מעטות הסדרות שניתן להגיד עליהן שהן מתפתחות בקצב לינארי. בדרך כלל הסדרות חוות עליות ומורדות עם השנים וברוב המקרים, ככל שנעים קדימה בזמן העונות הופכות לפחות ופחות טובות (ראו כדוגמא את הסדרות Arrow ואפילו Supergirl שהעונות האחרונות שלהן פחות ופחות טובות). המקרה של "ש.י.ל.ד." שונה. משום שבמידה ומביטים על הסדרה לאורך העונות שלה מזהים בבירור עליית מדרגה גם בסיפור וגם באיכות התסריט. העונה החמישית שלה היא לא יוצאת דופן מהבחינה הזאת.
ראשית, ניתן לראות כיצד הדמויות הופכות למורכבות יותר ויותר. בעונה זו זה בא לידי ביטוי בעיקר בדמותו של פיץ. הנתון המעניין הוא שבפרקים הראשונים של העונה הדמות בכלל נעדרת מהמסך, בשל העובדה ששאר הדמויות מוסעות בזמן לעתיד על ידי המונלית', לתקופה שבה כדור הארץ התפרק וכמעט ולא נותר זכר לאנושות, אשר שארית מתושביה משועבדים על ידי צוות חייזרי של הקרי.
ואולם, הדמות של פיץ' עוברת מסע תלאות לאורך העונה כולה. בתחילת הדרך, בפרק שמוקדש רק לו (הפרק החמישי) ובו מסופרים קורותיו עד אשר הוא מצטרף לחבריו בעתיד, אנו רואים שבניגוד לשאר הקבוצה הוא עובר דרך קשה הרבה יותר, בשעה שהוא נכלא לחצי שנה ונאלץ להיות בהקפאה במשך עשרות שנים. לאחר מכן, הוא הופך לגיבור, אשר מצליח להציל את דייזי וג'מה ולסייע לשאר להימלט מהעתיד. כאשר החבורה חוזרת להווה הוא נישא לג'מה, עובר פיצול אישיות, אשר הופך אותו למעט קר ומנוכר, חוזר להיות גיבור בפרק האחרון כאשר הוא מציל (בסיוע של מאי) את מאק ואת פולי, אמה של רובין (אשר רואה את העתיד) ובסופו של דבר מת מוות טראגי. יכול להיות שמדובר ביותר מדי שינויים בזמן קצר, אך אי אפשר לומר שלא פתחו את הדמות בעונה זו כהמשך ישיר למה שהיא עברה בחצי השני של העונה הרביעית, כאשר היא הייתה ב"תשתית" ("מציאות וירטואלית").
גם דמותו של גנרל טאלבוט (אדריאן פסדר) עוברת שינויים רבים בעונה זו. זה מתחיל כאשר הוא נמצא בתרדמת לאחר שרובוט בדמותה של דייזי יורה לו בראשו, ממשיך בכך שגנרל הייל (קתרין דנט) חוטפת אותו ושוטפת לו את המוח, קולסון וחבורתו מחלצים אותו, אך התיכנות של הייל (שלוחה של "הידרה")נשאר במוחו ולאחר שהוא חוטף את רובי הוא מנסה לכפר על כך ומעמיס אל תוך גופו את ה"גרבטוריום" ומציל את החבורה מידי קונפדרציית החייזרים אשר רוצה לעשוק את הכוכב ובסוף הופך לאיש הרע כאשר הוא רוצה לשאוב גרבטוריום נוסף ובכך לסכן את עתיד כדור הארץ, עד אשר דייזי מחסלת אותו.
קיימת גם הרגשה שהתסריטאים התייחסו לעונה זו כעונת סיום הסדרה. מלבד חיסול דמותו של פיץ' (אלא אם יחליטו להחזיר את הדמות בצורה כלשהי, ובסדרות קומיקס זו תמיד אפשרות), החל מהעובדה שהם לא חסו על ידיה של יו-יו, כאשר הראו כיצד רובי (דאב קמרון) מקצצת לה את הידיים, דרך העובדה שמראים כיצד קולסון גוסס באיטיות אל מותו, שבירת המתח המיני בין קולסון למאי בצורה סופית בנשיקה חסרת מעצורים ורומנטית, הפיכת מאק למנהיג החדש של החבורה ועוד...
בעונה זו, המוטיב המרכזי הוא המסע בזמן וההשלכות שלו. כאשר קולסון והחבורה נוסעים בזמן ומגלים מה העתיד שמצפה להם והם רוצים לעשות הכל בכדי למנוע זאת. השימוש במוטיב החזרה בזמן הוא אחד מהמוטיבים החזקים ביותר בסדרות הקומיקס וגם אחד המלהיבים ביותר. בעונה זו גם ניתן לראות זאת כאשר פיץ' וג'מה גם מתוודעים לנכד שלהם דיק (ג'ף וורד), וגם כל העיסוק בשאלה, האם ניתן לשנות את העתיד (וכפי ששמתם לב, התשובה שאתם מקבלים בתום העונה היא "כן, זה אפשרי"), מרשים מאד.
דרך אגב, את העונה ניתן לחלק לשניים בחלק הראשון בו קולסון וחבורתו נוסעים בזמן לעתיד (פרקים אחד עד עשר) ואילו חלק השני מציג אותם כאשר הם חוזרים להווה, כאשר דיק מתלווה אליהם (פרקים אחד עשרה עד תום העונה). מבין שני החלקים אין כמעט ספק שבניגוד לעונה הרביעית בה החלק הראשון (שעסק ב"גוסט ריידר") היה החלק המעניין יותר, בעונה זו דווקא החצי השני של העונה היה המעניין יותר, כאשר גם הרוח ההומוריסטית שבה אל התסריט, וזאת למרות שכביכול המצב רק הופך לגרוע ככל שהפרקים נעים קדימה. החלק הראשון היה לעיתים מדכא, אולי גם בגלל הנושא שלו, אך היה נחוץ מאד.
לפי דעתי, צריך לברך את התסריטאים שזו העונה הראשונה שסוף סוף לא רואים בה את הדמות של גרנט וורד (ברט דאלטון) וזאת לאחר שהדמות שלו הספיקה למות מספר פעמים בסדרה זו, אך מצאה את הדרך לשוב בצורה זו אחרת אל המרקעים. הגיע הזמן להניח לה וטוב שעשו זאת, גם אם זה קרה עונה מאוחר מדי.
ולבסוף, צריך גם לברך את דאב קמרון על הליהוק שלה לתפקיד רובי, תוצר הרבייה והשבחה של "הידרה", אשר רוצה להחדיר לעצמה את ה"גרבטוריום", אך יוצאת משליטה מהר מאד עד שיו-יו מחסלת אותה. השחקנית עושה מה שבדרך כלל שחקניות לסדרות ילדים ונוער עושות בקריירה שלהן. בתחילה הן מגלמות את הנערה הטובה (היא גילמה את הדמויות הללו בקומדיה "ליב ומאדי"), לאחר מכן מגיע החיספוס (במקרה שלה מדובר ב Decendents שלמרות שמדובר בסרטי "דיסני", הרי שמבחינת הדמות היא לא בדיוק הנערה הטובה) ואז היא שוברת את המוסכמות, כפי שקורה ב"ש.י.ל.ד.". הבעיה היא, שהמשחק שלה נראה לעיתים יותר מדי תיאטרלי. יכול מאד להיות שהליהוק תרם לה יותר מאשר תרם לסדרה, אלא אם היא הצליחה להביא קהל נוסף לסדרה. חבל רק שחיסלו את הדמות לאחר שישה פרקים בלבד.
אז, לראות או לא לראות ?
לראות, במיוחד חובבי סדרות הקומיקס ואפילו מעריצים וותיקים של הסדרה שזנחו אותה בעבר. מדהים להביט בעונות הראשונה והחמישית שלה ולראות עד כמה היא התקדמה. לא צריך להגזים ולומר שהיא ברמה של הסדרות של "מארוול" ב"נטפליקס", אך היו מספר לא קטן של רגעים במהלך העונה שמקבלים תחושה שזה קרוב לכך, במיוחד לאור איכותו של התסריט.
