לפני שמתחילים לדבר על סיום העונה השביעית של הסדרה Pretty Little Lairs אי אפשר שלא להתייחס להחלטה אחת משמעותית שרשת FreeForm קיבלה: דחיית החצי השני של העונה השביעית והאחרונה בארבעה חודשים. אפשר להבין את החלטת הרשת ברצון להשיק סדרה חדשה ובניסיון להראות נוכחות של הסדרה, גם אם מועטה, בחודשי הקיץ שכה אפיינו אותה בשבע השנים האחרונות, אבל אי אפשר לעשות את מה שהרשת עשתה. פשוט אי אפשר.
עכשיו אפשר לומר זאת בפירוש. הריבוט האחרון של הסדרה, כלומר הסיפור של A.D היה מאכזב לחלוטין ובמיוחד בעונה השביעית. בחצי השני של העונה השישית הצופים עוד "חיו" על אדי הדלק האחרונים של הסיפור של Big A, אבל כאשר הסדרה נכנסה אל העונה השביעית אפשר היה לזהות בה שחיקה אדירה. הדמויות היו אותן דמויות והשחקניות אותן שחקניות, אבל ההרגשה שהצופה קיבל היא שמנסים להחיות גופה כמעט מתה. בכך, לדעתי, ההפקה פישלה, משום שלאחר הגילוי שצ'רלס הוא שרלוט ובעצם Big A הסדרה חזרה לפיק גדול אותו לא חוותה זמן רב, אולם, במקום לנצל זאת, הצופה קיבל סיפור עייף מאד וככל שהעונה התקדמה התחושה או ההרגשה הייתה: סיימו את זה כבר ! העייפות והלאות שהצופה חווה רק גדלה מפרק לפרק.
בשל כך, ההמתנה הגדולה ביותר שהסדרה חוותה בין חצאי עונות בכל ההיסטוריה שלה, המתנה אשר גרמה לכך שמהפרק העשירי ועד הפרק האחד עשרה שלה עברו כמעט שמונה חודשים ! גרמו ללאות גדולה יותר. הבעיה גדולה יותר, משום שהמצב יכול היה להיות אחרת. הסדרה עברה ריבוט וקפיצה בזמן של חמש שנים, אולם הכל נשאר אותו דבר, אפילו הדמויות לא התפתחו. בחצי הראשון של העונה זה עוד היה נסבל, אבל החצי השני היה פשוט גרוע.
ועתה, אל הביקורת על התכן שעונה זו סיפקה. אני מצטער, אבל פרט למספר סיפורים קטנים כגון חזרתה של ניקול מהמתים או היציאה משליטה של אריאה הסיפורים היו משעממים להחריד. גם תחושת החרדה שליוותה את הסדרה עד לרגע גילוי Big A כמעט ולא קרתה, בוודאי לאחר שהבנות מצליחות להיפטר מארצ'י דנהיל ולהציל את אליסון. נראה היה שבהפקה ניסו לסגור כמה שיותר קצוות, כאשר אפילו הדמויות של לוקאס וסידני קיבלו סגירת מעגל, אבל זה לא היה מעניין.
הבעיה הגדולה ביותר היו הזוגות בסדרה. בשביל מה להחזיר שוב את כיילב והאנה ? אחרי כל כך הרבה עליות ומורדות, בשביל מה היה צריך לעשות זאת ? אפשרות אחרת הייתה לזמן להאנה רומן עם מייק, אחיה של אריאה, כפי שהיה לה בספרים או עם לוקאס. דמותו של כיילב הייתה מיותרת כמעט לחלוטין בעונה זו.
יתרה מכך, הניסיון לתת למעריצים של אמילי ואליסון סוף שמח היה עלבון אחד גדול. מכל בנות הזוג שהיו לאמילי במהלך שבע העונות הכי פחות מתאימה לה הייתה אליסון. גם על המסך הניסיון לקרב בין שתי השחקניות נראה כל כך מאולץ, אפילו בפרק האחרון. סצינות הסקס שלהן היו מביכות ונראה היה שעשו זאת יותר בכדי לספק את המעריצים מאשר להעניק לדמויות את הסוף שמגיע להן.
לקראת סוף הסדרה, אחת מה"שקרניות" (האנה) שואלת: האם זה לא מוזר שכולן מאושרות באותה תקופה (האנה בהריון, אליסון ואמילי חיות ביחד ויש להן צמד תינוקות, אריאה ועזרא זה עתה נישאו ועושה רושם שיש עתיד לספנסר וטובי) ועבורי זה מצביע על סיום לא מספק. נכון, מדובר באופרת סבון, אבל אי אפשר להציג סוף שמח לכולן, חייבים לקחת את הסיפור לנקודה שבו הוא צריך להגיע ולא בכדי לספק את כולם. זה נראה מזויף בעליל.
אם רוצים לחלק את הסדרה לשני החצאים שלה, הרי שהחצי הראשון שלה, לפחות עד שני פרקי סיום הסדרה, היו הרבה יותר טובים. לפחות מבחינת האנרגיה שבהן. סיפורו של ארצ'י דנהיל ומה שהוא עשה לאליסון, סיפור חטיפתה של האנה וחילוצה בתחילת העונה היו הרבה יותר מעניינים ממה שקרה בחצי השני של העונה, אולי פרט לאיבוד השליטה של אריאה ולמעבר שלה לזמן מה לצד של A.D.
בעיה נוספת שהסדרה התמודדה איתה הייתה שנדמה היה שגם השחקניות הראשיות כבר מרגישות תחושה של מיצוי. תחושה זו מלווה את הצופים לאורך העונה כולה ובמיוחד אמורים הדברים לגבי אשלי בנסון, שי מיטשל ואפילו סאשה פיטרס. מבחינה זו, טוב שהסדרה הגיעה לסיומה ולא המשיכה הלאה.
חייבים גם לבוא בטענות אל מרלן קינג. יוצרת הסדרה טענה כבר מתחילתה שהיא לא עומדת לשחק את הקלף של "התאומות". הדברים נאמרו בעיקר משום שבספרים לאליסון יש אחות תאומה. ולמרות כל זאת, בסופו של דבר A.D היא אלכס דרייק, אחותן של ספנסר (התאומה) ושרלוט. לפי דעתי, היה עדיף לדבוק בסיפור שסופר בספרים או לחלוטין למצוא מישהי אחרת שתגלם את דמותה של A.D.
בסוף החצי הראשון של העונה השישית, לאחר סיום סיפורה של Big A אפשר היה לראות קפיצה בזמן ואת הבנות אומרות לאליסון בבית הספר שהן הגיעו עבורה ושמישהו מגיע עבורה. במשך כמעט עונה וחצי מרלן הודיעה שיגיעו אל אותה נקודה בזמן, אבל כאשר היא הגיעה בסופו של דבר הם מגלים שמדובר בחלום שאמילי חולמת כאשר היא דואגת לאליסון. זו, עבורי, רמאות לשמה וזלזול במעריצים.
שאלת זהות הרוצחת של שארלוט איכזבה בגדול. שוב פעם מונה ? לא היינו כבר בסרט הזה ? שוב פעם מונה "מאבדת" את זה ? מדוע לא לנסות ולחשוב "מחוץ לקופסא" ? מדוע לא "להפיל" זאת על אחת מהבנות ? או אולי אפילו על אחד מהבנים (עזרא, כיילב, לוקאס ?)
צריך גם לשאול: איך לעזאזל אלכס הצליחה לבנות את המשחק ? אפילו מונה, אשר נחשבה לגאונה, החמיאה ליצירה הזאת, אך אם חושבים על עברה של אלכס, שום דבר בעברה לא מצביע על כך שהיא הייתה מהנדסת גאונה, אז מי בנה אותו ? את העובדה ששרלוט הייתה גאונה אפשר היה להבין, אבל אלכס ? ולא, גם הדמויות של רן או ארצ'י דנהיל לא יכלו לעשות זאת.
בעונה זו גם הציגו את "השקרניות היפות" הדור הבא. בדרך כלל תסריטאים אוהבים "לסגור מעגל". זה היה נחמד, אבל לא יותר מכך. כמו כן, הליהוק של הבנות היה גרוע מאד, בעיקר בהשוואה למקור. נכון, הן אמורות להיות צעירות יותר, אבל איך בכלל אפשר להשוות בין סאשה פיטרס לאווה אלן, אשר גילמה את דמותה של אדיסון, "הכלבה" החדשה של בית הספר. ולמרות כל זאת, חבל שלא השתמשו בסיפורים הללו יותר, לפחות הם הציגו שחקניות רעננות יותר מהקאסט הישן והדי עייף. יכול מאד להיות ששומרים עליהם לריבוט מאוחר יותר. לפחות כך התבטאה מרלן קינג בראיון לאחר סיום הסדרה.
נקודה שבלטה מאד וחייבים לציין: לראות את דמותה של אליסון כנועה, שקטה ופאסיבית במהלך רוב העונה (לפני ולאחר ששוחררה מבית המשוגעים) היה פשוט מעצבן לאור מה שראינו ממנה במהלך העונות. רק כאשר עפו ניצוצות בינה לבין פייג' (שהתאימה לאמילי הרבה יותר מאליסון) ואליסון הישנה חזרה לזמן קצר הדמות קמה לתחייה.
האם בכל זאת ניתן לציין אלמנטים חיוביים בעונה זו ?
כן. ראשית, בשני הפרקים האחרונים הצופים מקבלים תשובות כמעט לכל הנושאים הפתוחים שנשארו בסדרה. קשה למצוא נושא אחד שנשאר פתוח (פרט לצורה שבה אלכס בנתה את המשחק ללא עבר מתאים וללא הכשרה מתאימה). לפחות בכך הצופים יכולים להתנחם.
כמו כן, העובדה שחילקו את סיום שני הנושאים העיקריים של העונה: גילוי רוצחה של שארלוט וזהותה של A.D התבצעו בשני פרקים נפרדים. ראשית פתרו את זהו רוצחה של שארלוט בפרק הלפני אחרון ובפרק האחרון "טיפלו" בזהותה של A.D.
ולבסוף, בשני הפרקים האחרונים, בכדי לסגור את שני הסיפורים הנ"ל החזירו כמעט את כל הדמויות שליוו את הסדרה מתחילתה. החל מדמותה של מליסה, דרך דמותו של רן ועד ההורים של אריאה, עזרא ואמילי. היה יותר מנחמד לראות אותם שוב על המסכים. עובדה זו גם חידדה את המסקנה שהצופים מגיעים אליה מהצפייה בפרקים אלו: הדמויות הללו חסרו מאד לסדרה לאורך העונה, במיוחד אמורים הדברים לגבי ונסה ריי, אשר גילמה את דמותה של שארלוט\צ'ארלס\סיסי דרייק. נכון, ונסה היא חלק מהקאסט הראשי של Blue Bloods ולכן לא היה לה זמן רב לצילומים, אבל אפשר היה לנסות ולהביא אותה לפלשבקים נוספים לאורך העונה.
לסיכום, אין טעם לשאול אם כדאי לצפות או לא, משום שאין מעריץ של של הסדרה שלא ירצה לראות את סופה, אבל צריך להבין שמדובר בעונה החלשה ביותר שלה. העלילה, במיוחד בחצי השני של העונה, הייתה משעממת, הקאסט היה שבע מאד והגילוי האחרון לא מספק, בוודאי לא כמו גילויה של Big A. אני יודע שמעריצים רבים מצאו "חורים" בגילוי של צ'ארלס\שארלוא\סיסי דרייק כ Big A, אבל אם משווים בין הגילויים השונים אין בכלל תחרות. עבורי, הסדרה יכלה להגיע לסיומה בגילויה של Big A. כל מה שהגיע לאחר מכן היה ניסיון החייאה לא מוצלח.
אה כן, בתכנית הראיונות שלאחר שידור הפרק האחרון של הסדרה אשלי בנסון (האנה) טענה שהסדרה הסתיימה בזמן שהייתה צריכה להסתיים. הרשו לי לחלוק על דעתה, הסדרה הסתיימה הרבה מעבר לשיא שלה ובשל כך יש לי רק בקשה אחת מההפקה ומהרשת המשדרת: בבקשה אל תעשו לסדרה ריבוט או סרט בעוד כמה שנים, הרעיון מוצה ולמעלה מכך. האם אתם חושבים כמוני ?
תגובה 1:
אז לפי מרלין :א.ד היה צריך להיות רן אבל הוא היה עסוק אז הם אילתרו, סצנת החלום צולמה בלי מטרה אלא פשוט רצו סוף מותח והסדרה היתה צריכה להסתיים עם סיסי ,אבל הערוץ דרש עוד עונות אז שוב,אילתרו.ובגלל זה יש כל כך הרבה חורים ובעיות כי יש מלא תסריטאים שכותבים סדרה בלי לדעת איך לסיים אותה. תודה על הסיכום!
הוסף רשומת תגובה