איך שלא תסתכלו על זה, 6 עונות לסדרה Haven (וכן, החצי השני של העונה החמישית מהווה למעשה עונה שישית) הן הרבה יותר מדי. הרעיון של הסדרה, אשר מבוססת על ספרו של סטיבן קינג, היה צריך להגיע לסיומו קודם לכן. בכל מקרה, במידה ושופטים את החלק השני של העונה החמישית בנפרד, אפשר להבחין בכל הרבה בעיות שהיא סבלה מהן. כאשר קשה למצוא אלמנטים חיוביים בעונה זו, גם אם מחפשים טוב טוב.
ראשית, בעונה זו הבעיה הגדולה ביותר של תושביי הייבן הייתה הדמות של קרואטון, אשר לימים מתברר שזהו אביה של מארה\אודרי, אשר רוצה להשתמש בה ולהיות לצידה בשעה שהיא תמשיך להפיק "צרות" חדשות עבור תושבי העיירה. הבעיה הגדולה ביותר של הצופים הייתה השימוש המוגזם של הדמויות בשם קרואטון בכל פרק. עושה רושם שבכל פרק השם הזה מוזכר בין עשר לשלשים פעמים. לפעמים קשה היה כבר לשמוע את השם הזה. הבעיה הנ"ל גדלה מאחר ובמשך עשרה פרקים מדובר בכלל בדמות מעורפלת שאף אחד גם לא יודע במי מדובר וכן, דמות שלא אימצה לעצמה דמות פיזית, אלא נמצאת ברקע ובפרקים 9-8 מתברר שהוא השתלט על דמותו של דייב.
כאשר קרואטון לובש צורה פיזית הצופים מגלים שמדובר בשחקן וויליאם שאטנר. וזאת כבר בעיה נוספת. שאטנר שחקן מעולה, אבל הבעיה הנובעת מהליהוק שלו נעוצה בשחקנית לורה מנל, אשר גילמה את דמותה של שארלוט קרוס, אמה של מארה\אודרי. הבדלי הגילאים בין השחקנים הוא למעלה מארבעים שנה וזה נראה יותר ממוזר שמדובר בבעל ואישה. למרות שהשניים לא נראים ביחד על המסך, במידה וחושבים על כך, הליהוק נראה לא נכון בעליל.
ואם כבר מזכירים את דמותו של קרואטון. במשך עונה שלמה יוצרים בהפקה דמות של רוצח ללא מוסר, אשר הורג ללא כל מצפון ואשר אף מלמד את בתו לקח בשעה שהוא שובר לה את היד. אך בסופו של דבר הוא משתכנע ומוכן לוותר על התוכניות הגדולות שלו עבור ביתו ועבור איסוף הכוחות ויצירת "צרות" חדשות רק משום שנייתן הגן בגופו על בתו. אתם רציניים ? אם "מרימים" דמות למצב כל כך אבסורדי מין הראוי לסיים את הסיפור בצורה הרבה יותר אלימה ולא במילים בסגנון של "אהבה תשנה הכל".
ובנימה אחרת לחלוטין. עושה רושם שבהפקות של סדרות רבות, אשר מגיעות לעונה האחרונה, נוקטות בשיטה של הספר "עשרה כושים קטנים" של אגתה כריסטי, כאשר דמויות ראשיות נהרגות או מוצאות מהתמונה עד אשר כמעט ולא נותרות דמויות מרכזיות. גם במקרה של Haven, פרט לדמויות של נייתן ואודרי (שגם היא עוזבת בסוף העונה, רק כדי לחזור כדמות אחרת) לא נשארה דמות אחת נוספת אשר החלה את הסדרה. קרואטון הורג את דייב, וינסנט הופך להיות חלק מתוכנת מחשב, נייתן הורג את דיוק לאחר שהלה מבקש זאת ממנו ואפילו שארלוט, אשר הצטרפה בחצי הראשון של העונה החמישית, נרצחת. אפשר להבין את הצורך לייצר עונה אחרונה בעלת אוקטן גבוה יותר, אבל זה יותר מדי.
צריך גם לציין מספר מילים על סופה של הסדרה. לתסריטאים היו שלש אפשרויות לסיים את הסדרה. האפשרות הראשונה הייתה לאחר שנייתן נהרג בשעה שהוא מנסה להגן על אודרי. אפשרות שנייה הייתה לאחר שאודרי נכנסת ל"אסם" החדש ביחד עם אביה ווינסנט ונעלמת. שני הסופים הללו יכלו להיות סופים הולמים עבור הסדרה. אולם, בסופו של דבר בחרו התסריטאים לסיים את הסדרה בסוף טוב, כאשר אודרי חוזרת בתור דמות אחרת ועוד עם ילד בשם ג'יימס (שלא ברור באם מדובר בילד שלהם שמת, אך סביר להניח שזה מה שהתסריטאים רצו להעביר לצופי הסדרה) ואנחנו מקבלים דיאלוג בין וינסנט לקרואטון על כך שהם שנייתן ופייג' (אודרי החדשה) עומדים להתאהב מחדש. זה בהחלט לא היה נחוץ. אולי חשבו שמדובר בסגירת מעגל, אך בכל מקרה מדובר בסוף החלש ביותר שהם יכלו לספק. ובכל מקרה, לאחר שקרואטון רצח את דייב, אחיו של וינסנט, הם עכשיו החברים הכי טובים ?
הסוף הנ"ל גרם לסדרה להרגיש יותר ויותר כאופרת סבון, במיוחד לאור אירועי העונה כולה, כאשר לאחר שבסוף החצי הראשון של העונה החמישית מתברר ששארלוט היא אמה של מארה\אודרי, בחצי השני אנו מתוודעים לאביה של מארה\אודרי והלה אף רוצח את אמה, נייתן ואודרי מחזירים את אמה לחיים, אך היא נאלצת למות שוב. קשה לדמיין מצב דומה יותר לאופרת סבון. ובמקרה הנ"ל, מדובר באופרת סבון מהסוג הגרוע ביותר, במיוחד מאחר ומדובר בסדרת על טבעי.
ולסיום, למרות שהסדרה סובבת בעיקר סביב דמותה של אודרי (על גילגוליה השונים), הרי שדווקא בעונה האחרונה שלה, לפחות עד לשלשת וחצי הפרקים האחרונים ובניגוד גמור למה שהתרחש בכל העונות עד עתה, דווקא הדמות של נייתן היא הדמות הדומיננטית וחבל שכך. למרות שהשחקן שמגלם את הדמות (לוקאס בראיינט) הוא שחקן הרבה יותר טוב מאמילי רוז, אשר מגלמת את דמותה של אודרי, עדיין הדמות הדומיננטית צריכה להיות זו של אודרי וחבל שדווקא בעונה האחרונה היא פחות דומיננטית ויותר בגדר של האישה המאוהבת בנייתן.
אה כן, חייבים לציין אלמנט אחרון לגבי העונה. הפרק הטוב יותר שלה היה הפרק השביעי (או הפרק העשרים, במידה ומחשיבים את העונה האחרונה כחצי השני של החמישית) ובו נייתן ווינסנט חוזרים בזמן לשנת 1983. מלבד העובדה שמדובר במסע בזמן, פרק זה למעשה סוגר את הקצוות של אירועי "הילד מקולורדו". כלומר, הוא מספר בדיוק כיצד ג'יימס נרצח ובכך מעניק לצופי הסדרה כמעט את כל האינפורמציה שהייתה חסרה להם. כך שלפחות אלמנט חיובי אחד ניתן למצוא בעונה זו (פרט לליהוק של וויליאם שאטנר, שגם הוא, כפי שציינתי, היה בעייתי במידה מסוימת).
אז, לראות או לא לראות ?
היות ומדובר בעונה האחרונה של הסדרה וסביר להניח שמי שראה את ארבע וחצי העונות הראשונות שלה לא ירצה לפספס את סיום הסיפור, הרי שהעצה שלי היא לעבור עליה די ברפרוף ולהתעכב על פרק עשרים ופרקים עשרים וארבע עד עשרים ושש). לצערי, אם הייתי יודע שכך תיגמר הייתי מסיים לצפות בה כבר בתום העונה השלישית. מעבר לכך, זה היה יותר מדי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה