צפיתי עכשיו בפרק הראשון של העונה השלישית של "האלופה" ולהלן ההתרשמות שלי. זהירות ספויילרים !!!
קבלו קודם את סיכום אירועי הפרק הראשון: בפרק זה אנו מתוודעים לכך שעברו שלוש שנים מאז חזינו בדמויות המוכרות לנו. בזמן הזה סער פדידה הספיק לעבור ניתוח בברך, להתאושש, לחתום במנצ'סטר יונייטד, להבקיע בחצי גמר ליגת האלופות ולעלות את קבוצתו לגמר. באותו ערב, כשהוא כמעט מת מתגלה שהוא לוקח סטרואידים כשהרופא אומר שהלב שלו גמור ואסור לו להמשיך לשחק. הסוכן שלו, אלכס אנסקי הנהדר, כדי להציל אותו מלשין עליו למנהליו בקבוצה שמעיפים אותו וסער בצעד אימפולסיבי חוזר לארץ כשהוא משאיר את אשתו, ליאן ובתו בלונדון.
בגזרה של תום שלייפר, הוא מתוסבך ולא מצליח להביא את יכולתו לידי ביטוי עד כדי כך שהבעלים של הכוח מעביר אותו ל"בני סכנין" ללא ידיעתו. גם בחייו האישיים הוא לא מסוגל להגיע ליחסי קרבה עם נשים ומתחיל, שלא באשמתו עם קטינה שמוסרת את גרסתה לעיתונות.
ויש גם את זהבה אבוקסיס, עיתונאית ספורט שלא דופקת חשבון לאף אחד רק כדי להשיג את הסקופ שלה. והיא מחכה לסער בסוף הפרק כשהוא נוחת מהמטוס ומכשילה את עובד חבייה, שהפך למנכ"ל הקבוצה, שממתין לו לאסוף אותו.
נתחיל בכמה דברים שלא מצאו חן בעיני:
ראשית, למרות שמדובר בסוג של אופרת סבון או טלנובלה או איך שתיקראו לזה, אני לא אוהב שלוקחים אלמנטים מעונות שכבר שודרו ושוברים אותם מבלי ליצור אפשרות לכך. אני מתכוון לעובדה שלפתע פתאם, סער פדידה, לא רק שהוא מסוגל ללכת בצורה רגילה אלא שלפתע הוא שחקן כדורגל של מנצ'סטר יונייטד. לקראת סוף העונה הראשונה וכל העונה השנייה זה היה מרכיב עיקרי בעלילה והעובדה שחייבה את הדמות של סער לפרוש ולהיות מאמן, אז עכשיו הוא שחקן ברמה עולמית ומבקיע בחצי גמר ליגת האלופות ? והתירוץ לכך מובא במשפט אחד של ליאן שהיא גרמה לכך שינתחו את סער. לא אוהב את זה בכלל.
אלמנט נוסף שאני לא אוהב, הוא השימוש במודלים במציאות כדי ליצור דמות.
לא אהבתי את העובדה שהדמויות המרכזיות ב"חשופים" היו מעין השתקפות של יעקב איילון ומיקי חיימוביץ עם שינויים נחוצים לתסריט (ולא יעזרו כל ההכחשות, הם אכן היו השתקפות שלהם) וכך גם ב"האלופה 3" ואני מתכוון שלדמות אותה מגלמת מיה דגן, זהבה אבוקסיס, שהיא למעשה השתקפות של אופירה אסייג, שסביר להניח שהיא מוחמאת שבנו עליה דמות, אם כי כשהיא תראה את עצמה סביר להניח שהיא לא תאהב את מה שהיא רואה, היא מצטיירת כביצ'ית אמיתית ללא לב, אחת שתדרוך על כולם בשביל סקופ עיתונאי.
נקודה נוספת שרציתי לציין היא, השימוש באנשים מפורסמים כדי לקדם את התוכנית. מי לעזאזל חשב ללהק את אבי ביטר לסדרת טלוויזיה ? מישהו ראה את הסרטים שלו ? הסרטים שלו כל כך מדוברים כי הם פשוט כל כך גרועים כך שהם הפכו לבדיחה מהלכת על שתיים, אז לתת לו אפילו חמש או שש דקות זמן מסך רק כדי לרתק אנשים למסך ? כי אין לו שום קשר לעלילה. אי אפשר היה ללהק שחקן אחר, ואני מדגיש שחקן ! שיודע מה הוא עושה ושישחק בצורה נורמאלית ? ב"בובות" השתמשו בדודו טופז, אבל לפחות לו הייתה קריירת משחק כלשהי והוא שיחק בצורה אמינה, ביטר לא עושה זאת ולכן מתגנבת התחושה שעשו זאת בשביל שהוא ימשוך צופים. לא אוהב את זה.
ולבסוף, הרעיון של האישה הדתייה שבשלב כלשהו תתפתה וככל הנראה תנהל רומן עם חילוני קצת מיצה את עצמו, לא ? (ואני מתכוון לדמות של אגם רוטברג) היינו בסרט הזה בסדרה "מרחק נגיעה" ובטלנובלה "בובות". קצת מאוס, אם כי היה נחמד לראות את אגם שוב).
ועכשיו למה שכן אהבתי:
קודם כל השחקנים. יהודה לוי ועופר שכטר, השניים ביחד עם רן דנקר מהווים את השחקנים הטובים ביותר בטווח הגילאים הזה, ולא, אושרי לוי לא ברמה שלהם, והם חוזרים. יחד איתם חוזרים עדי הימלבלוי המדהימה, שכבר ציינתי במקום אחר שהיא מסוג הנשים הישראליות שיכולה לגרום לי לראות כמעט כל דבר שהיא עושה, וורד פלדמן (אם כי היא עדיין לא משתתפת, תגיע בהמשך) כדריה זליג. אליהם מצטרפים מיה דגן, אלון אבוטבול ואגם רוטברג (טוב לראות אותה חוזרת לקדמת הבמה), שלושה שחקנים מוכשרים מאד. אפשר לסכם זאת כך : קאסט טוב, נעים לעין ואיכותי.
הרעיון והתסריט.
העונה הראשונה של "האלופה" הייתה טובה מאד כי הרעיון מאחוריה היה טוב והתסריט היה טוב מאד. מי שהיה אחראי לכך בעיקרו היה התסריטאי הראשי דרור נובלמן. בעונה השנייה, שללא ספק הייתה נפילה וסיוט אחד גדול לצפייה, הרעיונות היו פשוט לא נכונים ומעליבים : מזרחי שמסתבך בבעיות והופך לחלוץ ? חברתו הבתולה שבסוף העונה הופכת ללסבית ? ילד מפוחד שהופך לבעלים של הקבוצה ורוצה את ליאן שהיא מצידה רוצה בתוך ליבה את סער ? האהובה של סער הופכת למעוותת ? הסברתי זאת פעם ואגיד זאת שוב: אם רוצים ליצור טלנובלה בהמשכים ועל פני כמה עונות, צריך לקחת את הרעיון ולפרוס אותו לאורך זמן. מה שקרה היה שסוף העונה הראשונה סגר את כל הקצוות וכשבאו לפתוח את העונה השנייה היו צריכים לפתוח הכל מחדש, ומה שיצא להם היה בלגאן לא נעים לצפייה משום שלהם לקחו את השאריות של העונה הקודמת וניסו לבנות עליהם, טעות גדולה. בעונה השלישית, למדו את הלקח ולמעשה שברו את הכלים והתחילו כמעט מאפס.
הודעתי בתחילת הביקורת שאני לא אוהב שלוקחים אלמנטים מעונות קודמות ומשנים אותם, אבל בעונה השלישית בנו למעשה סיפור מאפס ולמעשה, פרט לארבע הדמויות הראשיות הכל השתנה. בכך הם למעשה מתחילים כמעט עם דף חלק וכך יהיה להם קל יותר לבנות הסיפור.
אין מייקל לואיס. אני לא יודע אם הוא יחזור במהלך העונה אבל כל סדרה שלואיס משחק בה, והדוגמא האחרונה היא "דאוס" יוצרת תחושה שאולי הוא דוגמן מצליח אבל בתור שחקן הוא אחד הגרועים שנראה על המסך. לא לראות אותו בפרק הפתיחה עשה לי טוב. אני מאד מקווה שלא יחזירו אותו. במקומו הביאו שחקן אחר שיגלם תלמיד בית ספר שרוצה להיות כדורגלן, ממה שראיתי בדקות הבודדות שלו על המסך, הוא אולי לא חתיך ואין לו קוביות בבטן כמו למייקל לואיס אבל לפחות הוא יודע לשחק. אגב, שתי הבנות שיהיו לצידו ויהוו את משולש האהבה בתוכנית נראות טוב מאד ושיחקו בסדר גמור.
שוב, לא יודע מה יהיה במהלך העונה אבל העובדה שלא משתמשים בהומואים ולסביות או גברים לאחר ניתוח מין כדי לעורר סנסציה ולמשוך קהל, גם עובדה זו היא מרענן רשמי. כי, זה פשוט נהיה טרנד שבכל טלנובלה חייבת להיות דמות כזאת מן השוליים שתמשוך קהל. לדעתי, אם הדמות לא תורמת לרעיון הכללי ולתסריט זה פשוט לא נחוץ. ואני מקווה שהם יתמידו בכך, אם כי לצערי אני חושב שזה לא יקרה כי ברגע שתסריטאים נתקעים הם פונים לאלמנט הזה, כי זה המוצא הקל והכי נוח ואני פשוט חושב שזה עלבון לכל הצופים. בטלנובלה בע"מ היה סיפור נכון שהראה איך לשלב מרכיב הומוסקסואלי בצורה נכונה בתסריט, שאר הטלנובלות אח"כ פשוט עשו את זה כי היו צריכים דמות שכזאת כדי למלא מכסה.
ולסיום, עדי הימלבלוי, עדי הימלבלוי ושוב פעם עדי הימלבלוי. פשוט תאווה לעיניים.
לסיכום, למרות מספר אלמנטים, אותם ציינתי, שלא אהבתי, הפרק הראשון של העונה השלישית של "האלופה" הרבה יותר טוב מכל העונה השנייה גם יחד. ניכר היה שמתיחת הפנים שעברה הסדרה הייתה ברובה טובה. הסיפור בפני עצמו (אם לא מסתכלים אחורה לעונות קודמות) היה מעניין וטוב (כולל המעבר האפשרי של תום ל"בני סכנין"), השחקנים החדשים שהצטרפו לארבעה הכוכבים שנשארו מהעונות הקדומות מוסיפים איכות ועומק וקיימת תחושה שיש משהו חזק וטוב באוויר. כרגע זה נראה טוב, בואו נראה איך ארגיש בסביבות הפרק העשרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה