יום שלישי, 29 בדצמבר 2009

כמעט מלאכים - עונה שלישית. רגעים טובים ורגעים גרועים.


באחד מהימים היותר קודרים בשנה שעברה יצא לי לזפזפ בשלט ולנחות על ערוץ הילדים (אל תצחקו, פשוט לא היה כלום בטלוויזיה באותו זמן) ובמקרה, או שלא במקרה, יצא לי לראות פרק של העונה השנייה של הסדרה "כמעט מלאכים", אני חושב שהסדרה הייתה בסביבות הפרק ה70 של העונה השנייה. בתחילה לא הבנתי מה אני רואה, אבל בגלל שהייתי כה משועמם בהיתי בטלוויזיה וניסיתי לברר רואות עיני. הפרק הסתיים כעבור חצי שעה ולי נותרה ברירה, מצד אחד יכולתי להתעלם ממה שראיתי ולהפסיק לצפות בסדרה, או להיכנס אל תוך העולם הזה שמתברר ששולט בחיי הילדים בישראל ובצורה רצינית. למרות שאני לא רואה טלנובלות מחו"ל החלטתי לתת לסדרה צ'אנס, בין היתר בשל העובדה שהסדרה פשוט הצחיקה אותי. מזמן לא ראיתי דמויות כה מצחיקות וגם הטקסט ששגור בפיהם גורם לי להעלות חיוך מדי כמה משפטים. מאז אותו יום אני צופה די הדוק של הסדרה ולמרות שהיה קשה לאבד את הדמויות של ניקו וסיילו (אמיליה אטיאס בכל זאת נשארה לגלם את פס, בתם של ניקו וסיילו) בעונה השלישית המשכתי לצפות ולמרות הסתייגויות אותם ציינתי במאמרים קודמים בכל זאת אני נהנה ממה שאני רואה.
אז מדוע לכתוב מאמר נוסף על העונה השלישית של הסדרה ?
הסיבה לכך נעוצה בפרק ששודר אתמול בערוץ הילדים. פרק 83 של העונה השלישית של הסדרה היה פרק מרכזי (זהירות ספויילר !!!), משום שבפרק הזה קמילו ירה בפס והרג אותה. והאסון שכל הילדים חששו ממנו עומד להתרחש: סוף העולם עומד לקרום עור וגידים.
בשלב הזה הגיע הזמן לערוך סיכום ביניים של העונה ולנסות להעריך כמה נקודות חוזק וחולשה של הסדרה.
מבחינת הדמויות, אתם תצחקו אבל 2 דמויות עומדות למעשה מעל כולן. מדוע אתם עומדים להתפלא ? משום שהדמויות אותן אציין מיד הן האחרונות שתחשבו עליהן בצורה שכזאת. על מי אני מדבר ? על טפי ונצ'ו.

אתם יודעים את דרגת הקושי הדרושה בכדי לגלם נערה היסטרית כאשר בפועל את ההפך הגמור מכך ? זה בדיוק המצב כאשר קנדלה ונטראנו מגלמת את טפי. הצורה שבה היא מצליחה להעביר את ההיסטריה פשוט מעוררת כבוד והיא בסך הכל נערה, ולמרות שהיא לא בדיוק היפה של הסדרה אני חושב שבמרבית מהמקרים היא גונבת את ההצגה כפי שקרה בפרק האחרון (זהירות ספויילר !!!) כאשר גילתה לחואן קרוס את מקום המצאה של פס אשר הסתתרה מפניו בהתקף היסטריה נוסף שעברה. היא הצליחה להפתיע אותי גם בעובדה שכאשר הייתה צריכה להעביר תחושה של בדידות כאשר כולם יצאו נגדה ואמרו שהיא לא בדיוק האישה החכמה או היפה ביותר בשעה שהיא "נאלצה" לשמוע את דעותיהם. לגלם שני מצבים קוטביים בטלנובלה בת 160 פרקים ויותר מדי עונה זה פשוט נהדר בשביל נערה כה צעירה.
הדמות השנייה היא של נצ'ו. הבחור המתהולל אשר מתגעגע ל"כפרייה" שלו אשר מתה ורוצה להתאחד איתה לאחר שיחזרו לעבר. אגוסטין סרייה שמגלם את הדמות של נצ'ו עושה עבודה טובה מאד ובניגוד לעונה השנייה של הסדרה מגלה גם את הצד הרך שלו ואת הניסיון להציג את הדמות שלו כאחת שרוצה להשתנות. הצורה שהוא מצליח להעביר את התחושה הזאת פשוט מעוררת כבוד. קשה מאד לצאת מדמות שאתה מגלם במשך זמן כה רב ולהראות כי לדמות יש גם צדדים אחרים. וזה מה שראינו ממנו בשמונים הפרקים הללו. ראינו אותו (זהירות ספויילר !!!) נאמן בתחילת העונה, מתהולל, מבקש מחילה, מבכה את מותה של אהובתו, מגונן על בתו מהעתיד ומגיע למסקנה כי עליו להשתנות. בכל אחד מהמצבים הללו הוא מצליח להקרין אמינות וגם הוא בסך הכל בן 19. הדמות שלו היא הדמות שעוברת את השינוי הגדול ביותר העונה והוא מצליח להעביר את כל התחושות בדיוק כפי שצריך.
נקודת אור נוספת שאני מאד אוהב בסדרה: השימוש בהומור. גם בפרקים הכי קשים של הסדרה, כמו בפרק ששודר אתמול עדיין ממשיכים לכתוב תסריטים מלאי הומור. בין היתר משום שיש שם דמויות כמו של טפי ונצ'ו ואפילו ז'קה אשר כמעט כל שורה שהם מוציאים מהפה שלהם מצחיקה. הניסיון של נצ'ו להכות את ז'קה בכל פעם שהוא מזכיר את מרטינה, בתם של נצ'ו והכפרייה, פשוט קורעים אותי מצחוק. וזו גם הסיבה שאני לא מבין מדוע בסדרות בארץ, בין היתר בטלנובלות (או "דרמות יומיות" כפי שקוראים להם היום), לא משתמשים ביותר הומור.
אתם יודעים מה גורם לי להתעצבן ?
כשאני משווה את שני השחקנים הללו לשחקנים מסדרות ישראליות כמו "האי" או "דאוס" אשר למרות שהן לא טלנובלות הן המקבילה היחידה שיש לנו בעולם הילדים. אשתמש רק בדוגמא אחת מהסדרה של "האי": אתם רוצים להגיד לי ששחקנית כמו ליאת בלו הייתה יכולה להשתלב בטלנובלה דוגמת "כמעט מלאכים" ? אפילו לא לשני פרקים, וכנ"ל גם לגבי שחקנים כדוגמת: עוז זהבי, דניאל מורשת או ארז רונן (מיילו) . אם נוציא מהסדרה את יון תומרקין ויעל גרובלס זו פשוט תהיה בדיחה. השאלה הנשאלת היא, למה בטלנובלות שדורשות הרבה יותר מהשחקנים מצליחים השחקנים הזרים להראות מקצוענים ואצלנו הכל נראה כמו חלטורה.

בחזרה לכמעט מלאכים.

אחד הדברים שלא ממש אהבתי בעונה השלישית של הסדרה היא השימוש באותו שחקן לכפל תפקידים. אני מבין את הרצון לשמר את אמיליה אטיאס הסקסית גם בעונה הזאת אבל השימוש באותו שחקן לגלם גם את חואן קרוס הרשע וגם את קמילו, הבן שלו, פשוט עצבן אותי. אני לא אוהב את זה מהסיבה שכאשר השניים באותו צילום (כפי שקרה בפרק האחרון) הסצנות חתוכות ועוברים מצילום של הדמות של חואן קרוס לצילום הדמות של קמילו. לא מצליחים להעביר בכך את התגובה הרגשית שנחוצה. לדוגמא (זהירות ספויילר !!!): אתמול, כאשר קמילו ניצב מול פס אך הוא חושב שהוא מדבר עם חואן קרוס לא ראינו צילום של שניהם ביחד אלא עוברים מתמונה של קמילו אל חואן קרוס ולהפך. גם אם על ידי אפקטים היינו רואים את שניהם באותה תמונה, עדיין אלו לא היו התגובות שהייתי רוצה לראות. וחבל, כי השחקן עושה עבודה טובה בגילום שתי הדמויות. (זהירות ספויילר !!!) למרות שהיה נחוץ להראות שהוא כביכול משתלט על הגוף שלו שדומה להפליא לגוף של הבן שלו, עדיין אני חושב שהיה עדיף אם היו מביאים שחקן שדומה לו ולא להשתמש בו בשני המקרים.
נקודה נוספת שעצבנה אותי במהלך מחצית העונה הייתה הקיצוניות שבה הציגו את הדברים. שוב, תגידו שמדובר בטלנובלה אבל (זהירות ספויילרים !!!) איך בפרק אחד טצ'ו אומר לחסמין שהוא לא יסלח לה לעולם ואז בפרק או שניים לאחר מכן הם מתנשקים בלהט ? ואגב, זה עבד גם בצורה הפוכה. או איך במשך 60 פרקים טיאגו רודף אחרי לונה ואז כשהיא נענית לו הוא מחליט שהוא חוזר למר ? מה זה צריך להיות ? אני מבין שהוא כמעט חזה בה מתה אבל בכל זאת, שינוי של 180 מעלות של הדמות בשני פרקים ? קצת מעליב עבור הצופים. היה רצוי ליצור מספר פרקים בהם רואים את השינוי כדי להראות את הדילמה שלו ואז ההבנה שמר היא האישה שלו. ולא, סצנות בית החולים לא ממש מספקות. גם הצורה שבה פס ברגע אחד אוהבת את תיאו ובפרק שני אומרת לקמילו שהוא האהבה של חייה לא היה בהם היגיון של ממש.
ולבסוף, שוב, אני לא אוהב את הצורה שבה לוקחים את הנשים הצעירות הללו והופכים אותן לסמל סקס כבר בגיל צעיר. ראו את זה כבר ב"מורדים" כאשר הפכו מהר מאד את לוסיאנה לופילאטו לסמל סקס וגם ב"כמעט מלאכים" מריה סוראז בתור חסמין זוכה לאותו יחס (וזאת מבלי לדבר על החצאיות הקצרות והחולצות הצמודות של שאר הבנות בסדרה). אז נכון שהיא יפה אבל בכל זאת, ילדות לומדות מהן איך להתנהג, והתחושה שצריך להתנהג כמו סמל סקס בגיל 15 או 16 זה פשוט רעיון גרוע.
על פי הידיעות האחרונות בכל זאת עומדת לצאת לדרך עונה רביעית של הסדרה (לאחר שבתחילה דובר על סרט במקום עונה רביעית, סרט אשר יסגור את עלילת הסדרה). אירוע די נדיר ביחס לטלנובלות לגילאים הללו ("המורדים" שהצליחה מאד החזיקה מעמד שנתיים בלבד), למרות שטלנובלות לגילאים קטנים יותר (בטלנובלה דוגמת "קטנטנות") היו סדרות שהצליחו יותר. למרות ההנאה מהסדרה והמתח שהיא משאירה אותי בכל סוף פרק קיימת תחושה של עייפות חומר ומחזור של אירועים. התסריט עדיין מעניין, מצחיק ומרגש כשצריך אבל עדיין קיימת הרגשה שהסדרה עברה את השיא שלה ועכשיו היא מנסה לשמר אותו בכל הכוח. כבר אין את אותה התרגשות וזה טבעי אחרי שתי עונות ארוכות ויותר מ 300 פרקים. לפי דעתי, במידה ואכן תהיה עונה רביעית היא גם תהיה האחרונה של הסדרה, אני לא רואה מצב שהסדרה מצליחה לסחוב שתי עונות נוספות, זה יהיה מתיש והסדרה כבר תהיה הרבה מעבר לשיא ואני לא חושב שהם ירצו לסיים אותה בהרגשה רעה, עם טעם מר בפה. בדרך כלל עדיף לפרוש בשיא, אבל זה כבר לא יקרה כי השיא מאחוריהם (לפחות מבחינת איכות המוצר), אז מבחינתם עדיף יהיה לפרוש כאשר הם לא יהיו יותר מדי מעבר לשיא, כאשר כוחם עדיין במותניהם. וזה יקרה בקרוב, ממש בקרוב. אז לכל מעריצי הסדרה, שעון החול עדיין לא נגמר אבל הימים כבר ספורים. מעניין מה יהיה הפרויקט הבא של כריס מורנה. אולי לוסיאנה לופילאטו תחזור. בעצם, מישהו זוכר מי זו ?

אין תגובות: