שלב סיכום עונה, מרלין, עונה שלישית: למדו את הלקח.

לאחר שהעונה השלישית של הסדרה מרלין הסתיימה עלתה ברשת Starz הסדרה Camelot וכל צופה שחזה בשתי הסדרות יכול להבחין בהבדל בין השתיים. אין ספק ש"מרלין" הבריטית סדרה ברמה גבוהה יותר. יתרה מכך, נדמה שבהפקה למדו את הלקחים מהעונה השנייה ויישמו אותם בעונה השלישית.

הבעיה המרכזית של העונה השנייה הייתה התהום בין החלק הראשון של העונה שהיה פחות מבינוני לבין סוף העונה השנייה שהיה טוב מאד. בעונה השלישית למדו זאת טוב מאד, ולאחר שני פרקים ראשונים חזקים מאד, שאר פרקי העונה שמרו על רמה, פחות או יותר, שווה ואיכותית. היו פה ושם ירידות קטנות, כגון בפרק האחד עשרה של העונה, אשר עסק בקוסם צעיר שמשתמש בקסם על מנת לנתח בטורניר ואולי גם לרצוח את המלך, אבל בסיכום הכללי העונה הייתה איכותית.

העונה השלישית סימנה את הרגעים שבהם מורגנה מקבלת על עצמה את הייעוד שלה כמחריבת קאמלוט. כן, אני יודע, שרבים ראו ברצונה להפוך למלכה את הרצון להחזיר את הקסם שאת'ר מנסה להעלים, ואת הנקמה על רצח הגזע שלה, אבל כל מי שקורא את הסיפור המקורי מבין שהסופר רואה בנשים (כולל גווניבר) בכלל ובדמות של מורגנה את דמות המחריבה. הסופר משתמש בדמויות הנשיות בסדרה בכדי להצביע עליהן כמי שמחריבות את העולם הגברי. מורגנה מנסה לעשות זאת על ידי השתלטות על השלטון, אותו היא רואה כשלה בשל היותה בתו של את'ר וגווניבר תעשה את זה בעתיד על ידי כך שתבגוד בארתור בכך שתנהל רומן עם הלוחם הכי קרוב אליו, סר לאנסלוט, וכאשר הרומן יתגלה היא תגרום לו לכך שהוא יאבד את הרצון והיכולת להילחם. כלומר, 2 נשים מנסות להחריב את העולם הגברי אשר שומר על הסדר: מורגנה מבחוץ וגווניבר מבפנים.

נעבור לתסריט. מהבחינה הנ"ל, אנו עדים להידרדרות המוסרית של מורגנה לאורך העונה על ידי כך שבתחילה רואים אותה רק חוברת למורגוז המכשפה בניסיונות שלה לעזור על השתלטות של צבא מבחוץ על קאמלוט, לאחר מכן היא מנסה לגרום למותו של ארתור, למותה של גווניבר, למותו של את'ר ולבסוף בפרקים האחרונים של העונה היא מאבדת לחלוטין כל ייסורי מצפון ומחליטה להרוג חפים מפשע בכדי לשכנע את האבירים להיכנע ולהכיר בה כמלכה. במקביל אנו גם עדים לעלייתו של ארתור למיתוס בו הוא מוצג בסרטים כאדם ישר, בעל כבוד, אשר מעדיף להפסיד לאביו בטורניר בכדי להעניק לו כבוד, גם אם זה בא על חשבון הצלחה אישית. המיתוס מושלם עם הקמת אבירי השולחן העגול בפרק האחרון בו הוא מודה שהדרך לשלוט היא שהמלך הוא ראשון בין שווים ולא כשהמלך הוא השליט הבלעדי. האלמנט של עליית ארתור מבחינה מוסרית במקביל להידרדרותה של מורגנה מוצג בצורה נפלאה ומגיע לתסריטאים יישר כוח על כך.

נרטיבים נוספים שמוצגים בעונה הזאת הם: הדגשת עובדת היותו של מרלין בודד, למרות שיש לו מסביבו חברים כגון גאיוס, גווייאן, וגווניבר (ובפרק האחרון לאנסלוט חוזר). כמו כן, מוצגים בעונה השלישית דמויות מוכרות מהסיפור המקורי כגון גווייאן ופרסיבל.

בנוגע למשחק, אני חייב לציין זאת. מדובר בעונה השלישית של הסדרה ואחת הדמויות הראשיות עדיין לא עושה את עבודתה בצורה טובה. אני מתכוון לקייטי מגראת', אשר מגלמת את דמותה של מורגנה. המשחק שלה כל כך מוגזם שהצופה שלא רואה זאת, לטעמי, לא מבין במשחק. עובדה זו בולטת במיוחד לאור המשחק הטוב של שאר השחקנים בסדרה.

לסיכום, העונה השלישית מהווה עליית מדרגה מבחינת הסדרה. אם בסדרה בריטית אחרת "רובין הוד", אשר שודרה לפני מספר שנים, העונה השלישית הייתה הגרועה שלה (בין היתר בגלל שלוסי גרפית' אשר גילמה את מריאן עזבה בתום העונה השנייה) הרי שהעונה השלישית של "מרלין" היא ללא ספק העונה הטובה ביותר שלה עד כה. בהפקה למדו את הלקח של העונות הקודמות והציגו תסריט איכותי בו הנרטיבים מוצגים בצורה טובה מאד, כמו כן אנו עדים להצגת דמויות חדשות מהסיפור המקורי ולהיווצרות "אבירי השולחן העגול", והצגתם נעשית כחלק מהסיפור ובצורה טובה מאד. מהבחינה הזאת "מרלין" מזכירה לי את מה שסמולוויל עשתה לסיפור של "סופרמן" רק שקשה לי לראות את "מרלין" שורדת במשך 10 עונות.

אז, לראות או לא לראות ?
מעריצי הסדרה חייבים לראות, מי שלא יצא לו לחזות עד עתה בסדרה שיחל לצפות בה מהפרק הראשון ובעונה השלישית יבחין עד כמה היא טובה, במיוחד בהשוואה לסדרה Camelot שמבחינתי הייתה פחות מבינונית ומיותרת.