בעולם הטלוויזיוני האמריקאי המספר 88 הוא מעין מספר קסם. מדובר במספר הפרקים, אשר בדרך כלל גורם לעסקת סינדיקציה טובה עבור הפקת הסדרה. לכן, לא היה זה מפתיע, שכאשר הסדרה Nikita סיימה את עונתה השלישית די היה ברור שהיא עומדת לקבל עונה רביעית. האלמנט המפתיע היה שהיא קיבלה בכלל עונה שלישית, אך ברגע שהיא קיבלה אותה, ועוד מדובר היה בעונה מלאה, שהביאה את מספר הפרקים שלה ל 67, היה צפוי שהסדרה תקבל עונה נוספת, אשר תקרב אותה למספר הנכסף. עונה מלאה נוספת של 22 פרקים הייתה מבטיחה זאת, אולם ברשת המשדרת נתקלו בבעיה גדולה: הרייטינג של הסדרה בסוף העונה שלישית היה גרוע מאד (הפרק האחרון הניב בסך הכל כמיליון צופים) וקשה היה לראות כיצד ברשת היו מצליחים לסבול זאת לאורך עונה מלאה נוספת, החלטה שהתבררה כנכונה לאור נתוני הרייטינג של העונה הרביעית שנעו סביב שמונה מאות אלף צופים במקרה הטוב ושש מאות אלף צופים במקרה הרע.
ברשת ה CW ניהלו משא ומתן עם הפקת הסדרה לחזרת הסדרה לעונה אחרונה, משום שברשת החלו מגמה של סגירת סדרות בצורה סופית בכדי להעניק לקהל המסור שלהם את סגירת המעגל שהם קיוו לה. כך הם עשו לסדרה Gossip Girl וכך גם במקרה של Nikita. בתחילה דובר על עונה מקוצרת של שנים עשר או שלש עשר פרקים, אולם בסופו של דבר הפור נפל על שישה פרקים בלבד. וכאן גם טמונה הבעיה. כאשר התסריטאים ישבו לקראת העונה הם היו חייבים לסגור שני קצוות: חיסול ה"חנות", הקבוצה שהייתה אחראית להפללתה של ניקיטה ברצח נשיאת ארה"ב והקרב הסופי בין אמנדה לניקיטה, שסביר היה להניח, שאמור היה להסתיים כשידה של ניקיטה על העליונה. הבעיה הגדולה שניבטת, כאשר צופים בכל העונה הרביעית של הסדרה היא, שעושה רושם שבכדי למלא את שתי המטרות הנ"ל דחסו יותר מדי בזמן קצר מדי.
במשך שתי עונות מעריצי הסדרה האמינו לגבי "דיוויז'ן", שיהיה קשה להפיל אותה, אך בתום העונה השנייה גילינו שניקיטה, אלכס ומייקל הצליחו להפיל אותם בסופו של דבר. בעונה השלישית גילינו עד כמה אכזרית וקשה להכנעה אמנדה, אך יותר מכך, גילינו על קיומה של ה"חנות", אשר היא כה בלתי ניתנת להכנעה עד כדי כך שלא רואים היכן היא מתחילה והיכן היא מסתיימת. ואכן, ניקיטה וחבורתה לא מצליחים בעונה השלישית לסגור את המעגל הקשור לאמנדה ול"חנות", אליה היא חברה, אלא רק לחסל באופן סופי את "דיוויז'ן" ולשחרר את שאר הפעילים. לכן, לגרום לכך שבשישה פרקים ניקיטה תצליח לנקות את שמה כמתנקשת בנשיאת ארה"ב, לחסל את ה"חנות" ובסופו של דבר גם אמנדה, זה היה יותר מדי. נכון, מדובר בסגירת מעגל, אבל זה נראה כל כך לא אמין.
לא אמין גם היה כל הרעיון של העונה הרביעית, ש"החנות" משתמשת בכפילים בכדי להשיג את מטרותיה. הרעיון הוצג במספר סדרות קודם לכן, אבל זה לא היה אמין בסדרות הללו וזה גם לא אמין בסדרה הזאת. אפשר להבין את העליונות הטכנולוגית, אבל זה היה מוגזם, אם כי די היה ברור שזה היה הכיוון לאור מה שקרה בעונה השלישית, כאשר העניקו למייקל יד אורגנית חדשה ! לפי דעתי, לקחו את הרעיון קצת יותר לכיוון של המדע בידיוני ופחות עבור סדרת אקשן, שזה היה האפיון שלה.
גם מבחינה אישית הפקת הסדרה דחסה יותר מדי. בתום העונה השלישית, סאם (שבעברו תוכנת להיות אואן), לא רצה שום קשר לניקיטה וחבורתה ואילו את העונה הרביעית הוא מתחיל בכך שהוא מנסה לגנוב מאלכס יהלומים, אך בסופו של דבר מציל אותה, מתאהב בה ורוצה אותה בתור אישה לחיים. גם מבחינת מבטה של אלכס, למרות שכביכול עבר זמן רב מהזמן שבו מת האהוב שלה בסוף העונה השלישית, היא אפילו לא מסתכלת לכיוון של סאם, ולמען האמת גם לא רואים כימיה בין השחקנים במהלך העונה, ואז משום מקום היא מדביקה לו נשיקה, הם מקיימים יחסי מין ובסוף הפרק האחרון גם עושה רושם שהם מתחילים לצאת והוא גם מתחיל לעבוד עבורה כאחראי על ביטחונה האישי. כל הסיפור קורה אפילו בפחות משישה פרקים !
ואם מדברים על מערכות יחסים, גם מערכת היחסים של מייקל וניקיטה קיבלה סיפור די מהיר. במשך ארבעה פרקים מתוך השש של העונה השניים למעשה במצב של קולגות בלבד ומייקל אף אומר לניקיטה שהוא מפסיק להילחם על מערכת היחסים שלהם, ואולם לאחר שניקיטה כמעט מתה, פתאם הם שוב ביחד ובסוף העונה גם מתברר שהם התחתנו (מבלי שאף אחד ידע). לטעמי, התפנית הייתה חדה מדי, היה רצוי שזה יקרה בצורה הדרגתית יותר. בכל זאת, ניקיטה עזבה אותו, אמנם בכדי להגן עליו, אך עדיין עזבה אותו למשך תקופה ארוכה מאד.
הסיפור המעניין ביותר של העונה היה של דמותו של ראיין פלטשר. איש ה C.I.A, אשר הצליח לעמוד ולפענח את מה שעומד מאחורי ה"חנות". אך היה צפוי, שלאור העובדה שכמעט כל הדמויות קיבלו "האפי אנד" (בירקהוף וסוניה, אלכס וסאם, מייקל וניקיטה), היה צפוי שלפחות דמות אחת צפויה לסוף טראגי כלשהו. נכון, בהפקה עשו זאת לדמות שהכי קל היה לעשות זאת (איש הקונספירציות), אך זה גם היה הכרחי לקראת סיום הסיפור. דווקא את הסיפור שלו התסריטאים סיפרו בצורה מושלמת והעונה הרביעית מוכיחה זאת בצורה טובה מאד.
אז, לראות או לא לראות ?
לראות, רק בכדי לסגור מעגל ואת הקצוות של הסיפור. לפי דעתי, לא מדובר בעונה הטובה ביותר שלה, בעיקר משום שדחסו בשש הפרקים יותר מדי מידע והיה ראוי שהעונה תורכב מלפחות שלש עשרה פרקים בכדי לסגור את הסיפור בצורה טובה יותר. כמו כן, הרעיון של העונה היה יותר מדי קרוב למדע בדיוני עבור סדרת אקשן, אבל בכדי לסגור את "הדף האחרון בספר" אפשר לראות זאת.
לסיום, כאשר משווים את הסדרה לגרסה הקודמת של Nikita מסוף שנות התשעים, המסקנה היא, שמדובר בסדרה "מלוקקת" יותר ובשל כך, גם פחות אמינה (מלבד הסיפורים שהיא מנסה להעביר). נכון, מגי קיו היא הדבר האמיתי, אבל אם נוציא אותה מהמשוואה, שאר הדמויות נראים יותר כמו דוגמנים ופחות כרוצחים מיומנים ולא מדובר רק בלינדזי פונסקה בתור אלכסנדרה אודינוב, אלא גם בשיין ווסט כמייקל ואפילו ארון סטנדורף כסימור בירקהוף, ההאקר. נכון, היה כיף לצפות בה כסדרת אקשן ולאורך העונות ניתן גם היה לראות עליית מדרגה בכל הנוגע לאיכות התסריט, אך האמת חייבת להיאמר.
דרך אגב, הרעיון של הסיפור של ניקיטה, אשר החל כרעיון מסרט צרפתי, אשר קיבל טיפול כסרט אמריקאי ולאחר מכן כסדרה אמריקאית לפני שהעיבוד החדש נפל לידיה של מגי קיו, הסיפור כל כך חזק, שיכול מאד להיות שבעוד עשור או יותר שנים נזכה לעיבוד חדש. את מי תרצו בתפקיד הראשי ?
תגובה 1:
האמת היה לנו מספיק, תודה רבה על הניתוח המענין.
הוסף רשומת תגובה