כל מי שקרא בילדותו את ספרי "החמישיה הסודית" מפרי עטה של הסופרת אניד בלייטון (זה רק אני או שהדור הנוכחי כבר לא מכיר את הספרים הללו, ואם זה המצב, יש לי רק הערה אחת בנידון: ההפסד כולו שלכם !) ויצא לו לראות את העונה הראשונה של Runaways מקבל תחושה של משהו מוכר. נכון, ישנם הבדלים מהותיים כגון העובדה ש"החמישיה" הורכבה מבני משפחה והפעם מדובר בקבוצת חברים, העובדה שב Runaways עסקו בנושא מערכות היחסים בין הדמויות ובין היתר נכנסה גם מערכת יחסים לסבית, אבל המהות של קבוצת ילדים ובעל חיים (ב"חמישיה" זה היה כלב וב Runaways מדובר בדינוזאורית) פותרת תעלומה, כאשר הצד שמנגד הם המבוגרים, המהות נשארה דומה.
לאור ריבוי דרמות הקומיקס של "מארוול" ו DC Comics בשנים האחרונות, התבקש מאד שהצעד הבא בעולם דרמות הקומיקס יעסוק בקבוצת ילדים ובני נוער והשנה זה הגיע אל המסך בדמות הסדרה החדשה שרשת Hulu העלתה. רשת FreeForm עומדת גם היא להעלות בקרוב שכזאת (Cloak & Dager), לכן אין בכך הפתעה גדולה. גם הרעיון של ישות לא ברורה, אשר יש לו מטרה סמויה והוא עומד להוציא אותה לפועל באמצעות עסקה עם קבוצה של בני אדם לא זרה לחובבי סדרות המדע בידיוני, כך שעושה רושם שמדובר בהכלאה מסוימת של מספר אלמנטים שכבר נראו על המסך: אופרת סבון בשילוב רעיונות מחוברות קומיקס וסדרות מדע בידיוני.
בגזרת התסריט הסדרה מזכירה מאד אופרות סבון (וגם סוטה מאד מחוברות הקומיקס האפלות הרבה יותר עליה היא מבוססת) שג'וש שוורץ וסטפאני סאווג' הפיקו בעבר (Gossip Girl) בעיקר בשל משולשי האהבה הרבים שהעונה הראשונה של הסדרה הציגה [קרולינה-אלכס-ניקו, גרט-צ'ייס-קרולינה, ג'נט סטיין (אבר קרדין)-ויקטור סטיין (ג'יימס מאסטרס)-רוברט מינורו (ג'יימס יאגושי)]. גם העיסוק הרב במערכות היחסים, בוודאי ביחס לעונה קצרה כל כך בת עשרה פרקים הוא עדות לכך. נכון, מדובר בדרמה של בני נוער, אך אפילו בדרמות הנוער בישראל לא עסקו בכך בצורה כך כך מאסיבית. נוסף על כך, כאשר הסדרה צוברת תאוצה (ומיד אתייחס לכך בהרחבה) התסריט "זורם" ומאפשר אפילו לצפות בפרקים בזה אחר זה. כלומר, התסריט קליל ובלי יותר מדי יומרנות להיות איכותי וברמה גבוהה, אלא אפילו מנסה לפשט אותו מאד.
כאשר נכנסים אל עובי הקורה ומנתחים את העונה הראשונה של הסדרה אפשר לומר שפרט לפיילוט, שהיה חזק מאד מתוך הרצון למשוך את הצופה, לוקח לסדרה זמן רב "להתניע". נכון, סדרה צריכה להתחיל לאיטה בכדי להציג את הדמויות ולהתחיל את הסיפור, אבל בסדרה זו רק בפרק הרביעי או החמישי היא מתחילה לקבל צורה כלשהי, והבעיה הגדולה היא שהעונה הראשונה שלה מורכבת מעשרה פרקים בלבד ולכן יש תחושה שלקראת הסוף מנסים לסגור יותר מדי נושאים: המשולש הרומנטי של קרולינה-אלכס-ניקו מגיע לסיומו, מערכת היחסים שבין גרט וצ'ייס, מגיעה לשיאה כאשר השניים מקיימים יחסי מין, הצופים מגלים את הסיפור השלם של מוות הוריה של מולי ושל הרצח של איימי, אחותה של טינה. לו היה מדובר לפחות בעונה בת 22 פרקים אפשר היה להבין זאת, משום שהאירועים היו מתפתחים בצורה נכונה, גם אם לעיתים אפשר היה לזהות "מריחה" כלשהי. אפשרות נוספת הייתה לנסות להעביר חלק מהתשובות לעונה הבאה, אך גם זה לא קרה.
ואם כבר הזכרנו מערכות יחסים. צריך לציין לטובה את העובדה שהחליטו לשים במרכז הסדרה מערכת יחסים לסבית. העובדה שסדרת קומיקס, אשר במרכזה עומדים בני נוער ובכל זאת מייצרים משולש רומנטי אשר בסופו הנערה בוחרת דווקא בנערה ולא בנער היא רעיון די חדיש. הבעיה הגדולה היא, שהנערות שגילמו את בנות הזוג וירג'ינה גארדנר, אשר גילמה את דמותה של קרולינה וליריקה אוקנו, אשר גילמה את דמותה של ניקו, לא נראו כמאוהבות או שהן אפילו מעוניינות אחת בשנייה. יתרה על כך, וירג'יניה אפילו נראתה במהלך כל העונה כאישה א מינית ופרידג'ית וכאשר ניקו בוחרת בקרולינה אין אפילו תחושה שהיא רוצה אותה. לא כמו שאריאלה ברר מראה כמה היא מעוניינת בצ'ייס.
בכל מה שקשור לשחקנים. בגזרת המבוגרים ישנם פרצופים מוכרים ומוכחים מאד בתעשיה, שגם עושים את עבודתם בצורה טובה מאד, כדוגמת אנני וורשינג (מגלמת את דמותה של לזלי, אמה של קרולינה וראש הכנסיה), אשר עושה רושם שהיא נמצאת כמעט בכל סדרה שנייה בעת האחרונה (The Vampire Diaries, Timeless...), ג'וליאן מקמהון ("ניפ טאק", Charmed), אשר מגלם את דמותו של ג'ונה המיסתורי ולמעשה האיש הרע בכל הסיפור, ג'יימס מארסטרס ("באפי קוטלת הערפדים", "סמולוויל"...), הלא הוא ויקטור סטיין המדען האלים (בעיקר כלפי אשתו). בריג'יד בראנאג (Army Wives) מגלמת את דמותה של סטייסי יורקס, אמה של גרט, קווין וייזמן (Alias, Scorpion, Hello Lady), מגלם את דמות אביה של גרט ועוד...
הבעיה מגיעה מכיוונם של הילדים. אף לא אחד מהילדים מצליח להותיר את חותמו. ויריג'ינה גארדנר (קרולינה) וגרג סולקין (צ'ייס) אמנם נאים מאד מבחינה חזותית, אך מעבר לכך הם לא מותירים רושם גדול מאד, או נותנים תחושה שמדובר בכוכבים עם פוטנציאל, וליריקה אוקונו (ניקו) ואריאלה ברר (גרט) אף מתחת לכך, אשר נראים כמו ילדים קטנים. בעיקר הדברים אמורים לגבי רנזי פליז, אשר מגלם את דמותו של אלכס ויילדר, אשר להיות המנהיג, אבל לא מצליח להראות זאת על המסך.
ולבסוף, שתי נקודות קטנות לציון: נחמד לראות שוב את דניאל קמפבל, גם אם בתפקיד קטן, אם כי לאחר שחזינו בה ב The Originals, אפשר היה לחשוב שהיא תנסה לבצע את קפיצת המדרגה בקריירה שלה, אך עושה שהבחירה שלה, כאשר היא גם מככבת בעונה השנייה של אופרת הסבון Famous In Love, היא בדיוק ההפך מכך ויכולה לגרום לכך שיתייחסו אליה בצורה דומה: כרק שחקנית עם פנים יפות וחבל שכך, משום שיש לה נוכחות כאשר היא על המסך.
ונקודה שנייה. דינוזאור ? באמת ? הטרנד הזה היה "חם" לפני קצת יותר מעשרים שנה. היום, לא ממש. אני יודע שזה חלק מחוברות הקומיקס, אבל...
אז, לראות או לא לראות ?
אפשר לראות. עבור נערים בגילאי העשרה מדובר בדרמה סבירה, אשר גם יכולה להיות מהנה. היתרון שלה הוא גם שהיא לא מנסה להיות יותר מכך. עבור הצופים המבוגרים יותר, ובוודאי אלו שהתוודעו לדרמות הקומיקס של "מארוול" ב"נטפליקס" היא תהווה ירידה חדה ברמה ויכול מאד להיות שלא יהיו מעוניינים להמשיך לצפות, במיוחד לאחר שלשת או אפילו ארבעת הפרקים הראשונים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה