יום שני, 17 באוקטובר 2011

ביקורת: Two Broke Girls, עונה ראשונה, פרקים 4-1: ככה ככה.



רשת CBS העלתה עד עתה שתי קומדיות חדשות. הראשונה היא Two Broke Girls, אשר קיבלה את משבצת השידור של יום שני בשעה שמונה וחצי והשנייה היא How To Be A Gentlemen (או בעברית "איך להתנהג כמו ג'נטלמן") שקיבלה את משבצת השידור של יום חמישי בשעה שמונה וחצי לאחר הקומדיה המצליחה "תיאוריית המפץ הגדול".

בעוד ש"איך להתנהג כמו ג'נטלמן" כבר בוטלה הרי ש Two Broke Girls מניבה עד עתה נתונים גבוהים. קשה עדיין לדעת אם הסיבה לכך היא איכותה או שהיא נהנית מהעובדה שהיא משודרת בין שתי הקומדיות "איך פגשתי את אמכם" ו "שני גברים וחצי", אשר גם העונה מניבים נתונים גבוהים. לפי דעתי, הסיבה השנייה עדיפה.

הקומדיה, למי שעדיין לא נחשף אליה, מספרת את סיפורן של מקס (קאט דנינגס), אישה שמגיעה מעולם העוני ורגילה לעבוד בתור מלצרית במסעדה זניחה בשכונה לא הכי מוצלחת, אך מתמחה בהכנת עוגיות קטנות, וקרוליין (בת' בהרס), אשר איבדה את הונה לאחר שאביה נכנס לכלא באשמת הונאה ועתה נאלצת לעבוד באותה מסעדה של מקס ומאוחר יותר להיות גם שותפתה לדירה. השתיים מחליטות לעבוד קשה בכדי לחסוך מספיק כסף שיעזור להן לפתוח עסק למכירת העוגיות שמקס מכינה וקרוליין תהיה אחראית לצד השיווקי.

כאשר צופים בארבעת הפרקים מתגלות מספר אנקדוטות. הראשונה, קאט דנינגס היא שחקנית קומית מוכשרת. השנייה, הרעיון מעניין והסיטואציות (לפחות בפרקים הראשונים) נחמדות. השלישית, הבדיחות לא ממש מצחיקות ואחוז הקליעה למטרה נמוך מאד. הרביעית, לאחר תום הצפייה בפרק אין הרגשה של רצון לצפות בפרקים נוספים.

לסיכום, המסקנה שנובעת מהאנקדוטות הנ"ל היא, שבמקום סדרה באיכות של "תיאוריית המפץ הגדול", קיבלנו קומדיה נוספת באיכות של "איך פגשתי את אמכם", כלומר: קומדיה שאפשר להעביר איתה את הזמן אבל שלא תצחיק את הצופה יותר מדי, אלא תעביר לו 22 דקות ולאחר מכן הצופה יישכח ממנה.

אז, לראות או לא לראות ?
אפשר לצפות בה, היא לא תצחיק יותר מדי אבל גם לא תגרום לצופה לשנוא אותה, פשוט סדרה בינונית. אז אפשר גם לדלג עליה אם רוצים, זה לא ישנה שום דבר. יצירת מופת היא ממש לא.

Share on Facebook

2 תגובות:

אסף אמר/ה...

אכן, סדרה בינונית למדי.
הסיטואציות הקומיות קצת מוגזמות, ובעיקר לא מספיק "חכמות", הדסרה נראית קצת כמו סיטקום משנות השמונים עם פאנץ' בכל משפט שני, והדמויות סטריאוטיפיות למדי.
אבל בכל פרק יש 2-3 חלקים שמעוררים קצת צחוק, ולכן אני ממשיך לתת לה צ'אנס.

לגבי ההשוואה - היא בוודאי רחוקה מהמפץ הגדול, אבל לדעתי היא גם פחות טובה מהעונות הראשונות של "איך פגשתי", שם נבנו (כאמור - בעונות הראשונות) יותר דמויות, שרובן "מלאות" יותר ומתוחכמות יותר. בסדרה הזאת יש למעשה 2 דמויות כשעובדי הדיינר מהווים קריקטורות בלבד.

אה - ויש סוס.

אנונימי אמר/ה...

קומדיה מצחיקה למדי בטוח יותר מוצלחת ומצחיקה מהזוועה העבישה של טים אלן או וויטני [למרות שהיא מהיוצרות גם כאן]