צפיתי באדיקות בשתי העונות הקודמות של הסדרה הנהדרת הזאת, צמד עונות שעסק בעלייתה ונפילתה של אן בולין. צמד העונות היה כל כך מוצלח שציפיתי בכל מאודי לראות את העונה השלישית, אך כגודל הציפיות כך גודל האכזבה.
אני יודע שזה לא יפה להשוות בין העונות אבל אין ברירה. צמד העונות הראשונות היו יצירות מופת, שגם עכשיו אני ממליץ בחום לכל מי שאוהב טלוויזיה ללכת ולצפות בהם. היה בהם הכל, תככים, רומנים, מין (ועוד הרבה מין), בגידות, קנאה, סיפור מסגרת היסטורית ששיווה לסדרה אמינות וכמובן, משחק נפלא של כל הכוכבים הראשיים. ואז אנו ניגשים לעונה השלישית, גם הפעם היו כל המרכיבים שציינתי קודם לכן שהבחנתי בעונות הראשונות, אולם בעונה השלישית אותם אלמנטים לא ריגשו כמו בעונות הקודמות, והיו לכך מספר סיבות :
1. סיפור המסגרת – אין מה לעשות, סיפור עלייתה ונפילתה של אן בולין הרבה יותר מעניין מסיפוריהן של שאר נשות הנרי השמיני. יכול להיות שכשנגיע לסיפור עריפת ראשה של קתרין האוורד בעונה הבאה אולי הריגוש יחזור (מי שמבין היסטוריה גם יודע שהיה גם קשר משפחתי בין השתיים).
2. נושא המין – אחרי שבשתי העונות הראשונות כבר ראינו הכל. עירום, סצנות סקס מפורטות, אוננות וגם נושא ההומוסקסואליות טופל, כמה פעמים אפשר להמציא את הגלגל ? אז ראינו עוד סצנות סקס בעונה השלישית, ראינו אוננות ועוד עירום, אבל הריגוש הוא לא אותו ריגוש, ובכך לא היה הרבה מה לעשות.
3. נטלי דורמר בתפקיד אן בולין – המשחק של נטלי היה קרוב למושלם וריתק אותי למסך בכל רגע שהיא הופיעה בו, והיו רגעים רבים כאלה. גם הכימיה בינה לבין ג'ונתן מאיירס, שמשחק את הנרי השמיני, הייתה פשוט נהדרת. הבעיה היא, כפי שכל חובב היסטוריה יודע, שבשלב כלשהו הדמות של אן הייתה חייבת למות, כי ראשה של אן בולין נערף, ולכן בעונה השלישית נשארנו עם הדמויות האנמיות של הנשים האחרות של הנרי השמיני : ג'ין סימור ואן מקליבס. רק לקראת הסוף כשנכנסה דמותה של קתרין האוורד העניינים חזרו להיות מעניינים יותר. נראה אם אכן זה יהיה המצב בעונה הרביעית.
4. התסריט - לאחר שבשתי העונות הראשונות התסריט עבד בצורה טובה, נע בצורה איטית ונכונה עד לסוף כל עונה. לעומת שתי העונות הראשונות נדמה שבעונה השלישית התסריט נכתב כדי להספיק לספר סיפורים מסוימים ולדחוס את התקופות של שתיים מנשות הנרי השמיני באותה עונה ולכן יש קפיצות רבות בסיפור, ובכך התסריט נפגע בצורה די רצינית.
5. אורך כל פרק – בשתי העונות הקודמות אורך כל פרק היה כ 53 דקות בממוצע ואילו בעונה השלישית אורך כל פרק היה בממוצע 47 דקות. אי לכך סצנות נוספות שיכלו להיכנס לעריכה ולהקל על זרימת רעיונות התסריט לא נכנסו מסיבה כלשהי ונוצרה תחושה של אי סיפוק מצפייה בפרק, כאילו הוא לא גמור. תחושה שמלווה כמעט את כל פרקי העונה (עונה שגם קוצרה מעשרה פרקים בשתי העונות הקודמות לשמונה בעונה השלישית).
לסיכום, אל תבינו אותי בצורה שגויה, הסדרה עדיין סדרה טובה, אבל כבר אין את אותו ריגוש שליווה אותי בצפייה בעונות הקודמות. אני אצפה גם בעונה הרביעית והאחרונה של הסדרה, אין לי בכלל ספק בכך, אבל זה כבר לא יהיה אותו דבר. למי שלא צפה בסדרה, אני חוזר ומפציר, צפו לפחות בשתי העונות הראשונות, הן הנאה צרופה, אתם תתמכרו. למי שצפה בשתי העונות הראשונות אני אומר, הנמיכו את רמת הציפיות שלכם ותוכלו ליהנות בצורה טובה יותר.
אני יודע שזה לא יפה להשוות בין העונות אבל אין ברירה. צמד העונות הראשונות היו יצירות מופת, שגם עכשיו אני ממליץ בחום לכל מי שאוהב טלוויזיה ללכת ולצפות בהם. היה בהם הכל, תככים, רומנים, מין (ועוד הרבה מין), בגידות, קנאה, סיפור מסגרת היסטורית ששיווה לסדרה אמינות וכמובן, משחק נפלא של כל הכוכבים הראשיים. ואז אנו ניגשים לעונה השלישית, גם הפעם היו כל המרכיבים שציינתי קודם לכן שהבחנתי בעונות הראשונות, אולם בעונה השלישית אותם אלמנטים לא ריגשו כמו בעונות הקודמות, והיו לכך מספר סיבות :
1. סיפור המסגרת – אין מה לעשות, סיפור עלייתה ונפילתה של אן בולין הרבה יותר מעניין מסיפוריהן של שאר נשות הנרי השמיני. יכול להיות שכשנגיע לסיפור עריפת ראשה של קתרין האוורד בעונה הבאה אולי הריגוש יחזור (מי שמבין היסטוריה גם יודע שהיה גם קשר משפחתי בין השתיים).
2. נושא המין – אחרי שבשתי העונות הראשונות כבר ראינו הכל. עירום, סצנות סקס מפורטות, אוננות וגם נושא ההומוסקסואליות טופל, כמה פעמים אפשר להמציא את הגלגל ? אז ראינו עוד סצנות סקס בעונה השלישית, ראינו אוננות ועוד עירום, אבל הריגוש הוא לא אותו ריגוש, ובכך לא היה הרבה מה לעשות.
3. נטלי דורמר בתפקיד אן בולין – המשחק של נטלי היה קרוב למושלם וריתק אותי למסך בכל רגע שהיא הופיעה בו, והיו רגעים רבים כאלה. גם הכימיה בינה לבין ג'ונתן מאיירס, שמשחק את הנרי השמיני, הייתה פשוט נהדרת. הבעיה היא, כפי שכל חובב היסטוריה יודע, שבשלב כלשהו הדמות של אן הייתה חייבת למות, כי ראשה של אן בולין נערף, ולכן בעונה השלישית נשארנו עם הדמויות האנמיות של הנשים האחרות של הנרי השמיני : ג'ין סימור ואן מקליבס. רק לקראת הסוף כשנכנסה דמותה של קתרין האוורד העניינים חזרו להיות מעניינים יותר. נראה אם אכן זה יהיה המצב בעונה הרביעית.
4. התסריט - לאחר שבשתי העונות הראשונות התסריט עבד בצורה טובה, נע בצורה איטית ונכונה עד לסוף כל עונה. לעומת שתי העונות הראשונות נדמה שבעונה השלישית התסריט נכתב כדי להספיק לספר סיפורים מסוימים ולדחוס את התקופות של שתיים מנשות הנרי השמיני באותה עונה ולכן יש קפיצות רבות בסיפור, ובכך התסריט נפגע בצורה די רצינית.
5. אורך כל פרק – בשתי העונות הקודמות אורך כל פרק היה כ 53 דקות בממוצע ואילו בעונה השלישית אורך כל פרק היה בממוצע 47 דקות. אי לכך סצנות נוספות שיכלו להיכנס לעריכה ולהקל על זרימת רעיונות התסריט לא נכנסו מסיבה כלשהי ונוצרה תחושה של אי סיפוק מצפייה בפרק, כאילו הוא לא גמור. תחושה שמלווה כמעט את כל פרקי העונה (עונה שגם קוצרה מעשרה פרקים בשתי העונות הקודמות לשמונה בעונה השלישית).
לסיכום, אל תבינו אותי בצורה שגויה, הסדרה עדיין סדרה טובה, אבל כבר אין את אותו ריגוש שליווה אותי בצפייה בעונות הקודמות. אני אצפה גם בעונה הרביעית והאחרונה של הסדרה, אין לי בכלל ספק בכך, אבל זה כבר לא יהיה אותו דבר. למי שלא צפה בסדרה, אני חוזר ומפציר, צפו לפחות בשתי העונות הראשונות, הן הנאה צרופה, אתם תתמכרו. למי שצפה בשתי העונות הראשונות אני אומר, הנמיכו את רמת הציפיות שלכם ותוכלו ליהנות בצורה טובה יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה