בדרך כלל אפשר לזהות בסדרות הקומיקס של "מארוול" ירידה מסוימת בעונתן השנייה. זה קרה ל"דרדוויל" (למרות הצגת סיפורם של אלקטרה ו"המעניש"), זה קרה ל"ג'סיקה ג'ונס" וזה קרה גם בעונה השנייה של של "לוק קייג'". הבעיה הגדולה יותר עבור מעריצי הסדרה היא, שלאחר שהעונה הסתיימה ב"נטפליקס" הודיעו שהיא גם בוטלה ולכן הם גם לא צפויים לראות את המשך הסיפור.
הבעיה של הסדרה מתחילה כבר בתחילתה. לוקח לסדרה הרבה מאד זמן "להתניע" מחדש את הסיפור, וזאת למרות שהדמות המרכזית של "בושמאסטר" (מוסטפה שאקיר) מוצגת כבר בתחילתה. קשה מאד להצביע על הסיבה לקושי בתחילת העונה, אולי בשל הצורך להתחיל סיפור חדש, אולם אפשר לזהות נקודה נוספת אשר משפיעה על הסיפור: דמותה של קלייר (רוזריו דוסון). נכון, לאחר שהופיעה בכל סדרות הקומיקס של הרשת, נדמה היה שמצאה את מקומה בדרמה "לוק קייג'" כמושא האהבה שלו.
אולם, בשל העובדה שלתסריטאים היה כיוון מחשבה שונה, כל עוד היא הייתה על המסך היא רק הפריעה. התסריטאים בעונה זו רצו לקחת את הדמות של לוק קייג' ולבודד אותה לחלוטין עד אשר היא תעבור מהפך ככלי מהגיבור של הארלם לשליט שלה, מה שקורה בפועל בפרק האחרון של העונה. לו דמותה של קלייר הייתה נשארת על המסך במשך כל העונה ומשמשת כקול המצפון שלו קשה להאמין שהתהליך היה קורם עור וגידים. לא פלא, שבדקות האחרונות של העונה, כאשר קלייר חוזרת ומנסה לראות אותו במועדון, אשר עתה הוא בבעלותו, הוא שולח אותה הביתה מבלי לראות אותה.
על מנת להשיג את המצב הנ"ל, הפרדה בין הדמויות של לוק וקלייר, התסריטאים יצרו מצב שדווקא נראה רע על המסך. קלייר מנדנדת ללוק על מערכת היחסים של אביו, למרות שהיא יודעת שמדובר בנושא רגיש עבורו, ושוברת אותו עד כדי כך שהוא שובר את הקיר שלה מעצבים. ואז, קלייר מחליטה לעזוב, משום שהיא לא רוצה להיות ליד לוק כאשר הוא כועס, וזאת למרות שהיא הייתה הגורם לכעס. לצופים שקצת מבינים עניין זה נראה כמו תירוץ בכדי לקדם את העלילה.
כמו כן, ההפרדה שבין הדמויות של קלייר ולוק יוצרת מצב המאפשר הפרחת ניצוצות בין לוק לטילדה ג'ונסון (גבריאל דניס), בתה של מריה, וזאת למרות שבפועל לא יוצא מכך שום דבר. לו זה היה קורה כאשר קלייר הייתה בתמונה זה לא היה מצטייר בצורה טובה עבור דמות הגיבור, גם אם לא קרה בסופו של דבר שום דבר ביניהם.
צריך גם לשים לב להתפתחות שעוברת העונה. בתחילתה עושה רושם שהצופים חוזים בסדרה משנות השישים או ליתר דיוק השבעים. גם השימוש בשם כגון "בושמאסטר", אשר נראה כמו לקוח מסרט פורנו משנות השבעים מזכיר זאת, ובמיוחד מוזיקת הבלוז אשר אפיינה את התקופה. ככל שהפרקים מתקדמים הצופים מבחינים בשינוי, בין אם מדובר בהכנסת גורמים כגון המאפייה הסינית ולאחר מכן האיטלקית. צריך גם לשים לב כיצד השינוי מתבטא גם במוזיקה אשר שומעים במועדון, אשר לאיטה לוקחת את הצופים מהבלוז הוותיק אל הראפ הקשוח של ימינו. ולבסוף, כאשר בדקות האחרונות של העונה, לוק עובר מהקפוצ'ון אותו לבש כאשר הגן על כאשר היה גיבור עממי לחליפה אשר מאפיינת דווקא ראשי משפחות פשע כאשר הוא תופס בעלות על המועדון של מריה.
נקודה נוספת שבלטה בעונה זו הייתה השימוש בדמויות מוכרות מעולם סדרות הקומיקס של הרשת. נכון, דמותה של קלייר עוזבת אבל לאחר שלשה פרקים, דמותו של פוגי (אלדן הנסן אשר מופיע בעיקר בדרמה "דרדוויל") מופיעה לשני פרקים, והדמויות של קולין (ג'סיקה הנוויק) ודני רנד (פין ג'ונס), אותם ניתן לראות בעיקר בדרמה "איירון פיסט", מופיעים כל אחד בפרק אחד. לאחר שבסדרת הקומיקס הקודמת של הרשת (העונה השנייה של ג'סיקה ג'ונס") לא זכינו לראות הופעת אורח כלל וכלל (אלא אם אתם מחשיבים כחמש עשרה שניות של הדמות של פוגי כהופעת אורח), היה נחמד לראות שוב דמויות נוספות, במיוחד לאור העובד שבעונה הקודמת זה היה מעט חסר. חבל שלא השתמשו בדמויות הללו יותר.
המאבק הגדול אשר סופר בעונה זו בין מריה סטוקס דילארד (אלפרה וודארד) לבין ג'ון מקייבר, הידוע גם בכינויו "בושמאסטר" מותיר את הצופה קצת מבולבל. לכאורה, "בושמאסטר", במיוחד בתחילת הדרך ועד שלוק קייג' תופס אותו בפעם הראשונה רוצח ללא הבחנה ורודף אחר מריה בכדי לנקום את נקמת משפחתו ובמיוחד את שריפת אימו בעודה בחיים על ידי אימה של מריה. הצופים גם בתחילת הדרך רואים כיצד מריה רוצה לפנות אל דרך הישר ולצאת מעולם הפשע. בשל כך, הצופה גם מבין מדוע ללוק קייג' בכלל עוזר לה לשרוד. אולם "בושמאסטר" רודף אחריה וגורם לכך שהיא תעבור שינוי מהותי לרוצחת, אשר לא מהססת להצית את דודו של "בושמאסטר" בעודו בחיים ואז לירות בו בשעה שהוא נשרף. ואז, היא הופכת ללא לגיטימית ומתחילה לרצוח ללא הבחנה לאחר שאוסרים אותה עד אשר בתה, טילדה, רוצחת אותה. הסיבה שמראים את התהליך הנ"ל היא בכדי להראות ששני הצדדים טועים והדרך היחידה של לוק היא לקחת את העניינים לידיים ולהפוך לשריף של הארלם, בדיוק מה שקורה בסופו של דבר.
בהקשר הנ"ל, צריך גם לציין עובדה נוספת: אלפרה וודארד, אשר מגלמת את דמותה של מריה ותיאו רוסי, אשר מגלם את דמותו של הרנן "שיידס" אלוורז עושים זאת בצורה יותר מדי דרמטית ומעט מוגזמת. יכול מאד להיות שזו הייתה כוונת ההפקה, אך במידה ולא זה בולט לעין.
אז, לראות או לא לראות ?
בסופו של דבר, ולמרות שמדובר בסדרת קומיקס, הרי שהיא עדיין פונה בעיקרה הכמעט מוחלט לקהילה האפרו אמריקאית. קיים שימוש בכמעט כל הסטראוטיפים אשר מלווים את הקהילה.
ברמת התוכן, הסיפור בעונה זו מעניין אולם לפי דעתי ארוך מדי ועשרה פרקים היו מספיקים, במיוחד לאור העובדה שכל פרק הוא בן יותר מ 52 דקות, כאשר הפרק האחרון נושק ל 70 דקות.
כמו כן, במידה ורצו להכניס את לוק קייג' ל"כלוב מזהב" חבל שעשו זאת רק ברגעים האחרונים של העונה, אפשר היה להקדיש לכך לפחות פרק אחד. נדמה שזה נעשה בכדי לפתוח את הדלת לעונה שלישית, אך זו לא תצא לפועל.
בסיכומו של דבר, אפשר לצפות בעונה זו, אך גם אפשר לדלג עליה. עבורי, מדובר באחת העונות הפחות מעניינות בדרמות הקומיקס של הרשת והרבה פחות טובה מהעונות השניות של "דרדוויל" ו"ג'סיקה ג'ונס", למרות שגם הן רשמו ירידה באיכות בעונה השנייה. מצד שני, יכול מאד להיות שבשל העובדה שאני לא שייך לקהילה הנ"ל אז הנושא פחות מדבר אלי. כל אחד וטעמו האישית. מי שמנסה בכל זאת לצפות בעונה זו צריך להיות סבלני ולחכות לפחות לפרקים הרביעי או החמישי של העונה, כאשר הסיפור צובר תאוצה.
