The Day of the Triffids - בזבוז של 3 שעות.

ביום שלישי נפל לידי הפרק הראשון במיני סדרה "The Day of the Triffids" (אתמול ראיתי את החלק השני). מיני סדרה בריטית שהיא עיבוד לספר משנות ה 60. מיני הסדרה בת 2 החלקים, נפתחת בכך שאנו מודעים לכך שפותחו או התגלו צמחים מיוחדים אשר מסוגלים לפתח חשמל ובכך לפתור את בעיית ההתחממות הגלובלית, הצמחים הללו נקראים Triffids והם מפוזרים בכל רחבי בריטניה כשצריך לציין שהם אוכלי בשר אבל נמצאים בפיקוח. בתחילת הפרק ד"ר מייסון מגיע לבדוק מקרה מוות שהתרחש באחת מחוות הגידול שלהם. כמו כן, מתברר שאחד מאותם אנשים רדיקלים חדר למתחם וניסה לברר מה עושים לאותם צמחים מבלי לדעת את הסיכון שהוא נוקט. הוא לוקח את אחת השוטרות כבת ערובה וגורם בכך שאחד מהצמחים יתקוף את ד"ר מייסון בעיניו. האחרון מובהל לבית החולים כדי להציל את עיניו ולא זוכה לראות, בעקבות ניתוח בעיניו, את ההתפרצות הסולארית אשר גורמת ל 99% מתושבי העולם להתעוור. כדי להוסיף על הבעיות, אותו רדיקל שגרם לפציעתו של מייסון משחרר את ה Triffids והם מתחילים במסע הרג. מייסון מנסה לברר מה ניתן לעשות כדי לפתור את הבעיה בעזרת שדרנית רדיו יפה כשברקע מנסה אחד מהאנשים, טרנס, להפוך לשליט ולזכות בשדרנית הרדיו היפה ולהיפטר ממייסון.
בדרך כלל אני אוהב את הסדרות הבריטיות ולכן לא התמהמהתי כאשר מיני הסדרה נפלה לידי אבל הפעם אני חייב להגיד שזה היה בזבוז זמן של 3 שעות מחיי.
לפני שאני ניגש להסביר את ההסתייגויות שלי מהמיני סדרה צריך רק לציין שבהשוואה למיני סדרות אמריקאיות ניתן להצביע על עובדה אחת ברורה: מיני הסדרות הבריטיות הרבה יותר אמינות מאלו האמריקאיות. מיני הסדרות האמריקאיות משתמשות הרבה מאד ב CGI, עובדה שעוזרת להם מאד להעביר את סצנות התרסקות או קריסות בניינים וכו'... אבל התמונה נראית מעט מלאכותית. במיני הסדרה הבריטית הזו כמעט ולא זכינו בתמונות שכאלו וסצנות המרדף של ה Triffids אחר בני האדם נראו מאד אמינות.
עכשיו, לאחר האלמנט החיובי ניגש לעיקר.
ראשית, הרעיון, מבחינת הרעיון כבר שבענו מכל סדרות האפוקליפסה וסדרה נוספת (יש להזכיר שהספר יצא בשנות ה 60) בנידון הייתה קצת משעממת. הסדרה הייתה שילוב בין הסדרה "יריחו" וסרטי סטיבן קינג והשילוב לא ממש היה חיובי. כבר היינו בסרט הזה מספר פעמים וראינו אותו מכל הכיוונים.
שנית, התסריט. לא הייתה למפיקים הרבה ברירה משום שהם עיבדו ספר לתסריט אבל מקריאה ברשת מתברר שהספר הרבה יותר טוב מכל העיבודים שערכו לו (ומסתבר שהיו מספר עיבודים במהלך השנים) ואני חושב שאני יודע מדוע. למרות שציינתי שהתמונה יותר אמינה כאשר חוזים בתמונות ה Triffids עדיין לא מתקבלת תחושת הפחד כאשר צריך לפחד כשרואים אותם. ככל הנראה בשל העובדה שקצת התרגלנו למיני הסדרות האמריקאיות והתמונות נראות לנו פחות מפחידות מכל תמונות ה CGI האמריקאיות.
עובדה נוספת לגבי התסריט היא שהוא פשוט לא מעניין. אין את התחושה שאנחנו רוצים לראות את הסצנה הבאה, לא קיים רצון להמשיך ולצפות בסדרה (ולמען האמת, אחרי חצי שעה עשיתי דברים נוספים במהלך הצפייה). תמיד כשאתה רואה סדרות מהסוג הזה אתה יודע שבסוף הגיבור והאישה היפה ימצאו את עצמם ביחד ושהוא ימצא את הדרך להציל אותם אבל מה שחשובה יותר היא הדרך ובמקרה הזה הדרך פשוט משעממת ולא מלהיבה.
לגבי צוות השחקנים. מדובר בצוות שחקנים ידוע וטוב. הידוע מכולם הוא ג'ייסון פריסטלי מבברלי הילס 90210 המקורית. תראו עד לאן הוא הדרדר, כאשר לפני קצת יותר מעשור הוא היה הדבר החם ביותר בטלוויזיה ועכשיו הוא נאלץ לשחק במיני סדרות מסוג ב. שחקן נוסף שמוכר לצופי הסדרות הוא אדי איזארד הזכור לכולם מהסדרה The Riches שם גילם את אבי המשפחה ווין מלון, ובמיני סדרה הזו הוא מגלם את טרנס הנבל. השניים עושים עבודה טובה מאד, וכך גם שאר השחקנים אבל כפי שציינתי הבעיה נעוצה ברעיון, בסיפור ובתסריט.
לסיכום, אלו היו שלוש שעות בהם יכולתי לעשות משהו אחר לחלוטין. למזלי, השכלתי לבצע דברים נוספים בזמן הצפייה. מדובר במיני סדרה משעממת, רעיון מיושן שהוא נראה קטן מאד ביחס לצוות השחקנים שמשחקים בו. אני מקווה שהמיני סדרות הבריטיות הבאות יהיו טובות יותר. למען האמת, אני מחכה לבאה בתור כי קשה לי להאמין שהם ייפלו פעמיים ברציפות, הם יותר מדי טובים בשביל לעשות זאת.

פרסום: הרייטינג של Better Of Ted מה 29 בדצמבר.

כבר דיווחתי שהסדרה הזאת סיימה את דרכה ונראה שגם בערב של שידורים חוזרים הסדרה מצליחה לגרד רק 2.69 מיליון באמצע השבוע. ביום שישי עוד איכשהו זה היה קצת פחות מסביר, באמצע השבוע זה פשוט ביזיון לרשת ABC.

חדשות קולנוע: תראו איזו סדרת סרטים מקבלת סרט שלישי.

בשנות ה 80 שני הסרטים בסדרת "מכסחי השדים" היו הצלחה גדולה מאד כשבין השחקנים היו ביל מוריי, סיגוני וויבר ("הנוסע השמיני") ודן אקרויד ("האחים בלוז"). עתה מסתבר כי בשנה הבאה (בקיץ) עומדים להתחיל לצלם את הסרט השלישי בסדרה, יותר מ 25 לאחר הסרט ה 2. התסריט נכתב על ידי דן אקרויד לפני מספר שנים אבל אף אחד לא היה מעוניין להשתתף בפרויקט. עתה נראה כי אנו עומדים לחזות בכל זאת בסרט נוסף בסדרה. ככל הנראה כל השחקנים הוותיקים יופיעו ובנוסף, יוצגו גם שחקנים חדשים.

ספויילרים: The Big Bang Theory ("תיאוריית המפץ הגדול").

1. באחד מהפרקים יפרצו לדירה של שלדון ולאונרד ושלדון ירגיש כאילו חיללו אותו. יתרה מכך, הוא יתעצבן שהמשטרה לא מתייחסת למקרה ברצינות ואפילו לא מתאמצת למצוא עדויות פיזיות.
2. בקרוב מאד (ככל הנראה בינואר) מערכת היחסים של פני ולאונרד עומדת להיתקל בבעיה. באחד מהפרקים אף קוטראפלי ושלדון יביאו נשים לדירה וללאונרד לא תהיה אחת לידו (אני מתכוון לפני). השניים ישכנעו אותן לבוא אל הדירה ולשחק איתם משחקי וידאו. האישה של שלדון תנסה להתמזמז איתו אבל הוא יעצור אותה ולא ייתן לכך לקרות.

ספויילר: עקרות בית נואשות.

בפרק מחצית העונה ראינו כי מטוס התרסק אל תוך הבקתה הקטנה בה שכנה ברי עם אורסון והמאהב שלה. לא היה ברור מה יקרה. אז, התשובה החלקית היא שאורסון בחיים אבל הוא יוצא מהמקרה כשהוא על כיסא גלגלים. האם המצב יהיה בלתי הפיך ? בהפקה אמרו שכן אבל גם חשבנו שהעיוורון של קרלוס הוא בלתי הפיך. אז ימים יגידו.

פרסום: טיירה בנקס סוגרת את הבאסטה.

לאחר שאופרה ווינפרי הודיעה כי היא עוזבת בסוף השנה ה 25 של תוכנית האירוח שלה, הודיעה גם טיירה בנקס כי גם היא עוזבת בסוף השנה את תוכנית הראיונות שלה ששודרה במשך 5 השנים האחרונות. בנקס תמשיך להפיק את "הטופ מודל הבאה" אשר נכנסת לעונה ה 15 שלה. כמו כן, בנקס רוצה להתמקד בהפקת סרטי קולנוע.

חדשות קולנוע: מסע בין כוכבים 2 יוצא לדרך בקרוב.

לאחר שהסרט הראשון הצליח מאד בקופות מיהרו להודיע שיופק סרט המשך. עתה נודע כי הפקת מסע בין כוכבים 2 תחל כבר ב 2010. כך לפי ג'ו סלדנה, אשר גילמה את אוהרה בסרט. בשלב הזה משלימים את כתיבת התסריט וככל הנראה לקראת חורף 2010 יחלו בצילומים.

חדשות קולנוע: תראו מי לא יופיע בסרט "צוות לעניין".

למרות ניסיונות שכנוע די אינטנסיביים הודיע Mr. T, כוכב הסדרה משנות השמונים, כי לא ישתתף בצילומי הסרט המדובר מאד ואחד הלהיטים הצפויים של 2010. הסיבה לסירובו היא העובדה שהתפקיד שלו יהיה מינורי ולא אחד המרכזיים. במידה והיו מרחיבים את התפקיד שלו הוא היה משיב בחיוב. לפחות כך הוא טוען. הוא לא יצטרף לדוויט שולץ, הידוע גם כ"מרדוק", ולדירק בנדיט, שגילם לראשונה את "פנים" בסדרה המקורית, אשר הודיעו שישתתפו בסרט בסצנה או שתיים.

חדשות קולנוע: האם יופק סרט נוסף על פי דמות קומיקס ?

לאחר סופרמן, אקס-מן, באטמן וספיידרמן מתברר כי יכול להיות שבקרוב נצפה בסרט נוסף על פי דמות מתוך העולם של ה DC Comics. מדובר דווקא ב Hawkman. דמות אשר אמורה להופיע בפרק כפול של הסדרה סמולוויל בתחילת פברואר 2010. עדיין מדובר בשמועה חמה שוורנר ברוס אימצו ויפיקו את הסרט. בואו נחכה לאישור לפני שאנחנו ממשיכים ליהנות מהידיעה.

חדשות סלב: המצב של צ'ארלי שין מסתבך.

לאחר שבסוף השבוע צ'ארלי שין, כוכב הסדרה Two And A Half Men, נעצר בחשד שאיים אל אשתו ויומיים לאחר מכן שוחרר בערבות ואשתו אף ביטלה את התלונה שהגישה נגדו, לאחר שנראה כי האופק בהיר יותר עבורו, עתה נודע כי אשתו של שין, ברוק מולר, הודיעה למשטרה כי בעלה החזיק אותה על המיטה באיומי סכין, ואמר לה שכדאי שתפחד ותשתוק כי אחרת הוא יהרוג אותה. ככל הנראה שין יועמד לדין למרות ביטול התלונה. אגב, כרגע ברוק באספן חוגגת כשמחול השדים סביב צ'ארלי הולך וגובר.

חדשות סלב: חדשות נוספות על המעצר של צ'ארלי שין. האם השוטר שעצר אותו משוגע ?

מתברר כי השוטר שעצר את צ'ארלי שין, ריק מאגנוסון, שלח מכתבים לאוסמה בן לאדן. המחלקה לחקר הטרור בארה"ב חקרה את ריק על המצבים הללו והוא טען שהם חלק ממיצג אומנותי. כמו כן, הודה השוטר כי נטל סמים בעברו. באירוע אחר, ריק צילם את עצמו ביום הולדתו ה 40 כשהוא חופר בור באדמה וקרא לסרט "חור באדמה".

כמעט מלאכים - עונה שלישית. רגעים טובים ורגעים גרועים.

באחד מהימים היותר קודרים בשנה שעברה יצא לי לזפזפ בשלט ולנחות על ערוץ הילדים (אל תצחקו, פשוט לא היה כלום בטלוויזיה באותו זמן) ובמקרה, או שלא במקרה, יצא לי לראות פרק של העונה השנייה של הסדרה "כמעט מלאכים", אני חושב שהסדרה הייתה בסביבות הפרק ה70 של העונה השנייה. בתחילה לא הבנתי מה אני רואה, אבל בגלל שהייתי כה משועמם בהיתי בטלוויזיה וניסיתי לברר רואות עיני. הפרק הסתיים כעבור חצי שעה ולי נותרה ברירה, מצד אחד יכולתי להתעלם ממה שראיתי ולהפסיק לצפות בסדרה, או להיכנס אל תוך העולם הזה שמתברר ששולט בחיי הילדים בישראל ובצורה רצינית. למרות שאני לא רואה טלנובלות מחו"ל החלטתי לתת לסדרה צ'אנס, בין היתר בשל העובדה שהסדרה פשוט הצחיקה אותי. מזמן לא ראיתי דמויות כה מצחיקות וגם הטקסט ששגור בפיהם גורם לי להעלות חיוך מדי כמה משפטים. מאז אותו יום אני צופה די הדוק של הסדרה ולמרות שהיה קשה לאבד את הדמויות של ניקו וסיילו (אמיליה אטיאס בכל זאת נשארה לגלם את פס, בתם של ניקו וסיילו) בעונה השלישית המשכתי לצפות ולמרות הסתייגויות אותם ציינתי במאמרים קודמים בכל זאת אני נהנה ממה שאני רואה.
אז מדוע לכתוב מאמר נוסף על העונה השלישית של הסדרה ?
הסיבה לכך נעוצה בפרק ששודר אתמול בערוץ הילדים. פרק 83 של העונה השלישית של הסדרה היה פרק מרכזי (זהירות ספויילר !!!), משום שבפרק הזה קמילו ירה בפס והרג אותה. והאסון שכל הילדים חששו ממנו עומד להתרחש: סוף העולם עומד לקרום עור וגידים.
בשלב הזה הגיע הזמן לערוך סיכום ביניים של העונה ולנסות להעריך כמה נקודות חוזק וחולשה של הסדרה.
מבחינת הדמויות, אתם תצחקו אבל 2 דמויות עומדות למעשה מעל כולן. מדוע אתם עומדים להתפלא ? משום שהדמויות אותן אציין מיד הן האחרונות שתחשבו עליהן בצורה שכזאת. על מי אני מדבר ? על טפי ונצ'ו.

אתם יודעים את דרגת הקושי הדרושה בכדי לגלם נערה היסטרית כאשר בפועל את ההפך הגמור מכך ? זה בדיוק המצב כאשר קנדלה ונטראנו מגלמת את טפי. הצורה שבה היא מצליחה להעביר את ההיסטריה פשוט מעוררת כבוד והיא בסך הכל נערה, ולמרות שהיא לא בדיוק היפה של הסדרה אני חושב שבמרבית מהמקרים היא גונבת את ההצגה כפי שקרה בפרק האחרון (זהירות ספויילר !!!) כאשר גילתה לחואן קרוס את מקום המצאה של פס אשר הסתתרה מפניו בהתקף היסטריה נוסף שעברה. היא הצליחה להפתיע אותי גם בעובדה שכאשר הייתה צריכה להעביר תחושה של בדידות כאשר כולם יצאו נגדה ואמרו שהיא לא בדיוק האישה החכמה או היפה ביותר בשעה שהיא "נאלצה" לשמוע את דעותיהם. לגלם שני מצבים קוטביים בטלנובלה בת 160 פרקים ויותר מדי עונה זה פשוט נהדר בשביל נערה כה צעירה.
הדמות השנייה היא של נצ'ו. הבחור המתהולל אשר מתגעגע ל"כפרייה" שלו אשר מתה ורוצה להתאחד איתה לאחר שיחזרו לעבר. אגוסטין סרייה שמגלם את הדמות של נצ'ו עושה עבודה טובה מאד ובניגוד לעונה השנייה של הסדרה מגלה גם את הצד הרך שלו ואת הניסיון להציג את הדמות שלו כאחת שרוצה להשתנות. הצורה שהוא מצליח להעביר את התחושה הזאת פשוט מעוררת כבוד. קשה מאד לצאת מדמות שאתה מגלם במשך זמן כה רב ולהראות כי לדמות יש גם צדדים אחרים. וזה מה שראינו ממנו בשמונים הפרקים הללו. ראינו אותו (זהירות ספויילר !!!) נאמן בתחילת העונה, מתהולל, מבקש מחילה, מבכה את מותה של אהובתו, מגונן על בתו מהעתיד ומגיע למסקנה כי עליו להשתנות. בכל אחד מהמצבים הללו הוא מצליח להקרין אמינות וגם הוא בסך הכל בן 19. הדמות שלו היא הדמות שעוברת את השינוי הגדול ביותר העונה והוא מצליח להעביר את כל התחושות בדיוק כפי שצריך.
נקודת אור נוספת שאני מאד אוהב בסדרה: השימוש בהומור. גם בפרקים הכי קשים של הסדרה, כמו בפרק ששודר אתמול עדיין ממשיכים לכתוב תסריטים מלאי הומור. בין היתר משום שיש שם דמויות כמו של טפי ונצ'ו ואפילו ז'קה אשר כמעט כל שורה שהם מוציאים מהפה שלהם מצחיקה. הניסיון של נצ'ו להכות את ז'קה בכל פעם שהוא מזכיר את מרטינה, בתם של נצ'ו והכפרייה, פשוט קורעים אותי מצחוק. וזו גם הסיבה שאני לא מבין מדוע בסדרות בארץ, בין היתר בטלנובלות (או "דרמות יומיות" כפי שקוראים להם היום), לא משתמשים ביותר הומור.
אתם יודעים מה גורם לי להתעצבן ?
כשאני משווה את שני השחקנים הללו לשחקנים מסדרות ישראליות כמו "האי" או "דאוס" אשר למרות שהן לא טלנובלות הן המקבילה היחידה שיש לנו בעולם הילדים. אשתמש רק בדוגמא אחת מהסדרה של "האי": אתם רוצים להגיד לי ששחקנית כמו ליאת בלו הייתה יכולה להשתלב בטלנובלה דוגמת "כמעט מלאכים" ? אפילו לא לשני פרקים, וכנ"ל גם לגבי שחקנים כדוגמת: עוז זהבי, דניאל מורשת או ארז רונן (מיילו) . אם נוציא מהסדרה את יון תומרקין ויעל גרובלס זו פשוט תהיה בדיחה. השאלה הנשאלת היא, למה בטלנובלות שדורשות הרבה יותר מהשחקנים מצליחים השחקנים הזרים להראות מקצוענים ואצלנו הכל נראה כמו חלטורה.

בחזרה לכמעט מלאכים.

אחד הדברים שלא ממש אהבתי בעונה השלישית של הסדרה היא השימוש באותו שחקן לכפל תפקידים. אני מבין את הרצון לשמר את אמיליה אטיאס הסקסית גם בעונה הזאת אבל השימוש באותו שחקן לגלם גם את חואן קרוס הרשע וגם את קמילו, הבן שלו, פשוט עצבן אותי. אני לא אוהב את זה מהסיבה שכאשר השניים באותו צילום (כפי שקרה בפרק האחרון) הסצנות חתוכות ועוברים מצילום של הדמות של חואן קרוס לצילום הדמות של קמילו. לא מצליחים להעביר בכך את התגובה הרגשית שנחוצה. לדוגמא (זהירות ספויילר !!!): אתמול, כאשר קמילו ניצב מול פס אך הוא חושב שהוא מדבר עם חואן קרוס לא ראינו צילום של שניהם ביחד אלא עוברים מתמונה של קמילו אל חואן קרוס ולהפך. גם אם על ידי אפקטים היינו רואים את שניהם באותה תמונה, עדיין אלו לא היו התגובות שהייתי רוצה לראות. וחבל, כי השחקן עושה עבודה טובה בגילום שתי הדמויות. (זהירות ספויילר !!!) למרות שהיה נחוץ להראות שהוא כביכול משתלט על הגוף שלו שדומה להפליא לגוף של הבן שלו, עדיין אני חושב שהיה עדיף אם היו מביאים שחקן שדומה לו ולא להשתמש בו בשני המקרים.
נקודה נוספת שעצבנה אותי במהלך מחצית העונה הייתה הקיצוניות שבה הציגו את הדברים. שוב, תגידו שמדובר בטלנובלה אבל (זהירות ספויילרים !!!) איך בפרק אחד טצ'ו אומר לחסמין שהוא לא יסלח לה לעולם ואז בפרק או שניים לאחר מכן הם מתנשקים בלהט ? ואגב, זה עבד גם בצורה הפוכה. או איך במשך 60 פרקים טיאגו רודף אחרי לונה ואז כשהיא נענית לו הוא מחליט שהוא חוזר למר ? מה זה צריך להיות ? אני מבין שהוא כמעט חזה בה מתה אבל בכל זאת, שינוי של 180 מעלות של הדמות בשני פרקים ? קצת מעליב עבור הצופים. היה רצוי ליצור מספר פרקים בהם רואים את השינוי כדי להראות את הדילמה שלו ואז ההבנה שמר היא האישה שלו. ולא, סצנות בית החולים לא ממש מספקות. גם הצורה שבה פס ברגע אחד אוהבת את תיאו ובפרק שני אומרת לקמילו שהוא האהבה של חייה לא היה בהם היגיון של ממש.
ולבסוף, שוב, אני לא אוהב את הצורה שבה לוקחים את הנשים הצעירות הללו והופכים אותן לסמל סקס כבר בגיל צעיר. ראו את זה כבר ב"מורדים" כאשר הפכו מהר מאד את לוסיאנה לופילאטו לסמל סקס וגם ב"כמעט מלאכים" מריה סוראז בתור חסמין זוכה לאותו יחס (וזאת מבלי לדבר על החצאיות הקצרות והחולצות הצמודות של שאר הבנות בסדרה). אז נכון שהיא יפה אבל בכל זאת, ילדות לומדות מהן איך להתנהג, והתחושה שצריך להתנהג כמו סמל סקס בגיל 15 או 16 זה פשוט רעיון גרוע.
על פי הידיעות האחרונות בכל זאת עומדת לצאת לדרך עונה רביעית של הסדרה (לאחר שבתחילה דובר על סרט במקום עונה רביעית, סרט אשר יסגור את עלילת הסדרה). אירוע די נדיר ביחס לטלנובלות לגילאים הללו ("המורדים" שהצליחה מאד החזיקה מעמד שנתיים בלבד), למרות שטלנובלות לגילאים קטנים יותר (בטלנובלה דוגמת "קטנטנות") היו סדרות שהצליחו יותר. למרות ההנאה מהסדרה והמתח שהיא משאירה אותי בכל סוף פרק קיימת תחושה של עייפות חומר ומחזור של אירועים. התסריט עדיין מעניין, מצחיק ומרגש כשצריך אבל עדיין קיימת הרגשה שהסדרה עברה את השיא שלה ועכשיו היא מנסה לשמר אותו בכל הכוח. כבר אין את אותה התרגשות וזה טבעי אחרי שתי עונות ארוכות ויותר מ 300 פרקים. לפי דעתי, במידה ואכן תהיה עונה רביעית היא גם תהיה האחרונה של הסדרה, אני לא רואה מצב שהסדרה מצליחה לסחוב שתי עונות נוספות, זה יהיה מתיש והסדרה כבר תהיה הרבה מעבר לשיא ואני לא חושב שהם ירצו לסיים אותה בהרגשה רעה, עם טעם מר בפה. בדרך כלל עדיף לפרוש בשיא, אבל זה כבר לא יקרה כי השיא מאחוריהם (לפחות מבחינת איכות המוצר), אז מבחינתם עדיף יהיה לפרוש כאשר הם לא יהיו יותר מדי מעבר לשיא, כאשר כוחם עדיין במותניהם. וזה יקרה בקרוב, ממש בקרוב. אז לכל מעריצי הסדרה, שעון החול עדיין לא נגמר אבל הימים כבר ספורים. מעניין מה יהיה הפרויקט הבא של כריס מורנה. אולי לוסיאנה לופילאטו תחזור. בעצם, מישהו זוכר מי זו ?

Gossip Girl ("אחת שיודעת"). עונה שלישית, פרקים 12-1: סדרה על כלום.

באחד הפרקים היותר ידועים של הסדרה "סיינפלד" יושבים ג'רי וג'ורג' בבית הקפה וג'רי מספר לג'ורג' שברשת NBC רוצים ממנו רעיון לסדרה. ג'ורג' טוען שיש לו רעיון "נעשה סדרה על כלום".
על כלום ? ג'רי שואל.
"על כלום" עונה ג'ורג'.
זו בדיוק הייתה ההרגשה שלי כאשר חזיתי במחצית הראשונה של העונה השלישית של הסדרה Gossip Girl ("אחת שיודעת"). לדעתי זו התחושה שמתקבלת כאשר צופים באחת הסדרות שהבאז התקשורתי שלהן הרבה יותר טוב מאשר התוכן שהיא מציגה. אני לא אוהב לדבר בשבחי אבל ההתפקחות שלי, אשר ארעה כבר בסיום העונה הראשונה, מתרחשת כרגע במוחותיהם של צופי הסדרה בארה"ב. רבים מהם שלחו למפיקים מכתבים זועמים שהסיפורים כבר לא ממש מעניינים ושהם לא מרוצים.
בואו נתחיל עם מה שכן אהבתי.

למען האמת, את מי אהבתי.
בסוף העונה הראשונה זכינו לראות את הדמות של ג'ורג'ינה, דמות אשר משוחקת באופן נפלא על ידי מישל טרכטנברג. למרות שלא אהבתי את הצורה שבה הכניסו את הדמות שלה לסיפור הרי שהשחקנית עשתה עבודה יוצאת מן הכלל. גם בעונה השלישית, למרות מספר הפרקים המועט היא הוכיחה שכשהיא לא מופיעה על המסך היא חסרה. למרות שמנסים להציג את ג'ני או לעיתים את בלייר כרשעית של הסדרה הרי שמישל עושה את העבודה כרשעית העונה לשם ג'ורג'ינה בצורה הטובה ביותר מכולן. הסיבה שהיא הופיעה כה מעט הייתה ההתחייבות שלה לסדרה Mercy בה היא משחקת את אחד התפקידים הראשיים. בפועל נפגענו פעמיים: גם העובדה ש Mercy פשוט קטנה עליה ומהווה סדרה בינונית במקרה הטוב וגם בעובדה שב Gossip Girl היא חסרה מאד. אני מאד מקווה שלאחר ש Mercy תבוטל, ככל הנראה בסוף העונה, היא תחזור לסדרה ותציל אותה.
שחקנית נוספת שאהבתי היא הילארי דאף. אני יודע שתגידו שאני נורא קיטשי אבל אין מה לעשות, דאף יודעת מה שהיא עושה והיא עושה זאת טוב. גם היא הופיעה במספר פרקים מועט (חמישה או שישה פרקים בלבד) וברגע שחלקה בסדרה הסתיים חשתי תחושה של ריקנות. אני יודע שדאף נמצאת במשך כעשור בליבותיהם של מרבית מהמתבגרים האמריקאים אבל למען האמת לא נחשפתי אליה יותר משניים או שלושה סרטים שלה שראיתי כך שאני לא ממש משוחד. דאף למעשה שיחקה את עצמה, כאשר גילמה את כוכבת קולנוע אוליביה וניכרת העובדה שהיא מקצוענית מכף רגל ועד ראש. וכן, יש בה מידה של קיטשיות וקצת ילדותיות אבל משום מה, ולמרות סצינת השלישייה עם דן וונסה, היא עדיין משדרת תמימות וחום, מצרכים מאד נדירים כשמדובר בשחקנים צעירים, בייחוד כשמדובר באופרת סבון לילדים ונוער.

עד כאן האלמנטים שאהבתי בסדרה, עכשיו בואו ניגש ונראה מה הטריד את מנוחתי. כל החולאים שליוו את הסדרה קודם לכן (ושציינתי במאמר קודם שלי על הסדרה) עדיין מצויים שם. אתעכב על חלק מהם.
אחד הדברים שעיצבנו אותי הייתה העובדה שכל מי שראה את הפרק הראשון של העונה, כאשר הגיע לראות את הפרק השנים עשר והאחרון של מחצית העונה ראה הבדלים של שמים וארץ. אני יודע שמדובר באופרת סבון אבל לי קשה מאד כשאני לא רואה המשכיות של הסיפור כשאני צופה בסדרה ולמעשה זה מה שקיבלנו. הסדרה מחולקת לחלקים כאשר בכל חלק לוקחים את הדמויות לכיוונים אחרים. איך זה שבתחילת העונה נייט מאוהב בבת למשפחת באקלי ולקראת מחצית העונה הוא מודיע לסרינה שהוא מאוהב בה כבר 3 שנים ? אמנם קהל הצופים של הסדרה לא מצפה ליותר מדי אבל במקומם הייתי נעלב מהיחס לאינטליגנציה שמגלים כותבי הסדרה. דוגמא נוספת היא רופוס, אשר במהלך העונות הראשונות הראה כמה הוא עצמאי ונחוש ובעונה הזאת הוא נע מפתטי לחסר חשיבות. גם היחסים של ג'ני-אריק היו ממש בדיחה, רגע הם חברים, אחר כך אויבים ועכשיו שוב חברים והכל במשך שנים עשר פרקים בלבד. למה לא לנסות ולהעביר את העוינות בין השניים במשך עונה שלמה ובסוף העונה אולי לשנות את הכיוון ?
אלמנט בעייתי נוסף הוא סצנות הנשיקות והסקס הלא נחוצות. אני יודע שרבים מכם ישאלו: על מה הוא מדבר ? לכם אני עונה שהשימוש באלמנט הנשיקות והסקס בסדרה פשוט עובר כל גבול. בלייר גורמת לצ'אק לנשק גבר ? הנה זעזוע מספר אחד. נשיקה לסבית בין אוליביה וונסה ? זעזוע מספר 2. הרחבת הנשיקה לשלישיה ? זעזוע מספר 3. ובשביל מה זה היה טוב ? לסיפור זה בכלל לא הועיל. אם הייתה לכך משמעות אולי הייתי מבין, אבל בשביל מה להראות או אפילו ליצור שלישיה שיקיימו יחסי מין, מה, בגלל שזה קולג' ? לא, לפי דעתי פשוט בכדי ליצור עוד באז תקשורתי. לזמן מה זה אכן עורר הדים תקשורתיים אבל כאשר ההדים הללו נעלמו נשארנו שוב עם מוצר נחות וריק מתוכן כפי שהראינו כבר בהתחלת העונה.
בוודאי תתהו, מדוע אני כה ביקורתי עם הסדרה הזאת ?
התשובה פשוטה. כמו סדרה מז'אנר אחר, "גיבורים", גם לסדרה הזאת יש את כל האפשרויות להצליח. יש לה סגל שחקנים צעיר, יפה ולמען האמת די מוכשר. בלייק לאבלי היא תגלית וצ'ייס קרופורד הוא אחד הגברים החמים בשוק אשר גם יודע לשחק. כמו כן, כאשר הפיקו את שלוש עשרה הפרקים הראשונים של הסדרה (בעונה הראשונה) בעקבות הספרים שיצאו לאור, ראינו סדרה עם איכות גם בתסריט, אבל ברגע שסיימו עם הספרים ועברו לתסריטים רגילים הסדרה הידרדרה מפרק לפרק. ועל זה קשה לי לסלוח. סדרה שיש לה רעיון נחמד (שבעונה השלישית נעלם כמעט לחלוטין – להראות כיצד צד מסוים של החברה בניו-יורק), צוות שחקנים כה יפה ומוכשר (אתם לא יודעים עד כמה קשה לקבל צוות שכזה) והתחלה ראשונית טובה, ולאחר כל זאת עדיין להוציא מתחת ידיהם מוצר כה נחות ? זה פשוט עלבון לצופי הטלוויזיה.
למה עלבון ?
כי מפיקי הסדרה חושבים כנראה שמה שהם צריכים להראות על המסך הוא את הצעירים המוכשרים אבל בעיקר היפים הללו, להכניס אלמנט של סקס שתמיד מוכר ולעזאזל התסריט. הם אומרים, אתם תאכלו כל מה שנפיק לכם. ואתם יודעים מה ? צופי הסדרה הצביעו ברגליים וחלה ירידה ברייטינג ביחס לשנים עברו. אבל מפיקי הסדרה לא ממש הפנימו את הבעיה והחליטו להקצין את הקו שלהם וליצור יותר פרקים שבהם תצאו כאשר אתם נדהמים. כלומר, עוד באז תקשורתי. במקום לנסות ולשפר את איכות התסריט וליצור קו אחיד ורציף, במקום להפיק מוצר שלם (לפחות במשך עונה מלאה) הם ימשיכו לספר אותו כחלקי סיפור שלא יניעו את הדמויות שלהם לשום מקום ולא יעזרו להם להתפתח. בקיצור, צפו לעוד סנסציות ופחות תוכן. אם אתם אוהבים את הדברים הללו או שפשוט לא אכפת לכם לראות את היפים והיפות של הסדרה ללא שום קשר למה שהם עושים על המסך לכו ותראו את העונה השלישית. אותי זה לא סיפק (ואני ממש עדין איתם). מי יודע, אולי הם יחזירו את מישל טרכטנברג ואת הילארי דאף (אוליביה, הדמות שדאף מגלמת בסדרה, הודיעה שתחזור בסתיו הבא אז אולי יש תקווה) ואז לפחות ישתלם לי לצפות בה. כרגע מה שנותר לי הוא רק להביט בבלייק לאבלי וזה לא מספק אותי.
לא, זה לא מספק אותי בכלל.

האלופה 3 - היה טוב וטוב שהיה.

אז מה ניתן להגיד על האלופה 3 שלא הספקתי להגיד בכתבות הקודמות שלי ? סביר להניח שלא יותר מדי. אבל אשתדל שלא לחזור על משפטים מכתבות אלו יתר על המידה.
נתחיל עם העובדה הבאה: נכון לעכשיו, ואני מתכוון לימים האחרונים, אין עונה נוספת. מצטער בשבילכם מעריצי הסדרה אבל נראה שתאלצו להסתדר בעתיד הקרוב בלי תום שלייפר וליאן זליג-פדידה. מסתבר שב"הוט" חושבים שהסדרה מיצתה את עצמה ומה אני לכם, לפי דעתי הם צודקים.

בואו נחזור ונראה מה היה לנו באלופה 3.
כשהחלו לשדר את "חשופים" בערוץ 3 בשנה שעברה לא שמתי לב שהסדרה אכן עברה לפורמט שונה של שידור – מדובר היה בפורמט של חצי שעה ובקצב אירועים הרבה יותר מהיר. פורמט זה בא לידי ביטוי גם בהאלופה 3 ותהרגו אותי אם אני מבין מדוע. בשל כך סיפורים סופרו במהירות וחלקים נרחבים מתוכו הושמטו. אציין רק דוגמא אחת: כאשר תום מגלה שאלי אלמדון נמצא בדירה של סהר ואלמדון מתוודה בפניו על כל מה שקרה – כל השיחה פשוט לא משודרת ולמעשה אנחנו קופצים ישר לשאלה של תום "למה לא קראת לאמבולנס ?" . במידה ומדובר היה בטלנובלה, כפי ששודרה בעונות הראשונות של "האלופה" היינו רואים את הוידוי של אלמדון, וידוי שהוא חלק מרכזי מאד בעלילה. בוידוי הזה הוא למעשה מתחנן על חייו בפני תום, תום מתעלם ומנסה להתקשר למשטרה וגורם לאלמדון להתאבד, עובדה שמניעה את כל המשך העלילה, אבל בגלל חוסר זמן הוידוי הושמט. אם כן, חוסר בזמן שידור (שודרו בכל פרק בין 10 ל 15 דקות פחות מאשר בעונות הקודמות).
אם ננסה לראות את הצורה שבה הציגו את הסיפור נראה שגם בחלק הזה קצת פישלו בהפקה. התחלת הסדרה הייתה מופתית והפתיעה אותי מאד. לא הייתי רגיל לאיכות כזאת מדרמה יומית. הצורה שבה הסיפור התפתח הייתה איטית, מבוקרת, נכונה ועם תסריט משובח מאד. הבעיה צצה כשהפתיחה הסתיימה. בדרך כלל כשכותבים סיפור מציגים זאת כך: התחלה – אמצע – סוף. אמצע הסיפור אמור להיות לב הסיפור ולכן גם להיות מסופר באריכות, בפועל מה שראינו הייתה התחלה ארוכה ונהדרת, סוף סביר בהחלט אבל אמצע הסיפור שהחל כאשר סער גילה את הבגידה של ליאן ותום והסתיימה בהתאבדותו של אלי אלמדון, אמצע הסיפור היה קצר, לא משכנע, עם חורים בעלילה וגם המשחק של עדי הימלבלוי בקטע הזה לא היה ממש משכנע (בניגוד להתחלה בה היא הייתה מצוינת). שוב, עלי להאשים את ההפקה שהסתפקו ב 70 פרקים בלבד ובשל כך נאלצו לוותר על הלב של הסיפור. למזלם סוף הסיפור, שגם הוא סבל במידת מה מהשתלשלות אירועים קצת יותר מדי מהירה, קצת חיפה על אמצע הסיפור. לדעתי, 100 פרקים באורך של 37 דקות לכל פרק היו מעבירים את הסיפור בצורה טובה יותר.

מה עם התסריט ?
כשמביטים על העונות הקודמות של האלופה מבינים כי העונה הראשונה של הסדרה הייתה טובה בהרבה מהעונה השנייה, ובמאמר קודם שלי הסברתי שהסיבה לכך נעוצה בכך שלא ידעו אם תהיה עונה שנייה ולכן סגרו את כל קווי העלילה וכשהגיעה העונה השנייה היו מצד אחד צריכים ליצור המשכיות של הסיפור אבל מצד שני להתחיל כמעט מחדש. עליי לציין שהעונה השלישית בהחלט הציגה תסריט מעולה שכמעט והשתווה לתסריט של העונה הראשונה. הסיבה לכך היא שהפעם באמת התחילו את הסיפור כמעט מאפס ולא היו צריכים ליצור המשכיות, בשל כך הסיפור "זרם" ולמעשה כמעט קיבלנו סדרה מהתחלה. ושוב, לולא המספר המועט של הפרקים ומספר הדקות המועט בכל פרק (בפרק אחד תזמנתי 23 דקות בלבד !!!) התסריט היה מושלם. נכון, לעיתים הוא היה צפוי אבל בכל זאת מדובר בדרמה יומית ולא ביצירת אומנות. לדעתי, יחסית לז'אנר בה מצויה הסדרה ("דרמה יומית") התסריט היה כתוב וערוך בצורה טובה מאד.


הרעיון.
הרעיון שעמד בבסיס העונה, היריבות בין שלייפר ופדידה בשל חטאי האבות שלהם היה נכון מאד. לא הבנתי כיצד הצליחו ליצור חברות בין השניים. הרי פדידה הוא אגומניאק, שחצן וקולני בעוד שלייפר הוא פאסיבי, שקט ומופנם. אני מבין שבכל חברות יש את הדומיננטי יותר אבל בחברות הזאת זה גבל בהתעללות של פדידה בשלייפר. העובדה ששלייפר סוף סוף יצא למלחמה על משהו שליווה אותו מאז היותו ילד גרמה לו סוף סוף להצטייר כגבר אמיתי. כמובן, שהעובדה שנוספה למשוואה גם לקיחת אשתו של פדידה הייתה נכונה.
הסיפור של עובד-יפית-הרמן היה פשוט חוויה. הסיפור למעשה היווה את הצד הקומי של העונה (למרות הניסיון להציג את הרמן כרוצח סדרתי) השורות ששמו בפי עובד חביה היו פשוט תענוג ולפי דעתי ביותר מפעם אחת הוא גנב את ההצגה.
הסיפור של טוטה-לינור-שוקיניאן היה מיותר ודי צפוי. ראינו כבר את הסיפורים על הדתייה שחוזרת בשאלה וכל סיפור משמרת הצניעות היה קצת מיותר ודי שעמם. למען האמת, הייתי מוותר עליו לחלוטין כי הוא לא תרם מאומה לסדרה.
הרעיון בבסיס הסיפור של חגית-רובי היה נחמד, גם אם המשחק לא תמיד היה משכנע (מיד אגיע גם לכך). נחמד היה שוב לראות בניסיון להציג "אהבת אמת" בדרמה יומית, לאחר כל הציניות במערכות היחסים ב"חשופים".
ולבסוף, הסיפור של גבריאלוב-הילית-שמואל שקד-דפי היה די צפוי ולפי דעתי בשל חוסר זמן לא מיצו את מערכת היחסים של שמואל שקד עם דפי, מערכת שלא הייתה אמורה להיות כה קצרה. הסיפור היה צריך להיות ארוך יותר, וכנראה בשל קוצר בזמן מסך קוצץ.


ולסיום, צוות השחקנים.
אין ספק שפרט למשה איבגי מדובר בשני השחקנים הטובים ביותר בתעשייה כרגע. יהודה לוי ועופר שכטר הם השחקנים הטובים ביותר ולא רק בתחום הדרמות היומיות. כולנו ראינו מה השניים עשו ואין טעם להפליג בשבחם. הם עשו עבודה נהדרת.
עדי הימלבלוי עשתה עבודה נהדרת בהתחלת העונה אבל ככל שהסדרה התקדמה ניתן היה להבחין בחסרונותיה כשחקנית. בשלב מסוים היא הייתה אמורה להוריד את הקרירות שהיא משדרת ולהראות חום כלפי הדמות של תום אבל לא כל כך הצליחה בכך.
ורד פלדמן עשתה עבודה טובה ברגעים שהופיעה, אם כי לעיתים נוצרה תחושה שהדמות שלה מיותרת ודי יצאה משימוש לאחר שתום עבר לליאן (למרות שניסו להצמיד אותה לסער לרגע).
שחקנים נוספים שעשו עבודה טובה: בראש ובראשונה אלכס אנסקי כאלי אלמדון, הוא צריך ללמד שחקנים מתחילים כיצד לשחק, בדרגה אחת מעל כולם. להפתעתי הגדולה אסי ישראלוף מהשלישייה "מה קשור" כשוקי שוקיניאן היה נהדר, בניגוד לחבריו בשלישיה שמשחקים ב"בורר" בליהוק מזעזע, ישראלוף ידע להציג כאב, חום ומגוון יכולות קומיות וטראגיות כשהיה צריך. על אלון אבוטבול אין טעם להרחיב, כולם מכירים את יכולותיו וגם הפעם הוא עשה את עבודתו על הצד הטוב ביותר. מירב גרובר כטובה היא פשוט חוויה וכך גם לגבי ליאור שמש כעובד חביה.
שחקנים שלא כל כך הרשימו: מיה דגן כזהבה אבוקסיס. הליהוק היה נכון כי מיה היא הקצנה כזהבה אבל משום מה הדמות שלה לא כל כך צלחה. אגם רודברג כלינור הייתה פשוט זוועה. למרות יופייה הבלתי מעורער היא תמיד נראית ישנה. את המשחק של מאיה שואף לא אהבתי ב"חצויה" וגם כאן היא נראית לי לא מוכנה ולפי דעתי עדיין צריכה להשתפשף ואולי לחזור ללימודים, כי עבודה טובה היא לא עושה.
כל שאר השחקנים פשוט עשו את עבודתם כפי שהיו צריכים.

בסיכומו של דבר, האם נהניתי ?
כן, למרות החסרונות שציינתי עדיין מדובר בדרמה היומית הטובה ביותר בעת האחרונה. ללא ספק טובה יותר מהעונה השנייה של דני הוליווד (אם כי הראשונה הייתה טובה יותר), טובה יותר מ"בובות" או "חשופים" ולפי דעתי ב"הוט" צודקים שסגרו את הברז בשלב הזה. אולי בעוד שנה או שנתיים ניתן יהיה להחזיר אותם לעונה נוספת אבל כרגע נראה כי הסדרה הגיעה למיצוי ואין טעם לנסות לחלוב עוד עונה ולהרוס משהו שהסתיים בצורה טובה. במידה ואכן יחליטו להחזיר בשלב כלשהו את הסדרה לעונה נוספת אני מקווה שיעשו זאת ל 100 פרקים בעלי 37 דקות לפחות לכל פרק, אחרת נזכה לראות את מה שראינו העונה: דחיסת חומרים, קצב אירועים קצת יותר מטורף החל משלב מסוים וויתור על חלקים שצריכים היו להיות משודרים. אם יעשו זאת ויהיה להם רעיון ותסריט טוב כפי שהיה להם בעונה הנוכחית נראה לי שאצפה גם בעונה הבאה. זאת אומרת, רק אם עדי הימלבלוי תהיה שם.

תוכניות ריאליטי: האם צריך אותם בכלל ?

כאשר מביטים על משדרי הטלוויזיה הישראלית בשנתיים האחרונות אנחנו חוזים באינפלציה של תוכניות ריאליטי. החל מ"כוכב נולד" ששורדת עונה אחרי עונה דרך "נולד לרקוד", שהספיקה לגווע וכלה ב"הישרדות" או "האח הגדול" אשר נחשבות כלהיט התורן של רשתות הטלוויזיה, ערוץ 10 מצד אחד וערוץ 2 מצד שני. כשמביטים בכל כך הרבה תוכניות ריאליטי (והתוכניות שציינתי היו רק קצה המזלג של מגוון תוכניות שעולות ויורדות בקצב גבוה), נשאלת השאלה: האם אנחנו צריכים את התוכניות הללו ? או במילים אחרות, בשביל מה להעלות תוכניות כאלו לאוויר ?
כשעונים על השאלה הזאת לפי דעתי צריכים לחלק את התוכניות. תוכניות מהסוג של "כוכב נולד" או "רוקדים עם כוכבים" אשר מתבססות על כישורים ובסופו של דבר מדובר על המנצחים הטובים ביותר (גם אם אנה לא זוכה אף פעם ב"רוקדים עם כוכבים") או חביבי הקהל. הסוג השני של תוכניות הריאליטי הוא תוכניות מהסוג של "הישרדות" או "האח הגדול", בהן אין תחרות אלא משחק באנשים חיים כשכל העם (וחלקים גדולים בו יושב לראות את התוכניות הללו) יושב וצופה.
בוודאי שמתם לב שיש סוג אחד של תוכניות שאני חושב שהוא לגיטימי וסוג שני שאני חושב שהוא מיותר, בוודאי גם ניחשתם איזה סוג אני מאשר ואיזה לא. אם לא ניחשתם אז אגיד זאת בקול רם וברור: לפי דעתי, בעוד תוכניות אשר מתבססות על בחינת יכולת אישית הןיא לגיטימיות בעיני הרי שתוכניות בהן משחקים בחיי אדם הן עלבון לאינטליגנציה של כל בני האדם והעובדה שכל כך הרבה אנשים צופים בתוכניות הללו היא אינדיקציה שאני צודק.
כשאני פותח את הטלוויזיה ורואה את אנה אהרונוב רוקדת עם מייקל לואיס (ובואו נעזוב לרגע את הבדיחות על היופי והחזה שלה והריבועים בבטן שלו) אני אומר לעצמי אולי מגיע לה לזכות כי הם הציגו יכולת נהדרת ובשל כך אצביע עבורם. כך גם ב"כוכב נולד", אני רואה את רוני דלומי שרה ואוהב או לא אוהב את סוג השירה שלה (או אולי את הצורה שהיא נראית, אם כי אתן לאנשים קרדיט שהם מבינים קצת במוזיקה ולא יהיו כל כך שטחיים) ולכן אני אשלח עבורה אס.אמ.אס ובכך התחרות היא לגיטימית לחלוטין, מדובר בכישרון של אנשים ובשיפוט שלו. אבל כשאני מביט בתוכניות מהסוג של "הישרדות" או "האח הגדול" אני נתקף גועל. ויש לכך כמה סיבות.

ראשית, בעונה הראשונה של הישרדות כולם דיברו על 2 אלמנטים בהקשר של התוכנית: עד כמה דן מנו הוא רשע שלא מגיע לו לזכות ובעיקר על "התחת של מרינה". עם כל הכבוד, מה לעזאזל זה היה צריך להיות ? אני לא מבין איך שדולות הנשים לא הקימו קול צעקה כאשר לקחו חבורת נשים, נתנו להן בגדי ים, שלעיתים אפילו לא עלו עליהן (ראו מקרה מרינה קבישר) וצילמו אותן אפילו כשהן מתקלחות. גם אם לא ראו להן כלום זה עדיין לא סיבה לאשר רעיון שכזה. לא שאני פמיניסט או משהו כזה אבל אם זה לא מבזה את גוף האישה אז מה כן ? מקימים קול צעקה על תחרות מלכות היופי בהן נשים מציגות את גופן בבגדי ים ובתוכנית הזאת לקחו את הנושא הזה צעד אחד קדימה. אם ייקחו את הרעיון צעד נוסף קדימה יוכלו לשדר קיום יחסי מין בין מתמודדים או עירום גברי או נשי, ותאמינו לי שלא רחוק היום שיעשו את זה.

גם בצד הגברי ניתן לזהות פגיעה. שמתם לב על מה או ליתר דיוק על מי דיברו ב"האח הגדול" הראשון ? כן, על יוסי ועינב בובליל. למרות שיוסי נחשב כאדם אהוד ובעל הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות הצורה שבה הציגו אותו עוררה בי גועל. לקחו בן אדם שתסלחו לי על הביטול מתנהג בצורה גועלית ונתנו לו פתח להמשיך ולהציג את התנהלותו (וגם של עינב) במלוא עליבותה. (אם תגידו שבסוף שפרה זכתה אני אענה- מישהו זוכר אותה היום ? זוכרים את הבובלילים) פלא שבתוכנית השנה פגשנו מתמודדת שלקחה את הנושא הזה צעד אחד קדימה ? היא ראתה שאם מתנהגים בצורה גועלית זוכים לתמיכה של הקהל (ראו מקרה עינב ויוסי בובליל) אז היא הלכה עם זה עד הסוף, אם הייתה ממתנת את ההתנהגות שלה הייתה נשארת ואולי מגיעה לגמר. מה המסקנה הנובעת מכך: התוכנית מציגה את האדם בעליבותו וב"אח הגדול 2" לקחו את זה צעד קדימה כשלקחו (ושוב, תסלחו לי על הביטוי) את החלקים השוליים של החברה והכניסו אותם לבית. זה עלבון וירידה למכנה המשותף הנמוך ביותר של האנשים.
שנית, המשימות שעוברים על המתמודדים בתחרויות שכאלו. אני מבין שמדובר בתוכנית "הישרדות" אבל בחייכם, לתת להם לאכול חלקי חיות ? מה הצעד הבא, קניבליזם ? למה שלא יביאו להם בשר אדם ויגידו להם שהנה, אין חיות בשטח, האם אתם מסוגלים לאכול במקרה כזה גם בשר אדם ? אתם יודעים מה יקרה במקרה הזה ? הם יאכלו את זה (לפחות מרביתם), כי הם רוצים לנצח וכי אם הם אכלו עקרבים ונחשים ושאר חלקי חיות שאף פעם לא היו נוגעים בהם אם היו יכולים אז למה לא לנסות ולעשות את הצעד הקטן הבא כדי לנצח ? הרי זה רק משחק, לא ?

אתם חושבים שזה אופייני רק ל"הישרדות" ? לא. אתם זוכרים את "מפרץ האהבה" ? אתם זוכרים את הניסיונות להפריד ולאחד זוגות ? אתם זוכרים כיצד פונים ליצר הליבידו של האנשים רק אולי לראות האם הם ישכבו אחד עם השני ? וגם ב"אח הגדול 1", כמה חיפשו את הנושא של לשים את לאון עם הדתי ולנסות לראות אם "ההומו" יצליח לעצבן אותו. נו באמת, משימות שכאלו הם פשוט מטומטמות ולא משרתות שום דבר, הם רק עוד ניסיון להציג בפנינו את אותם היצרים הגרועים של המין האנושי ולהציג אותם לצפייה של אנשים ולהגיד, הנה זה בידור. חסר רק שיגידו שזו "סוגה עילית" ואז בכלל הבדיחה תהיה מושלמת.
אתם בוודאי אומרים לעצמכם, איך זה שכל כך הרבה אנשים צופים בכך ? האם כל כך הרבה אנשים טועים ? התשובה שלי היא כן. הרבה פילוסופים טענו כי יצר האדם הוא רע מנעוריו (לא רוצה להיכנס לכך יותר מדי אבל תקראו פעם ספרים של "הובס" ותבינו למה אני מתכוון) ובתוכניות מהסוג הזה אנו למדים שהם צדקו. בני האדם אמנם סקרנים אבל מה שקורה פה הוא לא רק הסקרנות אלא סיפוק יצרים עמוקים יותר. הם רוצים לראות אם באמת "ההומו" יצליח לעצבן את הדתי או שיקרה ביניהם אפילו משהו אחר והם יתקרבו, הם רוצים לראות אילו זוגות יתפתחו ואולי אפילו נראה שהם מקיימים יחסי מין, הם רוצים לראות את הלבטים המוסרים שעומדים בפני המתמודדים, אבל מדובר ביותר מכך, הם רוצים לראות אותם שוברים את אותם מוסכמות ונופלים, כי כך מרבית בני האדם חושבים. מי מביניכם לא רוצה לראות האם אחד המתמודדים שיש לו חברה יבגוד בה במהלך המשחק ? מי לא רוצה לראות האם ההומו יצליח אולי לתפוס לעצמו איזה סטרייט בבית ולשנות את הסטאטוס שלו ? מי שאומר לא, לפי דעתי מייפה את תשובתו, או במילים אחרות, משקר לעצמו.

לסיכום, לפי דעתי תוכניות ריאליטי מהסוג של "כוכב נולד" או "רוקדים עם כוכבים" אשר מתבססות על יכולת אישית ומציגה לצופים סוג תחרות בה הם צריכים להכריע איזה כישרון הוא הטוב ביותר הן תוכניות לגיטימיות. תוכניות ריאליטי כגון "הישרדות" או "האח הגדול" שמתבססות על הוצאת כל מה שרע ושפל בבני האדם, תוכניות כאלו אסור היה לייבא מחו"ל ולשדר בארץ. תוכניות מהסוג הזה פשוט מבזות את המין האנושי ומציגה אותו בצורה הגרועה ביותר. במיוחד, כאשר תוכניות מהסוג הזה מעדיפות להקצין את המצבים ולהציג את החלקים השוליים בחברה (ראו מקרה "האח הגדול 2") ולעיתים בעריכה מגמתית. וגם אם יש להן רייטינג גבוה לעיתים צריך לעצור ולהפסיק לחשוב על רווח אישי ולהביט על הרווח של החברה כולה. כי הצעד הבא יכול להיות כפי שראינו באחד הפרקים של ד"ר הו בו מכניסים חבורה של אנשים לבית "האח הגדול" ואת המתמודדים הנושרים פשוט מחסלים בצורה פיזית. אתם חושבים שלא יכול לקרות מצב כזה ? תחשבו על האבולוציה של בני האדם ושל תוכניות הטלוויזיה בעשורים האחרונים ועל הטלוויזיה בעוד 70 או שמונים שנה, לפי דעתי הפרק הזה, שנכתב בתור ביקורת על תרבות הריאליטי יכול להיות פרק נבואי. דמיינו לעצמכם את התמונה הזאת בפעם הבאה שאתם חוזים בתוכניות מהסוג הזה.

למה אופרות סבון שמכוונות לקהל הצעיר, במילים עדינות, כל כך גרועות ?

לא פעם קראתם את המאמרים שלי שעסקו באופרות סבון לילדים ונוער. יותר מפעם אחת בוודאי שאלתם את עצמכם, למה הוא כל כך שלילי ? מדוע הוא לא יכול ליהנות מסדרות שרבים מבני הנוער בארץ ובעולם נהנים מהם ? הרי לא יכול להיות שכל כך הרבה אנשים טועים כאשר הם צופים בסדרות כמו Gossip Girl ("אחת שיודעת") או "חייה הסודיים של נערת טיפש עשרה" (עדיין ממשיך לדבוק בגרסת התרגום שלי לשם הסדרה). אז צר לי לבשר לכם : מה שאנחנו רואים כיום על המסך, בכל מה שקשור לאופרות סבון לנוער זה פשוט בדיחה.
מתי התחיל הכל ?
אם אנחנו רוצים להצביע על הסדרה שהחלה את כל עידן אופרות הסבון לנוער אפשר להצביע ללא ספק על הסדרה "בברלי הילס 90210" המקורית אשר יצאה לאוויר העולם בסוף שנת 1990 (ניתן להצביע על סדרות כמו "דגרסי" או "שגעון של עיתון" הבריטית) שקדמו לה אבל ההצלחה שלהן הייתה יחסית מינורית או מקומית. הסדרה הייתה שינוי מרענן. עד אז, אופרות הסבון היו בעיקר עבור המבוגרים כשרבים מהמבוגרים של אותה תקופה זוכרים סדרות כמו "דאלאס" או "שושלת" ואפילו "נוטס לנדינג" או "פלקון קרסט" אשר היו הלהיט הגדול בטלוויזיה האמריקנית ואף בישראל מסוף שנות השבעים ועד תחילת שנות התשעים.
כאשר יצאה בברלי הילס המקורית אני לא חושב שמישהו תיאר לעצמו שהסדרה תתפוס את קהל הצופים בצורה כל כך מהירה ובגדול. הסדרה למעשה נתנה לצופים הצעירים את מה שהם רצו לראות: נערים ונערות בלבטים הכי גדולים שלהם בתקופה הכי קשה שלהם – גיל ההתבגרות. האהבות, האכזבות, בעיות הסמים והאלכוהול, בעיות בלימודים, התאבדויות וכו'... תוסיפו לכך את הזוהר של בברלי הילס והנה לכם מתכון מנצח.
עובדה נוספת שעזרה מאד הייתה צוות השחקנים. לא רק שהם היו יפים ויפות בשיא הפריחה שלהם, הם גם היו כריזמטיים. מי לא אהב את שאנון דוהרטי כברנדה, ג'ייסון פרסטלי כברנדון, לוק פרי כדילן, ג'ני גארת כקלי וכל החבורה. אנשים ממש הזדהו איתם בעיקר בשל העובדה שהליהוק של הדמויות היה פשוט מושלם ונדיר לראות קאסט כל כך גדול מלוהק בצורה נכונה. לא כל השחקנים היו גם בגילאי העשרה. הנשים: שאנון דוהרטי, ג'ני גארת וטורי ספלינג היו אמנם בגילאי 18-19 אבל כמעט כל הגברים היו מעל גיל 20. האיזון היה נכון.

בשנים הראשון גם התסריט היה מקורי ודי אמין כך שנוצר לנו שילוב די טוב: רעיון חדשני וטוב, תסריט טוב, צוות שחקנים בליהוק טוב והתזמון היה מעולה. כך נוצרה אופרת סבון שהצליחה להחזיק מעמד 10 שנים עד שבוטלה בשנת 2000. כן, הסדרה החזיקה מעמד 10 שנים !!! ואף הצליחה לייצא סדרת בת בדמות "מלרוז פלייס" שהחזיקה מעמד אף היא הרבה זמן – 7 שנים.
כל ניסיון נוסף ליצור אופרת סבון לנוער בתקופה הזו גרר השוואה לבברלי הילס ופשוט נכשל. בין הכישלונות היו "מאליבו" לצעירים ואפילו "סאוונה" למבוגרים יותר שנכשלו. אגב, שתיהן מאותו בית היוצר "ספלינג".

חשבנו שנפטרנו מאופרות הסבון הללו ?
לא. משום שבשנת 2003 יצאו לאוויר העולם 2 אופרות סבון שפתחו הכל מחדש. כנראה שהצעירים חיכו למשהו חדש והפסקה של 3 שנים עוררה רעב חדש, משום שהסדרו "The O.C." ו "One Tree Hill" ("מגרש ביתי") הביאו כל אחת מהן משהו אחר. בעוד "The O.C." הראתה את הצד הזוהר של הנוער בקליפורניה הרי ש "One Tree Hill" הביאה את הרגשת החמימות והביתיות כאשר למעשה הן הציגו את אותם נושאים, פחות או יותר, שעסקה בהם "בברלי הילס המקורית". השוני גם התבטא בכך שהסדרה "The O.C." התאפיינה בעונה וחצי של תסריט מבריק, אבל ככל שהפרקים התקדמו ניתן היה להבחין בעייפות החומר ולמעשה ראינו אותו דבר ממה שכבר ראינו: הוא מתאהב בה, היא לא אוהבת אותו, זוגות נפרדים, זוגות מתחברים, סקס, סמים ואלכוהול. קצב האירועים של הסדרה היה מהיר מאד והסדרה לא הצליחה להחזיק מעמד יותר מ 4 עונות."One Tree Hill" מנגד לקחה את הדברים באיטיות הנכונה, קצב האירועים היה הגיוני, לא ניתן להצביע על חורים בעלילה והשחקנים הראשיים המשיכו לשחק (עד לעונה האחרונה, השביעית, כאשר שתי דמויות ראשיות, פייטון ולוקאס, עזבו וגם איכות הסדרה ירדה).
ועכשיו הגענו לסדרות הנוכחיות. 2 רשתות עיקריות אחראיות לכל אופרות הסבון שאנו רואים כיום. רשת ה CW ורשת "ABC Family". ההבדל ביניהן הוא הבדל של שמיים וארץ וגם הסיבה שאני מבקר את הסדרות הללו.

רשת CW שמה לעצמה את קהל הנשים בגילאי 18-34 כקהל יעד ולטענתם הקהל הזה אוהב אופרות סבון. ולכן, בכל שנה פשוט נוספות עוד ועוד. אם לפני 4 שנים הסדרות שהן שידרו היו "One Tree Hill" ואולי גם ניתן להכניס לרשימה את "בנות גילמור", הרי ששנה לאחר מכן התווספה "Gossip Girl" הזוועתית שעושה בדיוק מה ש "The O.C." עשתה, קצב האירועים מטורף ולא הגיוני, לדמויות יש 2 או 3 בני זוג בעונה, הדמויות משנות את האיפיון שלהן מהר מאד והתסריט (פרט ל 13 הפרקים הראשונים של העונה הראשונה שהתסריט שלהם היה עיבוד של ספרים שיצאו לאור) פשוט גרוע במקרה הטוב. אבל נוצר באז סביב הסדרה למרות שנתוני הרייטינג שלה לא הכי טובים. אבל זה לא הספיק לה ושנה לאחר מכן התווספה גם 90210 המחודשת שנחלה כישלון, אך למרות זאת חודשה לעונה נוספת והיא ממשיכה לאכזב ברייטינג. השנה התווספו 2 סדרות חדשות "מלרוז פלייס" החדשה ו" The Beautiful Life" , חמש אופרות סבון בשבוע אחד. 6 אם ניקח בחשבון גם את "יומני הערפד" שהיא אופרת סבון עם טוויסט קטן.

מה שברשת לא למדו הוא שבעשרים השנים האחרונות, ברגע שניסו יותר מאופרות סבון אחת, או מקסימום 2 (90210 ומלרוז פלייס או The O.C ו One Tree Hill) התוצאה שמתקבלת היא לא רק כישלון ברייטינג אלא גם מוצר עלוב, משומש ודי צפוי. לא פלא שפרט ליומני הערפד (שההצלחה שלה היא הודות להצלחת "דימדומים") ו One Tree Hill שאר הסדרות (כולל Gossip Girl) לא מצליחות לרתק צופים (צופי Gossip Girl גם שלחו העונה הרבה אימיילים להתלונן על הרמה הירודה).
ברשת ABC Family למדו את הלקח ועשו 2 דברים חשובים. ראשית, הם פיצלו את הסדרות שלהם ל 10 עד 12 פרקים בקיץ ואת היתר בחורף. כך שניתן להתגעגע אליהן ואין עומס כל כך גדול על הצופים. כמו כן, יש בדרך כלל 2 סדרות כאלו במקביל בלבד. בנוסף לכך איכות התסריט שלהם הרבה יותר גבוהה מהסדרות של רשת ה CW.

זו הסיבה שתראו אותי מהלל סדרות כמו גריק, Make It Or Break It ואת העונה הראשונה של "חייה הסודיים של נערת טיפש עשרה" ומבקר בחומרה את הסדרות של רשת ה CW.
לסיכום, לטעמי יש בדרך כלל מקום ל 2 או מקסימום 3 סדרות של אופרות סבון לנוער. בפועל בשנים האחרונות קיימת אינפלציה מטורפת של הסדרות הללו ללא צורך. לכן אנו מוצאים סדרות גרועות כמו מלרוז פלייס החדשה, 90210 החדשה, The Beautiful Life והעונה השנייה של "חייה הסודיים של נערת טיפש עשרה". הסדרות הללו, בניסיון לבדל את עצמן מנהלות קצב אירועים מטורף, עובדה שגורמת לתסריט להיות גרוע ועלוב ולהשתמש במצבים שכבר ראינו ושלמען האמת, בברלי הילס 90210 המקורית עשתה כבר לפני כן, עם שחקנים טובים יותר ובצורה טובה יותר. הפתרון שלהi הוא להסיח את דעתנו מהבעיות הללו על ידי 2 אלמנטים מכריעים: צוות שחקנים צעיר, יפה וחטוב, גם אם זה בא על חשבון איכות. והאלמנט השני: שימוש ביחסי מין בין השחקנים עד לבלתי היכר . דוגמא לכך ראינו כבר העונה ב Gossip Girl בצורת: נשיקה הומוסקסואלית, נשיקה לסבית, שלישיה מקיימים יחסי מין במיטה וסתם יחסי מין...מה נותר להם לעשות בעונה הבאה ? לא הרבה יותר מזה. פשוט יותר מאותו דבר.
הפתרון: לווסת את מספר הסדרות ולהוריד את קצב האירועים ועדיף שעה אחת קודם. עד אז, רשת ה CW היא די בגדר רשת לא רצויה ("פרט לסדרות "על טבעי" וסמולוויל).

סדרות מדע בידיוני - האם העבר היה באמת כל כך טוב ?

כשבוחנים את סדרות המדע בידיוני ששודרו בשנים האחרונות למען האמת לא מוצאים שלל כה רב, בוודאי לא כמו שהייתי רוצה שיהיו. למען האמת, למעט הערוץ המדע בידיוני מעט מאד רשתות גדולות היו מוכנות, לפחות עד השנה האחרונה, לגעת בכלל בסדרות מהסוג הזה. ולא, אני לא מחשיב את "צ'אק" כסדרת מדע בידיוני, אלא על סדרות חייזרים, או סדרות שמתרחשות בחלל או על סדרות שעוסקות במסע בזמן. מהבחינה הזאת, סדרות אלו נשארו נחלת ציבור קטן ודי מצומצם עד לאחרונה, אך השנה המצב השתנה כאשר רשת ABC החליטה לשדר בקיץ את הסדרה שכשלה Defying Gravity, לא נרתעה מהכישלון והחליטה לחדש את הסדרה V המיתולוגית ולהנחית אותה ישירות אל תוך הפריים טיים, ולמען האמת נחלה הצלחה כל כך גדולה עד שהיא גרמה לרשת המובילה בארה"ב, CBS, לפתח אף היא סדרת מדע בידיוני שעוסקת במסע בזמן ושככל הנראה עומדת להופיע בלוח המשדרים של לוח החורף הבא (הזמנה לפיילוט כבר ניתנה ועכשיו נותר לה רק לאשר אותו). כולי תקווה שגם רשתות אחרות יקפצו על העגלה ונזכה לראות סדרות מדע בידיוני איכותיות על מסכי הטלוויזיה.
אני זוכר כיצד סדרת סרטי "מלחמת הכוכבים" בשנות השבעים שינתה את פני סרטי הקולנוע וגם חדרה אל מסכי הטלוויזיה עם סדרה ממש חמודה כמו "באק רוג'רס במאה ה 25", סדרה שאמנם שודרה במשך 2 עונות בלבד אבל גם בישראל הותירה רושם כאשר שודרה בראשית שנות השמונים, כדאי לכם לנסות ולהשיג את הפרקים שלה, הם ישעשעו אתכם מאד. סדרה נוספת שהפכה לסדרת קאלט הינה "באטרסטאר גלקטיקה" המקורית, אשר אמנם העלתה לשידור 24 פרקים בלבד אבל הותירה חותם משמעותי על ציבור חובבי המדע בידיוני, למען האמת וכמי שצפה בפרקים הללו, מדובר בסדרה חביבה אבל לא יותר מכך, העלילה הייתה סבירה, התסריט בינוני במקרה הטוב והמשחק סביר, לא משהו שהייתי מתהדר בו, אבל מכיוון שלא היה משהו טוב יותר וכנראה בשל העובדה ששרדה רק עונה אחת התפתח סביבה מיתוס אשר לפי דעתי בכלל לא היה מוצדק.

רבים מביניכם בוודאי ירצו שאתחיל את הסקירה משנות ה 60 עם סדרות כמו "מנהרת הזמן" המיתולוגית והנהדרת (עד היום זו חוויה לצפות בה) או עם מסע בין כוכבים המקורית עם ויליאם שאטנר כקפטן הספינה, אבל צר לי לבשר לכם שסדרות אלו הן סדרות בוסר שעדיין לא הבשילו. בעוד במנהרת הזמן עדיין ניתן היה למצוא איכות הרי שמסע בין כוכבים המקורית הייתה בינונית במקרה הטוב, ההפקה גרועה, תסריט גרוע עוד יותר ואילולא סדרת הסרטים שיצאה משנות ה 70 ועד ימינו אני בספק אם מישהו בכלל היה נזכר בה. עד היום מזכירים לכולם כי הסדרה הזו נכשלה באופן די טוטאלי בארה"ב ורק סדרת הסרטים הצילה אותה מאבדון ושכחה.
שנות השמונים התבססו בעיקר על סרטי וסדרות קומיקס. זכורים לכם בוודאי סרטי סופרמן ובסוף העשור גם באטמן, אבל בתווך היו סדרות כגון "אדם-זאב" אודות אדם שיכול להפוך לכל חיה שירצה, או סדרת קצרת המועד "פלאש" שהחזיקה בדיוק עונה אחת. שוב, הסדרות לא הצליחו להחזיק מעמד יותר מדי. היחידה שאולי ניתן להצביע על הצלחה מסוימת הייתה "אשת חיל" אשר שודרה בארץ דווקא בתחילת שנות השמונים למרות שהופקה בשנות השבעים והחזיקה מעמד בעיקר בגלל הכוכבת הלוהטת לינדה קרטר, מיס עולם לשעבר, אשר שרדה שלוש עונות ולמען האמת הייתה חוויה די מענגת, בשנים האחרונות דובר על יציאת סרט קולנוע בכיכובה של שרה מישל גלר אבל הסרט לא יצא לפועל. אמנם התסריט לסדרה היה אף הוא לא הכי מוצלח אבל עד היום הסדרה זכורה בליבותיהם של מיליוני אנשים וגם בליבי יש פינה חמה ללינדה קרטר (ואני בטוח שלצופים רבים יש יותר מפינה חמה עבורה...).
מהבחינה הזאת הייתה V המקורית, ששודרה בשנים 83 – 85 ולמשך 24 פרקים בלבד יוצאת דופן, אבל למרות שהייתה סבירה (לא סיפור גדול, במיוחד התסריט שהיה בינוני במקרה הטוב, אבל הרבה יותר טוב מהרבה חומרים שרצו אז על המסך) לא ממש הצליחה וגוועה די מהר, אם כי יכול להיות שגם העובדה שחייה היו קצרים הצליחו להפוך גם אותה לסדרת קאלט.
לקראת סוף השמונים, שנת 87, ליתר דיוק, יצאה סדרת ההמשך של מסע בין כוכבים ומה אני אגיד לכם, הייתה אכזבה בדיוק כמו הסדרה המקורית. חוץ מחידוש טכנולוגי ניתן היה לראות שמדובר בעוד של מה שכבר הסדרה הראשונה הראתה. שום רעיון מקורי, שום סיפור מסגרת, אם לא הפסדת פרק יכולת להמשיך ולצפות בסדרה כאילו כלום לא קרה, הסדרה הייתה בזבוז זמן ולפי דעתי בגלל שלא הייתה לה אלטרנטיבה ראויה ורק בגלל זה היא זכורה עד היום לרבים מצופיה. אם לדוגמא, הייתה משודרת מול בבילון 5 (בה אגע עוד מעט) לפי דעתי הייתה נזכרת ככישלון. וחבל, כי היו לה את כל הכלים בכדי להצליח – אבל אני החזקתי מעמד בדיוק עשרה פרקים מתוך שבע העונות ששודרו וגם כשניסיתי לחזור ולצפות בה בעונה השנייה לא ממש הצלחתי. למען האמת, חלל עמוק 9, שלוחה נוספת של הסדרה ששודרה בשנות התשעים, הייתה טובה הרבה יותר בתסריט, בשחקנים וברעיון הכללי בין היתר משום שבשלב מסוים החלה ליצור לעצמה סיפור מסגרת שהלך ונרקם עם הזמן, סיפור לא רע בכלל.

בשנות התשעים הופקה גם סדרת מדע בידיוני לילדים ונוער בשם "גולשים בזמן" אודות חבורה של אנשים שגולשים לממדים אחרים, בה מדובר באותם אנשים אבל היסטוריה שונה. הרעיון היה יפה מאד ובמשך שתי העונות וחצי הראשונות מדובר היה בסדרה לא רעה בכלל, אבל אז החלו תחלופות שחקנים ושינויים בתסריט שחייבה הרשת, שינויים אשר הרסו את חווית הצפייה והעונה החמישית בכלל הייתה ביזיון מתמשך ולא נחוץ.
אבל שנות התשעים ייזכרו בעיקר בגלל מה שעשתה סדרה אחת: בבילון 5. סדרה אשר גרמה לרעידת אדמה בקרב סדרות המדע בידיוני בפרט ובטלוויזיה בכלל. הסדרה הראתה לעולם מה קורה כאשר מעבירים סיפור מסגרת מלא באמצעות סדרת טלוויזיה. הסדרה העבירה סיפור במשך 110 פרקים (בנוסף לסרטי טלוויזיה וספרים) כאשר בכל פרק זכית לחלק מהסיפור, גם אם לא הבנת זאת בתחילה. מרבית הסדרות שבאו אחריה ניסו לחקות אותה ובראשן סטארגייט שנמשכה חמש עונות יותר מדי (שודרה במשך 10 עונות) אשר נראה היה שהיא בונה סיפור מסגרת אבל למרות שתוכננה לחמש שנים המשיכה להפיק עונה אחרי עונה כי אנשים צפו בה מתוך הרגל ולא שמו לב שלאחר העונה החמישית הסדרה הייתה צפויה, וגם חילופי השחקנים (שובו של דניאל ג'קסון) לא ממש עזרו לה להתרומם בחזרה מבחינת איכות. הסדרה הבאה בתור הייתה "סטארגייט אטלנטיס" אשר הייתה במשך עונה וחצי חידוש מרנן אבל גם היא החלה בחילופי שחקנים, והתסריט, שלסדרת האם לקח חמש שנים להידרדר, לא הצליח להחזיק מעמד יותר משנתיים. בעונה השלישית כבר ניתן היה להצביע על מיאוס ואכן, הסדרה לא החזיקה יותר מחמש עונות (שלוש שנים יותר מדי).
סדרה אחרת שזכורה לרבים משנות התשעים הייתה "אנדרומדה" אשר שודרה בערוץ AXN והייתה שינוי די מרענן. העונה וחצי הראשונים שלה היו פשוט נהדרות אבל לפתע פתאם הסיפור אשר שודר במשך שנה וחצי שונה ושוב זכינו בסדרה שכל פרק בה הניב סיפור שונה וזה הרס אותה, לפחות לטעמי. כמו כן, החלה תחלופה של שחקנים, כאשר חלק מהקאסט הראשוני הוחלף, עובדה שפגעה בסדרה. וכן, גם העונה החמישית שלה הייתה ביזיון ומיותרת לטעמי.
בעשור הנוכחי זכורות בעיקר הסדרה "אנטרפרייז" שהייתה שלוחה נוספת וקדומה יותר של מסע בין כוכבים, אבל די נמאסה אחרי עונה. הסדרה לא התפתחה, בדיוק כמו דומיה (מסע בין כוכבים המקורית, הדור הבא וויאג'ר), ואחרי שתי עונות באמת הייתה בלתי נסבלת. לא פלא שהחזיקה מעמד 4 עונות בלבד.
סדרה נוספת שלא החזיקה מעמד הייתה "פארסקייפ", סדרה גאונית שלא העריכו אותה ברשת המשדרת (syfy) ועד היום מצטערים על כך.

ועכשיו הגענו לחידוש של "באטרסטאר גלקטיקה". אהבתי את הפיילוט, אהבתי את העונה הראשונה וכמעט את כל העונה השנייה. אבל אז, כמה פרקים לפני סוף העונה כל הסיפור השתנה (ראה מקרה אנדרומדה) ולפתע החלו לספר סיפור חדש. מבחינתי, הסדרה נהרסה באותו רגע, ולמרות שראיתי אותה עד סופה לא ממש נהניתי, היו הרבה חורים בתסריט שלא ממש אהבתי, איפיון של דמיות שהשתנה מהקצה אל הקצה, סיפורים שלא סופרו נכון. מצטער, זו אחת האכזבות שלי. אני מקווה ש"קאפריקה", שהפיילוט שלה היה טוב לא תתאפיין באותו מצב.
ולסיום, הסדרה Sanctuary. הסדרה הייתה נהדרת בעונה הראשונה משום שהיה מאחוריה סיפור מסגרת נאה (המלחמה בקאבל) אבל מאז שאשלי נעלמה החלו לספר סיפור אחר בכל פרק, כולי תקווה שהמצב ישתנה, ואו שיחזירו אותה או שיחזרו לסיפור המקורי או שייצרו סיפור מסגרת חדש, כי במצב שהיא נמצאת כיום אני לא ממש אצפה בה.
אז איזו סדרת מדע בידיונית אני אוהב כיום. התשובה היא: "אאוריקה". אני אוהב בה הכל, החל מהרעיון, גם התסריט מעולה, השחקנים נהדרים ומאחור יש סיפור מסגרת (גם אם לא כולם שמים לכך לב, בקרוב תשימו לב). וגם Warehouse 13 (שהיא גלגול מחודש של הסדרה "אוצרות מן העבר") לא רעה בכלל.
כולי תקווה שנזכה לראות סדרות רבות כאלו וברשתות גדולות ולא רק בערוץ המדע בידיוני. V היא התחלה טובה, והסדרה החדשה של CBS יכולה להוות המשך טוב. מי יודע, אולי FOX (שיש לה עבר עם סדרות מהסוג של באפי ואנג'ל, שאמנם לא סדרות מדע בידיוני טיפוסיות אבל יש בהן מן העל טבעי) וגם NBC יצטרפו למגמה.
אפשר רק לקוות.

פרסום ואפשרות לספויילר חם: צ'אק.

קריסטין קרוק עומדת להופיע בשלשה פרקים מתוך ה 13 הראשונים של העונה השלישית, את זה כולם כבר יודעים, אבל מה שלא כולם יודעים היא העובדה שבהפקה נמצאים בדיבורים עם הסוכנת והשחקנית עצמה כדי שתחזור להופיע בחלק משישה הפרקים הנותרים !!! זה עוד לא סגור אבל כולי תקווה שהרעיון הזה יצליח. כך הודיע זאקרי לוי בראיון.

ספויילר: Leverage.

בטח שאלתם את עצמכם מדוע הדמות של סופי נעלמה ? התשובה היא שהשחקנית נמצאת בחופשת לידה ולכן השחקנית ג'רי רייאן תחליף אותה ב 6 הפרקים הבאים – עד תום העונה השנייה. השחקנית והדמות יחזרו בעונה השלישית.

פרסום: מזהים את השחקנית ?

זו זינה הנסיכה הלוחמת, ליתר דיוק לוסי לולס שגילמה אותה (ולאחרונה הופיעה בהופעת אורחת ב"באטרסטאר גלקטיקה") בסדרה החדשה שלה – ספרטאקוס שתעלה בינואר.

מה מצב רשתות הטלוויזיה האמריקאיות ביחס לשנה שעברה ?

רשת ה CW - הרשת העלתה ב 20% את ממוצע הצופים שלה ביחס לשנה שעברה אבל נתונים אלו מטעים משום שהשנה הם ביטלו את שידוריהם ביום ראשון ובכך העלו את הממוצע שלהם בצורה נכבדת, בלעדי ביטול יום ראשון הרשת הייתה נמצאת בירידה ביחס לשנה שעברה.
רשת פוקס נמצאת בעלייה ביחס לשנה שעברה (בעיקר בגילאי 18-34), וכך גם רשת סי.בי.אס. מנגד רשת אי.בי.סי נמצאת באותה סירה יחד עם אן.בי.סי כאשר שתיהן בירידה תלולה.

רייטינג של יום שלישי: ה 22 בדצמבר 2009: סקראבס לא מצליחה להתרומם.

בערב של שידורים חוזרים הסדרות היחידות ששידרו פרקים היו סקראבס (3.548 מיליון) והסדרה Better Of Ted (2.876 מיליון) ששתיהן קרסו ולא יראו עונה נוספת. רק ג'יי לנו הצליח קצת אבל גם הצלחה זו היא יחסית (5.227 מיליון).

אמריקן איידול תשודר גם בלי סיימון קאוול.

למרות שקשה לי להאמין שהוא יעזוב תוכנית שעשתה אותו מולטי מיליונר אבל ברשת פוקס החליטו להמשיך את התוכנית שמטילה עבורם ביצי זהב גם בלעדיו (במידה ויעזוב), מדברים כרגע על חידוש התוכנית ל 3 שנים נוספות.

אחת משחקניות "האנטומיה של גריי" עומדת ל...

אחת משחקניות הסדרה עומדת ל...שנות את צבע השיער שלה (נכון שאתם שונאים שעושים לכם את זה, אשתדל להבא להפחית עם הדרמה הזאת). מדובר באחת משלוש הדמויות: מרדית, לקסי או קאלי. השינוי יתבצע לקראת אמצע פברואר כאשר היא תרצה לגרום לתשוקה אצל בן\בת הזוג שלה בחג האהבה האמריקאי. (אין קשר לתמונה)

Burn Notice

לא צריך יותר מהכותרת ומהתמונה למעלה כדי להזכיר לצופים שב 21 בינואר הסדרה חוזרת ל 7 פרקים נוספים. יש למה לחכות.

פרסום: היפה והחיה עומדים לשחק ביחד.

אלייזה דושקו המקסימה והחבר המכוער שלה ריק פוקס עומדים לשחק ביחד (אולי לשחק זו מילה מוגזמת, הוא יופיע שם) בסדרה "בית הבובות" בפרק שישודר ב 8 בינואר. אני עדיין לא מבין מה היא מוצאת בו. לפרק תחזור השחקנית סאמר גלו.