יום רביעי, 2 בינואר 2019

ביקורת: Charmed, עונה ראשונה, פרקים 9-1: פשוט תגידו לא



רשת ה CW ראתה את מגמת הריבוטים של העונות האחרונות וניסתה לנצל זאת בכדי להחזיר לחיים מותג מוכר כגון Charmed, אודות שלש נשים צעירות אשר מגלות שהן מכשפות והסיכוי הטוב ביותר של העולם להצילו משדים ויצורים על טבעיים שרוצים להזיק. לפני מספר שבועות הפרויקט עלה לאוויר ומהר מאד התגלתה התמונה: מדובר בבלון נפוח, אשר עדיף היה שלא ינסו אפילו לנפח אותו.

כאשר ברשת ה CW הודיעו על כוונתם לפתח את הפרויקט של Charmed אליסה מילאנו, אשר כיכבה בגרסה הקודמת והמוצלחת של המותג, טענה שלפי דעתה מוקדם מדי להחזיר את הפרויקט לאוויר, אשר נפח את נשמתו לאוויר רק לפני קצת יותר מעשור. הולי מארי קומב, אשר גם היא כיכבה באותה גרסה מוצלחת טענה שאפילו לא ביקשו מהם להשתתף בפרויקט ולטענתה מדובר בטעות. כלומר, שתיים מארבעת כוכבות הסדרה יצאו נגד הפרויקט עוד לפני שעלה לאוויר, זה בוודאי לא עזר לבאז של הסדרה, אשר לא המריא לגבהים וזאת למרות השם הגדול של המותג.

הבעיות המשיכו בגרסת הליהוק. להלן השמות: שאנון דוהרטי, הולי מארי קומב, אליסה מילאנו ורוז מקגוון. כלומר, כל השמות היו שמות מוכחים וידועים מאד בעולם הטלוויזיה, כאשר דוהרטי ומילאנו גם היו שמות גדולים מאד. ולהלן השמות של Charmed 2018: מלוני דיאז, מדלין מנטוק ושרה ג'פרי. השאלה שצריך לשאול לאחר המשפט האחרון היא קצרה מאד: מי ?

נכון, לא תמיד צריך לקחת שמות מוכחים לפרויקט, אבל הבעיה היא שכאשר בהפקה מחליטים על כך, ובמיוחד כאשר ההחלטה היא לא להשתמש בשחקניות המקוריות לפחות כשחקניות אורחות או בכדי להשיק את הפרויקט, צריך לעשות זאת עם שחקניות מספיק טובות ובעלות כריזמה. הבעיה היא, שאין אפילו שחקנית אחת שמותירה רושם. לעיתים נדמה שנתנו לחבורת ילדות לגלם דמויות אייקוניות. הן לא מצליחות להחזיק את התפקידים. הביקורות על השחקניות והסדרה הגיעו כל כך מהר עד ששאנון דוהרטי כמעט התחננה שייתנו לסדרה סיכוי נוסף. לא ברור מדוע...

הבעיה הגדולה יותר מגיעה בתחום של התסריט. ושוב, הצופים (כמוני) אשר הסדרה המקורית עדיין חקוקה במוחם עדיין זוכרים שהתסריט של הסדרה היה מהוקצע, בדרמה של רשת ה CW התסריט משעמם, לא שנון בעליל והעלילה כמעט ולא מעניינת.

דרך אגב, בסדרה המקורית, גם המבנה של שלש המכושפות היה ברור. בשלש העונות הראשונות כבר מההתחלה הדמות של דוהרטי הייתה הדומיננטית ואילו זו של קומב תמכה בה וזו של מילאנו הייתה הצעירה והפרחחית. בעונה הרביעית, לאחר שדוהרטי עזבה קומב מהר מאד הפכה למובילה וראו זאת בתסריט בצורה בהירה, כאשר התוספת החדשה, מקגוון, שהייתה גם הצעירה ביותר, הפכה לפרחחית. בחידוש המבנה לא ברור, כאשר דמותה של מל לעיתים מנסה להנהיג אבל זה לא מצליח לה ובסופו של דבר כל פעם מישהי אחרת נוטלת את ההובלה. אני מבין שאנו בעידן חדש, אבל זה לא נראה טוב על המסך.

האם אפשר בכל זאת לציין אלמנט חיובי ?

אולי. חובבי הגיוון בליהוק וגילום הדמויות אולי יאהבו את העובדה שאת הדמויות מגלמות שחקנית בעלת רקע דרום אמריקאי (דיאז) ושתיים ממוצע אפרו אמריקאי (מנטוק וג'פרי), כאשר רק רופרט אוונס, אשר מגלם את דמותו של הארי גריוולד, המאיר הלבן והשומר של המכושפות, הוא בריטי (כלומר לבן). אה כן, דמותה של מל (דיאז) היא גם לסבית שיצאה מהארון, אז יש גם פנייה לקהילה.

אז, לראות או לא לראות ?

צריך לדלג. הצופים שמכירים את הסדרה המקורית יתאכזבו ממנה מהר מאד, והצופים שלא מכירים את הסדרה המקורית מקבלים דרמה בינונית מאד, שלא מצליחה להתרומם. לפי דעתי, הפרויקט לא היה צריך לקרום וגידים וכאשר זה כבר קרה ההחלטות שהתקבלו בתחום הליהוק, התוכן והתסריט היו שגויות. 

תגובה 1:

JamesCrow אמר/ה...

הבעיה הראשית של הסדרה זה שלהבדיל מהמקורית הם פונים לקהל הצעיר וזה מורגש.
החלק הטוב שככל שהפרקים מתקדמים ההומור הרדוד יורד לאט לאט.

מסכים איתך על הליהוק אבל דווקא מנטוק (שהיא היחידה שאני יכול לומר שאני אוהב מבין האחיות) עושה עבודה טובה לדעתי וזה מורגש שהיא שחקנית טובה בכמה רמות מ2 האחיות הנוספות.
רופרט המשחק את הארי גם עושה עבודה מעולה מבחינת משחק רק אולי הבעיה היא בדמות שהביאו לו שמרגישה כאילו נלקחה מהסדרה "סברינה המכשפה הצעירה" (לא הריבוט).

ובנוגע לכך שג'פרי אפרו אמריקאית זה אומנם נכון אבל היא לא נראית כך, לא שזה משנה משהו באמת.

עוד שחקן טוב שלא רואים הרבה הוא קרייג פרקר המוכר מ"ריין" ו"ספרטקוס" (ד"א גם השם של הדמות זה קריצה לדמות שהופיע בפרק בסדרה המקורית)