אין בכלל ספק שהאלמנט הברור שניתן לקחת מהעונה השישית של הסדרה The Vampire Diaries הינו עזיבתה של השחקנית הראשית, נינה דוברב. קשה למצוא שחקנים בתעשיית הטלוויזיה האמריקאית, אשר מחליטים לעזוב עבודה מובטחת לשנה ואולי אפילו לשנתיים נוספות רק בכדי לעזוב את הסדרה בה הם מככבים במשך כל כך הרבה זמן. אולם, לאחר צפייה בעונה השישית של הסדרה עושה רושם שהשחקנית עזבה באופן מעשי כבר אחרי העונה החמישית שלה.
לקראת סוף העונה החמישית חוסלה הדמות היותר טובה של דוברב בסדרה, הכוונה היא כמובן לקתרין, ובסדרה נותרו עם הדמות של אלנה. למען האמת, לו השחקנית לא הייתה מביעה את הרצון שלה לעזוב בתום העונה קשה לראות כיצד בהפקה היו מצליחים "להרים" בחזרה את הדמות, שנדמה היה שכבר הגיעה לסוף דרכה ולא היה לאן להתקדם. יכול מאד להיות, שבהפקה החליטו שמכיוון שהם עמדו לסיים את דרכה של דוברב בסדרה הם רצו להשאיר את החלק המרכזי שלה לסוף ולכן התמקדו בה פחות בכדי להעניק לדמויות שיישארו גם לעונה הבאה זמן מסך גדול יותר, אולם ההרמוניה נשברה ולאור האיבוד המאסיבי של הדמויות זה יצר מצב של ריקנות.
כמו כן, במידה ובהפקה ידעו שהם עומדים לאבד את דמותה של אלנה, כיצד הם יכלו לאבד גם את דמותו של ג'רמי ? נכון, הוא חזר לדקות הסיום, אולם השחקן לא הופיע בכמעט מחצית עונה. לאור העובדה שגם דמותה של שריף פורבס, אמה של קרוליין, מתה במהלך העונה, נשאר אלאריק בתום העונה ולאחר שג'ו אהובתו נרצחת, כמבוגר האחראי היחידי. זה מעט מדי, והכנסת דמותה של לילי, אמם של סטפן ודיימון, לא מספיקה.
באופן כללי, עושה רושם שהעונה הנוכחית חוזרת כבר על מוטיביים שראינו. קרוליין לא יכולה להתמודד עם הכאב אז היא מכבה את האנושיות שלה ויוצאת למסע רציחות עד שמחזירים אותה ואת סטפן למצבם הרגיל. ראינו זאת כבר אצל סטפן וגם אצל אלנה. טיילר בסוף העונה חוזר שוב להיות איש זאב. ג'רמי שוב חוזר להיות צייד. אלאריק שוב מאבד את אשתו שנרצחת (אשתו הראשונה הפכה לערפדית ומתה לאחר מכן). התחושה שמקבלים מכך היא של מחזור ובעיקר של שעמום שרק גובר מפרק לפרק.
גם הנושא המרכזי בעונה זו היה משעמם. האיש הרע בעונה זו היה קאי (כריס ווד), שעשה עבודה סבירה בגילום דמות של סוציופת, מכשף אשר אין לו כוחות, אלא הוא מצליח לשאוב כוחות מאלו שיש להם. הסיפור כמעט ולא הצליח לרגש לאחר העונות הקודמות, כאשר ניצבנו אל דמויות מאיימות כגון קלאוס ועוד...הסיפור אפילו נתן לצופה הרגשה של כבדות ולא רעננות, שהסדרה כה זקוקה לה אחרי חמש עונות כל כך אינטנסיביות.
ואם כבר עוסקים בסיפורים של העונה, דיימון ובוני מצליחים להישאר בחיים אחרי מה שקרה בעונה שעברה ? באמת ? נמאס כבר שמביאים דמויות על סף מוות ופותרים זאת בשתי שורות וחצי (אני מגזים, אבל הכוונה ברורה). הפעם, במקרה של אלנה, ה"מוות" כביכול של הדמות הוא סופי בגלל רצונה של השחקנית. דווקא את הדמויות שהיו צריכים להשאיר, כגון חלק מהדמויות המבוגרות, העלימו. חבל.
הסיפור המעניין היחיד בעונה זו היה סיפורה של שרה סאלבטור (גבריאל וולש), אשר אנזו רוצה להפוך לערפדית כדי לנקום בסטפן, אבל גם הסיפור מסתיים בקול ענות חלושה, כאשר שרה עוזבת את מיסטיק פולס כאילו כלום לא קרה וזאת לאחר שהיא נמצאת בסכנת מוות. חבל, היה נחמד לו הדמות הייתה נשארת, במיוחד לאור העזיבה של הדמות של אלנה, כאשר אמור להיווצר ואקום, שמישהי צריכה מלא, ומאחר וקלייר הולט כבר עזבה את הסדרה ולשחקניות קאט גרהאם (בוני) וקאנדיס קינג (קרוליין) אין מספיק כריזמה לסחוב סדרה על גבן, כפי שהעונה השישית של הסדרה הוכיחה, הן צוות מסייע מעולה, אבל לא בתפקיד הראשי. הסדרה תהיה זקוקה לדמות נשית מובילה בכדי שתעשה זאת, אבל זו כבר הבעיה לקראת העונה הבאה.
מבחינת סיפורי האהבה בעונה זו, נדמה היה שהסיפור בין דיימון ואלנה נראה מאולץ, במיוחד לאור מה שעבר על השחקנים הראשיים, כאשר השניים היו זוג במציאות ונפרדו. השמועות גורסות כי אחת הסיבות שדוברב רצתה לעזוב הייתה מכיוון שלא יכלה לשהות על הסט לצד איאן (דיימון). אולי בתחילת הדרך ניתן היה לזהות זיק בין השניים, אבל בעונה זו זה לא נראה אמין. ונראה היה שבהפקה רצו לסגור את הסיפור בצורה "שמאלצית", אבל היות ומדובר בסדרת ערפדים ורצו להשאיר תקווה מינימלית למעריצי דוברב, אז השאירו "טוויסט" שיאפשר את חזרת הדמות. אבל גם זה היה עלוב.
אם בעונה החמישית סיפור האהבה שבין סטפן לקרוליין היה אחד הסיפורים הנחמדים, הרי שבעונה זו הוא לא נראה טוב על המסך ולראות בפרק האחרון את סטפן אומר לקרוליין, שאלנה לא באמת הייתה נשמה תאומה שלו היה לעג לרש ורצון לשכתב את הסדרה. חבל.
אז, לראות או לא לראות ?
רק המעריצים שרוצים לראות את סופה של הדמות של אלנה. כל השאר צריכים לדלג על העונה ואולי אפילו גם להפסיק לצפות, כפי שרבים מהצופים האמריקאיים החליטו. העונה השישית הייתה, משעממת, כבדה וכמעט מבאסת לצפייה. הגיע הזמן להגיד מספיק.
