מאת: שקד, קורא נאמן של הבלוג.
עריכה: D1D1.
זוהי כתבה שנייה בסדרת כתבות שאני מפרסם ובהם אני מנסה לנתח את זכייניות השידור הישראליות "קשת", "רשת" וערוץ 10 בכדי לגלות איזו מי האיכותית ביותר, וכן האם הרייטינג (קשת מובילה בנתוני המדרוג, אחריה רשת ובסוף ערוץ 10) תואם את המציאות?
בכתבה זו אתמקד בז'אנר הקומדיה.
ז'אנר הריאליטי בו התמקדתי בכתבה הקודמת "שוטף את המסכים", כמות החומר בז'אנר ה"קומדיות" הוא דל מאד. בכדי לנתח הז'אנר אתייחס לנציגה אחת מכל זכיינית. את "קשת" תייצג "רמזור", את רשת "החיים זה לא הכל" ואת ערוץ 10 "החברים של נאור".
נתחיל עם הנציגה של "קשת" – "רמזור". מדובר בקומדיה מצחיקה מאד, אך יש לה "עקב אכילס". הסדרה עוסקת גם בזוגיות ואמורה להיות בה עלילה, אך לעומת קומדיות אחרות היא חסרה אלמנטים רבים. הצופה יכול להצטרף לצפייה בפרק במהלך הפרק ומהר מאד להבין בדיוק מה קרה בפרק. רק בעונתה השלישית הסדרה הצליחה להשתדרג.
בכל מה שקשור לשחקנים, מדובר בשחקנים ש"שרפו מסך" בשנים האחרונות, פרט אולי לליאור כלפון, שבשנים האחרונות שהה בעיקר בחו"ל.
דרך אגב, לפי דעתי, הסיבה לכך שהגרסה האמריקאית לא הצליחה מקורה בכך שהאמריקאים, בניגוד לישראלים, נחשפו לסוג ההומור שלה כבר לפני מספר שנים. כמו כן, בארה"ב יש מספר רב של קומדיות והתחרות קשה.
ב"רשת" מככבת במשך כמעט עשור הסדרה "החיים שזה לא הכל", החל מימיה בזכיינית "טלעד" שהיום כבר לא איתנו, ולמרות הזמן הרב שהיא על המסכים מרבית מהבדיחות שלה מבוססות, ולעיתים יותר מכך, על הבדיחות של הסדרה "סיינפלד", כאשר השינוי היחיד הוא השפה. לטוב ולרע.
בעיה נוספת של הסדרה מקורה במספר העונות הרב שלה – מספר הפרקים האיכותיים שלה ירד. בעונה השביעית המצב היה סביר, בעונה השמינית המצב הפך לבלתי נסבל. פרק הפתיחה של העונה התשיעית כבר לא גרם לי אפילו לחיוך.
בגזרת השחקנים, מדובר בשחקנים מהשורה הראשונה (בעיקר קושניר, וקסמן ואלתרמן) והם גם, לפי דעתי, מקור ההצלחה שלה. שני שחקנים נוספים שעשו עבודה נהדרת במשך כל הסדרה, כולל בעונה התשיעית, הם שלמה וישנסקי ונורית כהן שמגלמים את מאיר ובתיה. אני לא יודע איך, אבל הם דמויות מדהימות שבכל פעם שהם מופיעים, הם מוצאים סיבה לריב, ועושים זאת בטוב טעם.
ונסיים בנציגה של ערוץ 10 – "החברים של נאור". מדובר בסדרה מצחיקה מאוד עם עלילה מצוינת. נקודה חיובית נוספת שניתן לרשום על הסדרה היא השחקנים, שהחלו את הסדרה עלומים למדי, אך לא היה ליהוק (כולל דלאל, שהפתיע אותי לטובה, שכן לרוב אנשים שמגלמים את עצמם עושים זאת בצורה מחפירה) שלא הצליח. ביניהם ניתן למצוא גם את יובל סמו הנהדר.
בסדרות בהן הכוכב, עושה את מרבית העבודה (מצלם, עורך, מביים, כותב ומשחק) לרוב, הוא מפשל מדי פעם באחד ו/או יותר מהתפקידים הללו, אך למרבה ההפתעה, נאור ציון מצליח לעמוד בכל התפקידים האלו בצורה טובה מאד בחלק גדול של הפרקים. גם רונית איבגי בתפקיד אימו של נאור עושה עבודה טובה מאד.
דרך אגב, הסדרה גם יכולה להיקרא "סיינפלד הישראלית". בעוד בסדרה "החיים זה לא הכל" מדובר בקווי דמיון ובדיחות מועתקות, ב"חברים של נאור" מדובר במצב חמור יותר, שכן, העלילה הכללית של הסדרה נוצרה מתוך "סיינפלד" וההעתקה היא כמעט מוחלטת. אך במידה ונתעלם מהסוגיה של ההעתקה, ניתן יהיה ליהנות מסדרה כיפית ומצחיקה.
לסיכום, בניגוד לכתבה הקודמת בסדרה, ההחלטה היא לא חד משמעית. שלש הקומדיות אשר ייצגו את שלש הזכייניות הינן קומדיות מצוינות ולפי דעתי, מגיע להן רייטינג זהה, אך בפועל המצב שונה. "רמזור" מניבה 30% רייטינג בתקופה האחרונה, "החיים זה לא הכל" מסתפקת בשבועות האחרונים ב 15% רייטינג בלבד ו"החברים של נאור" מניבה נתונים זהים. עובדה זו היא הוכחה נוספת לכך שכוחה של הזכיינית משפיע על נתוני הרייטינג של הקומדיות בהן היא משודרת ולא האיכות שלהן. למרות ש"רמזור" היא קומדיה מצוינת, עדיין היא לא כל כך טובה בכדי להניב נתוני רייטינג כפולים מאלו של "החברים של נאור" ו"החיים זה לא הכל".
תודה רבה!
השבמחקלדעתי החיים זה לא הכל כבר די נמאסה, רמזור מצוינת ואת החברים של נאור אני לא כל כך אוהב, למעט פרקים בודדים.