שלב סיכומי עונה: White Collar – עונה ראשונה: הציון טוב, אבל רק טוב.

לאור עליית העונה השנייה של הסדרה להלן ניתוח העונה הראשונה.
בשנים האחרונות, אחת הסדרות שחיבבתי במיוחד הייתה הסדרה "מונק". סדרת הבלשים האקסצנטרית, אשר זכתה לביקור מאלונה טל הישראלית בפרק הסיום שלה, הייתה כל מה שניתן לבקש מסדרת טלוויזיה. הרעיון, אודות בלש פרטי גאון שפוחד כמעט מכל דבר, היה נהדר, התסריט היה מושלם כמעט בכל פרק והמשחק ללא פגם, כשמעל כולם ניצב השחקן טוני שאלוב אשר היה חוויה לצפות בו בתור אדריאן מונק. אתם מבינים, שכאשר שמעתי שמורידים את הסדרה התאכזבתי מאד וחיכיתי לראות איזו סדרה תחליף אותה והאם היא תגיע לאותם רמות.
כאשר הסדרה White Collar עלתה לשידור היא עוררה בי תקוות גדולות. את מאט בומר הכרתי מימיו כברייס לארקין מ"צ'אק", את טיפני אמבר תיסן מבברלי הילס 90210 והנושא הכללי נשמע לי מעניין: אמן הונאות משתף פעולה בעל כורחו עם ה F.B.I בכדי לתפוס אמני הונאות בשל רצונו להתאחד עם האהבה הגדולה של חייו.
האם הסדרה עמדה בציפיות ?
לא כל כך. שלא תבינו אותי לא נכון, מדובר בסדרה לא רעה בכלל ואפילו טובה אבל לרמה של "מונק" היא אפילו לא מתקרבת ויש לה חיסרון אחד גדול.
כפי שבוודאי שמתם לב לסדרות של רשת USA יש מכנה משותף: הן סדרות קלילות, רואים הרבה פרצופים יפים, בעיקר נשים, פאנצ'ים בכל רגע שניתן להכניס אחד שכזה וקצת אקשן. במובן הזה "מונק" הייתה מעט שונה – White Collar חזרה לתבנית הרגילה.
ועדיין, כאשר משווים את רמת התסריט של הסדרה לזה Burn Notice ניתן לומר ש White Collar נופלת ממנה ברמתה. הדיאלוגים לעיתים נשמעים מעט מאולצים ולמען האמת די משומשים. אבל זו לא הבעיה העיקרית של הסדרה.
הבעיה נעוצה דווקא בחלק הכי חשוב שלה – השחקן הראשי. מאט בומר שיחק נהדר את התפקיד של ברייס לארקין בצ'אק משום שככל הנראה הוא התחבר לדמות, בסדרה הנוכחית שלו לי זה נראה כאילו הוא נטע זר בסדרה שהוא השחקן הראשי. בתור אומן הונאות הוא אמור להיות מקסים אבל משום מה פניו נשארים קפואים כמעט כל הזמן. אם בסדרה צ'אק זה התבקש הרי שבסדרה הנוכחית הוא אמור להעביר גם חום ואהבה, במיוחד ברגעים הרגשיים כשעסקו בנושא של קייט, אהובתו.
נקודת המבחן שלו הייתה בפרק האחרון של העונה (זהירות ספויילר). לקראת סוף הפרק הוא אמור היה להתאחד עם אהובתו, קייט, אבל במקום לעלות על המטוס ולחיות איתה באושר ועושר הוא נאלץ לחזות במטוס מתפוצץ כאשר קייט עליו. באותו רגע היו צריכים לראות את הכאב בפניו אבל למרות שפניו התעוותו הרי שכאב לא הצלחתי לזהות. זה היה הרגע המכריע בכל 14 הפרקים של העונה הראשונה והוא פישל ובגדול.
לו מדובר היה ברגע אחד הייתי יכול לסלוח אבל מדובר ברגע שאפיין את הדמות שלו לאורך כל העונה.
דווקא שחקן המשנה, וויל גאריסון, אשר מגלם את מוז גונב לבומר את ההצגה בכל סצינה בה הוא מעורב. לדעתי, גם הדמות וגם השחקן הינן הברקות שרק בגללן שווה לראות את הסדרה.
אז, לראות או לא ?
הרעיון עדיין מוצלח מאד גם אם ההוצאה לפועל קצת בעייתית, התסריט קצת מעל לבינוני ורמת המשחק, פרט לשחקן הראשי, שזו בעיה גדולה, ברמה טובה. בסך הכל מדובר בסדרה סבירה שמעבירה 42 דקות של כיף. זו לא הסדרה הכי טובה שיש אבל מספיקה כדי להעביר איתה את חודשי הקיץ החמים. אה כן, אני מזכיר שוב – שימו לב לדמות של מוז, פשוט חוויה לצפות בכל סצינה שוויל גאריסון מגלם את הדמות הזו.