שלב סיכום עונה: Shadowhunters, עונה ראשונה: עוד מוצר פלסטיק

בשנים האחרונות רשת ABC Family משוועת להצלחה, עד כדי כך שברשת אפילו החליטו למתג את עצמם מחדש תחת השם FreeForm. כמעט כל סדרה של הרשת בשנים האחרונות, פרט ל Pretty Little Lairs כשלה. ההצלחה הסבירה היחידה הייתה The Fosters, אולם גם ההצלחה שלה הייתה בינונית. ולכן, ההחלטה של הרשת ללכת בכל הכוח על עיבוד לספריה של קסנדרה קלייר נראתה כמו ניסיון נוסף לייצר הצלחה דרך שחקן חיזוק חיצוני. לאחר עונה אחת בלבד המסקנה שמגיעה מצפייה בסדרה היא, שבמקום שהספרים של קסנדרה יצליחו להרים את הרשת לגבהים חדשים הרי שהרשת הצליחה להוריד את הספרים לרמה שלה.

הבעיה הראשונה של הסדרה נבעה מכך שבשנת 2013 יצא סרט קולנוע בשם "בני הנפילים: עיר של עצמות" בכיכובה של לילי קולינס. סרט אשר היה עיבוד של הספר הראשון בסדרת הספרים. הבעיה נוצרה בשני מישורים. ראשית, העובדה שעבר זמן מועט מיציאת הסרט ועד עליית הסדרה הרי שהרשמים ממנו עדיין טריים ולכן ההשוואה ביניהם תגיע בכל מקרה. העובדה שמדובר בסרט קולנוע עטור תקציבים אל מול סדרה כמעט נטולת תקציב, בוודאי בהשוואה לסרט, עושה לסדרה נזק. כמו כן, בכדי להבדיל את עצמה מהסרט, בהפקת הסדרה היו חייבים לשנות חלקים שונים אשר נראו בסרט. התוצאה לא עובדת לטובת הסדרה. 

כפי שניתן לראות בסדרות רבות הבעיות מתחילות בליהוק. כך גם בסדרה הזאת, ובמיוחד של שתי הדמויות הראשיות. הליהוק של קתרין מקנמרה כקלרי פירצ'יילד, הנערה אשר כרעם ביום בהיר מגלה שהיא נצר לציידים בשם Shadowhunters, ושיש עולם על טבעי, שגורם לכך שאביה, האיש שנחשב למת ואימת העולם העל טבעי, נכנס לחייה וגורם בעקיפין לאמה להיכנס לתרדמת קסומה. הליהוק מזכיר את הליהוק הנשי בשני הסרטים הראשונים של "אינדיאנה ג'ונס". 

בסרט הראשון בסדרת סרטי "אינדיאנה ג'ונס", הכוונה היא ל"שודדי התיבה האבודה", לוהקה השחקנית קארן אלן, בדמות הנשית הראשית כמריון. המבקרים של הסרט אהבו אותו מאד, אולם ציינו שהדמות הנשית הראשית, כלומר אלן, לא הייתה נשית מספיק (אני כבר רואה את הפמיניסטיות מתחילות לזעוק, אל תערבו אותי בעניין, אלו היו הטענות של המבקרים לא שלי...). ולכן, לסרט השני בסדרה, "המקדש הארור", לוהקה השחקנית קייט קאפשו כוילהמינה "וילי" סקוט והדמות שלה הייתה הקצנה של הסטראוטיפ הנשי. התוצאה היא, עד היום מדובר בסרט החלש בסדרה, וברשימה נמצא גם הסרט "ממלכת גולגולת הבדולח". כמו כן, היום מבינים שקארי הייתה ליהוק נכון יותר, למרות שלא שיקפה את היופי ההוליוודי של אותם ימים (הסרט הראשון יצא בשנת 1981). היא גם חזרה לסרט הרביעי בסדרה ונישאה לדמות של אינדיאנה. 

אפשר להשוות זאת לליהוק של לילי קולינס וקתרין מקנמרה לדמותה של קלרי. לילי נחשבת לאישה יפה, אבל בהחלט לא מזכירה את אידיאל היופי של הוליווד. קתרין מקמנמרה דווקא כן, הנערה עם העיניים הכחולות והדיבור המתייפייף. אך בעוד שהמשחק של לילי היה טוב מאד ונראה היה שהתפקיד "יושב" עליה בצורה טובה, הרי שקתרין היה ליהוק גרוע, בעיקר משום שנראה היה שמדובר בנערה שגם אם חייה היו תלויים בכך היא לא תוכל לגלם את דמות הציידת שהיא מגלמת. כתוצאה מכך, כל מה שהיא עושה על המסך נראה לא אמיתי, אלא כעוד מוצר פלסטיק, בדיוק כמו משחקה של השחקנית, של רשת המתמחה באופרות סבון. יכול מאד להיות שבהפקה רצו להבדיל את עצמם מהסרט ולכן ליהקו לתפקיד כמעט את ההפך הגמור של לילי. זו הייתה טעות. אמרתי זאת יותר מפעם אחת: צריך לשים דגש על רמת המשחק ולא על פנים יפות, בוודאי אם מדובר בדמות הראשית, 

גם הליהוק של שאר הדמויות היה גרוע. המשחק של דומיניק שרווד כג'ייס נראה היה מוגזם מאד ועל גבול התיאטרלי. לראות אותו בסוף העונה עצבני לאחר שהא מגלה שוולנטיין, האיש הרע ואביה של קלרי, הוא אביו, היה לא פחות ממעצבן. בנוסף לכך, המתח המיני שאמור להיות בינו לבין קתרין כמעט ולא קיים. אלברטו רוזנדה, אשר מגלם את דמותו של סיימון, חברה הטוב ביותר של קלרי שהופך לערד, לא יודע לגלם דמות של ערפד ונראה כמו ילד בחנות צעצועים. אמרדה טוביה (ליזי) היא שחקנית סבירה, אבל אי אפשר שלא להשוות את משחקה לזה ג'מימה ווסט, אשר גילמה את הדמות בסרט ובכל פרמטר היא נופלת ממנה וגם היא נראית כלא יותר מחזות חיצונית נאה עם משחק בינוני במקרה הטוב ובהחלט לא מישהי שאמורה להיות ציידת. 

בעיה נוספת שהסדרה סובלת ממנה היא, שנראה היה שמדובר בסדרה שתשעים אחוז ממנה מצולם באולפנים. בתור סדרה שעוסקת בעל טבעי היה נדמה שישקיעו יותר בצילומי חוץ, אולם לאחר הפרקים הראשונים שחייבו את הסדרה לצאת למספר צילומי חוץ, ובפרק האחרון. הצילומים נראו בדיוק כמו שאר סדרות הרשת. הבעיה היא, שהרוב המכריע של סדרות הרשת הן אופרות סבון והסדרה הזאת צריכה להבדיל את עצמה מהן, משום שאחרת מדובר פשוט בסבוניה בעלת מוטיבים על טבעיים. והדיאלוגים הכל כך משעממים תורמים בהחלט לאווירה הזאת. 

ואכן, הדגש ששמו בסדרה על משולשי האהבה (לידיה-אלק-מגנוס, סיימון-קלרי-גייס) היה מוגזם ודחף גם הוא את הסדרה לכיוון של ה"סבוניה", מאשר לשים דגש על הסיפור. נכון, העובדה שמדובר בעונה בת 13 פרקים בני 42 דקות ולא בסרט של 130 דקות מחייבת מעט הרחבה של הסיפור, אבל הנטייה של הרשת לנוע לכיוון ה"סבוניה" במקום להתעסק יותר בעל טבעי ולבדל יותר את הסדרה משאר סדרות הרשת הורסת את תענוג הצפייה בסיפור. 

לאור הבעיות הנ"ל, האם בכלל היה כדאי להפיק את הסדרה ? 

לפי דעתי, התשובה חיובית. נכון, ניתן למנות סדרות על טבעי רבות, אשר עוסקות בציידים, ערפדים, מכשפים, קוסמים, מלאכים ועוד... (לרשת ה CW בלבד יש 3 סדרות כאלה, שאחת מהן חודשה לאחרונה לעונה ה 12 שלה), אבל ניתן לראות שיש עדיין ביקוש לסדרות\סרטים מהסוג הנ"ל. למרות שכביכול הסרט שיצא לא נחשב כהצלחה בקופות הקולנוע בארה"ב (הרוויח פחות מ 91 מיליון), עדיין מדובר בפוטנציאל של קהל גדול מאד. צריך גם לזכור שהפרק הראשון של הסדרה הניב 1.82 מיליון צופים, כך שהגיעו מספיק צופים לצפות בו. אבל כבר בפרק השני חלה נפילה למיליון צופים. כלומר, הצופים אהבו את הרעיון של הסדרה, אך כמעט חצי מהם לא נשארו מעבר לפרק אחד מאחר והתאכזבו ממה שנגלה לנגד עיניהם. יכול מאד להיות שהפרק הראשון נהנה גם מהתמיכה של פרק החזרה מחופשה של Pretty Little Lairs, אבל זה עדיין לא מסביר את הנפילה האדירה בנתוני הצפייה. נכון, הסדרה חודשה לעונה שנייה, אך עובדה זו נובעת יותר ממצב הרשת ופחות מהצלחת הסדרה. 

אז, לראות או לא לראות ? 

אם אתם חובבי הז'אנר ו\או אהבתם את הספרים (אני מודה שלא יצא לי לקרוא את הספרים) אתם יכולים לנסות מספר פרקים בכדי לראות אם תוכלו לסבול את הפיכת הרעיון למעין "סבוניה". מי שאהב את הסרט יסבול מאד מהסדרה, משום שמדובר בהחלט בשינוי לרעה כמעט בכל אספקט ולא מדובר בשינויים הקטנים בסיפור (לדוגמא, בסדרה סיימון נשאר ערפד למרות שבסרט מצליחים לעצור את הפיכתו ליצור הלילה). עבורי, מדובר באכזבה, בזבוז של רעיון סביר והפקה גרועה. הדבר האחרון שהצופים זקוקים לו הוא עוד אופרת סבון (ובמקרה הזה בעלת נגיעה על טבעית) לא להאמין כיצד כל אחד שצפה במספר סדרות בחייו רואה את הבעייתיות שבה כבר בתחילתה ואילו בהפקה לא הצליחו. מי, לעזאזל, מאשר הפקות שכאלה ? או במילים אחרות, "מי נתן את הפקודה" ?....