אני יודע שבשתי הכתבות הקודמות שלי היללתי את הסדרה אבל עכשיו הגיע הזמן לקצת ביקורת שלילית.
כמי שצפה בהרבה סדרות טלוויזיה אני יכול להגיד לכם דבר אחד על תסריטאים: הם אוהבים את הנושא של סגירת מעגל. הם בדרך כלל מעלים נושא בתחילת הפרק (או הסדרה בכללותה) ובסופו (או אם מדובר בתחילת הסדרה אזי בסופה של הסדרה) הם סוגרים מעגל בנושא אותו הם התחילו. לדוגמא, אם הם מציינים בתחילת הסדרה שהגיבור לא הכיר את אביו אז תצפו שלקראת סופה נושא האב יצוץ מחדש ויגרום לגיבור להתייחס אליו.
אני מרגיש שזה, פחות או יותר, הכיוון שאליו הולכת הסדרה ואני ממש, אבל ממש לא אוהב את מה שאני רואה. בתחילת העונה, ולמעשה מתחילת הפרק הראשון של העונה הראשונה, נושא הרצח של ההורים של תום שלייפר עמד על הפרק. ועתה, בעונה השלישית, החליטו התסריטאים לקחת את הנושא צעד אחד קדימה ולשים אותו בקדמת הבמה. עתה מסתבר שאבא של סער פדידה הוא זה שרצח את ההורים של תום לאחר שאביו של תום, שהיה ככל הנראה שותף שלו למעשה שוד היהלומים, גילה שהוא ניהל רומן עם אשתו.
התסריטאים החליטו שזה מה שעומד לקרות גם לילדים. בתחילת העונה תום החל להתאהב בליאן, אשתו של סהר (עדי הימלבלוי המדהימה, שכל גבר היה חולם להיות איתה), ועכשיו, אם בשל הקנאה באחותה – דריה- או בשל העובדה שהיא חושבת שמצאה מישהו שיעריך אותה, מתאהבת גם היא בתום. ולאור העובדה שסער הוא אדם אימפולסיבי סביר להניח שהסדרה עומדת להגיע לרגע שיא דומה בו בסופו של דבר סער יגלה שאשתו מנהלת רומן עם חברו הטוב ויכול להיות שיהיה במצב דומה בו נמצא אביו של תום, ואז תום יימצא במצב שאביו של סער היה – הגנה עצמית.
אני לא אוהב את הכיוון הזה שהסדרה הולכת אליו, משום שמה שאהבתי בעונה השלישית של הסדרה היה שהיא עמדה בפני עצמה, שהיא התפתחה לא לפי חוקי הז'אנר הרגילים של טלנובלה ואילו עתה, כשהיא תיקח את הכיוון הזה היא חוזרת להיות כבכל אופרת סבון שטלוויזיה ותפחית מהאיכות שלה. למה לא ליצור סיפור אהבה פשוט בין ליאן לתום, או אפילו תום ודריה ? אני יודע שמדובר במעין טלנובלה, אבל למה לחזור ולהיות טלנובלה רגילה כמו שהטלנובלות הקודמות היו לפניה. למה לא לנסות ליצור אהבה טהורה בין 2 דמויות ?
לדעתי, במידה ואכן התסריטאים צועדים לכיוון שפרטתי הם לקחו את העלילה צעד אחד יותר מדי ולמרות שרבים יאהבו את הקונפליקט בו נמצא תום והמצב שבו יהיה סער בעוד זמן קצר, לפי דעתי מדובר בטעות ובהנמכת הסדרה מבחינת האיכות שלה. וזה יהיה חבל מאד, משום שהיא החלה בצורה כל כך טובה ואפילו אני, שבדרך כלל לא אוהב טלנובלות, מאד אהבתי את השיפור שחל בה בניגוד לעונה השנייה ולטלנובלה חשופים שהיו כה גרועות .
ושוב, למרות שאני לא אוהב את הכיוון של הנושא הראשי של הסדרה – קרי מערכת היחסים דריה-תום-ליאן-סער, דווקא הנושא המשני של עובד חביה הפתיע אותי לטובה. אני מודה, כאשר התסריטאים שלחו את עובד למדבר לא שיערתי שהם ייקחו את זה לכיוון שהם לקחו, קרי שעובד החל לחזות את העתיד, ולמען האמת הם עשו את זה בצורה טובה מאד משום שיש בנושא הזה המון אופציות לדרמה ולהומור, מה שקורה בפועל.
בחזיתות האחרות הכל עובד כפי שצריך לעבוד. אני לא יודע למה אבל אגם רודברג, למרות יופיה הרב, תמיד נראית לי שבכל רגע היא עומדת להירדם והדמות שלה די מנוגדת לדמות של שוקי הפעיל מאד וסביר להניח שבשלב כלשהו יקרה משהו בינה לבין טוטה, כי בדרך כלל התסריטאים פונים לכיוון הזה ואני אתפלא אם הם לא יילכו לכיוון הזה (אתפלא לטובה).
אהבתי מאד גם את החזרה של טובה גמזו. הדמות שלה תמיד מעלה בי חיוך והליהוק של מירב גרובר לתפקיד היה פשוט גאוני, אני לא מעלה בדעתי היום מישהי אחרת שיכלה לשחק את התפקיד הזה. אני רק מקווה שלא יחזירו בשלב כלשהו את לירון וייסמן לסדרה, כי למען האמת, אחרי משחק החיים לא ממש אהבתי את מה שהיא עשתה, הדמויות שלה תמיד נראו לי זנותיות מדי. יכול להיות שאלו היו הדמויות שהיא הייתה אמורה לשחק, אבל בשלב מסוים הפכה אצלי אי אהבת הדמות לאי אהבת השחקנית.
בשאלת האבהות של חגית וכל נושא רובי קמחזי אני לא אגע כי למען האמת זה קצת היה צפוי ושיעמם אותי, למרות שהדמויות לוהקו בצורה טובה מאד וגם משוחקות בצורה טובה מאד.
לסיכום: הסדרה עדיין סדרה טובה מאד ויש לה רגעים טובים מאד כגון מה שקורא לעוובד חביה והצטרפותה של טובה גמזו, אבל, כפי שציינתי, אני ממש לא אוהב את הכיוון שאליו חותרים התסריטאים לגיבורים הראשיים, אני מאד מקווה שהם ישנו כיוון, למרות שלא נראה לי שזה יקרה.
אבל היי, זו סדרה של עדי הימלבלוי, וכבר אמרתי לכם מה קורה לי בסדרות שהיא משחקת בהם. אני פשוט לא יכול לפספס.
אגב, איזה חמודים עופר שכטר כתום שלייפר ועדי הימלבלוי כליאן פדידה ביחד ?
כמי שצפה בהרבה סדרות טלוויזיה אני יכול להגיד לכם דבר אחד על תסריטאים: הם אוהבים את הנושא של סגירת מעגל. הם בדרך כלל מעלים נושא בתחילת הפרק (או הסדרה בכללותה) ובסופו (או אם מדובר בתחילת הסדרה אזי בסופה של הסדרה) הם סוגרים מעגל בנושא אותו הם התחילו. לדוגמא, אם הם מציינים בתחילת הסדרה שהגיבור לא הכיר את אביו אז תצפו שלקראת סופה נושא האב יצוץ מחדש ויגרום לגיבור להתייחס אליו.
אני מרגיש שזה, פחות או יותר, הכיוון שאליו הולכת הסדרה ואני ממש, אבל ממש לא אוהב את מה שאני רואה. בתחילת העונה, ולמעשה מתחילת הפרק הראשון של העונה הראשונה, נושא הרצח של ההורים של תום שלייפר עמד על הפרק. ועתה, בעונה השלישית, החליטו התסריטאים לקחת את הנושא צעד אחד קדימה ולשים אותו בקדמת הבמה. עתה מסתבר שאבא של סער פדידה הוא זה שרצח את ההורים של תום לאחר שאביו של תום, שהיה ככל הנראה שותף שלו למעשה שוד היהלומים, גילה שהוא ניהל רומן עם אשתו.
התסריטאים החליטו שזה מה שעומד לקרות גם לילדים. בתחילת העונה תום החל להתאהב בליאן, אשתו של סהר (עדי הימלבלוי המדהימה, שכל גבר היה חולם להיות איתה), ועכשיו, אם בשל הקנאה באחותה – דריה- או בשל העובדה שהיא חושבת שמצאה מישהו שיעריך אותה, מתאהבת גם היא בתום. ולאור העובדה שסער הוא אדם אימפולסיבי סביר להניח שהסדרה עומדת להגיע לרגע שיא דומה בו בסופו של דבר סער יגלה שאשתו מנהלת רומן עם חברו הטוב ויכול להיות שיהיה במצב דומה בו נמצא אביו של תום, ואז תום יימצא במצב שאביו של סער היה – הגנה עצמית.
אני לא אוהב את הכיוון הזה שהסדרה הולכת אליו, משום שמה שאהבתי בעונה השלישית של הסדרה היה שהיא עמדה בפני עצמה, שהיא התפתחה לא לפי חוקי הז'אנר הרגילים של טלנובלה ואילו עתה, כשהיא תיקח את הכיוון הזה היא חוזרת להיות כבכל אופרת סבון שטלוויזיה ותפחית מהאיכות שלה. למה לא ליצור סיפור אהבה פשוט בין ליאן לתום, או אפילו תום ודריה ? אני יודע שמדובר במעין טלנובלה, אבל למה לחזור ולהיות טלנובלה רגילה כמו שהטלנובלות הקודמות היו לפניה. למה לא לנסות ליצור אהבה טהורה בין 2 דמויות ?
לדעתי, במידה ואכן התסריטאים צועדים לכיוון שפרטתי הם לקחו את העלילה צעד אחד יותר מדי ולמרות שרבים יאהבו את הקונפליקט בו נמצא תום והמצב שבו יהיה סער בעוד זמן קצר, לפי דעתי מדובר בטעות ובהנמכת הסדרה מבחינת האיכות שלה. וזה יהיה חבל מאד, משום שהיא החלה בצורה כל כך טובה ואפילו אני, שבדרך כלל לא אוהב טלנובלות, מאד אהבתי את השיפור שחל בה בניגוד לעונה השנייה ולטלנובלה חשופים שהיו כה גרועות .
ושוב, למרות שאני לא אוהב את הכיוון של הנושא הראשי של הסדרה – קרי מערכת היחסים דריה-תום-ליאן-סער, דווקא הנושא המשני של עובד חביה הפתיע אותי לטובה. אני מודה, כאשר התסריטאים שלחו את עובד למדבר לא שיערתי שהם ייקחו את זה לכיוון שהם לקחו, קרי שעובד החל לחזות את העתיד, ולמען האמת הם עשו את זה בצורה טובה מאד משום שיש בנושא הזה המון אופציות לדרמה ולהומור, מה שקורה בפועל.
בחזיתות האחרות הכל עובד כפי שצריך לעבוד. אני לא יודע למה אבל אגם רודברג, למרות יופיה הרב, תמיד נראית לי שבכל רגע היא עומדת להירדם והדמות שלה די מנוגדת לדמות של שוקי הפעיל מאד וסביר להניח שבשלב כלשהו יקרה משהו בינה לבין טוטה, כי בדרך כלל התסריטאים פונים לכיוון הזה ואני אתפלא אם הם לא יילכו לכיוון הזה (אתפלא לטובה).
אהבתי מאד גם את החזרה של טובה גמזו. הדמות שלה תמיד מעלה בי חיוך והליהוק של מירב גרובר לתפקיד היה פשוט גאוני, אני לא מעלה בדעתי היום מישהי אחרת שיכלה לשחק את התפקיד הזה. אני רק מקווה שלא יחזירו בשלב כלשהו את לירון וייסמן לסדרה, כי למען האמת, אחרי משחק החיים לא ממש אהבתי את מה שהיא עשתה, הדמויות שלה תמיד נראו לי זנותיות מדי. יכול להיות שאלו היו הדמויות שהיא הייתה אמורה לשחק, אבל בשלב מסוים הפכה אצלי אי אהבת הדמות לאי אהבת השחקנית.
בשאלת האבהות של חגית וכל נושא רובי קמחזי אני לא אגע כי למען האמת זה קצת היה צפוי ושיעמם אותי, למרות שהדמויות לוהקו בצורה טובה מאד וגם משוחקות בצורה טובה מאד.
לסיכום: הסדרה עדיין סדרה טובה מאד ויש לה רגעים טובים מאד כגון מה שקורא לעוובד חביה והצטרפותה של טובה גמזו, אבל, כפי שציינתי, אני ממש לא אוהב את הכיוון שאליו חותרים התסריטאים לגיבורים הראשיים, אני מאד מקווה שהם ישנו כיוון, למרות שלא נראה לי שזה יקרה.
אבל היי, זו סדרה של עדי הימלבלוי, וכבר אמרתי לכם מה קורה לי בסדרות שהיא משחקת בהם. אני פשוט לא יכול לפספס.
אגב, איזה חמודים עופר שכטר כתום שלייפר ועדי הימלבלוי כליאן פדידה ביחד ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה