לפעמים, כאשר צופים בסדרת טלוויזיה או בסרט, לא ברור מדוע הפרויקט אושר לעלות לאוויר. זו התחושה כאשר צופים בסדרה The Bold Type, שרשת FreeForm העלתה לאוויר לפני זמן לא רב. הבעיה הגדולה יותר היא, שהכתובת הייתה על הקיר וקשה להאמין שאף אחד מחברי הרשת לא ראה זאת.
הסדרה עוקבת אחר שלש מתמחות במגזין: סאטון (מייגן פאהי), אשר גם מקבלת קידום להיות אחת מצוות הכותבים, קאט (איישה די), האחראית על המדיה החברתית, שיש לה גם פה גדול וג'יין (קייטי סטיבנס), היחידה שעדיין בגדר מתמחה, שהעתיד שלה לוט בערפל והיא גם מנהלת רומן עם ריצ'ארד (סמואל פייג'), אחד מחברי הועד המנהל של המגזין. כולן עובדות עבור ג'קלין (מלורה הארדין).
ראשית, חייבים לציין זאת כבר בתחילה: הסדרה מיועדת לנשים בלבד. הקאסט מורכב כמעט לחלוטין מנשים והגברים נמצאים שם כאלמנט משני. ישנן סדרות שפונות לנשים, וביניהן אופרות הסבון, אך גם במקרים הללו קיימת חלוקה מסוימת של דמויות. עושה רושם שבסדרה זו הכיוון הוא יותר בכיוון של "סקס והעיר הגדולה", כאשר תשומת הלב היא כמעט במאה אחוז היא סביב הנשים. לא שיש בכך משהו רע, אולם בניגוד למשל ל"סקס והעיר הגדולה" שהתסריט שלה היה שנון במקרים מסוימים, ב The Bold Type התסריט צפוי ובעיקר משעמם.
הבעיה הראשית של הסדרה היא, שלאאחרונה ברשת ניסו להריץ דרמה שהתרחשה במגזין, Chasing Life, שגם בה הדמות הראשית הייתה בעלת שיער שחור (איטליה ריצ'י). נכון, האחרונה עסקה יותר בכוכבת הראשית שקיבלה סרטן והיא עומדת למות, אך האווירה של המגזין דומה ולמען האמת, שתי הסדרות היו משעממות להחריד ולאחר הפרק הראשון שלהן (ואפילו לאחר השני) קשה למצוא סיבה אחת להמשיך לצפות בהן.
בגזרת הליהוק, אפשר לציין שלפחות החלטה אחת הייתה גרועה מאד. ההחלטה בליהוק של איישה די כקאט, במיוחד לאחר שהאחרונה גם כיכבה כחלק מהקאסט הראשי בדרמה Chasing Life ועושה רושם שכבר בגיל צעיר של 23 הפנים שלה די "שרופות בתעשייה" לאחר שהיא תשע שנים כבר בתעשייה בסדרות שלא הצליחו להתרומם יותר מדי. מייגן פאהי עושה עבודה סבירה, אבל לא מצליחה למגנט את הצופה.
אם זה היה תלוי בי והייתי רוצה "להרים את הפרויקט" הייתי עושה זאת בצורה אחרת. אפשרות אחת הייתה להסתפק בסרט טלוויזיה, אשר לא היה "מורח" את הרעיון יתר על המידה כפי שניתן לראות בסדרה זו כבר מהפרק הראשון. ולא, הניסיון לזעזע עם סיפור של לסבית מוסלמית כבר מזמן לא מצליח לעורר אפילו הרמת גבה, כאשר בכל סדרה שנייה אפשר לראות סיפור אשר קשור בקהילה הלהטבי"ית. אפשרות נוספת הייתה לנסות ולגרום לסדרה להיות בגוון קומי יותר כמו שהסרט "פתאם 30" של ג'ניפר גארנר הראה (הסיפור מעט שונה אבל החלק המשמעותי נותר דומה, עבודה במגזין של דמויות נשיות ראשיות). ולא, העובדה שהסדרה נוצרה בהשראת חייה של ג'ואנה קולס, העורכת ראשית של המגזין "קוזמופוליטן", לא אמורה להשפיע אם היו רוצים לנסות להציל משמהו מהרעיון.
אז, לראות או לא לראות ?
לברוח ממנה כמו מאש. זבל כזה מזמן לא נראה על המסכים. פשוטו כמשמעו. לא להאמין שעוד מייצרים מוצרים כאלה או שיש לו קהל צופים. אם נתוני הרייטינג של הקהל האמריקאי הם אינדיקציה לכך הרי שאכן כמעט והוא לא קיים.
11 תגובות:
סדרה מעולה שמדברת על נושאים שמפחדים לדבר עליהם בטלוויזיה. סוף סוך סדרה שפונה לנשים מבלי אפילו לקרוץ לכיוונם של הגברים, ברור שהיא לא מעניינת אותך, אין שם סיפור אחד שאתה יכול להזדהות איתו.
סיפור להט"בי בכל סדרה שנייה? תגיד לי איפה אתה חי. יש יותר ערפדים וזומבים בטלוויזיה מאשר דמויות להטביו"ת. דמות להטב"ית אחת בסדרה לא אומר שזהו יש ייצוג הולם לכולם. הסיפור שמסופר בסדרה הזו סיפור יפיפה עם צעירה biracial ודמות מוסלמית, ולא, אין עוד סיפור אחד כזה בטלוויזיה.
אז תעשה טובה, stick to what you understand.
אם אתה לא מבין, זה לא אומר שזה לא טוב.
זה אומר שזה פשוט לא מדבר אלייך.
וואו כמה הגזמה.. כשאתה שונא משהו- אז זה עד הסוף?! ;)
תודה על הביקורת, רק שמצפייה בארבעת הפרקים ששודרו (וגם בchasing life)נראה שהסדרה וקודמתה הן חביבות ולא מתוחכמות ומהנות למדי לצפייה. לדעתי, שקרניות הייתה הרבה יותר מתיימרת והרבה פחות מעניינת. לפחות כאן, אין יומרות גדולות, והן סדרות כיף עם דגש על הקהל הנשי הצעיר. אני דווקא ממליץ בתור ממתק חלול אך מהנה, למי שרוצים להתנתק קצת. זו דעתי, מעריך את ההשקעה שלך בקטילה האיומה מצד שני ;)
אז, לעובדה שאין לסדרה כמעט צופים בארה"ב והרייטינג שלה מדרדר מפרק לפרק זו וגם הביקורות בארה"ב לא היו חיוביות, זו לא אינדיקציה מספיק טובה ?
מעניין...
#טעם_אישי ?!\ ;)
כל נושא הצפייה בטלוויזיה הוא טעם אישי ובשל כך מרבית הביקורות שלי מציגות אלמנטים חיוביים ושליליים באותה סדרה. הפעם לא ראיתי אפילו אלמנט אחד חיובי, מצטער, לא ראיתי בשורה חדשה. אבל, וזה אבל גדול, כל אחד וההנאות שלו. אני רק חוויתי את דעתי אישית, בסופו של דבר כל אחד יצפה במה שהו אוהב. תבלו...
תודה רבה על המאמץ
רק ראוי להעיר שרייטינג רצח סדרות מופת רבות בעבר, ואינו תמיד אינדיקציה לאיכות... [מפיירפליי ועד לטווין פיקס ואפילו איש משפחה...]
ודעות מבקרים, נו טוב- ראה לעיל ;)
נכון, רייטינג הוא לא אינדיקציה ברורה, אבל כאשר הוא תואם גם את המחשבות שלי לגבי הסדרה וגם את המחשבות של מבקרים אחרים, אז זה עוד כלי ניתוח, במיוחד כאשר ולא צופים בסדרה, ובמיוחד שהסדרה ממשיכה לאבד גובה. כלומר, לא רק שמעטים הגיעו לצפות בה, היא גם ממשיכה לאבד קהל משבוע לשבוע.
;)thouche
אני מתנצל, אך נראה לי שבלבלת בין הדמויות של סאטון וג'יין בתקציר שלך... ג'יין היא הגיבורה הראשית בסדרה שמקודמת לכותבת ולא סאטון שהיא המנהלת את הרומן וגו'... תודה מראש
לא ראיתי את זה כי הנושא עצמו לא עניין אותי אבל באמת הבאת רייטינג כמדד למשהו?
הצופים בארה"ב הם זן מסויים שיש להם את הדברים הקבועים שלהם והרוב מבוסס על הייפ.
אולי הסדרה באמת לא טובה אבל לא הייתי משתמש פה ברייטינג.
בכל מקרה נראה שכמו בכל סדרה יש כאלו שאוהבים וכאלו שלא.
משחקי הכס מוציאים פרק מרדים והביקורות קוראות לזה פרק מופתי.
שאם תשאל אותי אז חוץ מהעונה הראשונה שגם הייתה לי צפויה כל הסדרה הזאת דיי משעממת.
אבל ראוי לציין את ההפקה,אווירה והתלבושות.
אם שואלים מישהו על הסדרה הזאת הוא מציין לך דבר אחד שקרה בעונה - זה כבר מצביע על כך שלא באמת קורה משהו בסדרה.
צודק
הוסף רשומת תגובה