עוד לפני שעלתה העונה הראשונה של The Last Kingdom, סדרה שהיא עיבוד טלוויזיוני לסדרת הפרים The Saxson Stories מבית היוצר של ברנארד קורנוול, בוודאי רבים שאלו את עצמם מדוע בכלל להפיק סדרה שכזאת, אשר "מטפלת" בנושא שדי מוצה בשנים האחרונות דרך סדרה אחרת, "ויקינגים". לאחר עונה אחת בלבד, אפשר לומר שהסדרה לא חפה מבעיות (ויש הרבה), אך בסופו של דבר היא גם מהנה.
הסדרה, למי שלא קרא את הספרים או שלא קרא את התקציר שלה, מתרחשת במאה התשיעית לספירה ועוסקת באות'רד בנו של אות'רד (אלכסנדר דריימונד), בנו של מושל אנגלי מבבנבורג, שהיא חלק ממחוז נורת'מבריה, חלק של אנגליה. לאחר שאביו של אות'רד מת בקרב, אות'רד גדל כילד דני (הדנים מזה עשרות שנים פלשו אל המחוזות האנגליים) על ידי רגנאר (לא מדובר באותו רגנאר מהסדרה "ויקינגים") ואות'רד מחשיב אותו לאב לכל דבר.
כאשר אות'רד מגיע לפרקו, רגנאר וכמעט כל משפחתו נרצחים על ידי דני אחר (אחותו מובלת כשפחה, אך הוא לא יודע זאת), אשר נקם בו לאחר שרגנאר הוציא עין לבנו. אות'רד מנסה לחזור ביחד עם ברידה (אמילי קוקס), שבויה נוספת שגדלה ביחד איתו מילדות ועתה הפכה למאהבת שלו, אל בבונברג בכדי לתבוע את הממלכה שלו, אך דודו שיושב על הכס מנסה לחסל אותו ובנוסף לכך הרוצח האמיתי של רגנאר מפיץ שמועה שאות'רד רצח את רגנאר. אות'רד וברידה נסים אל הממלכה היחידה שעדיין לא נפלה בידי הדנים, ממלכת ווסקס, אשר אלפרד (לימים אלפרד הגדול, אשר יהפוך למלך אנגליה הראשון מאחר שיאחד את כל המחוזות תחתיו) עומד להיות השליט שלה. אות'רד מקווה שאלפרד יסייע לו לצבור הון ונחלות, אך לא יודע שלאלפרד (דיוויד דוסון) יש תוכניות עבורו מתוך מטרה להשתמש בו ככלי לנצח את הדנים. הוא משיא אותו לאישה נוצריה אדוקה ואף נולד להם בן, אך אות'רד לא יכול לשבת בשקט כאשר מתמרנים אותו ולא מראה צל של כניעה בפני אלפרד. המאבק בין השניים יימשך עד אשר הדנים יגרמו להם לשתף פעולה בכדי לשרוד.
כפי שציינתי, הסדרה סובלת מבעיות רבות, ומיד אצביע על המרכזיות שבהן, כאשר הגדולה מביניהן היא שעבור סדרה שעונתה הראשונה מתפרסת על פני שמונה פרקים בלבד (אמנם כל פרק הוא כמעט באורך של שעה ולא 42 כפי שבדרך כלל הוא האורך של סדרה אמריקאית), האירועים (ויש הרבה) מתפרשים על תקופת זמן ארוכה מדי. רק לשם הדגמה, בעונה קצרה זו אות'רד רושם שלש אהבות גדולות ומשמעותיות ולפחות משניים מהן לא נרשמה סגירת מעגל נכונה כגון הסיפור של כיצד מילדרית' (איימי וורן) הפכה לנזירה או מה עובר על ברידה כשהיא חוזרת לבדה אל הדנים והופכת למאהבת של רגנאר, בנו של רגנאר. בשל כך, אפשר להצביע על "חורים" גדולים מאד בעלילה, כאשר אפילו באותו פרק ניתן לרשום על קפיצה בזמן של ימים, שבועות ולעיתים חודשים. כתוצאה מכך, העברת הסיפור נעשית בצורה רשלנית. נכון, לא יצא לי לקרוא את הספרים שעל פיהם הופקה הסדרה, אך קשה לי להאמין ש"חורים" אלו לא טופלו. וגם אם כן, היו חייבים לתקן זאת כאשר הם עברו עיבוד טלוויזיוני. במידה והיו נוספים לפחות ארבעה פרקים נוספים אפשר היה לערוך את הסיפור בצורה "חלקה" יותר. אפשר לראות שניסו לדחוס יותר מדי אל תוך עונה מקוצרת.
בעיה נוספת שהסדרה סובלת ממנה הינה רמת התסריט. היות וסדרה זו מתרחשת, פחות או יותר, בתקופה דומה שבה מתרחשת בסדרה "ויקינגים" הרי שקשה שלא להשוות בין השתיים ובגזרת התסריט The Last Kingdom נופלת ממנה ובהרבה. לא מדובר בתסריט מתוחכם (אולי בעקבות העובדה שהוא נכתב על פי ספר) מדי ומי שצפה ב"ויקינגים" מבחין בכך מהר מאד. היות וכיום של הצפה של סדרות טלוויזיה ולעיתים לחלק ניכר מהצופים אין מספיק זמן לצפות בשתי הסדרות ולכן יעדיפו את הסדרה האיכותית יותר, הסדרה שהתסריט שלה מצליח להציג מראה טובה יותר של התקופה.
נקודה שלישית בעייתית שהסדרה מציגה היא שלא ברור מה בדיוק היא מנסה להשיג. בתחילה עושה רושם שהסדרה עוסקת בדברי הימים של אות'רד, אך מפרק לפרק, בוודאי שמהפרק השלישי ומעלה, עושה רושם שהדגש הוא יותר על כיצד נוצרה אנגליה בכך שהדמות שניצבת במרכז היא דווקא זו של אלפרד. רק בדקות האחרונות, כאשר קול קריינות מציג תמונה של האירועים שלאחר הקרב הגדול ב 878 בין הדנים לאנגלים בו האנגלים ניצחו, כאשר מבחינים בכך שאות'רד נע להרפתקה חדשה (חילוץ אחותו) אפשר להבין שוב שהדגש הוא עליו.
ובמעבר לאלמנט שלילי נוסף: קשה להצביע על שחקן אחד בסדרה, כולל אלכסנדר דריימונד, אשר יכול להוות תגלית או ברמה גבוהה כך שיזכרו אותו או אותה מעבר לסדרה הנוכחית. כלומר, לא ניתן להצביע על שחקן או שחקנים אשר מטביעים חותם בתעשייה הטלוויזיונית במשחקם וכך נוצרת תחושה של סדרה מסוג ב, במיוחד לאחר שגם רמת התסריט לא מספיק גבוהה.
ולסיום, חייבים גם לציין אלמנט מעצבן אחד נוסף. נכון, מדובר במאפיין גדול של התקופה, המאבק של הנוצרים בפאגנים (עובדי האלילים), אבל די נמאס לראות את הנושא הזה על המסכים, במיוחד לאחר שכולם יודעים שהנוצרים ניצחו בסופו של דבר, ובסדרה זו מגדישים לכך זמן מסך רב.
אז, מדוע בכל זאת כדאי לצפות בסדרה ?
משום שבתקופה הנוכחית סדרות תקופתיות מצליחות בעיקר משום שהן מציבות את הנושא בתקופה, אשר לרבים נראית רומנטית יותר (למה אתם חושבים שאגדות רובין הוד או המלך ארתור מצליחות עד היום לשלהב את הדימיון של הצופים ולגרום להן לצפות בעיבוד על גבי עיבוד של הסיפורים ?) וסדרה זו לא שונה מהן. בניגוד למרביתן הגדול היא גם פשוטה וקלה להבנה, למרות "חורים" רבים בעלילה. ובסיכומו של דבר, במידה וצופים בה ברצף, יש בה גם מרכיב ממכר, כמעט עד לדרגה של אופרת סבון, כאשר הצופה לא מבחין שעוברת כמעט שעה שלמה עד אשר הפרק מגיע לסיומו, אולי בעקבות העובדה שהופקה על פי ספרים. ולכן, כל מי שמחפש סדרה תקופתית לא מסובכת מדי, שהעלילה שלה סבירה בהחלט ולא גורמת לצופה יותר מדי לחשוב דווקא ייהנה ממנה. מצד שני, במידה והיא לא הייתה מופקת, קשה להגיד שמדובר היה בפיספוס גדול מדי. אז, קיבלתם החלטה ?
סתם סדרה. ראיתי והשתעממתי.
השבמחקנראית כמו חיקוי לא מוצלח של ויקינגים.
סדרה מעולה לפי דעתי וכן רוב הבעיות קשורות לכך שהסדרה מבוססת על סדרת ספרים.
השבמחקבנוגע לוויקינגים כל העונות עד כה היו יותר בהשראת סיפורים.
ד"א אם אתה מחפש חורים הסטורים אז בוויקינגים יש המווון (ועדיין לפי דעתי הסדרה ה"הסטורית" הטובה ביותר שיש עכשיו)
מספר דוגמאות:
-לא ידוע כמעט כלום על רגנאר מלבד הדרך שהוא מת וסיפוריהם של בניו.
-רולו בהחלט היה קיים אבל הוא לא היה אח של רגנאר.
ויש עוד לא מעט דברים