"נטפליקס" לא מנפקת מידע לגבי רייטינג של הסדרות שהיא מעלה ולכן אי אפשר לדעת בוודאות עד כמה Stranger Things הצליחה בעונתה הראשונה, אך על דבראחד אין עוררין, מבחינת הבאז שהיא ייצרה עבור הרשת וכן בקרב המבקרים הסדרה נחשבה להצלחה גדולה מאד. לכן, אין זה פלא שהסדרה קיבלה עונה שנייה (ושלישית ורביעית). חבל רק שבהפקה נפלו בפח של תסמונת העונה השנייה.
בדרך כלל, כאשר סדרה מצליחה בעונתה הראשונה היא מנסה לשכפל את רעיונות העונה הראשונה אך לעשות אותם גדולים וגרנדיוזים יותר. בדרך כלל זה גם לא מצליח (ראו כדוגמא את "קוונטיקו", Heroes ועוד...) ואז הסדרה קורסת, בין אם זה לאט או מהר. זה מתחיל עם הוספת פרק נוסף, תשיעי במספר לעונה השנייה (בעונה הראשונה היו רק שמונה פרקים), אשר רק גרמו ל"מריחת הסיפור". שמונה פרקים הם די והותר לעונה של הסדרה הזאת.
כמו כן, בעונה השנייה של Stranger Things זה מתבטא ברמת האיום שהגיבורים נחשפים אליו. אם בעונה הראשונה מדובר היה בדמות אחת מסוכנת, הרי שבעונה השנייה היא הפכה לדמות גדולה ומאיימת יותר, אך מהר מאד מגלים שמדובר למעשה בקבוצה גדולה מאד שהשתלטה על המתקן הממשלתי ומאיימת על תושבי האזור.
אלמנט נוסף שניתן לחזות בו בעונה שנייה של סדרות נעוץ מערכות היחסים. בדרך כלל, בעונה הראשונה נוצר משולש רומנטי והגיבור או אחת הגיבורים נכנסים למשולש רומנטי ובדרך כלל, כאשר חושבים לטווח ארוך, הרי שהצד שכביכול נחשב ל"נכון" יותר לא חווה איחוד בעונה הראשונה, אלא דווקא בשלב מאוחר יותר, לרוב בעונה השנייה. אלמנט זה נלקח מעולם אופרות הסבון. ב Stranger זה קורה למשולש ג'ונתן - ננסי- סטיב. בתום העונה הראשונה ולאחר שהצופים רואים שלכאורה ננסי וסטיב לא מתאימים אחד לשנייה, למרות שבתחילה נדמה שננסי מאוהבת בו, ולמרות הקרבה של ננסי לג'ונתן היא עדיין בוחרת בסטיב (או ליתר דיוק, ג'ונתן גורם לה לבחור בסטיב כאשר הוא מעדיף להשקיע באחיו שזה עתה ניצל מאשר לפתח מערכת יחסים), ובעונה השנייה סטיב וננסי נפרדים והיא עוברת להיות עם ג'ונתן. צחוק הגורל הוא, שאם בתחילת הסדרה סטיב מתברר כאדם די רדוד, הרי שככל שהסדרה מתקדמת ובמיוחד בעונה השנייה הוא מתברר כאדם שאפשר לסמוך עליו ואף עוזר לילדים הקטנים ככל האפשר, אפילו במתן עזרה בכל מה שקשור לבחורות (דסטין).
דוגמא נוספת לתסמונת הנ"ל קוראת בתוך העונה השנייה במשולש של ג'ויס (וינונה ריידר) - ג'ים הופר, מפקד המשטרה ובוב (שון אוסטין), במיוחד כאשר בוב נרצח לקראת סוף העונה במחווה גרנדיוזית, ככל הנראה בכדי לפנות מקום לרומן עתידי שנרקם בין ג'ויס לג'ים, בין אם זה יקרה בעונה השלישית או הרביעית.
ובמעבר חד. אפשר להבין את הרצון של התסריטאים ליצור סיפור נפרד ל"אילבן" במשך מרבית העונה, בין אם בכדי להעניק לה עומק רב יותר או להעצים את רגע המפגש בינה לבין החבורה ובמיוחד בינה לבין מייק בו היא מאוהבת, אך להמציא לה "אחות" שלא שמענו עליה בעונה הראשונה נראה גם הוא כלקוח מעולם אופרות הסבון ונראה די מעצבן. במיוחד כאשר הוקדש פרק אחד שלם למפגש של "אילבן" עם אחותה ושאר הדמויות המרכזיות לא מופיעות בו.
בביקורת שערכתי למספר סדרות נוער טענתי, שהתסריטאים הישראלים לא יודעים כיצד "לסגור את הסיפור". כך גם קורה בתום העונה השנייה של Stranger. לו מדובר היה בסיום הסדרה אפשר היה להבין את ה"סוף טוב הכל טוב" שהעונה מקבלת כאשר "אילבן" ומייק מתנשקים בנשף וכך גם לוקאס ומקס (סאדי סינק), התוספת החדשה. התסריטאים ידעו שתהיה עונה שלישית ובכל זאת יצרו סוף עונה שמאלצי.
דרך אגב, התוספת של דמות נשית בקרב הילדים הייתה נכונה, אם כי היא נראתה כבוגרת יותר משאר הדמויות של בני גילה, למרות הניסיון של התסריטאים ליצור את ההפך הגמור. ככל הנראה, מדובר בשחקנית עצמה, שהיא בת 15, לעומת הנערים אשר נראים כילדים ופחות כנערים.
כמו כן, אם בעונה הראשונה הרצון לייצר מחווה לשנות השמונים על ידי שימוש בכל הקלישאות של אותה תקופה, הרי שבעונה השנייה הצופה כבר מתרגל לכך ומתרכז יותר בדמויות.
אז, לראות או לא לראות ?
כן אבל...
באחת הביקורות לגבי העונה השנייה של Straner Things נטען שהקסם של הסדרה עדיין קיים. במידה מסוימת זה נכון, אבל זה קורה לאו דווקא בשל התסריט, כפי שקרה בעונה הראשונה, אלא דווקא בשל התקופה, אשר קצת גורמת לנוסטלגיה בקרב המבוגרים ועולם חדש עבור הנערים שלא גדלו באותה תקופה.
כמו כן, מסייעת לכך העובדה שהילדים משחקים ללא דופי ובמיוחד בקרב הנערות מילי בובי בראון, אשר ממשיכה לעשות עבודה מעולה בגילום הדמות של "אילבן", וזאת למרות שאין לה שאין לה הרבה משפטים בסדרה בשל הדמות שלה והיא נאלצת ברוב המקרים להסתפק במבטים והבעות פנים, וכן סאדי סינק, התוספת החדשה. כמו כן, יעשו בחוכמה אם לא ימתחו בעונה הבאה את העונה על פני יותר משמונה פרקים, יש סדרות שזה מתאים להן יותר (ראו דרמות הקומיקס של הרשת) ויש סדרות שזה לא מתאים להן, כפי שהעונה השנייה של הסדרה הוכיחה.
