באחד הפרקים של הסדרה Arrow הדמות של פליסטי אומרת (לא באותם מילים, אבל המסר הדומה) על כך שהדמות הרשעה של העונה מתחילה את הסיפור במשפט "וכך זה מתחיל", שהיא לא מאמינה שהדמות הרשעה של העונה היא צופה נלהבת של הסדרה Babylon 5. משפט זה הוא משפט מצחיק, משום שעושה רושם שבהפקת הסדרה Arrow נקטו בשיטה דומה בכל מה שקשור לסדרה. הייחוד של Babylon נבע מכך שמדובר היה בסיפור מסגרת אשר נמשך על פני חמש עונות והגיע לסיומו בתום העונה החמישית. עושה רושם שזו גם הייתה המטרה של Arrow, לפחות בצורה שבה הציגו את הדברים בעונה החמישית.
בעונה זו נלחמים אוליבר קווין, הלא הוא "החץ הירוק" וחבורתו נגד "פרומיתיאוס", דמות מיסתורית, אשר לימים מתברר שמדובר באדריאן צ'ייס, התובע המחוזי, אשר בא ללמד את אוליבר קווין לקח לאור העובדה שהוא הרג את אבא שלו (בעונה הראשונה), לאחר שהוא איכזב את העיר וניסה לשחרר מגיפה על העיר בכדי למכור אח"כ את התרופה לכך. במלחמה שלו אדריאן מנסה להראות לאוליבר עד כמה מסע הצלב שלו הוא שגוי והוא למעשה רוצח פסיכופת בדיוק כמוהו. בכך, כל ארבע השנים שבהם אוליבר נאבק למען העיר כ"חץ הירוק" הם רק מסע הרג. לקראת סוף העונה אוליבר מצליח להגיע למסקנה מי הוא באמת וכיצד עליו לנהוג. בכך למעשה הוא חווה סגירת מעגל.
ואם כבר עסקנו בכך, סיום הסיפור נראה כל כך עלוב, כאשר אדריאן מתאבד וגורם בכך לפיצוץ האי על כל שאר היושבים בתוכו, אשר כוללים את תיאה, פליסטי, דיינה וכל השאר... לאחר המאבקים הגדולים במהלך העונות, דווקא המהלך הזה, במהלך עונה שהיא הייתה יותר בגדר של מאבק פסיכולוגי, נראה מהלך קטן.
מצד שני, חזרת הדמויות של מרלין, ניסה, סלייד וה"סירנה השחורה" (קייט קאסידי אשר גילמה את דמותה של לורל) היה אקט נכון, במיוחד במידה ורצו לסגור מעגל, כי הרי גם לצ'ייס הייתה קבוצה של לוחמים וכמעט כל חזרה של דמות מהעבר, במיוחד הדמויות הללו היה אקט מבורך.
גם מערכת היחסים שבין אוליבר לפליסטי, אשר ידעה עליות ומורדות במהלך חמש העונות מגיעה לסגירת מעגל לאחר שהשניים שוב פעם חוזרים להיות ביחד, וזאת למרות שבתחילת העונה פרומיתיאוס מצליח לגרום לאוליבר לחסל את בילי מאלון, החבר של פליסטי עד לאותם ימים. דרך אגב, מדובר באחת ממערכות היחסים הגרועות ביותר בדרמות הקומיקס
יתרה מכך, עד עתה בכל עונה מראים פלשבק של עונה מהתקופה שבה אוליבר היה כביכול נטוש על האי עד שבאו לחלצו. בעונה זו מגיעים לשנה האחרונה, שנה בה הדמות נגדה הוא יוצא היא קונסטנטין קובאר, איש רוסי מושחת, אשר מצליח כמעט לכופף את ה"ברטוואה" לרצונו, שבה לא קיבלנו מידע על מה שאוליבר עשה באותם חמש שנים, עד שבפרק האחרון אנו מקבלים את סגירת המעגל כאשר אנו רואים את אוליבר מחולץ ומתקשר לאמו לומר לה שהוא בדרך הביתה.
ובמעבר חד. בתום העונה הרביעית, לאחר שהדמות של לורל חוסלה (בין היתר משום שלא היה לאן לקדם אותה), רבים מצופי הסדרה בוודאי שאלו את עצמם כיצד הסדרה תתמודד עם איבוד של דמות ראשית. לאחר העונה החמישית, אפשר לסכם זאת כך: היא לא הצליחה. כביכול, את מקומה של לורל בחבורה אמורה הייתה לתפוס דיינה דרייק (ג'וליאנה הארווי), אשר במידה מסוימת גם מזכירה אותה מעט מבחינה חיצונית, אבל זה עדיין לא עבד בצורה טובה. לא עזרה לסדרה העובדה שגם הדמות של תיאה קווין (ווילה הולנד), אשר גם היא דמות ראשית מהפרק הראשון של הסדרה, נעדרה למשך מרבית החלק השני של העונה בתואנה שהיא אמורה "לעבוד על עצמה" לאחר שהיא הדרדרה מבחינה מוסרית. שתי הדמויות הנשיות הללו חסרו. ובקשר לדמות של תיאה, כאשר היא כבר חזרה לפרקי סיום העונה, לראות אותה בצורה כה חלשה לאחר שהיא עברה כברת דרך במהלך העונות נראה קצת בעייתי.
התוספות הנוספות של הסדרה בעונה זו היו מיותרות. הדמות של קרטיס (אקו קלום), אשר בעונה זו הפכה לחלק מהקאסט הראשי, מעצבנת וכמעט שלא תורמת יותר מדי, אולי רק כגג. הדמות של רנה (ריק גונזאלס) עוד יותר ורק הדמויות של של "איש הסמרטוטים" (ג'ו דיניקול) הייתה הטובה מכולם, לצד אוולין שארפ (מדיסון מקלחלין) אשר הצטרפה לחבורה של צ'ייס ולמעשה הייתה חפרפרת מבפנים. אבל שניהם הופיעו במספר קטן יותר של פרקים וחבל שכך.
בעונה זו, אוליבר גם רוקם מערכת יחסים עם העיתונאית סוזן וויליאמס. מצד אחד, חבל שלא הרחיבו את הדמות יותר ואת מערכת היחסים שבין העיתונאית ל"חץ הירוק", במיוחד לאחר שהיא מגלה את סודו, אולי בכדי להחזיר את פליסטי ואוליבר להיות ביחד. מצד שני, קשה היה לראות כימיה בין סטפן אמל (אוליבר) לקארלי פופ, אשר גילמה את הדמות.
אז, לראות או לא לראות ?
אפשר לראות, בעיקר עבור חובבי הסדרה, אבל אפשר כבר לציין זאת בפה מלא: זו העונה הכי פחות טובה של הסדרה. למרות ששני הפרקים האחרונים עוד בצורה כלשהי מצליחים להתרומם לגבהים סבירים, בעיקר בשל חזרת דמויות מוכרות, הרי שמרבית העונה, בוודאי בחצי השני שלה עד לפרקי הסיום, הפרקים היו די משעממים וכמעט חסרי עניין.
הבעיה הגדולה של הסדרה בעונה זו היא תסמונת העונה שלאחר מכן. כאשר בונים סיפור מסגרת לתקופה מסוימת וממשיכים אותו מעבר לכך ניצבים בפני בעיה מבחינה קריאטיבית. , משום שכאשר מגיעים לנקודת השיא של הסיפור הרגע שלאחר מכן מרגיש כרגע של "התנעה מחדש" וזו גם ההרגשה בדקות האחרונות של העונה. יהיה מאד מעניין לראות אם הם הצליחו בכך בעונה השישית, משום שבמידה וזה לא יקרה, אפשר כבר לומר שזו התחלת הסוף שלה. ל Supernatural לקח שלש או ארבע עונות בכדי לחזור למספר עונות סבירות (ויותר מכך לעונות ממש טובות), במיוחד כאשר מדובר בסדרה וותיקה שרצה זמן רב בצורה יחסית ובמיוחד כאשר עושה רושם שהתסריטאים די הגיעו למיצוי, או לפחות כך היא התחושה בתום העונה.
דווקא אהבתי את העונה הזאת יותר מעונות 3 ו4
השבמחק