יום רביעי, 14 ביוני 2017

שלב סיכום עונה: The Royals, עונה שלישית: עונה טובה, אבל...



רשת !E העלתה לפני שלש עונות לראשונה את הסדרה The Royals והראתה לעולם כיצד אפשר להריץ אופרת סבון שהיא גם מהנה ומצחיקה וגם בעלת עומק. וזאת בניגוד לכל אופרות הסבון שעלו לאוויר בשנים האחרונות. הדרמה הייתה משב רוח מרענן.

לפני עליית העונה השלישית של הסדרה היא ניצבה בפני בעיה, משום שעלילת המסגרת, אשר ליוותה את הסדרה בשתי העונות הראשונות, השאלות מי רצח את המלך סיימון וניסה להתנקש ביורש העצר רוברט, קיבלו תשובה לאחר שהתברר (זהירות ספויילר) שמנהל האבטחה של הארמון, טד פרייס, היה האחראי לכך, השאלות הללו קיבלו מענה והסדרה ניצבה בפני בעיה גדולה, כיצד להמשיך הלאה. 

השניות האחרונות של העונה הבהירו לאיזה כיוון העונה השלישית תפנה: זו עומדת להיות השנה של רוברט. התברר (זהירות ספויילרים), שיורש העצר עדיין בחיים. היה ברור שמהר מאד הוא ימצא את דרכו אל הארמון וכל העונה תהיה בבחינת הנפולת של החזרה שלו לחיים וכיצד היא משפיעה על שאר המשפחה והעם. וזה בדיוק מה שקרה. 

אפשר היה גם לתמצת את העונה במשפט אחד: עלייתה של מפלצת. אם בשתי העונות הראשונות אפשר היה לחשוב שסיירוס הוא האיש הרע האולטימטיבי, הערמומי וחסר העכבות, אשר לא בוחל אפילו לרצוח בתחילת העונה אדם המאיים עליו ועל שלטונו, הרי שככל שהפרקים נעים קדימה מתברר שרוברט הוא הסכנה האמיתית ושבפני הצופים נגלה סוציופת אמיתי חסר רגשות, שיעשה הכל בכדי לקדם את מטרותיו. מהבחינה הזאת, הליהוק של מקס בראון כנסיך רוברט היה ליהוק מושלם, משום שהוא הצליח להעביר את הרגשות הללו בצורה מופתית. 

מצד שני, ההתעסקות גם בעונה הזאת במערכת היחסים שבין אלינור לג'ספר הייתה מעצבנת. כמעט כמו בכל עונה, מערכת היחסים שלהם מתחילה בריחוק כלשהו, לאחר מכן מגיעה התקרבות והשניים נראים לוהטים, אז מגיעה מריבה ושוב פעם התקרבות ואז הנסיכה אלינור צריכה להחליט האם לקבל את ג'ספר בחזרה, למרות שהעונה הוא גרם לפרידה בכדי כביכול להגן על כבודה. פעם אחת זה בסדר, פעמיים זה נחמד, פעם שלישית זה היה כבר מעצבן, אם כי התוספת של שרה אליס (מיילי לוק), בתו הקטנה והחמודה של מנהל האבטחה החדש, אשר נקלעת אל מערכת היחסים שבין השניים הייתה תוספת נחמדה מאד ואולי הקטע היחיד שהיה באמת טוב. 

מי שחשב שהסדרה היא לא אופרת סבון קיבל תשובה מכריעה כבר בתחילת העונה לאחר שהנסיך ליאם מתחיל מערכת יחסים עם קתרין דיוויס (כריסטינה וולף) החברה לשעבר של אחיו המת (בנקודה זו עדיין לא היה ידוע להם שהוא בחיים) וכאשר רוברט חוזר נוצר משולש אהבה ביניהם, עד אשר ליאם מחליט לזוז הצידה משום שקתרין בוחרת באחיו, החלטה שבדקות האחרונות של העונה מתברר שהיא תתחרט עליה כל חייה, לאחר שרוברט חושף את פרצופו האמיתי בפניה ואת העובדה שידע על מערכת היחסים בינה לבין אחיו, עובדה שלא מנעה ממנו לנצל אותה מבחינה מינית במשך כמעט כל העונה. נקודה מעניינת היא עד כמה דומה וולף למריט פטרסון, אשר גילמה את דמותה של אופיליה. לא ברור אם הליהוק נעשה בכוונה, בכל מקרה הוא היה נכון מאד והתברר כמוצלח. 

לאחר שנתיים של בגידות, מזימות והיותה האישיות הנבזית של הסדרה, או לפחות מהשתיים המרכזיות, המלכה הלנה (אליזבת הארלי) משנה את פניה והופכת להיות בצד של "הטובים", לאחר שהיא (זהירות ספויילר) מצליחה להוכיח שליאם ואלינור הם אכן ילדיו של המלך סיימון. היא גם חווה הצלחה מבחינה מינית כאשר שני גברים גורמים לה להנאה, רק בכדי שאחד מהם ימות בתאונת מטוס ואילו השני מפוטר מתפקידו על ידי רוברט לאחר שהוא לא רואה במערכת היחסים של השניים אלמנט חיובי עבורו ועבור הממלכה. 

תוספות חיוביות נוספות בעונה זו היו שרה ארמסטרונג כרוזי, יוצאת מלחמה אשר הופכת לשומרת האישית של הנסיכה אלינור וכן הרחבת דמותה של וילהמינה (ז'נביב גאנט), אשר הופכת ממעריצה שרופה של ליאם למועמדת בכירה להיות מלכת אנגליה לצידו של רוברט לאחר שליאם לא משיב לה אהבה. 

אז, לראות או לא לראות ? 

עדיין לראות. מדובר באופרת הסבון הטובה ביותר שיש כרגע על מסכי הטלוויזיה, אולי גם בשל העובדה שכל עונה מורכבת מעשרה פרקים בלבד. מצד אחד מדובר בעונה דחוסה ואין כמעט "מריחות" מצד שני לעיתים זה מפריע לספר סיפור בצורה ארוכה יותר, כמו (זהירות ספויילר) המהפך שרוברט עובר כמעט בין לילה מאחת התקוות של הסדרה לסוציופת. יכול להיות שזה מה שהתסריטאים רצו, להדהים (אם כי "הכתובת הייתה על הקיר" במשך מספר פרקים למי שצפה במספר סדרות) כמו בגילוי רוצחו של המלך סיימון. פעם אחת בסדרה אפשר להיות נדהמים, פעמיים זה הופך לקשה יותר. 

אלמנט אחד שדי נמאס לראות הם המשולשים הרומנטיים, במיוחד אלו המערבים את הנסיכה אלינור וג'ספר, הגיע הזמן לקבל החלטה ו"לרוץ" איתה, משום שהדמויות לא מתפתחות. לעונה או שתיים זה הספיק, אולם בעונה הרביעית זה כבר יתחיל להיות מעייף, אם זה כבר לא עייף חלק מהצופים. 

ולסיום, מדוע לא מחזירים את הדמות של אופיליה ? זו הייתה צריכה להיות גם עונת החזרה שלה, בוודאי לאחר (זהירות ספויילר) שאביה היה האיש הרע ורוצח המלך. אם הייתה בעיה עם השחקנית אפשר היה ללהק מחדש את הדמות (אולי כריסטינה וולף), במידה וזו החלטה של התסריטאים, זו הייתה טעות. מי יודע, אולי זה יקרה בעונה הרביעית. 

אה כן, נקודה אחרונה, מדוע אנחנו לא חוזים בפרויקטים נוספים של אלכסנדרה פארק (הנסיכה אלינור) ? הכוכבת האמיתית של הסדרה. מישהו יצטרך לתת את הדין על כך...

אין תגובות: