שלב סיכום עונה: Famous In Love, עונה ראשונה: בעיית ליהוק חמורה

בשנתיים האחרונות רבים בתעשיית הטלוויזיה האמריקאית ידעו שהסדרה Pretty Little Lairs מגיעה לסיומה בתום העונה השביעית, ולכן הם ציפו לפרויקט הבא של מרלן קינג בכדי לראות אם מגע הזהב שלה יעבור גם לפרויקט הבא שלה, אשר הגיע בדמות Famous In Love, עבור אותה רשת. מבט על העונה הראשונה מראה שאפשר לדבר על ניצוצות בלבד של איכות, אך בהחלט לא מדובר על סדרה ברמה גבוהה.

צריך גם לומר, ההחלטה של קינג הייתה נכונה לא לנסות לייצר סדרה דומה ל Pretty, משום שבדרך כלל זה לא מצליח, במיוחד לאחר שהסדרה הקודמת שלה עדיין לא שידרה את פרק הסיום שלה וההשוואות היו מגיעות בכל שלב שלה. העובדה שמדובר ברשת FreeForm, הסיפור שלה, אודות נערה צעירה בשם פייג' (ת'ורן), אשר נקלעת לאודישן לסרט גדול ומגלים אותה, והאישה שמאחורי הסדרה (קינג) נראו דווקא כהתחלה מבטיחה ואולי בשל כך הפרויקט גם אושר.

גם הסדרה החדשה של קינג מבוססת על ספר בעל אותו של אותו כתבה רבקה סרלה, אבל איזה הבדל ענק בין שני הפרויקטים. נכון, Pretty הייתה בעלת סיפור מסגרת הרבה יותר מורכב ואילו Famous היא בהגדרתה אופרת סבון לכל דבר בלי סיפור מסגרת מוגדר מאחוריה, אבל גם בתור סדרה שעומדת בפני עצמה ההבדלים באיכויות שבין הסדרות הם עצומים. 

נעבור מהר מאד אל הליהוק. כבר הודעתי בפוסט קודם שאני משוחד לגבי השחקנית בלה ת'ורן והסיבה לכך לא נעוצה במראה החיצוני שלה, אלא בכריזמה ובעיקר בנוכחות שלה על המסך בכל סצינה בה היא נמצאת. השחקנית התגלתה בסדרה Shake It Up וכבר בסדרה זו נראה היה שיש בה משהו מיוחד. אולם, אם רוצים להיות הוגנים חייבים לציין, שקיימת בעיה קטנה במשחקה ב Famous, משום שעושה רושם שהיא לא עושה את עליית המדרגה הנדרשת משחקנית של סדרת ילדים לסדרה שפונה אל בני הנוער. הגינונים שלה, צורת הדיבור ובעיקר ההתנהלות שלה היא יותר של ילדה קטנה מאשר של אישה צעירה. עכשיו, יש לכך שתי אפשרויות: או שהיא שיחקה כך בשל הדרכה של ההפקה והבימאית, בעיקר משום שהדמות שלה היא של נערה תמה בתחילת דרכה הקולנועית, או שמדובר במה שהיא יכולה לתת בשלב הזה של הקריירה שלה. במידה ומדובר בהדרכה של ההפקה ו\או הבימאית מדובר בטעות משום שהדמות צריכה קצת יותר מבוגרת (בכל זאת, היא לומדת באוניברסיטה והדמות אמורה להיות בוגרת מבחינה נפשית), במידה ומדובר במה שהשחקנית יכולה לתת כרגע, הבעיה הופכת למורכבת יותר עבור הרשת, משום שמדובר בכוכבת הראשית שלה והתוצאה הסופית לא מספיק טובה. בכל מקרה, המרכיב של הכריזמה והמגנוט של הצופים קיים גם בסדרה זו ואולי עבור אופרת סבון זה אמור להספיק. אילו הייתי במקום השחקנית, הייתי דואג לכיוון המשך הקריירה שלי. 

בעיה נוספת בתחום הליהוק נעוצה בליהוק של דמות ראשית נוספת: קרטר ג'נקינס. אני מצטער, אבל העובדה שיש לבחור ריבועים בבטן ובלורית מרשימה לא הופכת את השחקן ללוהט. הדמות שלו, ריינר, אמורה להיות הבחור הטוב, אבל המוצלח והיפה מאד שכל הבחורות רודפות אחריו. משום מה, קשה לי לראות את זה קורה. הדמות שלו נראית על המסך, בדומה לדמות של בלה ת'ורן, ילדותית ובעיקר לא מתאימה למה שהיא צריכה להיות: מגנט בחורות, שיש לו גם לב זהב. את העובדה שיש לו לב זהב הוא מצליח להעביר, את החצי השני של הדמות ממש לא. 

גם שאר הדמויות נראות כאילו הן נמצאות בבית ספר התיכון, ובעיקר הדברים אמורים לגבי ניקי קוקס כאלקסיס (ולא, לא בשל העובדה שהיא נמוכת קומה), אשר אמורה להיות הנערה הרעה והמניפולטיבית, אבל המשחק שלה לא אחיד ובעיקר לא אמין. קשה להאמין שיש לה מוח מניפולטיבי, כפי שהיא אמורה להציג ואפילו פרק סיום העונה, אשר אמור להבליט זאת, לא עושה לה שירות טוב. לגבי ג'ורג'י פלורס כקסנדרה, החברה הכי טובה של פייג' (ת'ורן), אשר גם מתחילה לקנא בהצלחה שלה. הניסיון להפוך אותה לחשפנית נראה פשוט מגוחך, היא לא עושה זאת מספיק טוב.

הבעיה הגדולה עוד יותר בליהוק היא, שגם שאר השחקנים, אשר לא עושים עבודה ילדותית, הם בינוניים ולא מספיק טובים. צ'ארלי דפו כג'ייק היה ליהוק נכון, אבל מישהו באמת יזכור את הדמות שלו מעבר למעריצי הסדרה ? קשה לי להאמין. קית' פאוארס כג'ורדן, נראה כמו שחקן "פרווה" נוסף, ושחקן אחר יכול היה להחליף אותו ללא שירגישו בכך. 

מבחינת התסריט, דווקא התחלת הסדרה, אשר אמורה להזניק את הסדרה קדימה ואמורה גם להציג את הדמויות, הייתה החלק החלש שלה. די נמאס מהסיפורים של האישה המבוגרת (נינה בגילומה של ריבס, שדווקא עשתה עבודה טובה מאד בגילום הדמות) והנער הצעיר (ולהפך) או המשולשים הרומנטיים הדי מבאסים שעליהם מבוססים הסדרה ג'ייק-פייג'-ריינר, או נינה-ג'ורדן-טנג'י (פפי סונג'ה) אשר היו החלק הגרוע שלה. נכון שמדובר באופרת סבון, אבל בחייכם, צאו קצת מהשבלונה... אותה ראינו כל כך הרבה פעמים. אך דווקא הסיפורים המשניים כגון סיפורה של אמו של ג'ורדן וכיצד היא מסבכת אותו או סיפורו של ברט הופר (נתן סטיוארט ג'ארט הזכור לטוב מהסדרה Misfits), איש הצהובנים שרוצה לפרוץ קדימה וגם מצליח בכך, הסיפור של ג'ייק ואלכסיס וכיצד מצליחים לקחת לו את התסריט שכה אהב ולשמוט מתחת לרגליו את ההצלחה. הסיפורים הללו היו דווקא הסיפורים היותר מעניינים של העונה, אבל לא עסקו בהם כמו שצריך. 

סיבה אפשרית אחת לכך היא, שמספר הפרקים שלה בעונה הראשונה שלה עמד על עשרה בלבד. מדובר על מספר קטן עבור אופרת סבון. היו צריכים להעניק לה לפחות עוד שלשה פרקים, משום שאפשר לזהות שהעניינים מתקדמים בקצב לא אחיד, כאשר סיפורים מסתיימים מהר מדי (הופר), נקטעים באיבם (ג'ייק ואלכסיס או אלכסיס וג'ורג'ינה בגילומה של קתלין טארבר) ולקראת סוף העונה נכנסים לקצב מסחרר ומהיר מדי, בשעה שפרקים בודדים נוספים היו מאפשרים לעשות זאת בצורה "חלקה יותר". 

הדברים באים לידי ביטוי במיוחד בפרק סיום העונה. בדרך ככל, פרק זה מציג קליף האנגר, אבל מה שעשו בפרק זה היה מוגזם. זהירות ספויילרים !!! לפתע פתאום ג'ייק מתוודה על אהבתו לפייג' (ומול התקשורת) בשעה שריינר מבקש את עזרתה אל מול התקשורת ולמעשה גורם לה לבחור בין שניהם, הופר נרצח על ידי אדם אלמוני, כאשר יש מספר מועמדים לכך והסיפור של אלכסיס וג'רג'ינה מקבל תפנית חדה מאד. זה נראה שמסדרה שנדמה שהייתה בסגנון של בברלי הילס 90210 (המקורית) היא פתאום הפכה למעין "מלרוז פלייס" לעניים. והבעיה היא כפולה, משום שקשה להאמין שהסדרה תוכל להמשיך באותו קצב ועתה ידרשו זאת ממנה, וגם לקחו יותר מדי רעיונות גדולים לפרק אחד ויהיה קשה לשחזר זאת בעונה הבאה. 

אז, לראות או לא לראות ? 

אפשר לראות, בעיקר עבור חובבי הז'אנר של אופרות הסבון. למרות בעיית ליהוק חמורה ומשולשים רומנטיים פחות מעניינים, הסדרה מגלה ניצוצות של איכות, בוודאי עבור הז'אנר, היו לה מספר רעיונות מעניינים ולכוכבת שלה יש נוכחות ובעיקר, אפשרות להשתפר ולגדול. העובדה שכל הפרקים של העונה הראשונה שלה שוחררו באותו יום דווקא עוזרים לה, משום שקיים מרכיב ממכר בסדרה. ועדיין, במידה ותדלגו עליה לא יקרה כלום.