חזרתה של Heroes אל המסכים לוותה בתקוות גדולות עבור הרשת המשדרת שלה, רשת NBC. כאשר הסדרה עלתה לאוויר היא הייתה הצלחה מסחררת. אולם, כבר מעונתה השנייה הסדרה החלה להידרדר ובעונתה האחרונה היא כבר הייתה משעממת. ואולם, ברשת קיוו שלמעריצי הסדרה יהיה זיכרון קצר והם ישמרו לה אמונים ויחזרו לצפות בה לאחר ההחייאה שהיא עברה. במיוחד, כאשר בשנים האחרונות סדרות הקומיקס שוטפות את המסכים. בפועל, זה לא קרה. נתוני הרייטינג הצביעו על כך שבפרק הפתיחה של הסדרה צפו בדיוק מספר הצופים שצפו בפרק סיום הסדרה המקורית. אך ככל שהסדרה נעה קדימה היא איבדה צופים, עד אשר בפרק סיום הסדרה צפו כמחצית מהצופים שצפו בה בפרק פתיחת העונה (6.568 מיליון צופים ו 2.0 נק' מדד לעומת 3.832 מיליון צופים ו 1.0 נק' מדד). כלומר, גם מרבית מהצופים שהחליטו לתת לסדרה סיכוי נוסף לאחר שנים של הפסקה זנחו אותה וכל תקווה של הרשת, למרות שמלכתחילה דובר על כך שזו תהיה מיני סדרה בלבד, להחזיר את הסדרה לעונה נוספת נגנזה. ובצדק.
כאשר בוחנים סדרה כלשהי נהוג לציין אלמנטים חיוביים לצד אלמנטים שליליים, אולם בכל הנוגע ל Heroes Reburn קשה לציין אפילו אלמנט חיובי אחד של הסדרה, אולי למעט פרקים שבע ושמונה אך רק בגלל שעסקו במסע בזמן ולא בגלל האיכויות שלהן, כאשר אלמנטים שליליים ניתן למצוא ובכמויות.
נתחיל דווקא בקאסט של הסדרה. ניכר שבהפקה ניסו להחזיר כמה שניתן חברי קאסט מהסדרה המקורית, אך הבעיה היא, שדווקא השחקנים הכי חשובים לא הופיעו בה. מיילו ונטימיליה, הלא הוא פיטר פטרלי, זאכרי קווינטו הידוע כסיילר וכמובן, היידן פאנטייר כקלייר. למרות שהסדרה סבבה סביב גיבורים רבים, הרי שבליבה היא נעה סביב הגיבורים הללו וכאשר הם אינם בנמצא זה יצר חור גדול מאד שהיו חייבים למלא. לצערה של הפקת הסדרה כל שאר השחקנים בסדרה הם שחקנים מסוג ב או שחקנים ללא כריזמה מספקת, אולי פרט לזאקרי ליווי (הידוע גם כ"צ'אק" מהסדרה "צ'אק") וגם הוא לא בדיוק השחקן שיוכל למגנט את הצופים ("צ'אק" הייתה מקרה יוצא דופן בו כל הקאסט ביחד הצליח לרומם את הסדרה). הדברים אמורים במיוחד לגבי היידן, משום ששני הילדים שלה בסדרה לא מצליחים "להחזיק" את הסדרה על גבם. לו היה מדובר גם בילדים של דמות אחרת אפשר היה לנסות להעביר זאת בצורה אחרת, אבל שמה של קלייר מוזכר כמעט בכל פרק מספר פעמים וההשוואה היא כמעט בלתי נמנעת.
בעיה נוספת שהסדרה נתקלה בה הייתה הסיפורים שסופרו בעונה זו, אשר כולם, ואני חוזר ומציין: כולם, היו גרועים. מיקו (קיקי סוקייזן) ורן (טורו אוקיקאדו), אשר נכנסים למשחק מחשב כדי להציל את אדוני הזמן והמרחב (הירו ולאחר מכן טומי) נשמע כמו משחק של ילדים בכיתה ב, קארלוס (ראיין גוזמן) והסיוטים שלו מהלחימה שלו בצבא אשר גורמים לו לאחר מכן למלא את מקומו של אחיו כגיבור היה סיפור עלוב במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את מוצאה של הדמות ואז הרעיון גם נשמע סטראוטיפי, סיפורה של טיילור אשר מורדת באמה שלה משום שהיא לא נותנת לה להיות עם החבר שלה (שהיא הסיבה האמיתית למרידה שלה ולא העובדה שאמה שלה עומדת לתת לשבעה מיליארד איש למות) טחון. הסיפור של לוק (זאקרי ליווי) ואשתו ומה שעובר עליהם לאחר שבנם נהרג לא היה מספיק מעניין, סיפורם של שני תאומים (טומי בגילומו של רובי קיי ומלינה בגילומה של דאניקה יארוש), כאשר הצד הפעיל הוא הצד הגברי, אשר אמורים להציל את העולם לא נשמע לכם מוכר (מישהו אמר "מלחמת הכוכבים"?) ? ולבסוף, לפני זמן כל כך רב ראינו בסרט "קינגסמן" דמות רשעה אשר רוצה לדלל את האוכלוסייה בכדי להתחיל מחדש את האנושות. וארציות שונות של הסיפור נראו על המסכים כל כך הרבה פעמים, כך שסיפורה של אריקה (ראיה קיהלסטדט) לא היה מקורי.
לא רק בקאסט וברעיונות שסופרו בעונה זו הסדרה סבלה, אלא גם ברמת התסריט. אחת הסיבות שהסדרה המקורית הצליחה בעונתה הראשונה הייתה בשל הסלוגן "הצילו את המעודדת תצילו את העולם". עושה רושם שבהפקה רצו גם העונה לחזור על מנטרה. במקום לנסות ולמצוא מנטרה סבירה, הם לקחו את הקודמת וקיצרו אותה. בשל כך, כמעט כל עשר דקות, במיוחד לקראת סוף העונה, חזרו על המנטרה "להציל את העולם". לא כל משפט מצליח, גם אם יחזרו עליו מספר רב של פעמים. גם השימוש במילה "גורל" כל כך הרבה פעמים יכול היה להוציא את הצופה משלוותו. ואפילו לא הזכרתי את העובדה שאפשר היה לחזות משפטים מראש, משום שהם היו כל כך צפויים.
במידה ואנחנו עוסקים בסיפורים שסופרו העונה, כיצד בהפקה יכלו פשוט לקבוע שקלייר ילדה שני ילדים, כאשר הצופים הנאמנים של הסדרה זוכרים שבעונה האחרונה של הסדרה המקורית קלייר בכלל החלה לצאת עם בחורה ונוח (אביה) אפילו מציין שהיא יצאה בפניו מהארון, אז כיצד לפתע היא בהריון, כאשר גם אף אחד, מלבד נוח, לא נמצא לידה בשעה שהיא מתה בבית החולים לאחר הלידה. נכון, יש אפשרויות שונות להיכנס להריון, גם לזוגות מאותו מין, אבל היה ראוי להתייחס לכך ולא להנחית זאת על הצופה. יכול להיות שהסיבה לכך הייתה שהיידן לא הייתה חלק מההפקה ולכן לא היה ניתן להשתמש בדמות של קלייר (ליהוק מחדש של הדמות היה הורס אותה), אך מבט מעמיק יותר גורם לצופה להגיע למסקנה, שבהפקה רצו לעסוק בכך בעונה השנייה, במיוחד על פי הדקות האחרונות של העונה, כאשר מציינים שאבי התאומים מגיע עבורם, אך הם לא קיבלו הזמנה לעונה נוספת. ולכן, הצופים הנאמנים שבכל זאת נשארו לצפות בסדרה גם לא מקבלים תשובות לשאלות מאד מעניינות (מי האב ? כיצד קלייר הרתה ?) לאחר שהיא מגיעה לסיומה.
אז, לראות או לא לראות ?
לא לראות. מדובר בבזבוז זמן אחד גדול, רעיון גרוע וקאסט בינוני מאד. כאשר הסדרה עלתה לאוויר היא הייתה די לבדה בלוח המשדרים, כאשר רק "סמולוויל" הייתה (עדיין) על המסך הקטן. כיום, כאשר יש אינפלציה של סדרות גיבורים ובמיוחד אלו של "נטפליקס", הסדרה הזאת נראית כמו סדרה לילדים קטנים וגם במקרה הזה היא לא כל כך שווה צפייה. בהפקה יכלו לעשות ניסיון ולהפוך את הסדרה ליותר אפלה, אבל הם לקחו את הנוסחה של הסדרה המקורית וניסו להמשיך מאותה נקודה שבה הפסיקו. בדיוק כפי שניסו לעשות בסרט הרביעי של "אינדיאנה ג'ונס", זה לא הצליח להם. הם היו חייבים להביא משהו חדש עבור הצופים שהתבגרו ואלו שהחלו להתרגל לסוג אחר של סדרות וסרטי גיבורים ("באטמן" של נולן). מתי מפיקי טלוויזיה יתחילו לקרוא את המפה בצורה נכונה ?
2 תגובות:
צודק בכל מילה
ניתוח נכון, ותודה שציינת שזאכרי לוי מצ'אק משחק שם, ממש לא זיהיתי אותו והוא אפילו לא נראה לי מוכר.
הוסף רשומת תגובה