אני יודע שהיללתי את האלופה 3 בתחילתה אבל נדמה לי שככל שאנו נעים לכיוון סופה של העונה אנחנו מקבלים את כל החולאים של אופרות הסבון הקודמות.
שתיים מהסיבות שאהבתי את התחלת העונה היו: העובדה שהסיפור היה פשוט וכמו כן, את העובדה שהעניינים התנהלו בקצב נורמאלי. בעשרת הפרקים האחרונים הכל השתבש. אני יודע שאנחנו נעים לקראת הסוף אבל הצורה שבה נעשים הדברים, הצורה הזאת פשוט בלתי מתקבלת על הדעת, במיוחד לאור פתיחת העונה המעולה.
כפי שציינתי, אחת הסיבות שאהבתי את התחלת העונה הייתה שהסיפור היה פשוט. ראינו את תום שלייפר מחפש את עצמו ורוצה למצוא את הרוצח של ההורים שלו ובדרך מוצא לעצמו אהבה, ראינו את סער הרגיל הבוגדני והאימפולסיבי, ומה נגלה לפנינו בעשרת או אפילו חמש עשרה הפרקים האחרונים ? לפתע אנחנו רואים שסער הוא רגיש, לא מובן, סער שצריך לרחם עליו שאביו הרוצח שעזב אותו לפני כל כך הרבה זמן ושהוא התבטא לא פעם אחת במהלך שלוש העונות כמה הוא שונא אותו, לפתע פתאום הוא בן אדם שונה לחלוטין. מה לעזאזל קורה פה ? אני יודע שצריך להעמיק את הדמות אבל במהלך חמישה פרקים הדמות של סער הופכת לגיבור ושל תום שלייפר, שכל מה שהוא רצה זה שרוצח הוריו ייתפס ושאף היה בסכנת חיים כשגילה את זהותו של אלמדון, דמותו של שלייפר הופכת כמעט בהינף יד לדמות רשעה. אי אפשר לבנות סיפור בצורה כזאת, זה פשוט לא הגיוני.
דוגמא נוספת היא ליאן. במהלך שתיים וחצי עונות היא הייתה האישה הסובלת, הנבגדת שבעלה לא רואה אותה ממטר והנה, לפתע פתאום היא הופכת לאישה הבוגדנית, המניפולטיבית, שגם כשנופלת לה אהבת אמת כפי שהיא טוענת בפרק אחד, גם במצב הזה היא לא מרוצה. הדמות שלה הופכת להיות מגוחכת ולא אמינה, וזה חבל כי הדמות שלה נבנתה כל כך יפה עד לקטע של הגעתו של אלמדון לישראל. למה להרוס משהו טוב ? מה, לפתע פתאם גם היא הופכת לדמות הרעה ?
גם הדמות של דריה ממש, אבל ממש לא אמינה. במשך כל כך הרבה זמן היא שנאה את סער וחשבה שהוא בוגדני ואף הזהירה את אחותה ממנו ועכשיו היא מגלה שיש לו צד אחר ? תעשו לי טובה, זה ממש דפוק לגמרי. העונה השלישית של הסדרה, שהייתה בבסיסה פשוטה מאד ואמינה הופכת לאיטה לגרסה שנייה של "חשופים" שהייתה גרועה להחריד.
חבל.
גם קצב התנהלות האירועים הופך ללא אמין. קודם כל, לפתע פתאום סער מציין שעברו שמונה חודשים מתחילת העונה כשכולם מבינים שזה ממש בלתי אפשרי. העובדה שאלי אלמדון שוכב עם זהבה אבוקסיס ויום למחרת היא לא מקבלת מחזור ? כמה טיפשים הם חושבים שאנחנו ? קצת היגיון.
ברמה הכללית, המשחק של הדמויות הראשיות, הגיע לשיא בפרק בו סער תופס את ליאן בבגידה. מאז אותו פרק המשחק חוזר להיות בינוני. יהודה לוי ועופר שכטר היו ותמיד יהיו שחקנים טובים אבל עדי הימלבלוי מדרדרת לאיטה ופניה נשארות קפואות, גם כשהיא צריכה להקרין חום ואהבה. תגידו שאולי זו הדמות שלה, אז לצערי עלי לבשר לכם שזה לא המצב. זוכרים את סצינת הסקס בפרק 53 ? בסצינה היא אמורה להיות חמה אבל מסתבר שלא. תזכרו בסצינה ש"התרחשה" בלונדון ותראו את ההבדל.
נקודה נוספת שרציתי לציין היא העובדה שלפתע פתאום יש לנו פרקים קצרים יותר. אני זוכר פרק של 23 דקות. תגידו, מה זה צריך להיות ? מה, הסדרה הפכה לגרסה הישראלית של קרוב רחוק ? למה לא לשדר פרקים של חמש דקות כל אחד ? במקום למשוך את הפרק לכיוון החצי שעה ויותר, במיוחד לכיוון סופה של העונה, הסוף שמתקרב מהר מאד, במקום זה הפרקים מתקצרים ? אני חושב שבמידה והפרקים היו ארוכים יותר ניתן היה להאט מעט את הקצב, להפוך את הסדרה ליותר אמינה ולשמר את ההתחלה הנהדרת של העונה. במקום זה, אנחנו מקבלים דמויות שמשתנות מהר מדי וללא סיבה כמעט.
ולבסוף, נושא ההומור. אחת הסיבות שהסדרה הייתה מהנה הייתה ההומור, שבא לידי ביטוי במיוחד בדמותו של עובד חבייה, לפתע פתאום הדמות שלו נעלמת ומתאדה. כמו כן הסיפור של יפית ו"הנאצי", כפי שחבייה כינה אותו, נעלם לחלוטין בפרקים האחרונים. לא ייתכן שתהיה הפסקה כה ארוכה ולפתע פתאום יחזרו לנושא, כי הריי ברור שמשהו לא בסדר אצל ה"נאצי" ושמשהו עומד לקרות אז למה לעשות הכל במהירות ולא לבנות את הסיפור לאיטו ?
אני אגיד לכם למה. בגלל שהפרקים קצרים מדי ולכן צריך לדחוס הרבה במעט זמן והרבה לא מסופר, או שמסופר בצורה כל כך מהירה שזה קצת בעייתי לראות.
לסיכום: הפתיחה הנהדרת של העונה התאפיינה בסיפור פשוט ונכון אשר סופר בצורה איטית ונכונה, כמו כן, הדמויות היו אמינות ורמת המשחק הייתה גבוהה וכן הוכנס הרבה הומור לסדרה. בעשרת, או אפילו בחמש עשרה, פרקי הסדרה האחרונים הסיפור הופך מסורבל ולא אמין ומסופר בצורה נמהרת מדי, הדמויות הופכות את עורם ומוצגות בצורה שונה מהצורה שהוצגו במשך כ 40 פרקים, הפרקים מתקצרים וההומור נעלם כמעט לחלוטין. לצערי, כל ההתחלה הטובה של הסדרה עומדת להימחק בגלל הסוף שלה והאלופה 3 תיזכר כעוד אופרת סבון דוגמת "חשופים" הגרועה.
חבל.
באמת שחבל.
שתיים מהסיבות שאהבתי את התחלת העונה היו: העובדה שהסיפור היה פשוט וכמו כן, את העובדה שהעניינים התנהלו בקצב נורמאלי. בעשרת הפרקים האחרונים הכל השתבש. אני יודע שאנחנו נעים לקראת הסוף אבל הצורה שבה נעשים הדברים, הצורה הזאת פשוט בלתי מתקבלת על הדעת, במיוחד לאור פתיחת העונה המעולה.
כפי שציינתי, אחת הסיבות שאהבתי את התחלת העונה הייתה שהסיפור היה פשוט. ראינו את תום שלייפר מחפש את עצמו ורוצה למצוא את הרוצח של ההורים שלו ובדרך מוצא לעצמו אהבה, ראינו את סער הרגיל הבוגדני והאימפולסיבי, ומה נגלה לפנינו בעשרת או אפילו חמש עשרה הפרקים האחרונים ? לפתע אנחנו רואים שסער הוא רגיש, לא מובן, סער שצריך לרחם עליו שאביו הרוצח שעזב אותו לפני כל כך הרבה זמן ושהוא התבטא לא פעם אחת במהלך שלוש העונות כמה הוא שונא אותו, לפתע פתאום הוא בן אדם שונה לחלוטין. מה לעזאזל קורה פה ? אני יודע שצריך להעמיק את הדמות אבל במהלך חמישה פרקים הדמות של סער הופכת לגיבור ושל תום שלייפר, שכל מה שהוא רצה זה שרוצח הוריו ייתפס ושאף היה בסכנת חיים כשגילה את זהותו של אלמדון, דמותו של שלייפר הופכת כמעט בהינף יד לדמות רשעה. אי אפשר לבנות סיפור בצורה כזאת, זה פשוט לא הגיוני.
דוגמא נוספת היא ליאן. במהלך שתיים וחצי עונות היא הייתה האישה הסובלת, הנבגדת שבעלה לא רואה אותה ממטר והנה, לפתע פתאום היא הופכת לאישה הבוגדנית, המניפולטיבית, שגם כשנופלת לה אהבת אמת כפי שהיא טוענת בפרק אחד, גם במצב הזה היא לא מרוצה. הדמות שלה הופכת להיות מגוחכת ולא אמינה, וזה חבל כי הדמות שלה נבנתה כל כך יפה עד לקטע של הגעתו של אלמדון לישראל. למה להרוס משהו טוב ? מה, לפתע פתאם גם היא הופכת לדמות הרעה ?
גם הדמות של דריה ממש, אבל ממש לא אמינה. במשך כל כך הרבה זמן היא שנאה את סער וחשבה שהוא בוגדני ואף הזהירה את אחותה ממנו ועכשיו היא מגלה שיש לו צד אחר ? תעשו לי טובה, זה ממש דפוק לגמרי. העונה השלישית של הסדרה, שהייתה בבסיסה פשוטה מאד ואמינה הופכת לאיטה לגרסה שנייה של "חשופים" שהייתה גרועה להחריד.
חבל.
גם קצב התנהלות האירועים הופך ללא אמין. קודם כל, לפתע פתאום סער מציין שעברו שמונה חודשים מתחילת העונה כשכולם מבינים שזה ממש בלתי אפשרי. העובדה שאלי אלמדון שוכב עם זהבה אבוקסיס ויום למחרת היא לא מקבלת מחזור ? כמה טיפשים הם חושבים שאנחנו ? קצת היגיון.
ברמה הכללית, המשחק של הדמויות הראשיות, הגיע לשיא בפרק בו סער תופס את ליאן בבגידה. מאז אותו פרק המשחק חוזר להיות בינוני. יהודה לוי ועופר שכטר היו ותמיד יהיו שחקנים טובים אבל עדי הימלבלוי מדרדרת לאיטה ופניה נשארות קפואות, גם כשהיא צריכה להקרין חום ואהבה. תגידו שאולי זו הדמות שלה, אז לצערי עלי לבשר לכם שזה לא המצב. זוכרים את סצינת הסקס בפרק 53 ? בסצינה היא אמורה להיות חמה אבל מסתבר שלא. תזכרו בסצינה ש"התרחשה" בלונדון ותראו את ההבדל.
נקודה נוספת שרציתי לציין היא העובדה שלפתע פתאום יש לנו פרקים קצרים יותר. אני זוכר פרק של 23 דקות. תגידו, מה זה צריך להיות ? מה, הסדרה הפכה לגרסה הישראלית של קרוב רחוק ? למה לא לשדר פרקים של חמש דקות כל אחד ? במקום למשוך את הפרק לכיוון החצי שעה ויותר, במיוחד לכיוון סופה של העונה, הסוף שמתקרב מהר מאד, במקום זה הפרקים מתקצרים ? אני חושב שבמידה והפרקים היו ארוכים יותר ניתן היה להאט מעט את הקצב, להפוך את הסדרה ליותר אמינה ולשמר את ההתחלה הנהדרת של העונה. במקום זה, אנחנו מקבלים דמויות שמשתנות מהר מדי וללא סיבה כמעט.
ולבסוף, נושא ההומור. אחת הסיבות שהסדרה הייתה מהנה הייתה ההומור, שבא לידי ביטוי במיוחד בדמותו של עובד חבייה, לפתע פתאום הדמות שלו נעלמת ומתאדה. כמו כן הסיפור של יפית ו"הנאצי", כפי שחבייה כינה אותו, נעלם לחלוטין בפרקים האחרונים. לא ייתכן שתהיה הפסקה כה ארוכה ולפתע פתאום יחזרו לנושא, כי הריי ברור שמשהו לא בסדר אצל ה"נאצי" ושמשהו עומד לקרות אז למה לעשות הכל במהירות ולא לבנות את הסיפור לאיטו ?
אני אגיד לכם למה. בגלל שהפרקים קצרים מדי ולכן צריך לדחוס הרבה במעט זמן והרבה לא מסופר, או שמסופר בצורה כל כך מהירה שזה קצת בעייתי לראות.
לסיכום: הפתיחה הנהדרת של העונה התאפיינה בסיפור פשוט ונכון אשר סופר בצורה איטית ונכונה, כמו כן, הדמויות היו אמינות ורמת המשחק הייתה גבוהה וכן הוכנס הרבה הומור לסדרה. בעשרת, או אפילו בחמש עשרה, פרקי הסדרה האחרונים הסיפור הופך מסורבל ולא אמין ומסופר בצורה נמהרת מדי, הדמויות הופכות את עורם ומוצגות בצורה שונה מהצורה שהוצגו במשך כ 40 פרקים, הפרקים מתקצרים וההומור נעלם כמעט לחלוטין. לצערי, כל ההתחלה הטובה של הסדרה עומדת להימחק בגלל הסוף שלה והאלופה 3 תיזכר כעוד אופרת סבון דוגמת "חשופים" הגרועה.
חבל.
באמת שחבל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה