טוב, אז אחרי כמה ימים של מנוחה הגיע הזמן לביקורת של תוכנית נוספת, והפעם אתמקד בדרמה המשפטית "Raising the bar". ב 2 מילים : רוצו לצפות. בדרך כלל, רוב הסדרות שמצליחות לרתק את מרבית מהצופים האמריקאים, ואולי בעולם, הן סדרות אודות רופאים או עורכי דין. הסדרה הזאת עוסקת בעורכי הדין. לכאורה, אין שום חדש תחת השמש, משום שתמיד שודרו סדרות עורכי דין בטלוויזיה האמריקאית, החל מ"פרי מייסון" בשנות ה 60, דרך "פרקליטי אל.איי" בשנות ה 80 ועד "הפרקליטים" ולאחר מכן "בוסטון ליגל" בשנות ה 90 והאלפיים, הכל כבר גלוי בפנינו וסביר להניח שכבר נכתב בצורה זו או אחרת, אז מה מייחד דווקא את הסדרה הזאת מכל השאר ?לפני שאענה על השאלה הזאת, אפרט קצת אודות הסדרה. הסדרה עוסקת בחבורה של עורכי דין בסביבות גיל השלושים משני עברי המתרס, תביעה והגנה (למרות שיש בחבורה גם עוזר של שופטת), שלמדו ביחד ונשארו ידידים גם לאחר שהתפצלו ל 2 מחנות. כמו בכל סדרה בארה"ב יש פנייה לקהל הרחב ולכן יש לנו מגוון רחב של דמויות: בצד של ההגנה, ג'רי קלרמן, הכוכב המרכזי של הסדרה אותו מגלם מארק פול גוסלאר שזכור לנו כזאק מה"צלצול הגואל", עורך דין חתיך ומיוסר שרוצה לעזור למקופחים בכל מחיר גם אם זה בא על חשבונו. ריצ'ארד, עורך הדין שבא מבית עשיר ורוצה לעזור לאלו שלא יכולים להרשות לעצמם. ובובי, עורכת דין צעירה וחתיכה שנשואה לרופא שמכור...(לא אגלה ספוילרים בשלב הזה). ומעליהם רוז, שמנהלת את המשרד. בצד התביעה, מישל הבלונדינית היפה ומרקוס שחום העור, כשמעליהם התובע המחוזי ניק. ואל החבורה מצטרף צ'ארלי, עוזר שופטת שמשמש כבאלנס בין שני הצדדים. מגוון הדמויות הללו פותח אפשרויות לכל מיני קהלים להזדהות עם הצד שלהם במערכת המשפטית ההגנה-התביעה-השופט. במיוחד לאור העובדה שכל אחד מהם נראה מצודד ונעים לעיניים. וגם בסדרה הזאת, כמו בכל סדרה אמריקאית, יש רומנים בין הדמויות וחייהם הפרטיים, בניגוד לסדרה כמו חוק וסדר, מוצגים בפני הצופה.ובחזרה לשאלה, למה להתייחס דווקא לסדרה הזאת ? במילה אחת : התסריט ! מי שקרא ביקורות קודמות שלי שם לב שכשאני מבקר סדרה המאפיין שאני שם אליו לב בצורה הקפדנית ביותר שיש הוא התסריט והפעם, איך להגיד לכם את זה : פשוט תענוג. מי שמחפש סדרה איכותית יצפה בפרק אחר פרק ויתמכר במהירות. אבל אזהרה קטנה, בניגוד לסדרות אחרות כמו חוק וסדר ודומיה, הסדרה לא קלילה ולא מדובר ב 42 דקות של תזזיות וצילומים חתוכים ומהירים של הסצנות. הסצנות מעט ארוכות יותר, הדיאלוגים קצת יותר כבדים מאשר בסדרות אחרות, כמו "בוסטון ליגל", אבל זה משתלם משום שאם אתה ממש נכנס לעובי הקורה וצופה בסדרה מתוך כוונה ליהנות מהאיכות שלה אתה קם כעבור 42 דקות מרוצה מאד, למרות שיש משפטים שלפעמים נשארים פתוחים ואין תשובה סופית למקרה שנידון. איכות כזאת בתסריט של סדרת עורכי דין נדירה מאד בחמש עשרה השנים האחרונות. היה ניסיון דומה לאיכות כזאת בסדרה של ג'וליאנה מרגוליס "החוק של קנטברי" אבל מסתבר שזה לא הצליח בעיקר בגלל שלפי דעתי ג'וליאנה לא מסוג השחקניות שיכולות להחזיק סדרה ככוכבת ראשית בלעדית. האיכות נדירה במיוחד לאחר קלילות התסריטים שצפינו ב"פרקליטים" וב"בוטון ליגל" שדי הגדירו מחדש את הז'אנר. לעניות דעתי השינוי הנ"ל מרענן וחיובי מאד, במיוחד לאור התסריטים הדי צולעים שבכל מקרה צצים בשוק הטלוויזיוני האמריקאי, שלטעמי מצוי במאבק די רציני עם התוכניות פשע-מתח-הרפתקאות האוסטרליות שמתחילות לנגוס לו בנתח הצפייה, במיוחד בקרב ציבור המורידים ברשת (Underbelly ו Rush הן רק דוגמאות מעטות לכך). אגב, מי שמחפש מעט שיטחיות אציין, שבשל העובדה שמדובר בפרקליטים בסוף שנות ה 20 או תחילת שנות ה 30 לחייהם הם מצודדים ונאים מאד לעיניים. אז מי שרוצה לשטוף את העניים יראה בסדרה הזאת הזדמנות טובה מאד לעשות זאת. הגברים יאהבו את מישל הבלונדינית או בובי בעלת השיער השחור הארוך והחיוך הכובש, והנשים יאהבו את ג'רי (שמראה כמה פעמים את הריבועים שלו בבטן), ריצ'ארד הבלונדיני הסטנדרטי או מרקוס, שחום העור המצודד. ועל כולם שולט סטיבן בוצ'קו, היוצר של הסדרה והאדם שאחראי על סדרות איכותיות כגון "בלוז לכחולי המדים" המיתולוגית משנות השמונים, NYPD בשנות ה 90 ותחילת האלפיים, ו Commander in Chief"" (שהצליחה מעט פחות), אשר יודע כיצד ליצור סדרות איכות.לסיכום: אני לא זוכר סדרת בתי משפט כל כך איכותית בחמש עשרה השנים האחרונות, לא פלא שבארה"ב הסדרה נכנסה כבר לעונה השנייה שלה והרייטינג שלה בסדר גמור. צפיתי בה מהפרק הראשון ולמרות, כפי שציינתי, שהיא מעט כבדה זה השתלם משום שאני מצפה בכל שבוע לפרק הבא שלה ולגבי זה נדיר, מעט מאד סדרות משפיעות עלי עד כדי כך (צ'אק ו"סוכן מחוק" הן כרגע הסדרות האחרות שמגיעות לאותו מצב). ועצה אחרונה, גם אם היא נראית לכם מעט כבדה בהתחלה תנו לסדרה סיכוי נוסף ותיווכחו שהיא שווה את זה. אם כי יכול להיות שהעיתוי (קיץ) קצת בעייתי כי אולי בתקופה הזאת אתם מחפשים את הקלילות כדי להתנתק מהחום המעיק, במידה וזו אכן המטרה שלכם ועוד לא צפיתם בפרק אחד של הסדרה, דחו את תחילת הצפייה בה בכמה חודשים. ההנאה מובטחת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה