כאשר עלתה העונה הראשונה של הסדרה היה נדמה לי שמדובר בעוד סדרה כדוגמת הסדרות של שנות השמונים, נחמדה, עם קצת הומור ומעט אקשן, אבל ככל שנוספו יותר ויותר פרקים לסדרה התרשמתי ממנה יותר ויותר. שלא תבינו אותי לא נכון, הרושם הראשוני שלי מהסדרה היה נכון. נעזוב כרגע את העובדה שמדובר למעשה בגרסה אמריקאית של הסדרה הבריטית "הנוכלים", מבחינה מעשית הסדרה היא בדיוק כפי שהפיקו סדרות בשנות השמונים, מי שראה סדרות כגון "בלשים בלילה" או "רמינגטון סטיל" מבין בדיוק למה אני מתכוון, אבל בניגוד לסדרות אחרות בעשור הנוכחי אשר מנסות להשתמש באותה נוסחה (מישהו אמר Human Target ?), הרי ש Leverage דווקא מצליחה בכך. אחת הסיבות לכך, לפי דעתי, היא שהם שמים דגש יותר על התחכום, עדיין לא ברמות של "אבודים" או "נמלטים" אבל עדיין ברמה מספיק גבוה, ופחות על האקשן.
התסריט של הסדרה הוא לא בדיוק האלמנט הכי חשוב בסדרה, משום שראיתי כבר מתוחכמים וטובים ממנו. האלמנט שדווקא כן חשוב בסדרה הזאת הוא השחקנים והפעם, לשם שינוי, נראה לי שקלעו בול כמעט בכל ליהוק. החל מטימותי האטון כנייט וכלה באלדיס הודג' כהארדיסון. אבל מי שבאמת עושות את הסדרה הן 2 הנשים: ג'ינה בלמן, אשר מגלמת את סופי, וניתן לראות אותה בעיקר בסדרות בריטיות (רבים זוכרים אותה בעיקר מ Coupling) ומעל כולם ניצבת בת' ריסגראף אשר מגלמת את פארקר. פשוט חוויה לצפות בשתיים.
בניגוד לסדרות רבות אשר פותחות בעונה חזקה וככל שמתקדמות העונות הן מאבדות מהאיכות שלהן, העונה השלישית של Leverage היא דווקא העונה הטובה ביותר שלה. את העונה פותחת חבורת הגנבים, אשר מחליטים לעזור לאנשים שאנשים רבי השפעה וכוח רומסים אותם, כאשר מנהיג החבורה, נייט פורד, נמצא בכלא לאחר שהקריב את עצמו בכדי להציל את שאר החבורה. כמובן, שבתום הפרק הראשון הוא בורח מהכלא, אולם מהר מאד הוא מוצא את עצמו נסחט על ידי אישה מיסתורית, אשר טוענת כי הוא חייב למצוא דרך להפיל עבריין על בשם אדריאן מורו, אחרת הוא יחזור לכלא. במשך כל העונה בת 16 הפרקים החבורה מנסה למצוא דרך להפיל את מורו, מהלך שמתבצע בסופו של דבר בשני הפרקים האחרונים של העונה.
למרות שמדובר בעונה הטובה ביותר שלה, עדיין היו מספר פרקים חלשים (אחד מהם הוא דווקא הפרק שבו אלונה טל הישראלית משחקת בו), אבל באופן כללי התחושה הכללית מהעונה היא, שמדובר בפנינה נהדרת לבלות איתה את חודשי הקיץ החמים (למרות שהיא שידרה את שלשת הפרקים האחרונים שלה בחודש דצמבר). היא קלילה, מתוחכמת, התסריט זורם בצורה טובה, השחקנים עושים עבודה נהדרת ונראה שיש כימיה ביניהם.
לסיכום: אני שמח מאד שהתבדיתי והסדרה הפכה טובה יותר מרגע לרגע, הבעיה היא שלאחר שהסדרה הגיעה לשיא מסוים בעונה השלישית שלה מעניין יהיה לראות אם היא תצליח לשמר את אותה הרמה או שהעונה הרביעית תסמל את תחילת הדעיכה שלה.
אז, לראות או לא לראות ?
לראות, בעיקר בחודשי הקיץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה