שלב סיכום עונה: האוס, עונה שביעית: הברקה אחת שעושה את ההבדל.

הפרק האחרון של העונה השישית יצר את הבסיס לכל העונה השביעית. לאחר שש עונות בהם התחבטו הצופים בשאלה: האם האוס ישכב עם קאדי ? הגיע המפנה כאשר ד"ר ליסה קאדי זנחה את החבר שלה והודיעה לגרג האוס שהיא אוהבת אותו. בחצי הראשון של העונה האוס וקאדי מנסים לנסות ולהסתגל למערכת היחסים החדשה שלהם ולקביעת הגבולות החדשים שלהם מבחינה אישית ומקצועית. ואני שואל: למה ? למה בכלל לנסות לאחד את שתי הדמויות הללו, כאשר מצד אחד יש לנו גבר שנראה טוב, פרט לנושא הרגל, גאון ומניפולאטור גדול, ומצד שני יש לנו אישה עם פרצוף מעוך, אשר נראית כאילו בכל רגע היא הולכת לישון ושנותנת לאותו גבר לדרוך עליה בכל הזדמנות שיש. מדובר בזיווג הכי גרוע לשני הצדדים. ולמען האמת, גם לא הורגש אפילו לרגע אחד מתח מיני בין השניים, למרות שבמשך שש עונות ניסו התסריטאים לייצר מתח שכזה. לפי דעתי, מדובר בחוסר כימיה בין השניים. אפילו בין אוליביה ויילד, 13 עבורכם, ובין האוס היה מתח מיני גדול יותר, בו ניתן להבחין במיוחד בפרקים האחרונים של העונה.

בעיה נוספת בעונה השביעית הייתה, שכאשר כבר החליטו התסריטאים "ללכת על כל הקופה" ולזווג בין קאדי והאוס, הצורה בה החליטו להפריד ביניהם לקראת סוף העונה הייתה פשוט דבילית. לאחר שהאוס מחליט לקחת סמים בכדי שיוכל לשבת לצידה של קאדי בעת שהיא עוברת ניתוחון, קאדי מחליטה שמגיע לה יותר מאחר והוא צריך לרצות להיות שם לידה ללא הסמים, וזאת לאחר שהוא גם מצליח להסתדר עם הילדה הקטנה שלה. זו הסיבה שהיא מחליטה לפרק מערכת יחסים עם גבר שהיא אוהבת כל כך ? לי התירוץ נראה לא מציאותי. לא פלא, שבפרק האחרון של העונה (זהירות ספויילר) רואים אותו דוהר עם המכונית שלו אל תוך הבית שלה בכדי להחזיר לה מברשת שיער ששכחה בביתו שלו. אחת הסצינות היפות ביותר בתולדות הסדרה.

מה שהתסריטאים עשו לדמות של ד"ר טאוב בעונה השביעית גובל באופרת סבון, ואתם יודעים מה אני חושב על אופרות סבון. הם לקחו את הדמות שלו כגבר נואף שאשתו, רייצ'ל, מחליטה לתת לו הזדמנות נוספת אבל בוגדת בו באופן רגשי עם גבר מקבוצת תמיכה. ד"ר טאוב מחליט שהוא לא יכול לסבול את זה והוא מודיע לרייצ'ל שהוא מעוניין להתגרש. לאחר שהוא עוזב את הבית, רייצ'ל מחליטה לנהל רומן פיזי עם אותו גבר. אבל בתפנית של 180 מעלות, ולאחר שהיא מודיעה לו שהיא לא מוכנה לשמוע ממנו יותר, השניים חוזרים להיות ביחד, כאשר היא לא מודעת לעובדה שהוא יוצא עם בחורה בת 22 שגם נכנסה ממנו להריון. והפרק האחרון גם מגלה לנו שרייצ'ל נכנסה ממנו להריון. וזאת מאישה שלא רוצה להוליד ילדים. יותר אופרת סבון מהסיפור הזה קשה להמציא. הנקודה החיובית ? פיטר ג'אקובסון, אשר מגלם את ד"ר טאוב, עושה זאת בצורה מעולה. בשל כך, הצופים יכולים להזדהות עם הדמות שלו, אשר הפכה במהלך העונה, בצורה קצת משונה, למעין סמל סקס.

דווקא הדמויות היותר וותיקות בסדרה, ד"ר פורמן וצ'ייס, הפכו בעונה השביעית לדמויות שוליות, אשר קיבלו מעט מאד התייחסות. את צ'ייס הפכו בהתחלה למעין נימפומן (בפרק אחד הוא שוכב עם שלש נשים באותו ערב), אשר מנסה באמצעות סקס להתגבר על הריקנות של סיום נישואיו, ולאחר מכן למתנזר. ד"ר פורמן הפך לאדם עצבני ששומר את הכעס שלו ולא מוכן להוציאו החוצה (דרך אגב, הפרק שעוסק בכך הוא אחד הפרקים היותר מצחיקים של הסדרה). פרט לשתי העובדות הללו הדמויות די חסרות מעוף ולא מפותחות. לפחות לא בעונה הזאת.

דרך אגב, גם דמותו של ד"ר ווילסון עברה הקטנה משמעותית, כאשר הוא הפך למעין הפוגה קומית או דרמטית מההתעסקות בהאוס וקאדי. אפילו את החברה שלו, סאם, התסריטאים העיפו לאחר מספר פרקים. חבל, הייתי מעוניין לראות אותו מקבל יותר זמן מסך.

האלמנט החיובי, שגם הפך את מרבית מהעונה השביעית לאיכותית, היה החילוף הכפוי של אוליבייה ויילד (13) באמבר טאמבלין. למי שלא יודע, ויילד רצתה לקחת חופשה בעונה הנוכחית מצילומי הסדרה, למרות שהייתה תחת חוזה, מאחר והיא רצתה לצלם 3 סרטי קולנוע אחד אחרי השני. בהפקה אישרו לה את ההיעדרות, אשר בתחילתה הייתה אמורה להיות קצרה יותר, אבל בשל הביקוש לויילד בתעשיית הקולנוע היא התארכה ונמשכה על פני 16 פרקים (היא הופיעה בפרק הראשון של העונה וחזרה בפרק ה 18). בשל כך היו צריכים להביא דמות נשית במקומה וטאמבלין הוחתמה כדסטודנטית לשנה שלישית ברפואה בשם מאסטרס, גאונה מגיל צעיר ובעלת דוקטורטים אחרים, בין היתר במתמטיקה, אשר לא מוכנה לוותר על העקרונות שלה, לספר את האמת בכל מחיר ולא לשקר לחולה. ואיזו החתמה זאת הייתה. מדובר בהברקה שקשה לי להבין איך מפיקי סדרות אחרים פיספסו אותה. מדובר באחת השחקניות הטובות ביותר בתחום, ואני לא מגזים. יש לה הכל: נוכחות, כריזמה, יופי, משחק מעולה וללא דופי, והאלמנט שכל שחקן חולם עליו: הצופה מאמין לה בגילום הדמות ומתאהב בה (ואין לכך קשר למראה החיצוני שלה). בכל רגע שטאמבלין הייתה על המסך הצופה הרגיש את הרמה עולה. גם האינטראקציה שלה עם יו לאורי (האוס) הייתה מופלאה. כימיה יוצאת דופן. לקראת תום העונה, כאשר וויילד חזרה וטאמבלין עזבה חלה ירידה באיכות של הפרקים והסדרה חזרה לרמה הקצת יותר מבינונית, אשר אפיינה אותה בעונה השישית. אל תבינו אותי לא נכון, עדיין מדובר באחת הסדרות הטובות ביותר בטלוויזיה, אבל עם טאמבלין הרמה עלתה ובצורה ניכרת. אם זה היה תלוי בי ויילד הייתה צריכה לעזוב. בכל מקרה היא לא רצתה להמשיך ועובדה זו גם ניכרת על המסך.

לסיכום, מבחינה רעיונית וקריאטיבית מדובר בעונה בינונית על גבול אופרת הסבון. הניסיון לחבר בין הדמויות של האוס וקאדי היה מיותר. לצופים שחושבים שהתסריטאים עשו זאת משום שרצו לבצע את זה לפני שאדלשטיין (קאדי) עוזבת אני אומר: אתם טועים. עתידה של אדלשטיין לא היה ברור לפני תחילת העונה ורק בשל משא ומתן כספי השחקנית לא המשיכה. גם הקטנת חלקם של דמויות המשנה, פורמן, צ'ייס ווילסון, עבור ההתמקדות בסיפור של האוס וקאדי לא הייתה נכונה. אבל רק בשביל הברקה אחת שווה לצפות בעונה הזאת: הגעתה של אמבר טאמבלין במקום אוליביה ויילד.

אז, לראות או לא לראות ?
לראות, ובמיוחד את הפרקים שאמבר טאמבלין משתתפת בהם. דרך אגב, הפרק בו (זהירות ספויילר) האוס מתחתן היה מצחיק בטירוף.