כמה נפלא להיות במקום הראשון. להתעורר יום אחד ולהיות מלכת הנערים והנערות זה הדבר הטוב ביותר שיכולים להרגיש שחקני אופרות הסבון האמריקאיות. זו בוודאי ההרגשה שמרגישים שחקני הסדרה "סודותיה של נערת טיפש עשרה" בשבוע האחרון. ביום שני האחרון שבה הסדרה לחלק השני של העונה ולעשרה פרקים נוספים והנתונים שלה הראו מספרים נפלאים ביחס לרשת כבלים: 4.5 מיליון צופים צפו בפרק החזרה !!! כן, אתם קולטים, 4.5 מיליון רצו לראות מה יקרה בסדרה הזאת ולא ב Gossip Girl או 90210 או אפילו One Tree Hill הוותיקה שנשארו הרחק, אבל הרחק מאחור.
נתונים אלו מעוררים את השאלה. מדוע הסדרה מצליחה לרתק כל כך הרבה צופים ? מדוע דווקא היא ולא הסדרות שציינת למעלה ?
אם רוצים לעלות על סודות ההצלחה שלה צריכים לחזור אחורה לשנת 1998. שנה זו הייתה שנה מכריעה מאד לאופרות הסבון. מדוע ? משום שבשנה הזו עלתה לשידור העונה הראשונה של הסדרה "דוסון קריק". כאשר הסדרה עלתה היא שינתה את כיוון המחשבה של הנוער. לא עוד הזבל המוכר של סיפורים רגילים של הנוער שמתעסק בסקס, סמים ואלכוהול אלא תסריט עם טקסט מסובך יעשה את העבודה. הסדרה הכניסה את הנוער אל משהו חדש. וראו איזה פלא, איזו סדרה עם מאפיינים דומים הצליחה מאד מהר מאד אחריה ? "בנות גילמור". לא בדיוק אופרת סבון אבל משהו שדומה לה. הטקסט של הסדרה היה מתחכם ולעיתים גבל בטמטום אבל אנשים אהבו את ההתפלספות הזאת, הם ראו בה משהו חדש, מרענן.
גם אני, כשראיתי את התחלת הסדרה מאד התלהבתי. ראיתי סדרה שהטקסט שלה הזכיר את "בנות גילמור" (אותה יוצרת), סדרה שדי חיבבתי (לפחות בשלוש העונות הראשונות שלה, אח"כ היא שיעממה אותי) והיה ניסיון לספר בה סיפור נחמד על נערה צעירה שחווה הריון בתיכון ואת ההשלכות של כל מה שנבע מכך.
ההתלהבות שלי ארכה בדיוק פחות מעונה. כפי שכבר ציינתי במאמר אחר, הסיפורים הפכו נדושים, הטקסט הפך מעט כבד עבור נערים באותו גיל ונראה לי מאד לא אמין והיה עיסוק מעט נרחב מדי לטעמי על סקס.
כל האלמנטים הללו ליוו את הסדרה גם בפרק החזרה של הסדרה. מישהו מוכן להסביר לי מדוע צריך להזכיר את צמד המילים "מין אורלי" כל כך הרבה פעמים בפרק אחד ? שוב, אני לא מתחסד, אבל בחייכם, אני יודע שבני נוער מקיימים סקס אבל השימוש הנרחב בכל מה שקשור לסקס די משעמם. נמאס כבר שכדי להשיג רייטינג או להתגבר על מצוקת כותבים משתמשים בסקס כדי לפתור את הבעיה.
אני מקבל הרבה אימיילים ששואלים אותי מדוע אני לא אוהב תוכניות מהסוג של Gossip Girl או סודותיה של נערת טיפש עשרה. הסיבה היא שאני רואה את הסדרות כמות שהם: מנצלות גימיקים כדי להעביר סיפור ששני פרקים אחר כך אף אחד לא יזכור. בגלל זה התחלת העונה הראשונה שלוותה בסיפור מתמשך של הריון עשתה את העבודה בצורה טובה, משום שבניגוד לאופרות סבון אחרות סופר בה סיפור כמעט לאורך עונה שלמה. אבל ברגע שנולד הילד עברנו שוב למצב של סיפור רודף סיפור ומי בכלל זוכר מה קרה בתחילת העונה השנייה ? למען האמת, אולי חלק יזכרו כי בפרק החזרה דאגו לשים לנו את הדקות הראשונות במצב של "בפרקים הקודמים...".
אז האם בכל זאת נהניתי לראות משהו בפרק החזרה ?
אם אפשר לומר דבר חיובי אחד על הסדרה הוא לא שמדובר בתסריט טוב, כי כבר אמרתי שהתסריט לא מתאים לדמויות שמגלמות אותו ונראה הרבה יותר מדי תלוש מהמציאות, לא שהרעיון טוב מספיק, כי עם תום העונה הראשונה הרעיון הטוב נגמר ועברנו למצב של מספר רעיונות לאורך העונה, מה שכן ניתן לומר היא העובדה, שהשחקנים בה יפים מאד. זה הכל.
בשבוע שעבר פירסמתי כאן כתבה על הסדרה One Tree Hill וכתבתי שלמרות שהרעיונות שם היו משומשים ולמרות שהשחקנים החדשים היוו גרסה דהויה לישנים שעזבו הריי שבכל זאת רמת התסריט הייתה טובה וניתן היה לראות כיצד, למרות שמדובר בעונה שביעית, עדיין ניתן לספר סיפור שנמשך על גבי חצי עונה ונותן לך הרגשה כאילו אתה קורא סיפור מההתחלה ועד הסוף. בסדרה הזאת זה לא המצב וזו הייתה הבעיה של הסדרה כדוגמת "דוסון קריק".
העונה הראשונה של "דוסון קריק" הייתה מדוגמת. כל פרק בה היה כתוב לתפארת, השחקנים היו נהדרים, הרעיון היה נכון (אולי בגלל שבחלקו התבסס על סיפור אמיתי) ולמען האמת, עזרה העובדה שהיא לא הייתה ארוכה מדי (אם זיכרוני אינו מטעה אותי היו לה שנים עשר או שלוש עשרה פרקים בעונה הזו). ואז הגיע העונה השנייה ומאותו רגע הסדרה הפכה לאופרת סבון לכל דבר, איבדה את הזהות שלה ומה שנשאר ממנה היו רק דיאלוגים שנונים במספר מקרים.
בניגוד לסדרות כגון Heroes בה טענתי תמיד שהיה פוטנציאל שלא מומש, כאן אני לא יכול לבוא בטענות לאף אחד, משום שהסדרה השיגה בדיוק מה שהיא יכולה, היא מיצתה את הגימיק עד הסוף ומה שנשאר כרגע הוא פשוט ללכת לכיוון המסחרי ולנסות לנצל אותה עד הסוף.
אני מתחיל לחשוב, שאולי הבריטים יודעים לעשות זאת בצורה טובה יותר. אצלם סדרה לנוער לא נמשכת, בדרך כלל, יותר משמונה או תשעה פרקים. בשל הצמצום במספר הפרקים האיכות של הסדרות שלהם הרבה יותר גבוהה ולכן סדרה כמו Trinity ששודרה בספטמבר-נובמבר בשנה שעברה הייתה טובה יותר מהסדרה הזו. לפחות מהפרק הראשון שלה לאחר החזרה. אני מקווה שאתבדה אולם לא נראה שזה יהיה המצב.
נתונים אלו מעוררים את השאלה. מדוע הסדרה מצליחה לרתק כל כך הרבה צופים ? מדוע דווקא היא ולא הסדרות שציינת למעלה ?
אם רוצים לעלות על סודות ההצלחה שלה צריכים לחזור אחורה לשנת 1998. שנה זו הייתה שנה מכריעה מאד לאופרות הסבון. מדוע ? משום שבשנה הזו עלתה לשידור העונה הראשונה של הסדרה "דוסון קריק". כאשר הסדרה עלתה היא שינתה את כיוון המחשבה של הנוער. לא עוד הזבל המוכר של סיפורים רגילים של הנוער שמתעסק בסקס, סמים ואלכוהול אלא תסריט עם טקסט מסובך יעשה את העבודה. הסדרה הכניסה את הנוער אל משהו חדש. וראו איזה פלא, איזו סדרה עם מאפיינים דומים הצליחה מאד מהר מאד אחריה ? "בנות גילמור". לא בדיוק אופרת סבון אבל משהו שדומה לה. הטקסט של הסדרה היה מתחכם ולעיתים גבל בטמטום אבל אנשים אהבו את ההתפלספות הזאת, הם ראו בה משהו חדש, מרענן.
גם אני, כשראיתי את התחלת הסדרה מאד התלהבתי. ראיתי סדרה שהטקסט שלה הזכיר את "בנות גילמור" (אותה יוצרת), סדרה שדי חיבבתי (לפחות בשלוש העונות הראשונות שלה, אח"כ היא שיעממה אותי) והיה ניסיון לספר בה סיפור נחמד על נערה צעירה שחווה הריון בתיכון ואת ההשלכות של כל מה שנבע מכך.
ההתלהבות שלי ארכה בדיוק פחות מעונה. כפי שכבר ציינתי במאמר אחר, הסיפורים הפכו נדושים, הטקסט הפך מעט כבד עבור נערים באותו גיל ונראה לי מאד לא אמין והיה עיסוק מעט נרחב מדי לטעמי על סקס.
כל האלמנטים הללו ליוו את הסדרה גם בפרק החזרה של הסדרה. מישהו מוכן להסביר לי מדוע צריך להזכיר את צמד המילים "מין אורלי" כל כך הרבה פעמים בפרק אחד ? שוב, אני לא מתחסד, אבל בחייכם, אני יודע שבני נוער מקיימים סקס אבל השימוש הנרחב בכל מה שקשור לסקס די משעמם. נמאס כבר שכדי להשיג רייטינג או להתגבר על מצוקת כותבים משתמשים בסקס כדי לפתור את הבעיה.
אני מקבל הרבה אימיילים ששואלים אותי מדוע אני לא אוהב תוכניות מהסוג של Gossip Girl או סודותיה של נערת טיפש עשרה. הסיבה היא שאני רואה את הסדרות כמות שהם: מנצלות גימיקים כדי להעביר סיפור ששני פרקים אחר כך אף אחד לא יזכור. בגלל זה התחלת העונה הראשונה שלוותה בסיפור מתמשך של הריון עשתה את העבודה בצורה טובה, משום שבניגוד לאופרות סבון אחרות סופר בה סיפור כמעט לאורך עונה שלמה. אבל ברגע שנולד הילד עברנו שוב למצב של סיפור רודף סיפור ומי בכלל זוכר מה קרה בתחילת העונה השנייה ? למען האמת, אולי חלק יזכרו כי בפרק החזרה דאגו לשים לנו את הדקות הראשונות במצב של "בפרקים הקודמים...".
אז האם בכל זאת נהניתי לראות משהו בפרק החזרה ?
אם אפשר לומר דבר חיובי אחד על הסדרה הוא לא שמדובר בתסריט טוב, כי כבר אמרתי שהתסריט לא מתאים לדמויות שמגלמות אותו ונראה הרבה יותר מדי תלוש מהמציאות, לא שהרעיון טוב מספיק, כי עם תום העונה הראשונה הרעיון הטוב נגמר ועברנו למצב של מספר רעיונות לאורך העונה, מה שכן ניתן לומר היא העובדה, שהשחקנים בה יפים מאד. זה הכל.
בשבוע שעבר פירסמתי כאן כתבה על הסדרה One Tree Hill וכתבתי שלמרות שהרעיונות שם היו משומשים ולמרות שהשחקנים החדשים היוו גרסה דהויה לישנים שעזבו הריי שבכל זאת רמת התסריט הייתה טובה וניתן היה לראות כיצד, למרות שמדובר בעונה שביעית, עדיין ניתן לספר סיפור שנמשך על גבי חצי עונה ונותן לך הרגשה כאילו אתה קורא סיפור מההתחלה ועד הסוף. בסדרה הזאת זה לא המצב וזו הייתה הבעיה של הסדרה כדוגמת "דוסון קריק".
העונה הראשונה של "דוסון קריק" הייתה מדוגמת. כל פרק בה היה כתוב לתפארת, השחקנים היו נהדרים, הרעיון היה נכון (אולי בגלל שבחלקו התבסס על סיפור אמיתי) ולמען האמת, עזרה העובדה שהיא לא הייתה ארוכה מדי (אם זיכרוני אינו מטעה אותי היו לה שנים עשר או שלוש עשרה פרקים בעונה הזו). ואז הגיע העונה השנייה ומאותו רגע הסדרה הפכה לאופרת סבון לכל דבר, איבדה את הזהות שלה ומה שנשאר ממנה היו רק דיאלוגים שנונים במספר מקרים.
בניגוד לסדרות כגון Heroes בה טענתי תמיד שהיה פוטנציאל שלא מומש, כאן אני לא יכול לבוא בטענות לאף אחד, משום שהסדרה השיגה בדיוק מה שהיא יכולה, היא מיצתה את הגימיק עד הסוף ומה שנשאר כרגע הוא פשוט ללכת לכיוון המסחרי ולנסות לנצל אותה עד הסוף.
אני מתחיל לחשוב, שאולי הבריטים יודעים לעשות זאת בצורה טובה יותר. אצלם סדרה לנוער לא נמשכת, בדרך כלל, יותר משמונה או תשעה פרקים. בשל הצמצום במספר הפרקים האיכות של הסדרות שלהם הרבה יותר גבוהה ולכן סדרה כמו Trinity ששודרה בספטמבר-נובמבר בשנה שעברה הייתה טובה יותר מהסדרה הזו. לפחות מהפרק הראשון שלה לאחר החזרה. אני מקווה שאתבדה אולם לא נראה שזה יהיה המצב.
3 תגובות:
אל תשכח שהסדרות שציינת 90210, מגרש ביתי ואחת שיודעת לא שידרו פרקים חדשים באותו יום.
רק מגרש ביתי משודרת בשעה הזאת. אבל גם אם הרריטינג היה נופל לכיוון ה 4 מיליון. זה כמעט 2 מיליון יותר מהממוצע של אחת שיודעת ומגרש ביתי ויותר מ 1.6 מיליון מהממווצע של מגרש ביתי !!!
התכוונתי 2 מיליון יותר מהממוצע של 90210 ואחת שיודעת ו 1.6 מיליון יותר מהממוצע של מגרש ביתי.
הוסף רשומת תגובה