שלב סיכום עונה: Emerald City, עונה ראשונה: לא מספיק טובה

רשת NBC שמרה את הסדרה הזאת במשך כשנתיים מרגע שאושרה לעלות לאוויר ועד שזכתה לראות אור יום. הסיבה שנתנה הרשת לכך הייתה חוסר במשבצות שידור. לאחר צפייה בסדרה אפשר למצוא סיבה אחרת: היא לא מספיק טובה.

לאחר שמספר רעיונות ישנים מצאו לעצמם גרסה מודרנית החליטו ברשת NBC שגם הסיפור של "הקוסם מארץ עוץ" ראוי לגרסה מודרנית משלו. בפועל, מה שברשת עשו היה לקחת כמעט את כל הרעיונות של הסיפור ופשוט להציב מראה הפוכה לדמויות. כל הדמויות החיוביות בספר הפכו לדמויות רעות. לדוגמא, כל הדמויות שליוו את דורותי במסע שלה לראות את הקוסם (הדחליל, האריה ואיש הפח) והם אף מוצאים את עצמם בסוף העונה במצב לא טוב. הדחליל, אשר בסדרה נקרא לוקאס (אוליבר ג'קסון כהן), לאחר שהוא מתאהב בדורותי מנסה לחסלה בהוראת המכשפה גלינדה. האריה, אשר בסדרה נקרא אאמון (מידו כהן) אחראי לחיסול המלך והמלכה בשירות של הקוסם מארץ עוץ (וינסנט דאונפוריו) ובסוף הסדרה משפחתו לא זוכרת אותו והוא מנודה מהעיר. איש הפח, ג'ק, אותו מגלם ג'רן האוול יורה באהובתו, המלכה מאב, אמנם בשוגג, אבל עדיין יורה בה ובסופו של דבר מבותר לחתיכות.

בדרך כלל שחור מזוהה עם הצד האפל אותו צריך להכניע ולבן עם הטוהר והצדק, אך בסדרה זו המכשפה מהמערב (אנה אולרו), אשר לבושה כולה שחורים היא דווקא הצודקת בעוד גלינדה (ג'ולי ריצ'ארדסון), הלבושה לבן היא זו שמחרחרת מלחמה ונמצאת בצד הלא נכון.

בסדרה זו גם ממשיכים עם המגמה של הסדרות בשנים האחרונות לקרוץ לקהילה הלהט"בית וגם הפעם יש לנו סיפור על טרנסג'נדר, כאשר טיפ (ג'ורדן לוגהרן) היא ילדה שבכדי להגן עליה לאחר שהוריה המלכים של פסטוריה נרצחו הופכים אותה לילד ועתה היא לא שלמה עם הזהות המינית שלה ולאחר שהיא חוזרת להיות ילדה היא כל הזמן רוצה לחזור להיות ילד. יפה היה לראות שהתסריטאים החליטו לא ליצור "סוף טוב הכל טוב" והחליטו להשאיר אותה בסופו של דבר כילדה ולא כילד ולו בגלל הסיפור, משום שקשה היה לראות את אנשי העיר ובעיקר המכשפות מקבלות אותה כילד, כפי שאכן קרה בהתחלה. באווירת הפוליטקלי קורקט ששוררת לאחרונה גם זה יכול היה לקרות ואז היו חוטאים לסיפור, שזה לפי דעתי הדבר הכי נכון לעשות.

נושא אחר שהסדרה מטפלת בו בעשרת פרקיה היה הילדות היתומות והאפשרויות שניצבו בדרכן בעולם פחות מתקדם, ובסופו של דבר, העולם של ארץ עוץ, למרות הקסמים, הוא עולם שעל פי בגדיו ומאפייני החיים מתקיים בימי הביניים או ראשית תקופת הרנסאנס, עולם שבו לילדות יתומות היו שתי אפשרויות עיקריות בחיים: להיות נזירה או זונה (למרות שאפשר היה גם להבחין באפשרויות אחרות, הרי שהן היו פחות מעשיות לרבות מהיתומות שלא אומצו בגיל צעיר). דווקא בנקודה הזאת ראוי לציין את הזרקור שהסדרה העניקה לנושא הנ"ל.

מבחינת התסריט, מהפרק הראשון שלו ועד לאחרון אפשר להבחין שהסדרה "כבדה", התסריט "לא זורם" בצורה קלילה. אפשר לנסות ולומר שהסיבה לכך היא שהסדרה אפלה יותר וניסו ברשת להיות איכותיים יותר, אך זה יהיה תירוץ. ראשית, אין בסדרה ולו קצה קיצו של הומור, התסריט איטי, שבלוני, לא גורם לצופים לרצות להמשיך לצפות בסדרה. אין בו את מרכיב ההתמכרות. נכון, לא מדובר באופרת סבון, אבל עדיין חייב להיות בה משהו שיגרום לצופה להמשיך לצפות בה. סיבה אפשרית לכך היא שהסיפור נמתח קצת יותר מדי על פני עשרה פרקים. אפשר היה לנסות לצמצם את המיני סדרה לשישה פרקים או לשמונה לכל היותר, אך היות ומדובר ברשת ברודקאסט סביר להניח שברשת היו מעוניינים למלא זמן אוויר.

בגזרת הליהוק, אדריאה ארחונה עושה עבודה טובה בתור דורותי, אך קשה להאמין שבעוד עשור מישהו יזכור אותה בגילום הדמות, או כל אחד אחר בסדרה זו למעט אולי ג'ורדן לוגהורן, אבל יותר בגלל התפקיד שגילמה והסאב טקסט שלו ופחות בגלל המשחק שלה, שהיה בכלל לא רע.

אז, לראות או לא לראות ?

רק אם ממש חייבים. לא מדובר בגרסה הטובה ביותר של הסיפור, אפילו לא אחת מתוך שלש הטובות. אפשר לנסות לברך על הניסיון, אבל המוצר המוגמר לא מספיק טוב. מדובר בבזבוז זמן של כשמונה שעות אותם עדיף היה לנסות ולצפות בסדרות אחרות ויש כאלו למכביר.