יום שישי, 5 באוקטובר 2018

שלב סיכום עונה: The Orville, עונה ראשונה: השנה היא 1968



כאשר סת' מקפרלן קיבל את האישור לפתח סדרת מדע בידיוני עבור רשת FOX רבים הרימו גבה: מה לקומיקאי הנהדר ולסדרות מדע בידיוני ? בוודאי שאלו רבים את עצמם. חלק ממעריצי מקפרלן בוודאי חשבו שאולי הסדרה תהווה סאטירה על סדרות הז'אנר. אולם, כבר לאחר הפרק הראשון הם הבינו: הם טעו.

הסדרה עלתה לאוויר בחודש ספטמבר 2017 ולאחר מספר פרקים הסביר היוצר לנוכח הביקורות שהסדרה קיבלה, שהמטרה שניצבה לנגד עיניו בשעה שהגה את הסדרה הייתה החזרה אל עידן התמימות (אולי לא במילים הללו, אך זו הייתה הכוונה). במילים אחרות, בתור מעריץ של הסדרה הוא רצה לחזור אל מה שהיא ניפקה בתחילת דרכה, בימים של ספוק (לאונרד נימוי) וקירק (ויליאם שאטנר). וזה בדיוק מה שהצופים מקבלים כאשר הם צופים ב The Orville.

הסדרה מספרת את קורותיה של ספינת המחקר האינטר גלקטית "האורוויל" בשעה שהיא נעה ברחבי החלל האינסופי וחוקרת אותו, מגיעה אל תרבויות חדשות שהיא לא מכירה, יוצרת קשרים, מדי פעם נלחמת (במקרה של ה"אורוויל" מדובר בקרילים), אך בעיקר מדובר על אינטארקציה בין חברי הצוות ובינם לבין תרבויות אחרות.

לכאורה, רעיון נחמד, אולם הוא גורם לסדרה להתמודד עם שתי בעיות גדולות מאד. הבעיה הראשונה היא, שהסדרות של Star Trek עשו זאת בעבר. לו היה מדובר בהומאז' לפרק אחד או שניים, או שמדובר היה בסרט טלוויזיה בן שעתיים זה היה מובן, אך מדובר כאן בסדרה שעושה בדיוק את מה שהסדרה המקורית עשתה כבר בשנות השישים של המאה הקודמת. נכון, זו הייתה כוונת המשורר, אולם הצופים בוודאי ישאלו את עצמם: אם כבר ראינו זאת בעבר מדוע שנמשיך לצפות בסדרה היום ?

תשובה אפשרית לכך היא, שמקפרלן לא היה מעוניין להביא את הצופים הוותיקים, אלא לגרום לצופים הצעירים יותר להיחשף לסוג הסדרות שהוא אהב כאשר היה ילד. ובנקודה זו אנו מגיעים אל הבעיה הגדולה השנייה שהסדרה נתקלת בה: מה שהיה נכון לשנות השבעים ואולי גם השמונים של המאה השמונים כבר כמעט ולא מתאים עבור הצופים הצעירים של התקופה הנוכחית.

ציינתי זאת במספר סיכומים בעבר. בשנת 1993 עלתה לאוויר סדרת המדע בידיוני "בבילון 5" ועשתה מהפך בכל מה שקשור לתפיסת סדרות טלוויזיה בכלל ולז'אנר המדע בידיוני בפרט. הימים בהם כל פרק היה עומד בפני עצמו כמעט וחלפו להם. כיום, כמעט לכל הסדרות, בוודאי מז'אנר המדע בידיוני, יש מיתולוגיה אותה הם מציגים לאורכה של הסדרה. נכון, לא תמיד עוסקים בה בכל פרק וגם כשעושים זאת לא תמיד מתייחסים אליה בכל הפרק, אבל היא קיימת במידה כזו או אחרת. ב The Orville זה לא קיים.

The Orville אמנם חוזרת לימים פשוטים יותר בהם הצופה יכול לצפות בפרק אחד, לסיים אותו ואז לדלג פרק או שניים ולא להפסיד דבר. מצד אחד, זה יכול לגרום לצופים שפיספסו פרק או שניים לחזור אל הסדרה בהמשך, בוודאי כאשר מקפרלן מביא שחקנים בעלי שם שהוא מכיר לתפקיד אורח (ליאם ניסן, שרליז ת'רון), אולם הצופים הצעירים כבר התרגלו לסוג מסוים של סדרות ולנסות להחזיר את הגלגל לאחור, במיוחד לאור ריבוי הסדרות הוא אלמנט קשה מאד והסדרה גם לא מצליחה בכך.

שבועיים לאחר עליית The Orville ברשת FOX (הסדרה עלתה ב 10 בפברואר 2017) עלתה לאוויר ברשת CBS:All Access הסדרה Star Trek: Discovery והעמיקה את הבעיה. משום שמקפרלן ניסה לחזור לימים של הסדרה המקורית של Star Trek בשנות השישים של המאה העשרים ואילו בראיין פולר ואלכס קורטזמן, אשר עומדים מאחורי "דיסקברי", הבינו בדיוק למה הקהל מצפה והעניקו זאת לצופה. הכנסת מיתולוגיה כבר מהפרק הראשון של "דיסקברי" (ולא משנה שהשחקנית הראשית הייתה כל כך גרועה) יצרה למעשה מצב שבו הצופים כמעט חוזים בסדרה שהיא מעין ספר ארוך. העובדה ששתי הסדרות עלו בסמוך כל כך אחת לשנייה יצרה מצב ש The Orville נראתה כמו סדרה לילדים קטנים בניגוד ל"דיסקברי" אשר מיועדת לקהל בוגר יותר.

גם בגזרת הליהוק קיימות מספר בעיות. למרות הצלחה מסוימת בליהוק של הלסטון קייג' כאלארה (הברקה בתור קצינת הביטחון), סקוט גריימס וג'יי לי כג'ון למר כנוווטים והאחראים בעיקר על הצד הקומי (הדי עלוב של הסדרה, במיוחד לאור השם של מקפרלן) ובעיקר פיטר מייסון כבורטוס הרי שהתפקידים הראשיים לוהקו בצורה לא נכונה.

מקפרלן ליהק את עצמו לתפקיד הראשי כקפטן הספינה, אולם יותר מפעם אחת הוא מצטייר כמעריץ של Star Trek, אשר קיבל את האפשרות לייצר סדרה ברוחה ובעקבות זאת העניק לעצמו את התפקיד הראשי מבלי לבדוק אם בכלל הוא מתאים לכך. והוא לא. רחוק מכך. גם אדריאן פליקי לא מתאימה לגלם את דמות הקצינה הראשונה בסדרה ונראית כמעט לאורך כל הדרך יותר כבובה, שלא מבינה בדיוק לאן היא נכנסה. נכון, היא נאה מאד, אולם צריך להתאים את השחקנית לתפקיד ופליקי לא מתאימה. גם ליהוקה של פני ג'ונסון ג'רלד כד"ר קלייר פין היה גרוע מאד, במיוחד לאור המשחק המוגזם שלה לאורך כל העונה. עובדה שבאה לידי ביטוי במיוחד בפרק שבו המעבורת שלה ושל שני ילדיה מתרסקת על כוכב והיא מופרדת מהם ומנסה למצוא את הדרך אליהם.

אז, לראות או לא לראות ?

יש חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הטובות הן, שבהשוואה למרבית הסדרות, אשר משודרות בערוץ Syfy, מדובר בסדרה טובה יותר, במיוחד כאשר ניסו לעסוק בנושאים קשים כגון נטייה מינית או פחדים. החדשות הרעות הן, שזה לא קנה מידה רציני. בז'אנר של סדרות המדע בידיוני, ובמיוחד באלו שעוסקות בספינות מחקר בחלל, מדובר בסדרה לא מספיק טובה, אלא אם אתה ילד בן עשר. הציבור הבוגר מחפש מוצרים באיכות גבוהה יותר. ולכן, כדאי לכם לדלג עליה, לא תפספסו יותר מדי. 

3 תגובות:

  1. צודק- סתמית מדי
    הפרק הראשון היה נו טוב- שום דבר שלא ראינו קודם ואדריאן פאליקי... ;)
    השני כבר התחיל בהומור הגרוע לדעתי של סת מקפרלן [למרות שיש לו גם הומור מוצלח בפרויקטים מסוימים]- וזה הספיק לי..
    תודה

    השבמחק
  2. מעניין, מסכים בהחלט!
    הביצוע וההומור לא מספיק טובים.
    למרות שבקטע כלשהו עוד רגע יוצאת עונה שניה...

    השבמחק
  3. אה, והוא שחקן נורא ואיום סת'...

    השבמחק