את העונה החמישית ניתן לחלק לשלשה חלקים. החלק הראשון של העונה התרכז בניסיונות של ג'ון, הרולד וגב' רובס (רוט) לנסות לאתר את שו, אשר נחטפה בעונה הקודמת. החלק השני והקצר הוליך את הסדרה לקראת סופה ואילו החלק השלישי והאחרון הורכב מארבעת הפרקים האחרונים של הסדרה. כאשר צופים בעונה כולה אי אפשר שלא לקבל תחושה של אכזבה קלה.
בכל העונה הרביעית ובתשעת הפרקים הראשונים של העונה החמישית, הרולד וחבורתו נמצאו במצב של מגננה ושל מלחמת קיום. כאשר צופים בפרקים האחרונים של הסדרה נשאלת השאלה: אם זה מה שהם היו צריכים לעשות בכדי לנצח את ה"בינה המלאכותית" שרדפה אחריהם ואשר נראתה כבלתי מנוצחת מדוע הם לא עשו זאת קודם ? התסריטאים תרצו זאת במהפך שעובר הרולד ואת ההחלטה שלו להשתנות לאחר שרוט נהרגת מירי של צלף שכוון לעברו, אבל זו לא תשובה מספקת.
תשובה אפשרית נוספת היא שאולי הוא פחד לאבד את ה"מכונה", כלומר הבינה המלאכותית שבנה. אולם, בשל העובדה שהתסריטאים בחרו לגרום לכך שה"מכונה" תשרוד ולא תמות לאחר המאבק ההירואי שלה עם "שומרוני", הבינה המלאכותית המתחרה, עושה רושם שגם זו לא תשובה מספקת.
האכזבה גדולה יותר בשל העובדה ש"שומרוני" נראתה כל כך בלתי מנוצחת ואפילו בכל סימולציות המלחמה שעברה כל הזמן היא יצאה מפסידה, אז פתאם, בלי כל הכנה מוקדמת היא מצליחה לנצח ללא כל תוספת אפשרית ולאחר שהרולד מסרב לגרום לכך שהיא תאבד את כל העכבות שלה. איך זה אפשרי ? צריך היה להתייחס אל סוף הסדרה כסופו של סיפור ואילו הסוף הזה נראה היה כלא הגיוני.
סוף מעצבן נוסף שהסדרה סיפקה היא העובדה שהרולד שורד ומציג את עצמו מחדש בפני גרייס, לאחר שנים כה רבות. אפשר לציין, שעבור סדרה שהייתה רחוקה מאד מלהיות "שמאלצית" חבל היה לראות זאת, במיוחד לאחר שכבר עשו זאת כאשר הראו את ג'ון מת מוות של גיבורים "שמאלצי".
מה שבכל זאת אפשר היה לזקוף בטור הזכות עבור Person היא העובדה שעבור סדרה של רשת CBS הם שמו בפרונט סיפור אהבה לסבי בין שתיי הדמויות הנשיות הראשיות היחידות של הסדרה. מדובר בצעד חריג בנוף הטלוויזיוני. גם הצורה שבה סופר הסיפור הייתה יפה מאד, אם כי התסריטאים לא "הלכו עד הסוף" והעדיפו שהאקט המיני בין שו לרוט יעבור כסימולציה ולא ב"מציאות".
במקביל, מלבד הסוף השמח והמאולץ של הרולד, אף אחת מהדמויות האחרות לא זוכות לסוף שכזה. "רוט" מתה כבר בשלב הראשוני של סוף הסדרה ומותה למעשה הוא הגורם המאיץ לסופה של הסדרה, ג'ון מת מוות של גיבורים, פוסקו שורד בלבד ואילו שו נשארת לבדה, פחות או יותר. אולי בשל כך בחרו סוף שמח אחד, אולי בכדי להעניק תקווה.
אז, לראות או לא לראות ?
אפשר לראות, אבל רק עבור סופה של הסדרה. ההמלצה שלי היא לרפרף על תשעת הפרקים הראשונים והדי בינוניים של העונה ולהתמקד בארבעת הפרקים האחרונים שלה.
בסופו של דבר הגיעה לסיומה סדרה בעלת רעיון מעניין וחדשני, תסריט, שבשלשת העונות הראשונות היה מעולה ואז דעך עד לארבעת הפרקים האחרונים של הסדרה, אך מה שבעיקר אפשר לזכור מסדרה זו זה את הקאסט הנדיר באיכותי שלה: ג'יימס קאביזל, קווין צ'אפמן, שרה שאהי ואיימי אקר, כאשר בעונה החמישית מצטרף אליהם בתפקיד אורח מתמשך הנריקה קולאנוטי, כאשר דמותו של אליאס מקבלת הרחבה יפה מאד (ומוצדקת מכל הבחינות). נדיר לראות קאסט כל כך טוב ואיכותי מצליח ליצור מוצר איכותי. נכון, מדובר במשפט מוזר, אך בדרך כלל (עם הדגש על בדרך כלל ולא תמיד) סדרה בעלת כוכבים רבים לא מצליחה ליצור מוצר שהוא גדול מסך כל הפרטים. יהיה מעניין מאד לראות מתי זה יקרה שוב, יש לכם השערה בנוגע לכך ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה