יום רביעי, 6 בפברואר 2019

ביקורת: Roswell, New Mexico, עונה ראשונה, פרקים 3-1: לא ברור




לשם שינוי נתחיל בגילוי נאות. "רוזוול" הייתה אחת מסדרות המדע בידיוני שאהבתי כאשר היא עלתה בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת. אם כי, צריך להפריד בין עונות 2-1, אשר היו מעולות והעונה השלישית שהייתה פחות טובה ולמעלה מכך. בשל כך, הניסיון לראות סדרה שאתה אוהב מקבלת ריבוט מזניקה אותך לאחד משני מצבים: או שאתה אוהב מאד את הפרויקט, או שאתה סולד ממנו. לצערי, אני קרוב יותר לאפשרות השנייה.

הציפיות שלי מהריבוט היו גבוהות, אך כאשר צפיתי בפרקים הראשונים של הסדרה הצלחתי להבחין מהר מאד מדוע התחושות שלי היו לא טובות לגביה.

ראשית, מוזר להגיד זאת על סדרה של רשת ה CW, אבל הסדרה המקורית נועדה לבני הנוער. כן, השחקנים היו מבוגרים, אבל היא פנתה יותר אל בני הנוער ובני העשרים בתחילת עשורם. זה לא המקרה בריבוט הנוכחי. הסדרה כמעט ולא קורצת לבני הנוער, יתרה מכך, היא פונה כמעט לחלוטין לבני העשרים פלוס לקראת סוף עשורם ואפילו לבני השלושים פלוס בתחילת עשורם. יכול להיות שזו הייתה המחשבה הראשונית לגבי הריבוט, אבל צריך גם לדעת באיזה רשת משודרת הסדרה.

כפועל יוצא מכך שהסדרה פונה לקהל מבוגר יותר, התסריט כבד מאד, כבר מפרק הפיילוט ואין אפילו קצה קיצו של הומור. בסדרה המקורית, הטקסט היה שנון מאד והיו דמויות כגון מריה ואלכס שיצרו את ההומור. זה לא קורה בסדרה הזאת. אלכס (טיילר בלבורן, הזכור מהדרמה Pretty Little Lairs) הוא חייל, אשר מאוהב במייקל (בסדרה המקורית הוא היה מאוהב באיזבל ולא היה הומו כדיוק כמו שמייקל לא היה) ונדמה שבכל שנייה על המסך הוא סובל. מריה מנסה להיות קלת דעת, אבל לא נכתבו לה שורות מצחיקות ולו פעם אחת.

הבעיה ממשיכה גם בליהוק של הדמות המרכזית. ניית'ן פרסונס מגלם את דמותו של מקס אוונס וזו בעיה לכל מי שראה את הסדרה המקורית. נכון, לא תמיד כדאי להשוות ולעיתים צריך לתת לסדרה לעמוד בפני עצמה, אבל אחת הסיבות שליהוקו של ג'ייסהון ביהר היה נכון הייתה בשל המראה החיצוני שלו שרמז במידה מסוימת שיש אפשרות שהוא חייזר, פרסונס מנגד הוא עוד פרצוף יפה ואין בו משהו מוזר כלל וכלל. הבעיה גדלה עוד יותר מאחר שגם לא רואים כימיה בין פרסונס לג'נין מייסון (ליז) ולא באמת מאמינים לו שהוא היה מאוהב בה במשך זמן כה רב.

לגבי הקאסט המשלים עדיין קשה לקבוע באופן ודאי, אבל אפשר כבר לראות שלילי קוואלס היא לא קתרין הייגל ואין לה את הנוכחות שלה, אפילו לא קרוב לכך (גם אם אוהבים אותה או שלא חייבים להודות שהנוכחות שלה מורגשת בכל פרויקט שהיא משתתפת) ושמייקל גורין נראה כמו ילד קטן לעומת ברנדן פהר וכאשר האחרון היה חווה רגעי זעם על המסך אפשר היה להאמין לו ולא להרגיש שמדובר בילד קטן. מה שמצחיק הוא שהמפיקים מנסים לכוון את הסדרה אל הקהל הבוגר והליהוק לא מאפשר להם את זה.

נקודה נוספת שצריך לזכור היא התקופות בהן שודרה הסדרה המקורית והתקופה שבה משודרת הסדרה הנוכחית. הסדרה המקורית עלתה בסוף המילניום שעבר כאשר סדרות כגון "תיקים באפילה" ו"מילניום" הצליחו בעיקר בשל התקופה של סוף המלניום וכך גם הייתה בנויה הסדרה. בריבוט מנסים להעניק לסדרה גוון עכשווי יותר ולעשות הקבלה בין הקהילות הלא לבנות (במקרה הזה הקהילה הלטינית), המהגרים החוקיים והלא חוקיים, אשר בא לידי ביטוי במשפחתן של ליז גם של מריה, אל נושא החייזרים (באנגלית המילה גם דומה). מי שאוהב את הסיפור הזה, ובמיוחד עכשיו כאשר הסיפור של החומה בדרום ארה"ב היא נושא חם יכול להיות שיהיו צופים שיזדהו עם הנושא, אולי גם בחרו בכך בכוונה, בכדי להצהיר הצהרה.

אה כן, רק עבור הצופים שלא מכירים על מה הסדרה אספר שהיא סובבת סביב ליז, אשר חוזרת הביתה ל"רוזוול" בכדי לגלות שהחבר שלה לשעבר, מקס אוונס עובד במשרד השריף ויש לו סוד: הוא חייזר. מקס מציל את ליז לאחר שמישהו יורה בה ומרפא אותה ומכאן מתחיל סיפור אהבה בין גזעי, משום שמקס עדיין מאוהב בליז, אך גם מסתיר ממנה סוד, אשר קשור למוות של אחותה. למקס יש אח ואחות (איזבל ומייקל) ולכל אחד מהם כוח אחר. ובמקביל, הצבא גם מנסה לאתר כל נוכחות חייזרית באזור ולתפוס אותם.

אז, לראות או לא לראות ?

דווקא לחדש את הסדרה היה רעיון טוב ומכמה סיבות, הבעיה היא, שהמוצר הכללי לא מספיק טוב כאשר משווים אותו לסדרה המקורית וגם כאשר הסדרה עומדת עצמה. בהפקה ללא ספק פנו לקהל מבוגר יותר, כאשר התסריט הכבד והאיטי הוא עדות לכך, ובכך אולי איבדו את הקהל שמגיע לצפות בסדרות שלה. כמו כן, הליהוק לא מספיק טוב. עושה רושם שבהפקות רבות לא מבינים שלא כל שחקן (טוב ככל שיהיה) מתאים לגלם כל דמות ושכימיה בין דמויות קריטיות ראשיות היא קריטית, במיוחד בסדרה הזאת, אשר מתבססת על האהבה שבין מקס לליז ובין השניים הכימיה פחותה מזו שיש לג'נין עם מייקל טרבינו (קייל).

אייל קיציס וטל פרידמן היטיבו לסכם זאת בתוכניות "חלומות בהקיציס": "במילה אחת: - אכזבה".

אין תגובות: