שלב סיכום עונה: Transporter, עונה ראשונה: סדרה פשוטה. נקודה.

בשנת 2002 עלה לאקרנים סרט אקשן בשם Transporter בכיכובו של ג'ייסון סת'אתם, אודות פרנק מרטין, שהעבודה שלו היא להיות נהג ולהוביל חבילות ממקום למקום ולא משנה באיזו חבילה מדובר ושום דבר לא יעצור בעדו בכדי לבצע את עבודתו. הסרט היווה הצלחה גדולה ולכן יצאו לו שני סרטי המשך בשנים 2005 ו 2008. בשנה שעברה הוחלט להפיק סדרת טלוויזיה בעקבות סדרת הסרטים, אך את התפקיד הראשי מגלם בסדרה כריס ואנס.

בניגוד לביקורות קודמות שלי, הפעם לא אשווה יותר מדי בין הסדרה לסרטים, אלא אתייחס לסדרה לגופו של עניין. ואתחיל כמובן בחילופי הגבר לגבי הדמות של פרנק מרטין. קשה להבין את ההחלטה ללהק דווקא את ואנס לתפקיד, בעיקר משום שואנס הוא ההפך הגמור מסת'אתם. בעוד שג'ייסון מצטייר כאיש רחוב מחוספס, הרי שואנס מצטייר יותר כאיש אליטה מלוקק שיודע אומניות לחימה. במקום להראות דמות של איש רחוב בהפקה הפכו את דמותו של פרנק למעין ג'יימס בונד.

גם מבנה הפרקים דומה מאד לסרטי ג'יימס בונד. בכל פרק יש את היפיפיה התורנית שצמודה אליו ובדרך כלל או שהיא מתפשטת מולו, או שהשניים שוכבים ובמקרה הגרוע זה מסתכם רק בנשיקה. כל הנשים נופלות לרגליו בצורה זו או אחרת, אפילו ג'ולייט (דלפין שאנק), סוכנת המודיעין הצרפתי, אשר נשלחה לרגל אחריו בכדי לגלות יותר על עולם "השליחויות"של פרנק וחבריו. ובכל פרק, כמו בכל סרט של ג'יימס בונד, יש תעלומה שצריך לפתור, בין אם זה לנסות להחזיר ציור של משפחה יהודית ניצולת שואה או לנטרל פצצת נקמה איסלמית בפאריז.

מהבחינה הזאת, מרבית הסיפורים, למרות שמעורבים בהם גם מרוצים ויריות וסצינות אקשן רבות של מכות, די מוכרים ומשומשים. ראינו אותם בכל כך הרבה סדרות שלעיתים זה מעייף לחזור ולהביט בהם פעם נוספת, כאשר ההבדל הוא רק שמדובר בדמויות ובשחקנים אחרים.

ברמת התסריט, מדובר באחת הסדרות הגרועות ביותר שנראו על המסך בשנים האחרונות. כל כך הרבה זמן לא נצפתה סדרה בעלת תסריט כה גרוע. הרעיונות הכלליים צפויים, המשפטים כל כך נדושים ולא עוזרת העובדה שבשל העובדה, שמרבית מהפרקים של העונה (12 פרקים הופקו לעונה הראשונה) מתרחשת באירופה, לשחקנים יש מבטא כבד בין אם מדובר במבטא צרפתי או גרמני וכפי שניתן היה לחזות בסדרה Crossing Lines, לאחר פרק או שניים המבטא של השחקנים יעצבן את הצופה הישראלי.

בכל מה שקשור לרמת המשחק, צר לי אבל גם בנקודה הזאת אין מילים טובות להגיד על הליהוק של השחקנים. על הליהוק של כריס ואנס כבר דיברתי, אבל לפחות רמת המשחק שלו יותר מסבירה. רמת המשחק של מרבית מהשחקנים פשוט מעליבה. בין אם מדובר באנדראה אוסברט (קרלה), אשר מגלמת את המזכירה של פרנק וזו שסוגרת עבורו את העיסקאות ועד צ'ארלי הבנר (דיטר), אשר מגלם את המוסכניק של פרנק. לעיתים רמת המשחק אפילו לא מאפשרת צפייה מהנה בפרק, וגורמת לצופה להסיט את מבטו.

אז, מה בכל זאת כן ניתן לומר לזכות הסדרה ?

בעיקר הנופים המדהימים של מספר מקומות באירופה (חלק מהאירועים מתרחשים גם באמריקה, אבל רוב הפרקים מתרחשים באירופה), אשר יכולים לגרום לצופה לרצות להזמין כרטיס טיסה לאחר שיצפה באותו פרק.

נקודה חיובית נוספת (בערך) היא סצינות המרדפים והמכוניות היפות בהן ניתן לחזות מדי פרק. בהחלט נוף שונה בעולם הסדרות האמריקאי המוכר לנו כל כך.

אז, לראות או לא לראות ?

לא לראות. מדובר בסדרה מביכה מאד, בעלת רעיון מוכר, תסריט גרוע, משחק גרוע עוד יותר וליהוק לא נכון של כל הדמויות בסדרה. גם סצינות המכוניות בכל פרק פחות מרגשות היות והצופים, שאוהבים את סוג האקשן הזה, ראו כל כך הרבה סצינות כאלו בשלשת הסרטים של הסדרה ובעיקר בששת הסרטים של סדרת סרטי "מהיר ועצבני", כך שרף הציפיות של הצופים עלה ולא ברור אם בסדרה הזאת מצליחים לענות על הרף הנ"ל. אם אתם שואלים אותי, הם לא מצליחים בכך. בסופו של דבר, הסדרה מיועדת לנערים חרמנים בגילאי 18-14 (אם כי יש קטעי עירום לרוב, ברובו המוחלט עירום נשי, ולכן אולי ההורים לא יאהבו שילדיהם בגילאי 15-14 יצפו בסדרה), שלא מחפשים סדרה טובה, אלא סתם סדרה פשוטה עם אקשן, שלא תגרום להם יותר מדי לחשוב. סדרות כאלו היו לרוב בשנות השמונים והתשעים. חשבתי שנגמלנו מהן. מסתבר שלא.