בתור ילד אהבתי מאד ספרי מיסתורין ומתח. כשהיו מגיעים הכריכות החדשות לסיפריה של ספרי אגתה כריסטי וארתור קונן דויל הייתי רץ לספריה ולוקח אותם. לא היה אכפת לי שבתור ילד בן 10 הייתי מושפע מאד ממה שקראתי לפני השינה ולעיתים סבלתי מסיוטים שרודפים אחרי. איזה ילד בן 10 לא היה מושפע לקרוא על רציחות, הרעלות, מוות בתלייה ועוד...?
כשגדלתי תשומת הלב שלי עברה מספרי מתח לטלוויזיה. הייתי "שותה בצמא" כל סרט מתח שהיה מגיע למסך. אהבתי במיוחד את הסרטים שעסקו בשאלה "מי עשה את זה ?" כלומר, סרטים או סדרות טלוויזיה שניסו במשך כל השידור לנסות ולפענח את זהות הרוצח ויותר חשוב מכך, לענות על השאלה : למה ? למה הוא ביצע את הרצח ?
לכן, כששמעתי על הסדרה החדשה ש CBS החלה לשדר השנה באפריל התלהבתי מאד. שמעתי שהסדרה עוסקת בחבורה של גברים ונשים בגילאי העשרים פלוס שמגיעים לאי ששבע שנים קודם לכן בוצעו בהם שורה של רציחות שאף אחד לא הבין ושבסיומן הרוצח נורה ונהרג. הגברים והנשים הגיעו לאי לחתונתם של הנרי, מנקה סירות לשעבר, וטריש, שבאה ממשפחה עשירה. אחת מהנשים שהגיעו לאי הייתה אבי, שאמה הייתה אחת מקורבנותיו של הרוצח 7 שנים קודם לכן ושמיד אח"כ אביה שלח אותה ללוס אנג'לס ושהסדרה תסופר מנקודת המבט שלה. באותו יום שהם מגיעים לאי, שלא ידע רצח במשך שבע שנים, מתחילות שורה של רציחות תמוהות שמעלות שורה של תהיות. כשהמרכזיות הן : מי עושה את זה ? ויותר חשוב מזה, למה ?
כפי שבוודאי הבנתם, בדיוק סוג הסרטים\סדרות שאני אוהב.
בגלל התחיבויות קודמות לסרטים ולסדרות אחרות שצפיתי בהם במהלך העונה האחרונה הסדרה יצא לי לראות את הסדרה רק אתמול במרתון צפייה. ומה אגיד לכם, אני לא מבין את האמריקאים והרגלי הצפייה שלהם.
הסדרה היא שילוב של העיבוד המודרני של הספר של אגתה כריסטי "עשרה כושים קטנים" (עשרה אנשים מקבלים הזמנה לאי ומתחילים להרצח אחד אחרי השני עד שהרוצח נותר היחידי על האי) וסדרת סרטי האימה מלפני עשור "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון". נכון, זו לא יצירת מופת כמו הספר של אגתה כריסטי אבל המתח נשמר במשך מרבית העונה ( 13 פרקים) וזהות הרוצח לא מתגלה עד לפרקים האחרונים, וגם אז הסיבה לא ברורה, וגם לא ברור מי יצליח לצאת מהאי, כשאחת מהאפשרוית לרציחה היא ילדה בת עשר. ונכון, לא מדובר בשחקנים הכי מפורסמים שראינו בטלוויזיה אבל כמה מהם מוכרים כגון: כריסטופר גורהאם ( הנרי מ"בטי המכוערת"), קייט קאסידי (רובי הראשונה מ"על טבעי"), הארי המלין, ג'ים ביוור (בובי מ"על טבעי") כשריף, ג'ינה הולדן (דייל מ"פלאש גורדון") ועוד...
מה שכן ניתן לומר על הסדרה היא שמדובר בניסיון מרענן ליצור סדרה שונה בטלוויזיה האמריקאית, לא עוד סדרות כגון CSI או "קורא המחשבות" אלא חשיבה בצורה שונה. הניסוי כשל ולמרות שבשלושת הפרקים הראשונים שודרה ביום חמישי בערב היא לא הצליחה ברייטינג ולאחר שלושת הפרקים הללו עברה להיות משודרת ב"בית הקברות לסדרות" ביום שבת בערב ומאז הרייטינג פשוט היה כמעט בגדר לא קיים. עובדה שגורמת לי לשאול : איך האמריקאים רואים אופרות סבון מעצבנות כמו "Brothers And Sisters" או עקרות בית נואשות ולא שבעים מאלף ואחד גרסאות של הסדרה CSI אבל לסדרה עם כיוון שונה לא נותנים סיכוי (הרייטינג היה נמוך כמעט מההתחלה) ?
שאלה מעצבנת במיוחד לאור העובדה שלמרות שבסוף העונה פתרו את השאלות : מי ולמה בוצעו הרציחות, הייתה מחשבה ליצור עונה שנייה באותה מתכונת עם שחקנים אחרים (כמעט כל הדמויות נרצחו במהלך העונה הראשונה). יכול להיות שהאמריקאים מאסו בסדרות כגון נמלטים או 24 שמשאירות את הצופה במתח במהלך כל העונה (למרות שמבחינת רייטינג 24 עדיין שורדת) או שפשוט מי שצופה בטלוויזיה הן יותר נשים בגילאי שלושים ומעלה שמעדיפות רגיעה בדמות אופרות סבון או סדרות פשוטות כגון CSI לסוגיה, מאשר סדרות מעט שונות אבל עם רעיון טוב מאחוריהן.
לסיכום: זו לא הסדרה הכי איכותית, מבחינת תסריטאות, שראיתי בשנים האחרונות, אבל היא מותחת, מהנה, קאסט ברובו צעיר ונעים לעין ובעיקר משאירה אתכם עד הפרק האחרון לפתור את השאלות : מי עושה את זה ולמה. אני אהבתי, מקווה שגם אתם תהנו. עצה קטנה, אל תצפו בסדרה במתכונת של פרק ביום אלא עשו לכם מרתון צפייה של שלושה או ארבעה פרקים בכל פעם. תראו שתהנו יותר.
כשגדלתי תשומת הלב שלי עברה מספרי מתח לטלוויזיה. הייתי "שותה בצמא" כל סרט מתח שהיה מגיע למסך. אהבתי במיוחד את הסרטים שעסקו בשאלה "מי עשה את זה ?" כלומר, סרטים או סדרות טלוויזיה שניסו במשך כל השידור לנסות ולפענח את זהות הרוצח ויותר חשוב מכך, לענות על השאלה : למה ? למה הוא ביצע את הרצח ?
לכן, כששמעתי על הסדרה החדשה ש CBS החלה לשדר השנה באפריל התלהבתי מאד. שמעתי שהסדרה עוסקת בחבורה של גברים ונשים בגילאי העשרים פלוס שמגיעים לאי ששבע שנים קודם לכן בוצעו בהם שורה של רציחות שאף אחד לא הבין ושבסיומן הרוצח נורה ונהרג. הגברים והנשים הגיעו לאי לחתונתם של הנרי, מנקה סירות לשעבר, וטריש, שבאה ממשפחה עשירה. אחת מהנשים שהגיעו לאי הייתה אבי, שאמה הייתה אחת מקורבנותיו של הרוצח 7 שנים קודם לכן ושמיד אח"כ אביה שלח אותה ללוס אנג'לס ושהסדרה תסופר מנקודת המבט שלה. באותו יום שהם מגיעים לאי, שלא ידע רצח במשך שבע שנים, מתחילות שורה של רציחות תמוהות שמעלות שורה של תהיות. כשהמרכזיות הן : מי עושה את זה ? ויותר חשוב מזה, למה ?
כפי שבוודאי הבנתם, בדיוק סוג הסרטים\סדרות שאני אוהב.
בגלל התחיבויות קודמות לסרטים ולסדרות אחרות שצפיתי בהם במהלך העונה האחרונה הסדרה יצא לי לראות את הסדרה רק אתמול במרתון צפייה. ומה אגיד לכם, אני לא מבין את האמריקאים והרגלי הצפייה שלהם.
הסדרה היא שילוב של העיבוד המודרני של הספר של אגתה כריסטי "עשרה כושים קטנים" (עשרה אנשים מקבלים הזמנה לאי ומתחילים להרצח אחד אחרי השני עד שהרוצח נותר היחידי על האי) וסדרת סרטי האימה מלפני עשור "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון". נכון, זו לא יצירת מופת כמו הספר של אגתה כריסטי אבל המתח נשמר במשך מרבית העונה ( 13 פרקים) וזהות הרוצח לא מתגלה עד לפרקים האחרונים, וגם אז הסיבה לא ברורה, וגם לא ברור מי יצליח לצאת מהאי, כשאחת מהאפשרוית לרציחה היא ילדה בת עשר. ונכון, לא מדובר בשחקנים הכי מפורסמים שראינו בטלוויזיה אבל כמה מהם מוכרים כגון: כריסטופר גורהאם ( הנרי מ"בטי המכוערת"), קייט קאסידי (רובי הראשונה מ"על טבעי"), הארי המלין, ג'ים ביוור (בובי מ"על טבעי") כשריף, ג'ינה הולדן (דייל מ"פלאש גורדון") ועוד...
מה שכן ניתן לומר על הסדרה היא שמדובר בניסיון מרענן ליצור סדרה שונה בטלוויזיה האמריקאית, לא עוד סדרות כגון CSI או "קורא המחשבות" אלא חשיבה בצורה שונה. הניסוי כשל ולמרות שבשלושת הפרקים הראשונים שודרה ביום חמישי בערב היא לא הצליחה ברייטינג ולאחר שלושת הפרקים הללו עברה להיות משודרת ב"בית הקברות לסדרות" ביום שבת בערב ומאז הרייטינג פשוט היה כמעט בגדר לא קיים. עובדה שגורמת לי לשאול : איך האמריקאים רואים אופרות סבון מעצבנות כמו "Brothers And Sisters" או עקרות בית נואשות ולא שבעים מאלף ואחד גרסאות של הסדרה CSI אבל לסדרה עם כיוון שונה לא נותנים סיכוי (הרייטינג היה נמוך כמעט מההתחלה) ?
שאלה מעצבנת במיוחד לאור העובדה שלמרות שבסוף העונה פתרו את השאלות : מי ולמה בוצעו הרציחות, הייתה מחשבה ליצור עונה שנייה באותה מתכונת עם שחקנים אחרים (כמעט כל הדמויות נרצחו במהלך העונה הראשונה). יכול להיות שהאמריקאים מאסו בסדרות כגון נמלטים או 24 שמשאירות את הצופה במתח במהלך כל העונה (למרות שמבחינת רייטינג 24 עדיין שורדת) או שפשוט מי שצופה בטלוויזיה הן יותר נשים בגילאי שלושים ומעלה שמעדיפות רגיעה בדמות אופרות סבון או סדרות פשוטות כגון CSI לסוגיה, מאשר סדרות מעט שונות אבל עם רעיון טוב מאחוריהן.
לסיכום: זו לא הסדרה הכי איכותית, מבחינת תסריטאות, שראיתי בשנים האחרונות, אבל היא מותחת, מהנה, קאסט ברובו צעיר ונעים לעין ובעיקר משאירה אתכם עד הפרק האחרון לפתור את השאלות : מי עושה את זה ולמה. אני אהבתי, מקווה שגם אתם תהנו. עצה קטנה, אל תצפו בסדרה במתכונת של פרק ביום אלא עשו לכם מרתון צפייה של שלושה או ארבעה פרקים בכל פעם. תראו שתהנו יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה