סדרות הקומיקס של DC Comics לא ידועות באיכות הגדולה שלהן, בוודאי לא בהשוואה לסדרות של "מארוול", בין אם הללו שודרו ב"נטפליקס", או שמא ברשתות שידור אחרונות. יוצאת דופן, מהבחינה הזאת, היא הסדרה Gotham, אשר שודרה דווקא בערוץ ברודקאסט אמריקאי ולא בערוץ כבלים. סדרה זו הצליחה להראות כיצד ניתן מעונה לעונה להגביר את הקצב ואת האיכות ולספק דרמת קומיקס איכותית מאד. מבחינה זו, חבל שהסדרה הגיעה לסיומה בתום העונה החמישית המקוצרת שלה. בהשוואה לסדרות הקומיקס של רשת ה CW, אשר שורדות מעבר לכך (והשאר בדרך גם הן לעבור את כמות הפרקים אליה הגיעה Gotham).
למרות השבחים שיש להרעיף על הסדרה, העונה החמישית המשיכה להבליט את החסרונות שהיא סבלה מהן. בראש ובראשונה השחקן הראשי, בן מקנזי, אשר גילם את דמותו של הבלש גורדון ובעונה האחרונה את דמותו של קפטן גורדון, אשר ממונה על משטרת "גותהאם" לאחר שהממשלה זונחת אותם בעקבות אירועי העונה הרביעית ושמה על העיר מצור בכדי שהפושעים שלה לא יברחו אל שאר המדינה. בכל סצינה שהוא משחק רואים שהוא משחק. לא הייתה סצינה אחת אותנית שניתן לרשום לזכותו.
בעונה זו די נמאס לאחר ארבע עונות היה לראות את משולש האהבים בין ג'ים לברברה ולי. נכון שמדובר בסדרת קומיקס, אבל נדמה היה שסגרו את הסיפור בעונה הרביעית לאחר שאד ניגמה ("איש החידות") דקר, במה שנראה היה דקירה למוות, את לי. מהבחינה הזאת, דווקא ההתקרבות של ג'ים בחזרה אל ברברה, התקרבות שהסתיימה בקיום יחסי מין והריון של ברברה. ואז, כמו באופרות סבון, לי חוזרת "מן הקבר" ומתברר שיא בחיים. דווקא האלמנט הנ"ל לא היה רצוי, אם כי הוצדק בתסריט. התסריטאים הצליחו לפתור את המשולש בפרקי הסיום בכך שברברה יולדת את התינוק ומשתנה לטובה ומצליחה להשלים עם הנישואים של ג'ים ולי והשלשה מגדלים בשני בתים נפרדים את בתם. ולמרות הכל, קצת יותר מדי, בוודאי עבור עונה מקוצרת בת 12 פרקים בלבד.
דרך אגב, אם כבר הזכרנו את העובדה שמדובר בעונה מקוצרת, נדמה היה שהתסריטאים כתבו את העונה כאילו מדובר בעונה ארוכה בת 22 פרקים, אך בפועל היא הייתה קצרה. ניתן לראות שיש קפיצות בזמן בין פרקים (לא כולם, אבל חלק מהם), ועובדה זו קצת העיבה על הצפייה, בוודאי לאחר שהצופה התרגל לקבל את הסיפור בצורה איטית ומבוקרת.
בעיה נוספת שעונה זו הבליטה הייתה בליהוק של הדמות הרשעה הראשית - ניסה אל גול. ג'יימי מוריי גילמה את הדמות בתיאטרליות מדי, כאילו מדובר בהפקת תיאטרון. למרות שזה יישמע מצחיק (היות והסדרות של רשת ה CW פחות טובות מ Gotham), השחקנית קתרינה לואו, אשר גילמה את הדמות ביקום של סדרות רשת ה CW, עשתה עבודה טובה בהרבה.
ולמרות כל הבעיות הנ"ל, זו הייתה חוויה לצפות בעונה זו, אפילו במרתון. איכות התסריט לאורך העונה כולה היה ברמה גבוהה, בהשוואה לדרמת קומיקס ולא רק. כאשר גם הרעיון הכללי שלו מעניין, ניסיון הנקמה של ניסה אל גול בברוס וברברה והשלמת המשימה של אביה, הריסת העיר.
בעונה זו הצליחו להציג כמעט את כל הדמויות המרכזיות בחייו של ברוס ויין. זה מתחיל בהפיכתה של סלינה קייל לקאטוומן על ידי אכילת חלק מעץ שמשנה את ה DNA שלה (אם כי רואים אותה בחליפה רק בגרסה המבוגרת שלה בפרק האחרון של העונה), ממשיך בהצגת יצירת דמותו של ביין (ולאחר מכן במותו) על ידי כך שג'ים כמעט מחסל את הגרסה האנושית של הדמות, אדוארדו, שניסה שלחה אל גותהאם בכדי לבצע את משימתה להרוס את העיר ולגרום לברברה וברוס לשלם על מה שעשו לאביה. מאבקים אל "פויזן אייבי" ו"סקארקרואו" ועד להפיכתו של ג'רמיה ל"ג'וקר", למרות שהשם לא נאמר בורה פשוטה, הצורה שבה ג'רמיה משתנה היא כפי שנוצר ה"ג'וקר" בקומיקס.
גם הצורה שזה נסגרו המעגלים של הדמויות הקיימות כגון אד ניגמה, "פינגווין", סלינה קייל, ברברה קין ואפילו אלפרד הייתה טובה מאד. מצד אחד, מראים אותם משתתפים בהגנה על העיר אל מול ניסה וביין, אך מצד שני מראים שכאשר הכל נגמר הם חוזרים אל הטבע שלהם.
מעל הכל, בולט הפרק האחרון של העונה. פרק זה, אשר מציג את ברוס חוזר לאחר עשר שנים של אימונים (לא מראים אותם) מציג את הדמויות מבוגרות ומאיר טעם של עוד, כאילו מדובר בפיילוט לסדרה חדשה שעומדת לעלות ולא בסדרה שזה עתה מסיימת את הפרק ה 100 שלה. כלומר, פרק זה הציג רעננות.
מבחינה זו צריך לציין. בהפקה עשו בדיוק מה שעשו בסדרה "סמולוויל" בעשור הקודם. מכיוון ששתי הסדרות הינן פריקוול לדמויות של סופרמן ובאטמן, כלומר הימים לפני שהם הפכו לאייקונים, לא רצו להעלות את השחקנים על החליפות הכל כך מפורסמות. גם בפרק האחרון, שבו רוחו של באטמן נוכחת לאורכה לא רואים אותו בחליפה עד השניות האחרונות של הפרק וזאת בכדי ליצור את האפקט הנחוץ כאשר אכן רואים אותו. ואכן, זה מה שקורה כאשר רואים זאת, ובמיוחד מאחר ובפרק זה רואים מאבק של באטמן נגד ה"ג'וקר", אם כי לא רואים את באטמן עצמו, אלא רק שהוא מציל את ג'ים ובתו, התחושה היא שרוצים לראות עוד, במיוחד כאשר מדובר בגרסה המבוגרת של ברוס וסלינה, אותה מגלמת בגרסה הזאת לילי סימונס הנהדרת.
סיבה נוספת לכך שלא ראו את באטמן חליפה עד כה הייתה שמדובר בפריקוול, אשר התמקד בדמות של ג'ים גורדון" ופחות בבאטמן, וברגע שהיו רואים את ברוס ויין בחליפה, כל התבנית של הסדרה הייתה משתנית.
לסיכום, מדובר בחוויה וחבל שהסדרה הגיעה לסיומה. למרות הבעיות שציינתי לעיל, עדיין מדובר בבעיות נקודתיות, שלא מעיבות יותר מדי (טוב בסדר, אולי רק בליהוק של בן מקנזי כג'ים גורדון) על הצפייה. חבל שמדובר בפרקים האחרונים שלה. פשוט חבל. כל חובבי סדרות קומיקס וגם כאלו שלא צריכים לצפות. מדובר במוצר איכותי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה