שלב סיכום עונה: חסמב"ה דור 3, עונה 1: הברקה נהדרת !!!

לפני שאתחיל בניתוח של העונה הראשונה של הסדרה, להלן תקציר שלה: איגי, תלמיד תיכון פרובלמטי צריך לעשות מחויבות אישית למען החברה, והוא מצוות לגימלאי בשם ירון זהבי, מפקד חבורת חסמב"ה בצעירותו, אשר הוא ואשתו איבדו את בנם, סוכן מוסד בעברו, אשר נחשב כמת. ירון חושד שאשתו תמר, ממנה הוא פרוד, נחטפה והוא סוחב אחריו את איגי, נכדתו רנן ועוד מספר צעירים בכדי למצוא אותה. לשם כך הוא גם מאחד את חבריו מימי חסמב"ה. 2 הדורות מנסים למצוא את תמר ולפענח את הסיבה לחטיפה. החקירה מובילה אותם אל תאגיד "זורקום", אותו מנהלים בני משפחת זורקין (סאני ופרדי), אשר אב המשפחה (אלימלך) היה אויבם הגדול של החסמבאים בימי קום המדינה.

עכשיו, אני יודע שאני מסתכן בכך שאשמע ככתב מזדקן, אשר מסתכל על חייו לאחור, אבל בילדותי גדלתי על ספרי חסמב"ה ובכל פעם שאני נזכר בספרים הללו מלווה אותי תחושת חמימות נהדרת. מהבחינה הזאת, בצפייה בעונה הזאת היה לי רק מה להפסיד, בעיקר את הזיכרונות הנהדרים שהיו לי מהספרים. כבר עכשיו אני יכול להודות: זו הייתה חוויה נהדרת !

ראשית, עלי לשבח את מי שהגה את הרעיון לסדרה. הרעיון להחזיר את הרעיון של חסמב"ה דווקא בעידן הנוכחי מהווה הברקה. הסיבה לכך שלדעתי מדובר בהברקה היא, שדווקא בעידן שבו הערכים עליהם סופר בספרי חסמב"ה אודות קדושת המדינה ואחוות החברים מנופצת בעידן הסוליסטי של ימינו. ורואים זאת בעיקר בשיחה שמנהל ירון זהבי המבוגר עם איגי, אשר למעשה מייצג את הדור הצעיר. איגי מספר לירון שהוא לא מתכוון להתגייס לצבא בעיקר משום שמדובר במדינה אחרת מהמדינה אותה הכיר ירון בילדותו. ירון בתגובה זורק אותו מהרכב. סגירת מעגל ניתנת בכך שאיגי דווקא הופך למעין חביבו של ירון עד כדי כך שהוא מנסה לשדך בינו לבין נכדתו, רנן. בכך מתקרב ירון אל איגי, אבל בכך שאיגי מוצא את מקומו כחלק מהדור ה 3 של חסמב"ה, איגי למעשה מקבל על עצמו את הערכים מהם רצה לברוח כל כך בתחילת הדרך.

גם בנושא של התסריט יש לי רק מילים טובות להגיד. את דרור נובלמן אני עדיין זוכר כתסריטאי של "טלנובלה בע"מ" והעונה הראשונה של "האלופה", לפי דעתי, הטלנובלות הטובות ביותר שנכתבו עד עתה. בסדרה הזאת נובלמן מתגלה במלוא הדרו.

כמו כן, למרות שרבים רואים בעובדה שיש בסדרה הזאת ז'אנרים שונים (אקשן, מתח, פעולה, דרמה וקומדיה) סיבה לבעיה, אני רואה בכך יתרון. בדומה לטלנובלות הדרום אמריקאיות שמצליחות כל כך, הסדרה מתפרשת על הז'אנרים השונים ובכך פונה לכל סוגי הקהלים.
נקודה נוספת שאפשר לשים אליה לב היא שהאחווה היא מעל לכל ושלמעשה מיזוג תרבויות, אחד מהרעיון שעליו קמה המדינה הזאת, ממומש בסדרה, כאשר חופני התמני שומר המצוות מתאהב בלודה, הרוסיה האתיאיסטית והלא יהודיה (אבא שלה יהודי ואילו אמא שלה לא).

אני רוצה גם לציין את העובדה שסוף סוף מתייחסים לנושא ההומסקסואליות בטלוויזיה, במיוחד הישראלית, בצורה לא מעיקה. בעת האחרונה, דמות ההומוסקסואל מצטיירת, בעיקר בקרב בני הנוער, כדמות מתענה שלא משתלבת בחברה. עובדה זו אולי נכונה (אני כבר לא בגיל הנוער, אז אני לא יכול לדעת בוודאות מה קורה בשטח), אבל די נמאס שמציגים את אותו תהליך שעובר הנער ההומוסקסואל בעת הגילוי העצמי שלו. אם בעבר הלא כל כך רחוק הנושא ההומוסקסואלי היה פרט די מסעיר בטלוויזיה, הרי שהיום זה פרט די שולי. הוכחה לכך ניתן למצוא בסדרה 90210. בעונה השלישית של הסדרה הוציאו כביכול את טדי מהארון והפכו אותו להומוסקסואל. בפועל, לא הייתה לכך שום משמעות, הנושא לא היה מעניין והפך לדי טריוויאלי. רק לשם השווה, בסדרת הנוער דוסון קריק, אשר שודרה לפני 13 שנה, הציגו את ג'ק, נער אשר מגלה שהוא הומוסקסואל. אז הנושא ריגש ועניין. היום מתייחסים לנושא בתור קוריוז או אפשרות להעלות את מספר הצופים בסדרה. אני במקום חברי הקהילה הייתי נעלב. בכל מקרה, בחסמב"ה דור 3, התייחסו לנושא מנקודת מבט מעט הומוריסטית וסצינת סיום העונה, כאשר יובל מנסה להתחיל עם יזהר, השותף של חופני, והלה מתחיל לרדוף אחריו ברחבי בית החולים בכדי להכות אותו, הייתה כל כך מצחיקה שכמעט נפלתי מהכורסא.

נושא ההומור, כפי שהדוגמא הנ"ל מציגה, הוא דבר מבורך ובעונה הראשונה של חסמב"ה דור 3 ניתן להבחין בהומור פנטסטי לאורכה של כל העונה. ואני שואל: אם בסדרה כזאת מצליחים להציג הומור בצורה כל כך נהדרת, אז מדוע לא מצליחים לעשות זאת בסדרות אחרות ועל בסיס קבוע ? הסדרה הזאת מוכיחה שזה אפשרי.

עתה נותר לנו רק לבחון את נושא הליהוק והמשחק, וכאן ניתן למצוא מעט בעיות.
מבחינת הדור הראשון של חסמב"ה: עודד קוטלר הוא ליהוק נהדר וכך גם מוטי גלעדי (עוזי הרזה), גבי עמרני (מנשה התימני), הוגו ירדן (משה ירחמיאל), ציפי שביט (שולמית החובשת) ואפילו יאיר רובין (אהוד השמן) עושים עבודה נהדרת. הצלע החלשה בחבורה ללא ספק היא נירה רבינוביץ בתור תמר היפה. כל מי שקרא את הספרים של חסמב"ה מודע לכך שתמר לא הייתה רק הפרצוף היפה שבחבורה אלא באמת העזר כנגדו של ירון זהבי ובצורה מעשית הסגנית שלו. רבינוביץ במשחק שלה דווקא מציגה דמות של אישה חלשה, שאמנם מצליחה כביכול לשרוד עינויים, אבל בצורה מעשית היא כמעט על הגבול של הצגת דמות האישה המרכזית שבחבורה כדמות אנמית ורכה. ואתם יודעים מה ? לפי דעתי , זה לא נובע מהתסריט, משום שעל פי התסריט תמר צריכה להצטייר כאסרטיבית יותר, הבעיה היא בשחקנית. הוכחה לכך גם ניתן כשרבינוביץ נמצאת בסצינות עם ציפי שביט. בסצינות הללו שביט מצטיירת ככוחנית הרבה יותר מאשר רבינוביץ, למרות שבפועל (ובמיוחד על פי הספרים) המצב אמור להיות הפוך.

מבחינת הדור הצעיר. הליהוקים של שי לי הירש (רנן), תומר אפנר (איגי), סיוון פרסלר (יובל) ואפילו של יוליה פלוטקין (לודה), אם כי במקרה של יוליה יכלו ללהק מישהי קצת יותר טובה מעוד דוגמנית, וכמו כן, מישהו צריך לסדר לה את השיער ואיתי ת'ורג'מן (חופני) הם ליהוקים טובים מאד. השחקנים עושים את העבודה על הצד הטוב ביותר.

מבחינת הדור הצעיר, מי שעושה עבודה פחות טובה הוא רום ברנע, אשר מגלם את מורן, חבר בשבט הצופים בו גם חברה רנן, ואשר מצלם את רנן כשהיא בחזייה ובתחתונים ומפיל את זה על איגי. בכל פעם שהבטתי ברום חשבתי שאני מביט בגרסה מוקטנת של אחיו הגדול של רום, עומר ברנע. ניתן וצריך לשחק את הגבר המלוקק וחורש המזימות בצורה שונה מהדמות אותה מציג עומר ברנע בכל סדרה שהוא משתתף בה, רום היה צריך לקחת דוגמא משחקנים אחרים, שם אחד שעולה בראשי הוא של נירו לוי שעשה זאת בצורה נהדרת בשתי טלנובלות.

בצד של משפחת זורקין, אי אפשר להגיד מילה רעה על זאב רווח. אחד מהשחקנים הטובים ביותר שמדינת ישראל הצמיחה וגם בסדרה הזאת הוא עושה את עבודתו כאלימלך זורקין (זכר לימים עברו כשגילם בשנות השבעים את אותה הדמות) על הצד הטוב ביותר.

מי שהדהים אותי במשחקו לאורך כל העונה היה יהודה לוי, אשר גילם את פרדי זורקין (בנו של אלימלך זורקין). אני מודה, לא חשבתי שיהודה לוי מסוגל להגיע לרמת משחק שכזאת. למרות שלכאורה הדמות שלו לא הייתה הדמות המרכזית בסדרה הרי שבאופן מעשי בכל סצינה שבה הוא השתתף הוא האפיל על כל אחד ואחד מהשחקנים, אפילו על השחקנים המבוגרים כדוגמת עודד קוטלר או אפילו גבי עמרני. הוא היה בשתי דרגות מעל כל שחקן וזה נדיר כשלצידו שיחקו שורה של שחקנים נהדרים. בכל פעם שאני זוכה לראות אותו משחק אני נדהם מחדש, כך זה היה גם ב"בורר" וכך זה גם ב"חסמב"ה דור 3". לצידו של עופר שכטר מדובר בשחקנים הטובים ביותר של הדור הנוכחי.

בניגוד ליהודה לוי, מי שלא הייתה צריכה להיות מלוהקת לסדרה הזאת היא דורית בר אור אשר גילמה את סאני, בתו של אלימלך זורקין ומנהלת החברה "זורקום". המשחק שלה היה ממש לא אמין ועובדה זו משתקפת לאורך כל הסדרה, בעיקר מאחר ויש בסדרה שורה של שחקנים נהדרים אשר מוכחים עד כמה המשחק שלה פשוט לא טוב לסדרה הזאת. יתרה מכך, היות והיא הדמות הרשעה הראשית של הסדרה עובדה זו גורמת לבעיה הזאת להיות גדולה יותר. היה רצוי ללהק שחקנית אחרת לתפקיד. לא רק רצוי אלא הכרחי.

לסיכום, למרות מספר בעיות בליהוק שחקנים מסוימים, ולמרות שלא אהבתי את השימוש בשמות לועזיים כגון דנטה למדען, הרי שמדובר באחת הסדרות הטובות ביותר שראיתי בזמן האחרון, וזה כולל גם סדרות מחו"ל. מדובר בהברקה רעיונית, תסריט מעולה ומשחק שברובו טוב מאד. שילוב שקשה למצוא ביצירות ישראליות. אני רק תוהה, מדוע רק 17 פרקים לעונה ראשונה של הסדרה ? אם סדרות כדוגמת האי או החולמים של הוט זוכות להזמנה של 50 או 60 פרקים בעונה, גם לסדרה הזאת מגיע לפחות מספר דומה. מדובר בסדרה נהדרת.

אז, לראות או לא לראות ?
במילה אחת: לראות !!
אני גם מקווה מאד שתהיה עונה שנייה. עם כל התוכניות הגרועות שקיימות כרגע בטלוויזיה (מישהו אמר "האח הגדול", "הישרדות" או "בקרוב אהבה" ?), הברקה כזאת חייבת לקבל הזדמנות נוספת להוכיח עד כמה היא טובה. פשוט מגיע לה.