פינת D1D1 רואה סרטים.

Alex Cross – אלכס קרוס - אלכס הינו בלש וד"ר לפסיכולוגיה, אשר נתקל ברוצח סדרתי (מת'יו פוקס), שמענה את קורבנותיו. בתחילה אלכס ממעיט בכוחו ומשלם מחיר כבד בכך שאשתו ההרה הופכת לאחת הקורבנות ואז הוא עושה הכל בשביל לתפוס אותו.

אין הרבה מה לומר על הסרט. הנושא די מוצה במספר רב של סרטים (מרדף אחרי רוצחים סדרתיים), העלילה סבירה ולא יותר מדי מתוחכמת, המשחק סביר ולא יותר מכך.האטרקציות היחידות הן מת'יו פוקס ("אבודים") בתפקיד הרוצח ורייצ'ל ניקולאס היפה.

אז, לראות או לא לראות ?
לא להאמין שעבור סרטים מהסוג הזה פוקס הודיע שלא יחזור לככב בסדרות טלוויזיה. מדובר בסרט סוג ב, שרק אם ממש, אבל ממש, אין לכם משהו אחר לצפות בו, אפשר להעביר איתו שעה וחצי. עצה שלי ? דלגו עליו.

Dredd – השופט דראד - עיבוד נוסף לחוברות הקומיקס. בעידן החדש, לאחר נפולת גרעינית, חיים 800 מיליון אנשים במגה סיטי 1 והיחידים ששומרים על הסדר הם "השופטים". יום אחד "השופט" דראד מקבל טירונית בשם אנדרסון, שהיא גם "מדיום", להערכה. ביום הראשון שלהם הם מגיעים למעצר סמים בבניין, אך לפתע הבניין נסגר על ידי הפושעת מא-מא (לנה הדלי), אשר שולטת בו והיא מכריזה על השניים מלחמה בכדי לחסלם. השניים לא נרתעים, כאשר בין השאר הם נאלצים להתמודד עם "שופטים" מושחתים שבאים לעזרת מא-מא. מי ינצח ?

אי אפשר שלא להשוות את הסרט לגרסה הקודמת שלו משנת 1995 בה כיכב סילבסטר סטאלון. בעוד בגרסה הקודמת היה ניסיון לייצר עלילה, הרי שבסרט הנוכחי מלבד יריות וחיסולים אין בו יותר מדי. הדמות הראשית חסרת תוכן ויש הרגשה שנמצאים בסרט "רובוקופ" ולא בסרט אודות אדם בשר ודם. אוליביה טירבלי (אנדרסון) מביאה קצת תמימות לסרט, אך זה לא מספיק. בפועל, הסרט נראה כמו משחק מחשב שחסר בו תוכן.

אז, לראות או לא לראות ?
לא לראות, מדובר בבזבוז זמן של שעה וחצי.

Looper – לופר - בעידן עתידני, מתברר כי 30 שנה מאירועי התקופה ימציאו את המסע בזמן. אופציה זו תישאר בשליטת ארגוני הפשע, אשר מוציאים אנשים להורג בכך שהם שולחים אותם לעבר ושם "לופרים", שהם אקדוחנים, הורגים אותם. כמו כן, אותם ה"לופרים" מצווים להרוג את עצמם כאשר ישלחו מהעתיד, 30 שנה לאחר מכן. יום אחד, ג'ו, אחד ה"לופרים" מגלה שאקדוחן עמית סרב להרוג את עצמו ואז חייו יוצאים משליטה במיוחד לאחר שהגרסה העתידנית שלו מגיעה ומצליחה לברוח. עתה, כל ה"לופרים" רודפים אחריהם ואילו הגרסה העתידנית של ג'ו מתכוונת לחסל שלשה ילדים, מכיוון שאחד מהם עומד ראש ארגוני הפשיעה בעתיד ולחסל את אשתו. הגרסה הצעירה של ג'ו מוצא את עצמו מגן על הילד ואמו.

מדובר באחד מהסרטים שעושים יותר רעש מפרסום מאשר מאיכות. מדובר בסיפור סביר ולא יותר מכך. נכון, ברוס ויליס משחק בסרט, וכך גם ג'וזף גורדון לוויט (שחווה פריחה מחודשת בקריירה לאחרונה) וגם אמילי בלאנט, פייפר פארבו וג'ף דניאלס, אך למרות שיש שמות מפוצצים, כל עוד התסריט משעמם, ערוך בצורה גרועה (סצינת המיטה של ג'ו ואם הילד הייתה פשוט גרועה) והבימוי סביר, קשה להבין כיצד הסרט יצר לעצמו באז גדול. אולי בעצם השמות עשו את ההבדל. לי זה לא מספיק.

אז, לראות או לא לראות ?
רק אם אין לכם משהו אחר לצפות בו ואתם אוהבים סרטים שעוסקים במסע בזמן כדאי לכם, כל השאר יכולים לדלג עליו.

שלב סיכום עונה: XIII, עונה שנייה: קשקוש.

בחודש אוקטובר 2008 עלתה לאוויר מיני סדרה בשם XIII:The Conspiracy, אשר במרכזה עמד אדם שיום אחד קם ולא יודע מיהו, אלא רק שיש לו קעקוע של אותיות לטיניות XIII. כאשר הוא מתחיל לארגן חלק מזהותו, הוא מגלה שהוא חלק ממזימה ממשלתית. בחודש אפריל 2011 יצאה לאוויר סדרה בת 13 פרקים המבוססת על המיני סדרה, אך הציגה שחקן ראשי אחר (סטיוארט טאונסנד במקום סטפן דורף). במהלך העונה הראשונה של הסדרה XIII מנסה לפענח מיהו ומגלה שוב שהוא היה מעורב במשימה מטעם הממשלה ובסוף העונה הוא גם נורה על ידי לורן ג'ונס (איישה טיילר), אותה הוא חשב לידידתו.

מעריצי הסדרה נאלצו להמתין זמן רב בכדי לצפות בעונה השנייה שלה, כאשר היא עלתה לאוויר רק בחודש אוקטובר 2012 וגם אז זה קרה רק בצרפת. לצערי, לאחר צפייה בשלש עשרה פרקי העונה השנייה, הגעתי למסקנה חד משמעית: חבל שהפיקו אותה ועל הזמן שעבר על הצופים בהמתנה. בכל הקטגוריות המשמעותיות עונה זו היוותה אכזבה אחת גדולה, עובדה מעצבנת, היות ונקודת הפתיחה שלה הייתה חיובית מאד.

העונה הראשונה הציגה רעיון פשוט: הרצון של XIII לדעת יותר על זהותו ועברו, רעיון זה, למרות הטוויסטים במהלך העונה, היה מעניין ובשל תסריט סביר העלילה "זרמה" בצורה נאה מאד. בעונה השנייה, אשר אירועיה מתרחשים זמן רב לאחר שהעונה הראשונה הסתיימה, XIII מוצא את עצמו (בתחילה לא מרצון) כחלק מקבוצה הפועלת למען איכות הסביבה ואולם, מהר מאד הוא נחטף ומופלל בפיצוץ מכונית תופת ורצח.

קיימות מספר בעיות מבחינה רעיונית בעונה זו. ראשית, העובדה שמי שמפליל את XIII נראה בדיוק כמוהו ומאוחר יותר הצופים מבינים שהוא עבר את אותו תהליך ש XIII עבר. גם במקרה הזה משתמשים באותו שחקן לגלם את שתי הדמויות ובשלב מסוים אפילו הצופים מתבלבלים.

הסיפור המרכזי של העונה מתרכז בניסיון לשלוט על מנגנון מזג אוויר אותו פיתח ניקולה טסלה בתחילת המאה העשרים, אבל גם סיפור זה נראה כלקוח מספר מדע בידיוני. אם בעוד הרעיון של העונה הראשונה נראה הגיוני (בצורה יחסית) הרי שהרעיון של העונה השנייה נראה תלוש מהמציאות ובשל כך הסדרה מאבדת מהאמינות שלה, למרות שהיא אמורה לעסוק בקונספירציות.

במהלך העונה מוצגים רעיונות מופרכים עוד יותר: מסתבר שקיים נשק כימי שגורם למי ששואף אותו להפוך לאגרסיבי ולמעשה למעין זומבי (מבלי הרצון לאכול את האנשים). רעיון זה גם מוצג לקראת תום העונה, לאחר שבמהלך כמעט העונה כולה מוצגים עלילות מטורפות.

אציין שתי דוגמאות רק לשם הדגמה: העלילה מתרחשת בתקופת בחירות בארה"ב והנשיא המכהן מפסיד, אך רואים אותו משתגע לאיטו, בשעה שהאישה שזכתה בבחירות, אינגריד קאבלרס (הארייט טריימור), מצטיירת כמי שעושה עסקאות עם הסינים נגד ארה"ב ואף מנסה להפגיז את הבונקר שבו מתאכסן הנשיא המודח, אשר הכריז קודם לכן על "ממשל צבאי".

דוגמא שנייה נעוצה בדמותה של בטי בארנובסקי (רוקסן מאסקווידה), אשר הופכת במהלך שלש עשרה הפרקים של העונה מפצפיסטית, למשתפת פעולה עם הרוצח ואף גורמת לכליאותו של XIII, לרוצחת בעצמה ולאחר מכן שוב נלחמת לצידו של XIII כאילו כלום לא קרה.

הבעיות מתגלות לא רק ברעיונות הקריאטיביים, אלא במשחקה של אחת מהדמויות הראשיות. רוקסן מאסקווידה, אשר מגלמת את דמותה של בטי, לא יודעת לשחק. לשחקנית יש עיניים מהממות, אבל בכל מה שקשור למשחק עושה רושם שהמרחק בינה לבין המצב הרצוי משחקנית ראשית בסדרה רחוק מרחק של שמיים וארץ. אפילו סצינת סקס נועזת בתחילת העונה מבוצעת על ידה בצורה כה גרועה ולא אמינה. ראוי שמלהקים יפסיקו ללהק שחקניות רק בשל המראה שלהן, כאשר גם בישראל ראינו דוגמא לפני זמן לא רב, כאשר אגם רודברג שרבים מחשיבים כיפה (והיא גם דוגמנית) לוהקה לסדרה "פצועים בראש".

אז, לראות או לא לראות ?
לא לראות. מדובר בבזבוז זמן. הרעיון הכללי גרוע וכך גם שאר הרעיונות במהלך העונה, המשחק של השחקנית הראשית (רוקסן) בעונה זו גרוע מאד, איישה טיילר, שהייתה בין השחקנים הראשיים בעונה הראשונה, מופיעה בשני פרקים בלבד בעונה זו לפני שהיא מחוסלת וגם האקשן ברובו נראה מאולץ (צפו בפרק בו הצוות מנסה להבריח אדם מהכלא ותבינו על מה שאני מדבר). חבל, היה לסדרה פוטנציאל גבוה והיא הפכה בעונה זו לבדיחה.

פרסום: מה באמת קורה מאחורי הקלעים בין רשת FOX להפקת Glee ?

בימים האחרונים הגיעה ידיעה מהנהלת רשת FOX (קווין ריילי), כי העונה השישית של הסדרה עומדת להיות גם האחרונה. הידיעה סויגה בכך, שבמידה וימצאו נערים מוכשרים, יכול מאד להיות שיוזמנו עונות נוספות. הרשו לי להרים גבה ולומר בפשטות: עובדים עליכם.

המצב של Glee היה ברור מאד מרגע חידוש הסדרה לשתי עונות (חמישית ושישית) לפני מספר חודשים. לפני הודעת החידוש מצבה של הסדרה היה בכי רע ולא היה ברור באם הסדרה תשוב לעונה נוספת. הרייטינג של הסדרה בצניחה, מבחינה קריאטיבית הסדרה איבדה כיוון בחלק נכבד של העונה האחרונה והדור החדש של השחקנים (מלבד דמותה של מליסה ביונסט כמארלי) חסר כריזמה לחלוטין בכדי להיכנס לנעליים של הדור הוותיק.

בכדי להשיג את הודעת החידוש, בהפקת הסדרה היו צריכים לוותר על כסף רב. התנאי של הפקת הסדרה לוויתור הכספי היה הסכם דו שנתי. מהלך שהשתלם גם לרשת. גם מבחינה רעיונית מדובר ברעיון הגיוני, משום שבתום העונה השישית צפוי כל הדור השני לסיים את לימודיו.

הבעיה החמורה יותר צפויה להגיע בעונה הבאה. לאחר שבעונה הרביעית, בחלק נכבד מאד מהפרקים ניתן היה לראות את הדור הוותיק, בין אם בהופעות אורחת בודדות (דיאנה אגרון) ועד הימנות על חלק מהקאסט הראשי (לי מישל). בעונה החמישית הופעות האורח צפויות להצטמצם באופן משמעותי (הת'ר מוריס צפויה לחזור לכל היותר לפרקים בודדים, לגבי דיאנה אגרון גם זה לא בטוח), כאשר לא ברור אם מדובר באקט קריאטיבי או בשל החיסכון הכספי, אך החיסרון עומד להיות משמעותי מאד על המסך מאחר והדור הצעיר הוכיח שאין לו את היכולת להוביל וצריך להבחין שקהל הצופים זנח את הסדרה בהדרגה, למרות שבתחילת העונה הרביעית דווקא היללו את ההפקה על ההשתדרגות מבחינה קריאטיבית.

עד כמה שזה ישמע מגעיל, דווקא מותו של קורי מונטית' (פין) הגיע להפקת הסדרה כמו בהזמנה. נכון, כמעט כל מעריצי הסדרה קיוו להפי אנד של הדמויות של רייצ'ל ופין (למרות שמבחינה לוגית אין בכך שום הגיון, אבל למעריצי הסדרה בכלל והזוג בפרט זה לא ממש אכפת), אבל מצבה של הסדרה מבחינת נתוני הרייטינג היה גרוע והסדרה הייתה צפויה לרדת בעונתה החמישית בקביעות אל מתחת ל 2.0 נק' מדד, במיוחד מאחר והסדרה צפויה שוב באמצע העונה לחוות הפסקה גדולה בין חצאי העונות. מותו של מונטית' הפך את הסדרה לרלוונטית בקהל הרחב של צופי הטלוויזיה לאחר זמן כה רב ולשיחת היום, גם אם זה לזמן קצר, ובכך אפשר לה להזניק מעט מרץ ואוויר. הבעיה היא, כפי שציינתי, שזה אמור להשפיע רק לטווח קצר ולאחר מכן הסדרה צפויה להמשיך בהידרדרות שלה.

אז, אתם בוודאי שואלים, האם במידה והסדרה תשמור על הנתונים שלה מתום העונה הרביעית גם בתום העונה השישית, ברשת FOX צפויים להעניק לה עונות נוספות ?

התשובה היא חד משמעית: לא.

צריך להבין, שלמרות הירידה בשכר לעונות 5 ו 6, עדיין Glee היא דרמה יקרה, בוודאי עבור הנתונים שהיא מנפקת כרגע. הסדרה לא צפויה לחזור לתהילת העבר (אם זה יקרה זו עומדת להיות הפתעת העשור בטלוויזיה האמריקאית), לא מבחינה קריאטיבית ובוודאי שלא מבחינת נתוני הרייטינג, וכל מי שחושב אחרת משלה את עצמו, ולפתוח מסע נוסף של דור שלישי לסדרה יהווה סיכון גדול עבור הרשת, שבלאו הכי נמצאת במצב גרוע מאד מבחינת הדרמות שלה (אחד מהאלמנטים שסייעו להעניק לסדרה עונות נוספות) ואין לה אפילו להיט אחד לרפואה (כולל "אמריקן איידול" ו The Following). בשל כך, הידיעה שהגיעה בשבוע שעבר על סיומה העתידי של הסדרה לא הפתיע אף אחד והמשפט הנוסף בו השאירו שביב תקווה למעריצים שתאריך התפוגה של הסדרה הוא לא סופי נועד רק לא לפגום במצבה הרעוע בלאו הכי של הסדרה מבחינת נתוני הרייטינג.

מעריצי Glee, הגיע הזמן להתחיל בספירה לאחור, רואים באופק את סופה של הסדרה האהובה עליכם. והשאלה היחידה שאמורה להישאל היא רק: האם זה לא היה צריך להתרחש כבר בתום הרביעית ?

רייטינג: רייטינג שבועי (4 באוגוסט - 9 באוגוסט 2013).

נתונים טובים:

Under The Dome ירדה מ 2.8 ל 2.6 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי מ 11.41 ל 10.42 מיליון צופים.
 

True Blood נשארה על 2.4 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי ירדה מ 4.357 ל 4.166 מיליון צופים.

Rizzoli &Isles עלתה מ 1.0 ל 1.2 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי מ 5.328 ל 5.499 מיליון צופים.

Falling Skies עלתה מ 1.0 ל 1.2 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי מ 3.055 ל 3.738 מיליון צופים.

Camp נשארה על 1.1 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי ירדה מ 3.85 ל 3.53 מיליון צופים.

Suits עלתה מ 0.9 ל 1.1 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי מ 2.476 ל 2.993 מיליון צופים.

Pretty Little Liars נשארה על 1.1 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי עלתה מ 2.313 ל 2.645 מיליון צופים.

Dexter ירדה מ 1.2 ל 1.1 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי מ 2.550 ל 2.208 מיליון צופים.

Burn Notice נשארה על 1.0 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי עלתה מ 3.598 ל 3.692 מיליון צופים.

Devious Maids ירדה מ 1.1 ל 1.0 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי מ 2.884 ל 2.740 מיליון צופים.

Covert Affairs עלתה מ 0.7 ל 0.9 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי מ 2.290 ל 2.664 מיליון צופים.   

Longmire עלתה מ 0.7 ל 0.8 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי מ 3.513 ל 3.682 מיליון צופים.

Royal Pains ירדה מ 0.9 ל 0.8 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי עלתה מ 3.54 ל 3.601 מיליון צופים.

The Fosters עלתה מ 0.7 ל 0.8 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי מ 1.887 ל 2.073 מיליון צופים.

Teen Wolf נשארה על 0.8 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי עלתה מ 1.774 ל 1.971 מיליון צופים.

Major Crimes ירדה מ 0.9 ל 0.7 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי עלתה מ 4.990 ל 5.120 מיליון צופים.
 

Drop Dead Diva נשארה על 0.7 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי נשארה על 2.153 מיליון צופים.

Switched at Birth נשארה על 0.7 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי ירדה מ 1.758 ל 1.637 מיליון צופים.

The Newsroom ירדה מ 0.8 ל 0.7 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי מ 1.804 ל 1.618 מיליון צופים.

Ray Donovan עלתה מ 0.5 ל 0.6 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי ירדה מ 1.461 ל 1.453 מיליון צופים.

 

 

 

נתונים בינוניים:

Unforgettable ירדה מ 1.3 ל 1.2 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי מ 7.15 ל 7.10 מיליון צופים.

Rookie Blue ירדה מ 1.0 ל 0.9 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי מ 5.12 ל 4.5 מיליון צופים.

Graceland נשארה על 0.8 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי עלתה מ 2.019 ל 2.222 מיליון צופים.

The Bridge עלתה מ 0.6 ל 0.7 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי מ 1.752 ל 1.918 מיליון צופים.

Perception ירדה מ 0.7 ל 0.6 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי מ 3.399 ל 3.057 מיליון צופים.

Necessary Roughness ירדה מ 0.7 ל 0.6 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי מ 2.509 ל 2.338 מיליון צופים.

Franklin & Bash ירדה מ 0.7 ל 0.6 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי מ 2.302 ל 2.057 מיליון צופים.

The Glades ירדה מ 0.6 ל 0.5 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי מ 2.377 ל 2.318 מיליון צופים.
 

King & Maxwell ירדה מ 0.5 ל 0.4 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי עלתה מ 3.136 ל 3.248 מיליון צופים.

Twisted נשארה על 0.5 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי עלתה מ 1.318 ל 1.5 מיליון צופים.

נתונים גרועים:

The Killing עלתה מ 0.4 ל 0.5 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי מ 1.471 ל 1.483 מיליון צופים.

Melissa and Joey עלתה מ 0.4 ל 0.5 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי ירדה מ 996 ל 913 אלף צופים.

Baby Dady נשארה על 0.4 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי ירדה מ 1.022 מיליון ל 878 אלף צופים.
 

Wilfred עלתה מ 0.2 ל 0.3 נק' מדד, ובמספר הצופים הכללי ירדה מ 470 ל 462 אלף צופים.

פינת המענה לקוראים, והשבוע: The Hundred, The Killing, Grimm, Hart Of Dixie, Regenesis, the wire,ועוד...

נתחיל עם שאלה על סדרה של רשת ה CW:

על מה מדברת The Hundred? היא אמורה לשבת על התפקיד של Cult משנה שעברה? סדרה שמתחילה באמצע עונה ?

תגובה:

הסדרה מתרחשת 97 שנים לאחר שמלחמה גרעינית הרסה את הציביליזציה וספינת חלל עם בני אנוש עבריינים חוזרים לכדור הארץ בכדי לנסות ליישב אותו. וכן, היא אמורה להיות מחליפה כמו Cult.

ועכשיו, מקבץ שאלות:

1. מה הפיילוט ופרק הסיום הכי טוב שראיתה?

2. מה דעתך על העונה השנייה של גרים ולכמה עונות אתה חושב שהיא תגיע והאם אתה רוצה שהיא תמשיך?

3.מה דעתך על: הנפילים, ראש גדול ותיכון השיר שלנו ואיך איך בהשוואה לסדרות הנוער כיום(אליפים, גאליס, החממה ויומני החופש הגדול)

תגובה:

1. אין לי פיילוט אחד מוצלח ופרק סיום מעולה, אני דווקא זוכר פרקי סיום שלא אהבתי כדוגמת פרקי סיום הסדרה "צ'אק" או פרק הסיום של "אבודים."

2. עוד לא צפיתי בעונה השנייה של "גרים" כשאצפה אדווח. וכן, על פי העונה הראשונה אשמח אם היא תמשיך, נראה אם אחזיק באותה דעה לאחר שאצפה בעונה השנייה.

3. לגבי "הנפילים", אהבתי את הרעיון, אך הביצוע יכל להיות יותר טוב, העונה השנייה של הסדרה איכזבה בגדול ביחס לעונה הראשונה. היה לה פוטנציאל שלא מומש. לגבי "ראש גדול" לא צפיתי בה באדיקות ולא כל כך התחברתי. לגבי "תיכון השיר שלנו", זה היה זבל גמור. לגבי הסדרות של היום, את "יומני החופש הגדול" לא ראיתי ולכן לא אוכל לחוות דעה, ב"חממה" אצפה בקרוב ואז אוכל לחוות דעה, את הביקורות של על "גאליס" ו"אליפים" (מלבד העונות האחרונות שלהן) ניתן למצוא בבלוג.

נעבור לשאלה על סדרת כבלים:

אז אחרי עוד עונה עם רייטינג אפסי, כשלא נותר כבר מה לקצץ- האם לדעתך זה העונה אחרונה [וזה סופי] של THE KILLING?! -למרות עונה מצוינת שנסתיימה בקליפהאנגר אימתני, כמובן... אולי ההשווא הלרייטינג הלא משהו של FX@THE BRIDGE תעזור?! ;)

תגובה:

לצערי, עושה רושם שזה אכן הכיוון. כמובן, שאם מבחינה כספית ישתלם ל AMC להפיק עונה נוספת, אז זה עדיין בגדר אפשרי. הסיכויים לא גבוהים.

השאלה הבאה מתייחסת לסדרה של רשת CBS:

מה אתה יכול לספר על הסדרה We Are Men ?

תגובה:

הסדרה עוסקת בגבר צעיר שלומד את לקחי החיים מאדם מבוגר בקומפלקס להשכרה. (ג'רי אוקונול, קאל פן, טוני שאולוב יככבו בסדרה). רשת CBS פלרטטה מזה שנתיים עם הרעיון לקומדיה We Are Men, של רוב גרינברג. בעונת הפיילוטים שעברה, הרשת פסחה על הרעיון, אך ביקשה מגרינברג להפוך את הקומדיה לסיטקום ואז יהיה לה סיכוי טוב יותר לקבל אישור. גרינברג התעקש על החזון שלו ובסופו של דבר, מנהלי הרשת היו אלו ש"התקפלו" ואישרו את הקומדיה השנה לסדרה לפי חזונו של גרינברג.

גם שאלה על סרטים התקבלה השבוע:

ראית את הסרט the internship ? אם כן מה דעתך ?

תגובה:

לא, אין עדיין את הסרט באיכות טובה ובקולנוע לא צפיתי בו.

ושאלה על אתר אינטרנט:

מה דעתך על המגזין TV Guide?
אתה מעיין בו?

תגובה:

אני נכנס לשם לעיתים, אתר לא רע בכלל. לא אחד הגדולים והעיקריים בו אני מעיין, אך כן, הוא ברשימה שלי.

השאלה הבאה מגיעה מדנה:

אתה מכיר / צפית בסדרה הקנדית Regenesis?
סיימתי לראות את 4 העונות ולדעתי היא ברובה מצויינת, בעיקר העונה השניה.
מומלץ לאנשים שלא זקוקים לכתוביות.

תגובה:

כן, סדרה לא רעה בכלל, שתי העונות הראשונות היו טובות, לאחר מכן חלה ירידה גדולה. לצערי, מדובר בדרמה רפואית בעלת מידע רפואי רב ולכן, גם מי שלא זקוק לכתוביות בדרך כלל יכול להתבלבל, רמת האנגלית גבוהה יחסית. שתי העונות הראשונות של הסדרה מומלצות, על השתיים האחרות אפשר לוותר.

ועכשיו, שאלה על סדרה שדנתי בה הרבה בבלוג:

מה דעתך על הסדרה הסמויה?

תגובה:

הרבה אהבו אותה, אך אני לא. לדעתי, מדובר בסדרה שמעורכת הרבה יותר מדי, סבלתי אותה למספר פרקים לא רב ואז זנחתי (מלבד קריצות פה ושם). אבל נסו ותיווכחו בעצמכם אם אתם אוהבים אותה.

ושאלה נוספת לסדרה של רשת ה CW:

מה דעתך על Hart Of Dixie?

תגובה:

עונה ראשונה סבירה, עונה שנייה משעממת וצפויה. רק לחובבי אופרות הסבון וגם להם לא מדובר באחת מהטובות שהיו על המסכים בזמן האחרון.

שאלה על סדרה ישראלית:

קראתי שכתבת שאתה לא אוהב את פצועים בראש לאחר 2-3 פרקים, עכשיו אחרי שהסדרה נגמרה אתה עדיין חושב שהיא לא טובה?

תגובה:

אני עומד מאחורי הביקורת שלי גם בתום העונה. למעשה, קלעתי בול לגבי הסדרה כבר בתחילתה וסופה לא שינה את דעתי, אותן מסקנות נשארות רלוונטיות ונכונות גם בסוף העונה.

ושאלת השוואה ממיכאל דדשוב:

לאיזו סדרה הייתה עונה ראשונה ושנייה יותר טובה TEEN WOLF או The Vampire Diaries ?

תגובה:

לצערי, עדיין לא חזיתי בעונה השנייה של Teen Wolf ולכן לא אוכל להשוות. לגבי The Vampire Diaries, חלה ירידה גדולה מאד בין העונה הראשונה לשנייה.
להלן שלב סיכום עונה שערכתי לסדרה:
(עונה ראשונה) http://tvbyd1d1.blogspot.co.il/2010/10/vampire-diaries_31.html
(עונה שנייה) http://tvbyd1d1.blogspot.co.il/2011/11/vampire-diaries_27.html


השאלות שהגיעו במייל:

שאלה ראשונה:

1. פיטר קפלדי שנבחר כמחליף למאט סמית'- אפשר סקירה על עברו בסדרות ובטלוויזיה?

2. הוא מחליף ראוי (ולא שמאט סמית' היה מציאה גדולה)?

3. איך אתה מסכם את הקדנציה של מאט סמית' כדוקטור?

תגובה:

1. להלן הרשימה שיש בויקיפדיה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Peter_Capaldi

2. למען האמת, לא שמעתי עליו יותר מדי, למרות שכפי שניתן לראות ברשימה מאחורין קריירה די ארוכה. נצטרך להמתין ולראות.

3. היה קשה לבוא ולהחליף את דייב טננט, והמסקנה לגביו היא שהוא היה בינוני, לא מבין הדוקטורים שיזכרו לטווח הארוך, את הדמות של איימי פונד יזכרו יותר ממנו.

שאלה שנייה:

לפני כמה זמן כשוחחתי עם מורי (אשר הינו מרצה באונברסיטה) הוא עלה טענה שהצלחה והפרסום של ילדים בגיל צעיר עולה להם לראש ודופקת (סליחה על הביטוי) או הורסת אותם, כמו ב"בית ספר למוזיקה" ושלל תוכניות בערוצי הילדים(דיסני, ערוץ הילדים, ניקולדיון וכו'). מה דעתך על טענה זו.

תגובה:

אני חושב שזה קצת מורכב. ראשית, צריך להבין שכמעט מאחורי כל ילד כוכב עומדים הורים מלחיצים שדוחפים אותם חזק מאד. כאשר הם מתבגרים הם רוצים להתפרק ולצאת לעצמאות והדרך שלהם לפרוק עול היא פשוט להתפרע על ידי סמים, אלכוהול והתנהגות רעה. ילדים חכמים יותר כגון הילארי דאף או טיילור סוויפט (עד עתה) ידעו לא לעשות זאת, מנגד יש ילדים כמו ג'סטין ביבר, שהם קלישאה בנושא. וכן, ההצלחה היא גורם מזרז לכך, כאשר הילדים חושבים שמותר להם הכל (אבל זה קורה גם למבוגרים).

פרסום: מדוע בארה"ב ממשיכים להתעקש להפיק סדרות על פי גרסאות בריטיות ?

אחת מהסדרות הטובות ביותר של העונה הקודמת הייתה הסדרה הבריטית Broadchurch אודות ניסיון לפענח רצח של ילד בעיירה נידחת באנגליה. בשבוע שעבר פורסמה ידיעה שרשת FOX מפתחת גרסה אמריקאית לסדרה הבריטית. השאלה היחידה שעולה היא: מדוע ? מתי בשנים האחרונות הצליחה גרסה אמריקאית לדרמה בריטית ? הפלופ האחרון שניתן לציין הוא הסדרה Skins, אשר בוטלה לאחר עונה אחת בלבד, וזאת בניגוד לגרסה הבריטית ששרדה במשך שבע עונות (ששלש מתוכן גם היו טובות מאד).

Skins לא הייתה הפלופ היחיד שהצליח להרוס מבנה נהדר של סדרה בריטית. בעונת 2009-2008 שודרה ברשת ABC הגרסה האמריקאית לסדרה המופת הבריטית Life On Mars. הסדרה לא הצליחה לשרוד אפילו למשך עונה אחת שלמה ובוטלה לאחר 17 פרקים בלבד.

כאשר מביטים על Broadchurch קשה להבין כיצד בארה"ב חושבים שזה יעבוד גם הפעם. מדובר בסדרה שהנושא הבולט שבה הוא הסביבה הבריטית, זו לא סדרה חובקת עולם כגון הסדרות האמריקאיות. הסביבה הכפרית חשובה מאד בכדי להבין את הסיפור.

יהיו קוראים שינסו להציג את ההצלחה של Homeland בכך שאפשרי שפורמאט זר יצליח. אולם, הסיבה היחידה ש Homeland הצליחה בניגוד לפורמאטים רבים היא משום שהיא פונה לנושא שבוער בחברה האמריקאית. נושא הטרור. זו גם הסיבה ש 24 הצליחה כל כך בימים שלאחר נפילת מגדלי התאומים.

אימוץ הגרסאות של הפורמאטים הזרים מצביע על עובדה אחת ברורה: על החידלון של היוצרים האמריקאים לייצר דרמות איכותיות. עונת 2013-2012 הייתה אסון עבור חמש רשתות הברודקאסט האמריקאיות, כאשר מעט מאד סדרות חדשות הצליחו. ב NBC הסדרה Revolution עשתה בהתחלה סימנים של הצלחה, אולם בחצי השני של העונה דעכה, ברשת FOX הסדרה The Following הצליחה בצורה סבירה, אך לא היוותה להיט גדול כפי שהיו House או 24, רשתות ABC ו CBS לא רשמו הצלחה אחת בקרב הדרמות החדשות ואילו רשת ה CW יכולה להתהדר רק ב Arrow וגם היא לא הצליחה לנשל את The Vampire Diaries הוותיקה כסדרה בעלת נתוני הרייטינג הטובים ביותר של הרשת (בנק' המדד). מבט על הדרמות של עונת 2014-2013 לא מצביע על יותר מדי דרמות שיכולות להיות להיט היסטרי (ניתן לספור אותן על כף יד אחת ואפילו פחות מכך).

עד כמה ש The Killing איכותית ו The Bridge מדברת על נושא שמעניין את האמריקאים (אם כי היה צפוי שהסדרה לא תתרומם בנתוני הרייטינג), עצוב לראות שבארה"ב פונים אל האפשרות הקלה באימוץ פורמאטים זרים. בכל מה שקשור לדרמות בריטיות, בשנים האחרונות לא הוכח שאימוץ פורמאט שכזה יצליח בארה"ב. לצערי, עושה רושם ש Broadchurch תהיה דוגמא נוספת לכך. כולי תקווה שהיא לא תהרוס את הרושם שהגרסה הבריטית עשתה. וזאת למרות, שיוצר הסדרה הבריטית אמור לכתוב את הסדרה ולהיות המפיק שלה.

פינת D1D1 רואה סרטים.

The Words – המילים - דניס קוויד מככב בסרט זה כסופר קליי האמונד, אשר מקריא שני פרקים מספרו בפני קהל (ובחלק האחרון מול סטודנטית נאה [אוליביה ויילד])ומספר את סיפורו של רורי ג'נסן (בראדלי קופר) ודורה ג'נסן (זו סאלדאנה). רורי הוא סופר מתחיל, אשר לא מצליח לפרסם את כתביו עד אשר הוא מוצא ספר שאדם זקן כתב (ג'רמי איירונס), מפרסם אותו כשלו ונוחל הצלחה עצומה. ואז האדם הזקן מגיע לפגוש אותו ומערער את עולמו, למרות שהוא לא מאיים עליו, אלא רק רוצה שיידע מה עומד מאחורי הסיפור.

בדרך כלל אני לא אוהב שיש כל כך הרבה מפורסמים באותו סרט, אולם בסרט זה תשומת הלב היא דווקא לסיפור ולא לשחקנים ובכך ההפקה הצליחה. התסריט זורם ולא נראה מאולץ, המשחק ללא פגם וגם הרעיון הכללי מעניין (סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור). הבעיה היא, שהסיפור נסגר בצורה קצת מעצבנת עם סוף לא ברור. הצופה מבין שהסרט הוא למעשה אוטביוגרפי של קליי, אך הסוף נשאר לא פתור, כאשר לא ברור מה קליי עומד לעשות, למרות שבסוף הסרט הוא נשאל: מה הוא רוצה ואז רואים את כיצד הוא רוצה לפתור את הנושא באמצעות הדמויות של רורי ודורה, אך בפועל, זה לא קורה, לא רואים אם הוא מתכוון לעשות משהו בנידון. ומכיוון, שנדיר מאד שלדרמות כאלה יש המשכים, סביר להניח שהצופה לא יידע.

אז, לראות או לא לראות ?
חובבי הדרמות יכולים לצפות בו, אך להיות מוכנים לקראת הסוף, שהוא לא באמת סוף. כל שאר הצופים, אשר מחפשים אקשן או גוון מעט קומי צריכים לדלג עליו. מדובר בסרט נוגע ללב וצריך להיות במצב רוח מסוים כדי לצפות בו, אך חובבי הדרמות ייהנו ממנו.

Trouble With The Curve – בחזרה למשחק - דרמה נוספת בה מככב קלינט איסווד (מי זוכר שהוא כיכב בסרטי אקשן בתחילת דרכו ?) והפעם הוא מגלם סקאוט עבור קבוצת בייסבול, אשר החוזה שלו עומד להסתיים ובמקביל הוא מתחיל לאבד את הראייה. הוא מקבל עזרה מבתו מיקי, עורכת דין לחוצה, אשר אמורה לשמש כעיניו לבחינת תלמיד תיכון, אך בסופו של דבר מוצאת את עצמה עם חיים חדשים בתחום המקצועי, האישי (כאשר היא מתחילה להכיר סקאוט אחר בשם ג'וני אותו מגלם ג'סטין טימברלייק) והבין אישי עם אביה.

מדובר ברעיון די מוכר עם תפניות די מוכרות ומבנה סיפור שרגילים לראות עבור סרטים מהסוג הזה, רעיון המסע שמביא להארה פנימית ולהכרה מה באמת חשוב בחיים. אבל, וזה אבל גדול, בהפקה שיחקו בגדול בכל הנוגע לליהוק. על קלינט איסטווד אין מה לדבר, הבן אדם גאון קולנועי לפני ומאחורי המצלמה, אך הליהוק היותר מעניין ומבריק היה של איימי אדאמס כמיקי וג'סטין טימברלייק כג'וני. מוזר שאדאמס לא הצליחה יותר בסרטיה, משום שיש לה הכל: כשרון, מראה והדבר הכי חשוב בתעשייה: אוהבים לראות אותה על המסך. טימברלייק מוכיח בסרט הזה שהוא התבגר מאד ושהוא מסוגל לגלם תפקידים דרמטיים בצורה מוצלחת.

אז, לראות או לא לראות ?
יכול להיות שאני מתרכך לאט לאט, אך התשובה שלי היא: לראות, ובעיקר בגלל השחקנים, משום שאת הרעיון הכללי והתסריט די מכירים מסרטים דומים שכבר הציפו את המסכים.

Premium Rush – שליחות עירונית - ג'וזף גורדון לויט, אשר חווה פריחה מחודשת בשנים האחרונות, מככב בסרט האקשן שלא נח לרגע. ג'וזף מגלם את דמותו של ויילי, שליח על אופניים ללא מעצורים, שמקבל על עצמו למסור מעטפה מידידתו בשם נימה. מה שהוא לא יודע זה ששוטר במשטרת ניו יורק רוצה לעצור אותו מכיוון שהמעטפה שבידו מכילה שובר שווה לכסף אמיתי. השוטר יעשה ככל שבידו בכדי להשיג את המעטפה. בתחילה ויילי נרתע מהמרדף, אך כאשר הוא מבין שהשובר יביא לכך שבנה של ידידתו יגיע לארה"ב הוא עושה הכל בכדי לגרום לכך לקרות.

הסרט מזכיר מאד את סרטי שנות התשעים ובמיוחד את הסרט "ספיד" (אך הוא פחות איכותי ממנו בהרבה) בכך שהוא לא נח לרגע במשך שעה ועשרים וחמש דקות. הבעיה היא, שמלבד בני הנוער קשה לי לראות צופים שיבואו לראות סרטים מהסוג הזה. אין בו יותר מדי תחכום, העלילה די פשוטה וגם אותה מסבכים בקטעי פלשבק מדי פעם, אשר מסבירים כיצד הדמויות מגיעים לאותה נקודה בזמן (הסרט מתחיל כאשר ויילי מתרסק על הכביש).

אז, לראות או לא לראות ?
בני הנוער שאוהבים סרטים מהסוג הזה יכולים לצפות. צופים המחפשים עלילה או קצת תחכום צריכים לדלג עליו, לא יקרה כלום, הם לא יפסידו.