פרויקט מיוחד: סדרות הערפדים ב 13 השנים האחרונות – שנת 1992 היא השנה שעשתה את השינוי.

בשנת 1992 יצא לקולנוע סרטו של ג'וס ווידון "באפי ציידת הערפדים". הסרט בכיכובה של קירסטי סוונסון ולוק פרי נכשל בצורה די רצינית בקופות בתי הקולנוע, אבל למרות הכישלון האישי שלו ניתן להצביע על יציאת הסרט הזה כמפנה בתולדות יצירות הקשורות לערפדים.
עד אותו סרט בדרך כלל הסרטים שנוצרו סביב נושא הערפדים היו בעיקר סרטים אודות הרוזן דראקולה, סרטים שבדרך כלל היו אותו דבר עם עיבוד מודרני לאותה תקופה, ותמיד הגיבור הראשי היה גבר.
בסרט "באפי ציידת הערפדים" חל שינוי מהותי. ראשית, החליטו לשנות את הקונספט: לא עוד הסיפור הרגיל על הרוזן דראקולה אלא סיפור חדש לחלוטין. יתרה מכך, הדמות הראשית הפכה להיות נערה בתיכון כדי להתאים את הנושא לקהל יעד צעיר וחדש.
כאמור, הסרט של ווידון נכשל בקופות, בעיקר משום שהתסריט היה ברמה נמוכה מאד. אולם ווידון החליט לנסות משהו אחר. הוא החליט שהרעיון שלו היה נכון אבל במקום לנסות להוציא סרט קולנוע חדש הוא הפך את הרעיון שלו לסדרת טלוויזיה.
ב 1997 הסדרה בעלת אותו שם, "באפי ציידת הערפדים", עלתה כסדרה מחליפה לקראת סוף השנה, בכדי לסתום חור עד תום עונת השידורים. ההצלחה הייתה מיידית אבל לא באותו קנה מידה שאנשים חושבים.
הסדרה הפכה לסדרת קאלט בקרב קהל יחסית מצומצם. כאשר מדברים במונחים של רייטינג של הרשתות הגדולות הסדרה אפילו לא היוותה איום לסדרות שלהן. בעונה הראשונה שלה הניבה הסדרה בסך הכל 3.7 מיליון צופים בממוצע. אבל הבאזז התקשורתי סביבה היה פשוט מטורף ויש לכך כמה סיבות.
נתחיל עם הסיבה העיקרית: בניגוד לתסריט של סרט הקולנוע הרי שהתסריט של הסדרה היה ונשאר הטוב ביותר של סדרות הערפדים מאז ומעולם, וכן הוא טוב יותר מזה של True Blood. אני יודע שיהיו הרבה שיקפצו ויגידו לא, True Blood הרבה יותר טובה וכו'... אבל הם לא יצליחו לשכנע אותי. גם היום, 7 שנים אחרי שהסדרה ירדה מלוח השידורים, אני עדיין מחזיק בדעה הזאת.
סיבה נוספת הייתה השחקנית הראשית. שרה מישל גלר הייתה בעקבות הסדרה ובמשך 5 השנים הבאות אחת מ 2 הנשים הצעירות, ביחד עם ג'ניפר לאב היואיט, המוכשרות אבל גם היפות ביותר בתחום. פניה עיטרו את מסכי הטלוויזיה כמעט מדי ערב והיא התרוצצה בין תוכניות האירוח כל כך הרבה שנראה היה שלא היה שבוע בלי שתופיע באחד מהם. דרך אגב, גלר בכלל נבחרה בתחילה לגלם את תפקיד קורדליה צ'ייס אבל למרות שהחוזה שלה היה סגור היא החליטה לנסות שוב להיבחן לתפקיד באפי ולבסוף קיבלה את התפקיד. עובדה מעניינת נוספת היא שג'ולי בנז (אותה אתם בוודאי זוכרים כריטה מ"דקסטר") נבחנה אף היא לתפקיד הראשי אבל בסופו של דבר גילמה את התפקיד של דרלה הערפדית.
סיבה שלישית היא הפנייה הנכונה אל קהל היעד הנכון. לאור הצלחת הסדרה נשאלת השאלה מדוע כישלון הסרט ב 1992 היה כל כך נחרץ ? אני חושב שעד אותם ימים כל מי שראה סרטי ערפדים בדרך כלל נחשב גותי, מוזר ולא חלק מהזרם המרכזי בחברה, אולי בשל העובדה שהסיפור היה תמיד אותו סיפור – סיפורו של הרוזן דראקולה. ולכן, לא רבים יצאו אל הקולנוע לראות אותו. הסדרה הייתה הרבה יותר נגישה לצופים והללו הבחינו, כי מדובר בעוד דרמת נעורים רגילה אבל עם השינוי הקטן שהיא עסקה בערפדים. ברגע שנחשפו לכך הסדרה צברה צופים גם מתוך הזרם המרכזי של החברה ולא עוד רק אנשים מהשוליים. הקהל הזה הוא קהל של בני הנוער אשר ניצל את תחילת צמיחת האינטרנט באותם ימים בכדי ליצור לסדרה באזז תקשורתי רחב יותר ויותר.
יש שיציינו סיבה נוספת להצלחת הסדרה כגון קאסט משלים טוב. ואכן, אליסון הניגן וניקולס ברנדון השלימו צוות מסייע טוב מאד בתור ווילו וזאנדר. אגב, ברנדון גבר על ראיין ריינולדס לתפקיד. מעניין אם ריינולדס מתחרט על כך שלא קיבל את התפקיד הראשי והפך להיות שחקן קולנוע מצליח עם אישה סקסית שכל גבר חולם עליה...
נתוני הסדרה צמחו בשתי העונות הבאות ל 5.2 ו 5.4 מיליון צופים בממוצע לעונה. ובשיא ההצלחה שלה החליטו בהפקה ליצור סדרת בת בשם "אנג'ל". דיוויד בוריאנז אשר גילם את אנג'ל בסדרת האם זנח את "באפי" לטובת הסדרה החדשה שלו.
זו הייתה מכה לסדרה אשר מיד צנחה בנתוניה ל 4.7 מיליון. נתונים שמדי שנה ירדו בעקביות עד ל 4.2 מיליון צופים בעונה השביעית והאחרונה.

אנג'ל הצליחה לשרוד 5 שנים בעיקר משום ששודרה מיד לאחר סדרת האם. ואכן, לאחר ש"באפי" בוטלה "אנג'ל" הצליחה לשרוד עונה אחת בלבד ("באפי" בוטלה ב 2003 ואילו "אנג'ל" ב 2004). הסיבה לכך שהסדרה לא שרדה נעוצה, לפי דעתי, בכך שהיא הייתה אפלה יותר מסדרת האם, התסריט שלה היה פחות טוב, למרות שהרעיון הכללי בעונות 4-2 היה פשוט פנטסטי, ולא הייתה לה שחקנית בקנה מידה של שרה מישל גלר, אשר עוד לפני שהגיעה לסדרה זכתה בפרס האקדמיה לשחקנית הצעירה הטובה ביותר של אופרת סבון על תפקידה ב"כל ילדי".
לאחר מספר שנים של הפסקה, בכל זאת אלו היו 7 שנים די מרוכזות של נושא הערפדים, בהן ניתן היה להסתפק רק בסדרה Supernatural אשר עסקה בנושא העל טבעי ובמספר פרקים נגעה בנושא הערפדים, אבל זה לא היה אותו דבר ולא עסקו בנושא הערפדים באותה אינטנסיביות כפי שניתן היה לחזות בסדרות "באפי" ו "אנג'ל", הנושא עלה שוב על הפרק והכל בגלל סרט קולנוע.
בשנת 2008 הסרט המדובר ביותר, עוד לפני שיצא, היה "דמדומים". הסרט אשר צולם בעקבות סדרת הספרים קיבל באזז תקשורתי מטורף. הפעם קהל היעד התהפך ורובו המכריע היה נשי, בעיקר משום שהסרט הוא למעשה רומן רומנטי מהסוג הגרוע ביותר שיש.
כאשר צפיתי בסרט חשתי גועל. זבל כל כך גרוע לא ראיתי מזה כל כך הרבה שנים. הצפייה בסרט גם הרסה לי את הזיכרונות הטובים מנושא הערפדים אשר שמרתי לעצמי מימי "באפי". הסרט גם היה ארוך כל כך ואילולא צפיתי בסרט עם מישהי קרובה לליבי הייתי מפסיק אותו באמצע. הרעיון היה מטופש, התסריט (כנראה בגלל הספר) היה גרוע מאד והמשחק מזעזע.
רשת HBO ראתה את הבאזז התקשורתי סביב הסרט והחליטה לעלות על הגל. היא לקחה סדרת ספרי ערפדים נוספת – "יומניה של סוקי" (כמדומני זה השם אבל תתפסו אותי במילה) והפכה אותם לסדרה טלוויזיה בשם True Blood.

הסדרה הייתה ב 5 דרגות טובה יותר מהסרט המזעזע "דמדומים" בעיקר בשל העובדה שלא היה מדובר ברומן רומנטי זול. הסיפור היה מעניין ולא היה מיועד לילדות בנות 15-14 כפי שהסרט היה. התסריט היה טוב, כמו גם צוות השחקנים ובעיקר היה לסדרה קו ברור ומעניין.
אבל, אם משווים את True Blood ל "באפי ציידת הערפדים" עדיין ניתן לומר ש"באפי" טובה יותר. התסריט של "באפי" היה מתוחכם יותר ובעל רבדים שאפילו בצפייה ראשונה לא ניתן היה להבין אותם. כמו כן, עד כמה שאן פאקווין שחקנית טובה היא עדיין לא מתקרבת לאיכותה של שרה מישל גלר. גם את הטירוף שסבב סביב גלר בשיא הצלחתה אן לא הצליחה לשחזר, אפילו לא להתקרב אליו.
הסרט השני בסדרת סרטי "דמדומים" שיצא בשנת 2009 ואשר קיבל את השם "New Moon" המשיך להיות מזעזע ובלתי ניתן לצפייה. אני לא מאחל לשונאים שלי לשבת בבית הקולנוע ולצפות בסרט הזה, כן, עד כדי כך הוא גרוע. הרעיון ממשיך להיות מטומטם, התסריט גרוע והמשחק מזעזע.

לקראת סוף שנת 2009 החליטה רשת ה CW שהיא רוצה סדרת ערפדים משלה והעלתה את הסדרה "The Vampire Diaries". לאחרונה צצו השוואות רבות בין True Blood ו The Vampire Diaries, כאשר מעריצי כל אחת מהסדרות טוענים שהסדרה שלהם טובה יותר. לפי דעתי, השוואה בין שתי הסדרת היא כמו השוואה בין תפוחים ותפוזים. קהל היעד של שתי הסדרות הוא שונה לחלוטין. בעוד שקהל היעד של True Blood הוא מבוגר יותר, בעיקר משום שגם בו, כפי שניתן היה למצוא ב"באפי", יש רבדים קצת יותר עמוקים ובעיקר משום שכל עונה מבוססת על ספר ויש לה התחלה, אמצע וסוף. The Vampire Diaries מנגד היא אופרת סבון לנוער בגילאי 18-12. יש בה את כל האלמנטים של אופרת סבון ואוהבי הז'אנר דווקא יאהבו אותה משום שבתור אופרת סבון יש בה את כל מה שצריך : יש לה כוכבת ראשית סקסית בטירוף, קאסט צעיר ורענן שמרביתו לא שרף מסך, סיפור מסגרת סביר ותסריט בינוני עד טוב.
The Vampire Diaries היא לא יצירת מופת אבל עושה את העבודה שהיא שמה לה למטרה לעשות. הסדרה משמרת את אווירת הנעורים ואת המתח המיני בין הכוכבים. הסיפור בסדרה הזאת הוא משני כאשר עיקר תשומת הלב הוא לשחקנים ולא לתסריט.
עד היום אני לא מבין את האובססיה של נשים אודות ערפדים. משום מה נשיכת ערפד ומציצת הדם הפכה לטרנד סקסי אצל נערות ואפילו נשים צעירות. לי באופן אישי, הרעיון לא קוסם ואם הסיפור לא מעניין אותי אני מפסיק את הצפייה בו, ראו דוגמת סדרת הסרטים "דמדומים" שגם אם ישלמו לי אני לא אשב לראות את החלק השלישי בסדרה.
לסיכום, עד היום ל"באפי ציידת הערפדים" אין מתחרות. הסדרה שילבה גם את אופרות הסבון מצד אחד וגם עסקה ברבדים עמוקים. איזו עוד סדרה אתם זוכרים ששמה סיפור אהבה לסבי (לסבי ולא הומוסקסואלי, על ההסבר מדוע זה חשוב אתעכב בכתבה אחרת) במרכז הסדרה כפי שעשו לדמות של ווילו כאשר ציוותו לה את טארה ולאחר מכן חברה נוספת ? רמת הטקסט הייתה גבוהה מאד והסדרה גם הצמיחה שחקנית על בדוגמת שרה מישל גלר ושחקנית משנה, אליסון הניגן בתור ווילו, שגם היום מצליחה בצורה טובה מאד עם הסדרה "איך פגשתי את אמכם" אשר נכנסת לעונתה השישית. היום צריכים לשלב את True Blood ו The Vampire Diaries בכדי לקבל סדרה ברמתה של "באפי". ברשת ABC ניסו לעשות זאת עם סדרת הקיץ שלהם The Gates אשר משלבת קצת יותר מנושא ה"ערפדים" אבל לא ממש הצליחו, בעיקר משום שרמת התסריט בסדרה הזו בינונית, עובדה שמתאימה לסדרת קיץ אבל בהחלט לא מתקרבת לרמה של True Blood ובוודאי שלא לרמה של "באפי".