אני יודע שזה באיחור ענק אבל בדיוק סיימתי אתמול את מרתון העונה השנייה של האי. יש לי רק שאלה אחת : מה לעזאזל זה היה ?
אני מודה ומתוודה אני כבר מעבר לגיל הנוער אבל זה עדיין לא תירוץ לעובדה שמחמישים הפרקים (ליתר דיוק 49) של העונה השנייה אני אזכור דווקא את הפרק האחרון של מעבר לאי בו השחקנים קצת עשו צחוק מעצמם. בפרק הזה ראיתי את הפוטנציאל שטמון בשחקנים הללו, כמה חבל שזה הלך לאיבוד בעונה השנייה של האי.
בואו נתחיל בבעיות וקודם כל בשחקנים:
השחקן הראשון שאני לא רוצה לראות יותר ובמיוחד בסדרות ילדים זה טל מוסרי. הבן אדם הזה מאוס מבחינת משחק, הוא מגזים, לא מדויק ולפעמים בא לך להחטיף לו רק כדי שיעוף מהמסך. אז נכון, התפקיד שלו לא היה תפקיד ראשי אבל עדיין בסצנות שלו הוא עצבן ברמות שקלקלו את הצפייה.
השחקן השני הוא תום אבני. די, הבן אדם שרף כל כך הרבה שעות מסך שקשורות לילדים עד שנמאס לך לראות אותו. הניסיון להציג אותו כבחור הרע שרק רוצה את ג'יני לא אמין. מי היה מאמין שאישה יפה כמו יעל תרצה אחד כמוהו ? נו באמת, אנחנו בסדרת ילדים אבל זה לא אומר שצריך לקחת את מנחי ערוץ הילדים לכל תפקיד קיים (למעט דון לני גבאי הנהדרת).
נעבור לליהוק של השחקנים הראשיים: יון תומרקין ללא ספק הוא הליהוק הנכון לשחק את דילן ויעל את ג'יני. לגבי אביגייל בתור ליבי אני לא ארחיב כי בעונה הזאת היא לא שיחקה הרבה אבל בכללי היא בסדר. אבל לגבי השאר זה קצת בעייתי. אפרת בן יעקב בתור אנה זה קצת מעצבן. בפרק האחרון של מעבר לאי ראינו את היכולות הקומיות שלה והן נהדרות, וגם בתור הרעה היא תפקדה כאופן מושלם אבל דווקא הליהוק של אנה לא מתאים לה. הדמות שלה היא חד ממדית וקטנה עליה. עוז בתור סול הוא כשלון משום שכאשר הוא נדרש להעביר רגש (למשל כאשר גילה שאנה בגדה בו) הוא לא הצליח להעביר את זה ולא סתם צחקו על העובדה בפרק שהזכרתי במעבר לאי, בניגוד למשל ליון שמצליח לא להיות חד ממדי וראו את זה במיוחד בפרק האחרון שבו קאיראן השתלט עליו. ליאת בלו קפואה מדי, נכון שזה מה שהתפקיד שלה דורש ממנה כי זואי אמורה להיות קשוחה אבל כשהיא אמורה להיות ליד בן היא אמורה להיות להראות שהיא מעט נמסה אבל לא דובים ולא יער- שום רגש, לא מאמינים לה שהיא אוהבת אותו ולא יעזור כמה נשיקות היא תדביק לו.
אם משווים, ואי אפשר שלא, את ה"אי" לשמינייה מבחינת השחקנים קיים הבדל של שמיים וארץ. קודם כל, ראו את זה כשדון לני גבאי הצטרפה לעונה השנייה של האי וראו מה זו מקצוענות. כך גם אצל עדי הימלבלוי וידידיה ויטל וכל השאר... עד כמה נמשיך לשמוע על שחקני ה"אי" לאחר שיסיימו את הסדרה חוץ מיון ויעל ? לא נראה לי שהרבה.
נעבור לתסריט, רואים כאן את ההשפעה של בחזרה לעתיד, עד לכמעט העתקה של רעיונות, אבל למה לעזאזל לחזור לזמן הזה ? ואם אתה חוזר לזמן הזה למה לא לשלב יותר מוטיבים יהודיים ? נכון, כשרוצים להידמות לאבודים ובחזרה לעתיד אבל אולי קצת ישראליות.
גם העובדה שהעונה התחלקה פחות או יותר ל 3 חלקים. 10 פרקים ראשונים שהיו התחלה, 30 פרקים של אמצע ו 9 של סוף. אבל מה שמדהים זה שבניגוד לעונה הקודמת בה היה קו אחיד של התקדמות, כאן המעבר בין החלקים היה די חד ולא טוב. פתאום הייתה קפיצה בין החלקים ורואים שלא התכוננו לעונה שנייה כשסיימו את הראשונה.
זו גם הבעיה של סדרות ישראליות שממשיכות לעונה נוספת. תמיד כשסוגרים עונה סוגרים את כל הקצוות ולמעשה בעונה שלאחר מכן מתחילים מחדש. אם ה"אי" הייתה מסתיימת בסוף העונה הראשונה הייתי מבין אבל הם חודשו עוד לפני סוף העונה הראשונה לעונה נוספת אז למה לסגור הכל ? אגב, זה גם הסיפור לגבי העונה השלישית שתתחיל בעוד מספר חודשים, למעשה יתחילו מחדש. למה ? כמו כן, גם כשסיימו את העונה הראשונה עם צלצול הטלפון גיורא לא ידע מי היה מעבר לקו, ורק לאחר שישב לקראת העונה השנייה בנה את הסיפור ואת זה אני לא אוהב, אני אוהב שבאים עם רעיון מובנה ואז פורטים אותו לעונות, ואם לא יחדשו את הסדרה זה כבר בעיה של הרשת לא של היוצר.
לסיכום: בפרק שהזכרתי של מעבר לאי דנו בצחוק בהשוואה של ה"אי" לשמינייה, אני חושש שאי אפשר להשוות ביניהם. השמינייה הייתה טובה יותר בקאסט, בתסריט ובהעברת הסיפור בצורה נכונה. כמו כן, גם לא הייתה נפילה גדולה בין שלושת העונות. בה"אי" קיימת נפילה תהומית בין העונה הראשונה שהייתה טובה מאד לעונה השנייה שהייתה בינונית מינוס (ואני נדיב, בעיקר בגלל דון לני גבאי). לדעתי, אם הרמה של העונה השנייה תוצג גם בעונה השלישית לא תיראו עונה רביעית וזו גם ההשערה שלי- העונה השלישית תהיה האחרונה.
גיורא, מה הסיפור הבא ?
אני מודה ומתוודה אני כבר מעבר לגיל הנוער אבל זה עדיין לא תירוץ לעובדה שמחמישים הפרקים (ליתר דיוק 49) של העונה השנייה אני אזכור דווקא את הפרק האחרון של מעבר לאי בו השחקנים קצת עשו צחוק מעצמם. בפרק הזה ראיתי את הפוטנציאל שטמון בשחקנים הללו, כמה חבל שזה הלך לאיבוד בעונה השנייה של האי.
בואו נתחיל בבעיות וקודם כל בשחקנים:
השחקן הראשון שאני לא רוצה לראות יותר ובמיוחד בסדרות ילדים זה טל מוסרי. הבן אדם הזה מאוס מבחינת משחק, הוא מגזים, לא מדויק ולפעמים בא לך להחטיף לו רק כדי שיעוף מהמסך. אז נכון, התפקיד שלו לא היה תפקיד ראשי אבל עדיין בסצנות שלו הוא עצבן ברמות שקלקלו את הצפייה.
השחקן השני הוא תום אבני. די, הבן אדם שרף כל כך הרבה שעות מסך שקשורות לילדים עד שנמאס לך לראות אותו. הניסיון להציג אותו כבחור הרע שרק רוצה את ג'יני לא אמין. מי היה מאמין שאישה יפה כמו יעל תרצה אחד כמוהו ? נו באמת, אנחנו בסדרת ילדים אבל זה לא אומר שצריך לקחת את מנחי ערוץ הילדים לכל תפקיד קיים (למעט דון לני גבאי הנהדרת).
נעבור לליהוק של השחקנים הראשיים: יון תומרקין ללא ספק הוא הליהוק הנכון לשחק את דילן ויעל את ג'יני. לגבי אביגייל בתור ליבי אני לא ארחיב כי בעונה הזאת היא לא שיחקה הרבה אבל בכללי היא בסדר. אבל לגבי השאר זה קצת בעייתי. אפרת בן יעקב בתור אנה זה קצת מעצבן. בפרק האחרון של מעבר לאי ראינו את היכולות הקומיות שלה והן נהדרות, וגם בתור הרעה היא תפקדה כאופן מושלם אבל דווקא הליהוק של אנה לא מתאים לה. הדמות שלה היא חד ממדית וקטנה עליה. עוז בתור סול הוא כשלון משום שכאשר הוא נדרש להעביר רגש (למשל כאשר גילה שאנה בגדה בו) הוא לא הצליח להעביר את זה ולא סתם צחקו על העובדה בפרק שהזכרתי במעבר לאי, בניגוד למשל ליון שמצליח לא להיות חד ממדי וראו את זה במיוחד בפרק האחרון שבו קאיראן השתלט עליו. ליאת בלו קפואה מדי, נכון שזה מה שהתפקיד שלה דורש ממנה כי זואי אמורה להיות קשוחה אבל כשהיא אמורה להיות ליד בן היא אמורה להיות להראות שהיא מעט נמסה אבל לא דובים ולא יער- שום רגש, לא מאמינים לה שהיא אוהבת אותו ולא יעזור כמה נשיקות היא תדביק לו.
אם משווים, ואי אפשר שלא, את ה"אי" לשמינייה מבחינת השחקנים קיים הבדל של שמיים וארץ. קודם כל, ראו את זה כשדון לני גבאי הצטרפה לעונה השנייה של האי וראו מה זו מקצוענות. כך גם אצל עדי הימלבלוי וידידיה ויטל וכל השאר... עד כמה נמשיך לשמוע על שחקני ה"אי" לאחר שיסיימו את הסדרה חוץ מיון ויעל ? לא נראה לי שהרבה.
נעבור לתסריט, רואים כאן את ההשפעה של בחזרה לעתיד, עד לכמעט העתקה של רעיונות, אבל למה לעזאזל לחזור לזמן הזה ? ואם אתה חוזר לזמן הזה למה לא לשלב יותר מוטיבים יהודיים ? נכון, כשרוצים להידמות לאבודים ובחזרה לעתיד אבל אולי קצת ישראליות.
גם העובדה שהעונה התחלקה פחות או יותר ל 3 חלקים. 10 פרקים ראשונים שהיו התחלה, 30 פרקים של אמצע ו 9 של סוף. אבל מה שמדהים זה שבניגוד לעונה הקודמת בה היה קו אחיד של התקדמות, כאן המעבר בין החלקים היה די חד ולא טוב. פתאום הייתה קפיצה בין החלקים ורואים שלא התכוננו לעונה שנייה כשסיימו את הראשונה.
זו גם הבעיה של סדרות ישראליות שממשיכות לעונה נוספת. תמיד כשסוגרים עונה סוגרים את כל הקצוות ולמעשה בעונה שלאחר מכן מתחילים מחדש. אם ה"אי" הייתה מסתיימת בסוף העונה הראשונה הייתי מבין אבל הם חודשו עוד לפני סוף העונה הראשונה לעונה נוספת אז למה לסגור הכל ? אגב, זה גם הסיפור לגבי העונה השלישית שתתחיל בעוד מספר חודשים, למעשה יתחילו מחדש. למה ? כמו כן, גם כשסיימו את העונה הראשונה עם צלצול הטלפון גיורא לא ידע מי היה מעבר לקו, ורק לאחר שישב לקראת העונה השנייה בנה את הסיפור ואת זה אני לא אוהב, אני אוהב שבאים עם רעיון מובנה ואז פורטים אותו לעונות, ואם לא יחדשו את הסדרה זה כבר בעיה של הרשת לא של היוצר.
לסיכום: בפרק שהזכרתי של מעבר לאי דנו בצחוק בהשוואה של ה"אי" לשמינייה, אני חושש שאי אפשר להשוות ביניהם. השמינייה הייתה טובה יותר בקאסט, בתסריט ובהעברת הסיפור בצורה נכונה. כמו כן, גם לא הייתה נפילה גדולה בין שלושת העונות. בה"אי" קיימת נפילה תהומית בין העונה הראשונה שהייתה טובה מאד לעונה השנייה שהייתה בינונית מינוס (ואני נדיב, בעיקר בגלל דון לני גבאי). לדעתי, אם הרמה של העונה השנייה תוצג גם בעונה השלישית לא תיראו עונה רביעית וזו גם ההשערה שלי- העונה השלישית תהיה האחרונה.
גיורא, מה הסיפור הבא ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה