לאחר שלש עונות ראשונות של הסדרה, אשר היה להן סיפור מסגרת טוב מאד בדמותו של הסמל ברודי, הסדרה ניצבה בפני צומת דרכים: כיצד לנקוט מעתה והלאה. ואז, בעונות שלש, ארבע וחמש נקטו בהפקה ברעיון שכל עונה תעמוד בפני עצמה. נכון, הדמות של קרי מתיסון (קלייר דיינס) עוברת תהליך של התבגרות והבנה עצמית, עד אשר בעונה השישית היא כבר מצליחה לטפל בבתה הקטנה, מעשה שהיא לא הייתה מצליחה לעשות בתחילת דרכה, אבל בכל עונה נפתח סיפור חדש, ואפילו האזור שבו התרחשו האירועים היה שונה (ברלין, פקיסטן), אבל עושה רושם שלפני העונה השישית נקטו בשיטה שונה ופתחו מעין סיפור מסגרת חדש.
בעונה זו אנו מתוודעים לסיפור של ניסיון ההפיכה בתוך ארה"ב בכדי למנוע את עליית הנשיאה הנבחרת אליזבת קיין (אליזבת מארוול) לשלטון על ידי גורמים בתוך קהילת המודיעין והצבא לצד גורמים אזרחיים. הסיפור מתחיל בניסיון לייצר מהפכה של העם אך מגיע לידי ניסיון התנקשות בפרק האחרון של העונה.
הרעיון של ניסיון התנקשות בנשיא ארה"ב אמנם לא מקורי (קצרה היריעה מלהזכיר את הסרטים והסדרות שעסקו בכך), אך דווקא הצורה שבה הוצג הסיפור היה רעיון כל כך מעניין ונכון, הרעיון של הניצול הציני שאנשים בעמדת כוח יכולים לבצע בכדי להסית ציבור לבצע את רצונו, בדיוק כפי שקרה בשנות העשרים והשלישים של המאה העשרים עם עליית עידן הדיקטטורים באיטליה וגרמניה, דווקא הצורה הזאת ממחישה עד כמה צוות הכותבים המוכשר של הסדרה מצליח להבין פעם אחר פעם את המצב הפוליטי לאשורו בעידן שלנו.
אבל הרעיון הנכון שביצעו בהפקה מגיע דווקא לקראת תום הפרק האחרון של העונה. בדרך כלל, בהפקה נהגו לספר את הסיפור שרצו במשך אחד עשר פרקים ושליש, ואז מגיע האפילוג של העונה. הפעם, כאשר נדמה כי הם נוקטים בצורה דומה, כאשר קרי מצליחה להשלים עם העובדה שפיטר קווין (רופרט פרינד) מת מגיע הטוויסט בעלילה, כאשר אנו עדים לצד המניפולטיבי של אליזבת קין, צד שלא היינו עדים לו עד לדקות האחרונות של העונה. בנקודה זו גם מילותיו של דר עדאל (ראש ה C.I.A לשעבר, שהיה חלק מהקושרים) מהכלא, שיש משהו מוזר בנשיאה, משהו לא אמריקאי, מקבל אימות ומשנה תוקף, למרות שכביכול יש לה את כל ההצדקה לעשות את מה שעשתה, אך ברגע שהיא אוסרת גם את סול ברנסון (מנדי פטינקין), מבחינת הצופה המעשה הופך ללא לגיטימי והוא תוהה, בדיוק כמו קרי, כאשר השוט האחרון של העונה הוא צילום של קרי מביטה בדאגה על גבעת הקפיטול, האם דר עדאל צדק ומה בדיוק קורה עם הנשיאה.
המשמעות של הצעד הזה הוא גם העיקרון שהיה חסר לסדרה בעונות קודמות -עיקרון ההמשכיות. העונה הבאה לא חייבת, ואני מניח שזה גם לא היה כך, של פתיחת עולם חדש עבור קרי. נכון, סביר להניח שחלק מהדמויות התחלפו, אבל הדמויות המרכזיות ובראשן הנשיאה יישארו, ואם גם לא יעסקו במה שעומד מאחורי הכוונות שלה בעונה השביעית, סביר להניח שיעשו זאת בשלב מאוחר יותר.
עונה זו היא גם העונה האחרונה של רופרט פרינד כפיטר קווין. מבחינת הצופה, אפשר היה להבין שזהו הכיוון אליו חותרים מתחילת העונה. מלכתחילה הדמות של קווין הייתה אמורה להיות מעין הסגן של קרי, בין אם זה הגיע מרצון בשל ההתאהבות שלו בה, או שלא מרצון בשל ההצבות שקיבל. ברגע שאנו מתוודעים לכך שפיטר שרד אמנם את הגז שספג בתום העונה החמישית בברלין, אך היו השלכות לכך שהעירו אותו מהתרדמת מוקדם מדי, והוא היה משותק בחלק מגופו ומוחו לא היה כל כך צלול, אפשר היה להבין שבסדרה מהסוג של Homeland הדמות הופכת לדי מיותרת, במיוחד לאור העובדה שהתסריטאים החליטו שהדמויות של פיטר וקרי כבר לא ינהלו מערכות יחסים, וזאת למרות שזרעו ניצנים לכך בעונות קודמות. בשל כך, סביר להניח, גם סידרו לדמות מות של גיבורים כאשר הוא מציל את הנשיאה ואת קרי מניסיון ההתנקשות, אך בשל כך מאבד את חייו. דרך אגב, משחקו של פרינד בעונה זו היה מעולה וללא רבב. לא פשוט לגלם את הדמות כפי שהוא גילם אותה בעונה זו.
דווקא הדמות של קרי בעונה זו מאבדת מזוהרה. לאחר חמש עונו בהן היא הייתה אקטיבית ולמעשה הייתה כמעט המקבילה של ג'ק באוור מהסדרה 24, היא עוברת שינוי בעונה זו לאחר שהיא עוזבת את הסוכנות והופכת לאם במשרה מלאה. נכון, עדיין קרי מצליחה לעלות על חלק נרחב ממה שמתרחש מאחורי הקלעים, אך דווקא סול ואפילו קווין הם הפעילים יותר בעונה זו. נכון, התסריטאים רצו להראות שקרי מתבגרת ומנסה להשתלט על חייה, אך עד כמה שזה נחמד עבור הדמות, היא עדיין הלב של הסדרה, וכאשר היא לא כל כך אקטיבית כבעבר זו בעיה, אפילו בפרק האחרון, כאשר היא מנסה לעזור לנשיאה קין להרגיע את אנשי המודיעין שלה שלא יתבצע "ניקיון אורוות" היא עדיין לא מצליחה לראות את מה שעומד בפניה. בעונות הבאות היא צריכה לחזור להיות אקטיבית יותר, אם כי זו בעיה ברגע שבעונה הנוכחית התעכבו על היותה אם ואף ניסו להראות שהיא יכולה לשלם באיבוד בתה במידה ותמשיך במה שהיא כה טובה.
צריך גם לציין אלמנט בעייתי בעונה זו. נכון, כפי שציינתי קודם לכן, גם בעונה זו התחילו סיפור מחדש, והצופה צריך להיות רגיל שהעונה מתחילה בצורה איטית, אבל בעונה זו רק לקראת הפרק השלישי או אפילו הרביעי הסדרה ו\או הסיפור מתחיל לקבל צורה כלשהי. אמנם מספרים את סיפורו של סקו בה, אשר מואשם באישום של טרוריזם ובסופו של דבר משוחרר מהכלא רק בכדי להיות כלי משחק בידי הקושרים נגד הנשיאה הנבחרת ואולי אפילו המוסד הישראלי שרוצה שארה"ב תצא למאבק מחודש נגד אירן, אך עד לנקודה שבה הוא מתפוצץ במכוניתו הסיפור די משעמם.
אז, לראות או לא לראות ?
לראות. למרות התחלה איטית הרי שככל שהעונה מתקדמת הסיפור הופך למעניין יותר ויותר, בעיקר בצורה שבה הוא מוצג, עד לסיום הצפוי.
הערה: הניתוח נכתב לאחר צפייה בעונה השישית בלבד ולפני צפייה בעונה השביעית, למרות שזו כבר הגיעה לסיומה.
