יום ראשון, 6 במרץ 2011

פינת: D1D1 רואה סרטים.

Due Date – הסרט מציג אדריכל לחוץ בשם פיטר (רוברט דאוני ג'וניור), אשר אשתו אמורה ללדת בעוד מספר ימים. כאשר הוא מגיע לשדה התעופה הוא נתקל באדם מרושל בשם אית'ן (זאק גליפאנקיס), שאוהב לעשן סמים, אשר רוצה להיות שחקן. אית'ן גורם לכך ששניהם יורדו מהמטוס, ומכיוון שהארנק שלו נעלם פיטר נאלץ לתפוס טרמפ עם אית'ן. טרמפ שיוציא אותו משיווי משקלו.
הרעיון נחמד, אם כי קצת נדוש. ראינו כבר את הסרטים, אשר בתחילתם אדם מאד לחוץ וככל שהסרט מתקדם ובעקבות האנשים שלצידו הוא נפתח לאיטו. מבחינת משחק, אין בכלל מה לדאוג, מדובר בשני שחקנים גדולים שעושים את העבודה. נשארנו רק עם שאלה אחת: התסריט. ליתר דיוק, בעקבות העובדה שמדובר בקומדיה, האם התסריט מצחיק או שנון ?
לצערי, עלי להשיב בשלילה. מרבית מהסצינות די נדושות ולא מצחיקות. פה ושם ניתן למצוא שורות די מצחיקות, אבל במשך שעה וחצי, כמות השורות שהצליחו להעביר חיוך על שפתי היו ספורות. יתרה מכך, הסצינה היחידה שממש הצחיקה הייתה הסצינה האחרונה של הסרט, כאשר אית'ן, אשר רצה להיות שחקן מהרגע שראה את הסדרה "שני גברים וחצי", משתתף כשחקן אורח בפרק מהסדרה.
המלצה שלי: לא מדובר בסרט גרוע, אבל אם יש לכם סרטים אחרים, אתם יכולים לדלג עליו. אין בו אלמנט מיוחד וברובו הוא לא מצחיק. אם אתם אוהבים את השחקנים הראשיים אולי תאהבו אותו יותר, אבל חוץ מהסיבה הזאת, אני לא מוצא סיבה אחרת לצפות בו.


From Time To Time – נראה שבשנים האחרונות חל טרנד חדש בסדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע: סרטים שעוסקים ברוחות. גם הסרט הזה נכנס לרשימה. הסרט מתרחש בשנת 1944, חודשים ספורים לפני תום מלחמת העולם השנייה, ומתמקד בטולי, נער בברטניה, אשר אביו שנשלח ללחום בגרמנים ה"נאצים", נשלח לאחוזה של סבתו. כאשר הוא מגיע למקום הוא מגלה שהוא מצליח לראות את הרוחות של אבותיו הקדמונים. טולי לא נבהל ומנסה לעזור להם ככל יכולתו, במיוחד לאור העובדה שהוא מצליח ליסוע בזמן לתקופה בה הם חיים, והם בתמורה עוזרים לו לשמור על האחוזה, אשר עומדת בפני פשיטת רגל.
כפי שציינתי, היות ומדובר בטרנד, הרי שאין כאן רעיון חדש, אבל הסרט בפני עצמו, שונה מאד מהסרטים שאנו רואים בעת האחרונה. אין כאן התייפייפות או ניסיון ליצור הרגשה שהכל יסתיים בצורה טובה וכולם יחיו באושר ובעושר. כמו כן, מדובר בתסריט טוב אשר גם מחנך מעל לכל לסובלנות בכך שהוא מתעסק בנושא העבדים בברטניה בסוף המאה ה 18.
הבעיה היחידה שלי עם הסרט היא שאין בו כל כך הרבה שחקנים. יש סצינות אשר רואים מספר שחקנים רב, אבל הן מעטות מאד. בסרט מהסוג הזה, במיוחד לאור העובדה שקיים כאן גם סוג של מסע בזמן, הייתי מעוניין להרגיש יותר את האווירה בכך שיוסיפו כמה שיותר אנשים.
המלצה שלי: מדובר בסרט קצת "כבד", במיוחד לאור העובדה שהוא עוסק ברוחות ובמסע בזמן, וגם קצת רגשני, אבל אני אהבתי אותו. אם יש לכם זמן תוכלו ליהנות מהסרט. נסו לפחות. אה כן, התחלת הסרט מעט איטית, אז קחו זאת בחשבון.


Burke And Hare – סרט בריטי מטופש, אשר מספר את סיפורם של שני נוכלים בסקוטלנד של אמצע המאה ה 19, אשר צריכים להשיג כסף. השניים מגלים שלהשיג גוויות לרופאים על מנת שיוכלו לבצע נתיחות בגופות יכניס להם כסף ובשל כך הם הופכים למעין מאפיה. אחד מהם עושה זאת משום שהוא מתאהב ב"אשת בידור" בבאר.
למען האמת, אין הרבה מה להגיד על הסרט. זו לא קומדיה ולא דרמה, אין בה מתח ולא אקשן. כבר מהרגעים הראשונים של הסרט מתחשק לצופה להפסיק לצפות. מה בכל זאת היה שווה את הצפייה בסרט ? אולי העובדה שאיסלה פישר המלבבת משחקת בו.
המלצה שלי: דלגו על הסרט. פשוט דלגו עליו.


Share on Facebook

אין תגובות: