יום ראשון, 23 באוקטובר 2011

ביקורת: Whitney, עונה ראשונה, פרקים 4-1: בסדר ולא יותר מכך.



הקומיקאית וויטני קאמינגס קיבלה סיטקום משלה ברשת NBC ולמרות שההתחלה שלה הייתה מוצלחת מאד מבחינת נתוני הרייטינג, הרי שהנתונים של הפרקים השלישי והרביעי החזירו אותה אל הקרקע ואל הבינוניות שמלווה את הסדרות הטובות של הרשת (כי להיטים מלבד "המשרד" כבר אין לה). מה העתיד שלה ? אף אחד עוד לא יודע, היא קיבלה הזמנה לעונה מלאה, אבל מה יקרה לאחר מכן ? נכון לעכשיו, אף אחד עוד לא יודע.

ווטני מגלמת בסיטקום את דמותה של ווטני מוריס, אשה שגרה עם החבר שלה, אלכס, ומה שמאפיין אותה זה שהיא דעתנית, רגילה לקבל את כל מה שהיא רוצה, בעלת פחד ממחויבות ולא מאמינה בנישואין ולמעשה, מעין טום בוי (גם מבחינה גופנית). יש לה שתי חברות טובות, לילי שיש לה חבר אוהב ודי סמרטוט בשם ניל, ופאטי, שהיא אשה בגילאי השלשים שדי לא מאמינה באהבה (ולמרות גוף יפה, מעט גברית). דמות נוספת בסדרה היא של מארק, שוטר, שהוא חבר של אלכס, וגם הוא לא מאמין באהבה ואוהב לחגוג.

כפי ששמתם לב, שוב מדובר על קומדיה של קבוצה של אנשים והאינטראקציה שלהם. במקרה הזה, הם לא בני עשרים פלוס , אלא בני שלשים פלוס ובשלב מעט מתקדם בחייהם. אבל הנושאים הם אותם נושאים: אהבה, חברים, היחס בין הגבר לאישה בתוך מערכת היחסים, נישואין ועוד... מהבחינה הזאת, אין משהו יוצא דופן בקומדיה הזאת.

לטעמי, הדרך היחידה לבחון קומדיה היא לבדוק האם היא מצחיקה, במיוחד היות ומדובר בסיטקום עם צחוק מוקלט ולא בקומדיה של מצלמה אחת. לאחר ארבעה פרקים אפשר להגיד שיש לה מספר פגיעות לאורך הפרק, אבל לא מספיק. היא לא תהיה להיט היסטרי, בוודאי לא בעתיד הקרוב לעין, אבל לא מדובר בקומדיה גרועה. היא "בסדר".

עבורי הקומדיה מזכירה מאד את הקומדיה The Nanny בכיכובה של פרן דרשר, לא בדימיון בנושא של הקומדיות, מהבחינה הזאת הן שונות לחלוטין, אלא מהבחינה של הדמות הראשית. שתי השחקניות, דרשר וקאמינגס, משחקות דמויות די מעצבנות (אצל דרשר היה קיים גם האלמנט של הקול המעצבן שלה) שבמבט ראשון לא קל לחבב אותן, אולם לאחר שצופים במספר פרקים לומדים לאהוב אותן דווקא בשל כך. השאלה היא, אם לצופים יש מספיק זמן בכדי לפתח את החיבה הזאת, משום שבמידה ולא, הם יוותרו לאחר עשר דקות.

לסיכום, מדובר בקומדיה סבירה עם שחקנית ראשית שלוקח זמן לחבב אותה, אבל ברגע שעושים זאת ההערכה לסדרה משתנה. מבחינת איכות הפאנצ'ים, יש לה מספר פגיעות לאורך הפרק, אך לא מספיק בכדי להפוך ללהיט. מבחינת שחקני המשנה, צריך לשים לב לדניאל ג' אובריאן, אשר מגלם את דמותו של מארק, בעיקר משום שלאחר קאמינגס, הוא מקבל, כשהוא על המסך, את השורות הטובות ביותר.

אז, לראות או לא לראות ?
ראיתי קומדיות טובות ממנה וראיתי גם הרבה קומדיות גרועות ממנה, גם בלוח השידורים הנוכחי, לכן, למי שיש זמן וסבלנות בכדי להתאפס עליה לאורך הזמן יכול לצפות בה, כל השאר יכולים ורצוי שידלגו עליה.

Share on Facebook

אין תגובות: