הזאת היא עושה את שלה. האם זה מספיק בכדי להחזיק דרמה על הכתפיים ? בהחלט לא.
דווקא הליהוק של רג'ה ג'ין פייג' כלואונרד נוקס מתגלה כליהוק הטוב יותר (באופן יחסי), כאשר הוא מצליח להעביר בדיוק מה שנחוץ ממנו: השחצן, היהיר, אשר חושב שמגיע לו הכל, אבל יודע לגבות זאת כשצריך.
כל השאר הם ליהוקים מדרגה שנייה, כולל של "המבוגרים האחראיים": הופ דיוויס, אשר נראתה לאחרונה בדרמה Wayward Pines, כג'יל מרקוס מטעם הסנגוריה ובן שנקמן, אשר בו חזינו בדרמה Royal Pains, ומגלם את דמותו של רוג'ר גאן מטעם התובע המחוזי.
הבעיה הגדולה של הדרמה היא, שלאחר שצופים בה צריכים לשאול אחד את השני ובעיקר את ההפקה: בשביל מה היא נחוצה ? במה הדרמה שונה מכל כך הרבה דרמות משפטיות בהן אנו חוזים חדשות לבקרים בעשורים האחרונים ? והתשובה הקצרה היא: שהיא לא מחדשת כמעט דבר. יש תובעים ויש סניגורים, בכל פרק יהיו מספר מקרים והבעיה הכמעט יחידה היא, שהם מכירים אחד את השני וזה יכול לגרום לבעיות, כפי שחזינו בפרק הפיילוט. מלבד זאת, קשה לומר שמדובר בדרמה פורצת דרך או אפילו שונה. הטקסט שלה סביר ולא מעבר לכך, העלילה בסדר, אם כי לא "זורמת" כפי שניתן היה לראות בדרמות אחרות של שונדה וזה הכל.
אז, לראות או לא לראות ?
רק מי שממש אוהב את הז'אנר ולא יכול לפספס עוד אחת באוסף. כל השאר יכולים לדלג עליה. לא מדובר בדרמה גרועה, אבל גם בהחלט לא דרמה מספיק טובה, אשר תגרום לצופה להתמכר. כבר בשנה הבאה נזכה לראות דרמות משפטיות חדשות, אולי אחת מהן תהיה טובה יותר, אולי אפילו הספין אוף של Suits.
2 תגובות:
גם הסדרה שלה שעלתה אתמול על כבאים היא ריפ-אופ של שיקאגו פייר של דיק וולף.
יש הרגשה שהיא איבדה את הכיוון עם כל ההייפ שהיה סביבה אחרי ההצלחות ולא ממש מצליחה לכתוב שוב משהו שווה לצפייה.
הוסף רשומת תגובה