אחד מהספרים הגדולים ביותר שנכתבו במהלך ההיסטוריה היה הספר "הרוזן ממונטה כריסטו" עליו חתום אלכסנדר דיומא. הספר מספר על אדם שבגדו בו ובשל כך הוא נשלח לכלא לזמן רב, שם נודע לו על אוצר גדול וכאשר הוא בורח מהכלא הוא חוזר לנקום את נקמתו באנשים שבגדו בו.
בהפקה של הסדרה Revenge הודו בפה מלא שהספר שימש כהשראה לסדרה אודות אמנדה קלארק, שאביה מואשם בעזרה לטרוריסטים, נכנס לכלא ומת שם (מאוחר יותר מתברר שנרצח). שנים לאחר מכן, אמנדה מקבלת מחבר של אביה כסף רב שהופך אותו למולטי מיליונרית ועתה היא רוצה לנקום בכל מי שבגד באביה.ויש לה רשימה ארוכה, בראשה משפחת גרייסון. לשם כך היא מחליפה זהות עם עבריינית אותה היא מכירה במוסד לעבריינים ועתה היא נקראת אמילי ת'ורן (בדיוק כמו שנעשה בסרט כאשר הגיבור מחליף את שמו בכדי שלא יזהו אותו) נטמעת בתוך המשפחה על ידי כך שהיא מתחילה לצאת עם דניאל, הבן הבכור. לימים מתברר ששרלוט, אחותו של דניאל היא גם אחותה של אמילי.
ראשית, חייבים להודות שהליהוק של שתי הדמויות הראשיות בסדרה אמילי ואן קאמפ כאמילי\אמנדה ומדלן סטו כויקטוריה היה מופתי. יתרה מכך, כיום קשה לי לומר אם שחקנית אחרת יכולה הייתה לגלם את הדמויות בצורה טובה יותר. לאמילי יש את הבעת הפנים הנכונה ביותר עבור הדמות. "פני הפוקר" שלה הם בדיוק מה שהסדרה הייתה צריכה, אבל הנתון המעניין הוא, שדווקא כאשר היא הייתה צריכה לגלות רגש אמיתי של חום ואהבה היא עשתה זאת בצורה נהדרת בשני הפרקים האחרונים של העונה.
מדלן סטו הייתה אף היא קליעה מדויקת במטרה. סטו ידועה בעיקר כשחקנית קולנוע, ורואים את האיכויות שלה בכל סצינה שבה היא משתתתפת. גם הדמות של "המלכה הרעה" מתאימה לה מאד, במיוחד מבחינה חיצונית.
למען הסר ספק, לא ניתן למצוא ליהוק אחד שלא היה במקום. גבריאל מאן כנולן רוס עשה עבודה מרשימה, למרות שכבר ציינתי בסיכומים קודמים, שאני לא חביב של שיטת הלחישות לאורך פרקים רבים. ניק ווסלר, אשר מסתובב בתעשייה למעלה מ 15 שנה (רבים אולי יזכרו אותו מהסדרה "רוזוול" מסוף המילניום הקודם, בה התגלתה גם קתרין הייגל) נראה משופשף מספיק עבור דמותו של ג'ק פורטר, האיש הטוב והמוסרי בכל הסיפור.
רוצים דוגמאות נוספות ? בבקשה. קונור פאולו, אותו רבים בוודאי זוכרים כאריק ואן דר וודסן מהסדרה Gossip Girl ידע מתי לעזוב ספינה שוקעת ולעלות מדרגה מאופרת סבון לנוער לאופרת סבון למבוגרים. כמו כן, הוא גם השיל מעצמו את תדמית הנער ההומוסקסואל מהסדרה הקודמת שלו על ידי כך שהדמות שלו חוברת לדמות של שרלוט. ואם בשרלוט עסקינן, קריסטה בי אלן מגלמת אותה ללא רבב. ואפשר להמשיך ללא סוף.
בגזרת התסריט. היה צפוי שלפחות בתחילת העונה יחלו בנקמה בכל פרק באדם אחר וככל שהעונה תתקדם יווצרו סיפורים ארוכים יותר (המשפט של דניאל, לדוגמא) ולמספר פרקים רב יותר וזה בדיוק מה שקורה. בניגוד לסדרות אחרות, גם הפרקים, שכביכול עמדו בפני עצמם, היו איכותיים, מעניינים ובעיקר גרמו לצופה חשק לצפות בפרק הבא. וזו מהותה של אופרת הסבון, לגרום לצופה להתמכר. והיא ממכרת. ממכרת מאד.
הסדרה נפתחת בסצינה מאד מותחת כאשר דניאל נמצא על החוף, מכוון נגדו אקדח, נשמעת ירייה ורואים את ג'ק גורר את הגופה. בהפקה יכלו למתוח את הסיפור עד הפרק האחרון של העונה, אך מה שקרה באותה סצינה מתגלה כבר בפרק ה 14 של העונה. הצופה מרגיש קצת מרומה לגלות שלא דניאל הוא זה שנפגע, אך היות ומדובר באופרת סבון ניתן לסלוח על כך.
הבעיה היחידה שאני יכול למצוא בסדרה היא, ש"הרוזן ממונטה כריסטו" היה ספר בודד שהגיע לסיומו, בעוד ש Revenge ממשיכה לעונה שנייה ועל פי נתוני הרייטינג סביר להניח שתגיע גם לעונה נוספת. בכך Revenge מזכירה מאד את מה שעבר על הסדרה "עקרות בית נואשות", שהעונה הראשונה שלה הייתה נהדרת, אך בעונות שהגיעו לאחר מכן נעשה נסיון לשחזר את האיכות של העונה הראשונה, ניסיון שנכשל. צחוק הגורל הוא שבעונתה השנייה Revenge קיבלה את משבצת השידור של "עקרות בית נואשות" לאחר שזו בוטלה בתום העונה הקודמת.
אז לראות או לא לראות ?
לראות, בהחלט לראות. עבורי מדובר בסדרה החדשה הטובה ביותר לעונת 2012-2011. רבים אולי יפקפקו בקביעה הזו, אך אני דבק בה. היה בה הכל, רעיון כללי מצוין, תסריט איכותי וליהוק מושלם, בעיקר לשתי הדמויות הראשיות. כולי תקווה שבעונות הבאות של הסדרה, היא תצליח לשמור על האיכות הגבוהה מאד של העונה הראשונה. במידה וזה יקרה, לרשת ABC יש אופרת סבון לשנים רבות. רק על פי העונה הראשונה, אני מקווה מאד שזה מה שיקרה. מאד.
