בטלוויזיה הבריטית אוהבים להפיק סדרות מתח. בין אם מדובר בסדרות מהסוג של ספרי אגתה כריסטי (מישהו אמר Midommer Murders ?) ועד לסדרות מהסוג של הדרמה Luther. לפני מספר שבועות היא העלתה את הדרמה Killing Eve, על פי ספרו של לוק ג'נינגס, אודות המאבק של חתול ועכבר בין סוכנת MI6 הבריטית (סנדרה או הזכורה מהדרמה "האנטומיה של גריי"), אשר מנסה לתפוס רוצחת סדרתית אשר רוצחת אנשים מטעם ארגון מיסתורי ברחביי אירופה (ג'ודי קומר הזכורה מהסדרה "הנסיכה הלבנה").
נתחיל דווקא עם החדשות הטובות. מהדקה הראשונה העלילה של הסדרה זורמת בצורה חלקה ומאד לא אופיינית לדרמות הבריטית, אלא מזכירה מאד דווקא את דרמות המתח האמריקאיות. גם השפה קלילה מאד והצופה יכול להתחבר אל הסדרה בכל שלב, גם אם הוא מאחר לצפות בה. הדמויות הראשיות איב פולסטרי (או) ווילאנה (קומר) חביבות מאד. הצופה אפילו יכול לקבל את נקודת המבט של ווילאנה ואפילו לחבב אותה.
מצד שני, זו גם הבעיה הגדולה של הסדרה: היא בכלל לא מותחת, לפחות לא בשלשת הפרקים הראשונים שלה. למען האמת, אפשר היה לחשוב בתחילת הסדרה שמדובר בפארודיה על דרמות מהסוג הנ"ל, אם כי לאט לאט התחושה הזאת מאבדת אחיזה. בדרך כלל, בדרמות מהסוג של מרדפים אחר רוצחים סדרתיים קיים מוטיב של מתח בשל הפחד שחלק מהדמויות יירצחו, וכדוגמא אפשר לראות את הדרמה Luther, כאשר רות ווילסון מגלמת את דמותה של אליס בצורה כל כך מושלמת, אך צורת הכתיבה כל כך קלילה כך שהצופה מוצא את עצמו מחייך בחלק נכבד מהפרקים, גם בקטעים, אשר אמורים להיות קשים לצפייה, כאשר דמויות נרצחות.
האלמנט הברור שנובע מהסדרה הוא שימת הנשים בפרונט שלה. מלבד המאבק של החתול והעכבר שבין הדמויות של או וקומר, גם פיונה שואו מצטרפת לחגיגה כקרוליין מרטנס, הבוסית של איב וקירבי האוול בפטיסט כאלנה, העוזרת שלה. לשם כך, גם הדמות הראשונה מעולמה של איב אשר נרצחת היא דמותו של ביל (דיוויד הייג), אותו היא צרפה לחבורה בשל החברות שלהם. גם בעלה של איב, ניקו (אואן מקדונל), די מיותר. מצד אחד, מדובר באלמנט חיובי ובעיקר ייחודי, אך מצד שני זה הופך את הדרמה לדי חד מימדית.
צריך לציין, לאחר שצופים במשחקן של שתי השחקניות הראשיות מתקבלת התחושה שאו שהן לוהקו לתפקיד בשל משחקן בסדרות קודמות וההוראה שהן קיבלו היו לגלם את הדמויות בדיוק באותה צורה, ובמידה וזו אכן הייתה הכוונה אז צריך להרים כוסית לכבוד המלהקים , משום שהם עשו עבודה מעולה בליהוק, שתי השחקניות מביאות בדיוק את מה שמצפה מהן, או שהן לא יודעות לגלם דמויות בצורה אחרת (במיוחד הדברים אמורים לגבי קומר). במידה והצופים לא מכירים אותן מהסדרות הקודמות שלהן אין בכך בעיה, אך מי שכן התוודע אליהן מעברן הטלוויזיוני ומעריך משחק מגוון יכול לחשוב בצורה אחרת. בואו ניתן להן ליהנות מהספק ו"נלך " על האופציה הראשונה.
אז, לראות או לא לראות ?
אפשר לצפות. באופן כללי, הרעיון ובעיקר הקונספציה מעניינים, התסריט קולח והשחקניות הראשיות עושות עבודה טובה בגילום הדמויות. אולם, לטעמי, מדובר יותר בדרמה, אשר מתמקדת במערכת היחסים שבין שתי הדמויות המרכזיות ובעיקר באובססיה שווילאנה מגלה כלפי איב לאחר שהאחרונה מגלה את סודה, מאשר בדרמת מתח, אשר מטרתה למצוא את הרוצחת הסדרתית והמניעים של הארגון מאחורי הרציחות. בשל כך, יכולה להיות בעיה לחובבי סדרות המתח. לא הדרמה הטובה ביותר שנראתה על המסך, אך גם לא הגרועה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה