שתי העונות הראשונות של הסדרה Person Of Interest הצביעו על עלייה הדרגתית באיכות, כאשר פרקי הסיום של העונה השנייה היוו סוף הולם לעונה. כמו כן, ההחלטה לקדם את איימי אקר (רוט) ושרה שאהי (שו) לחלק מהקאסט הראשי הייתה ההחלטה הנכונה בזמן הנכון בכדי להעלות את הרמה של הסדרה ולהזרים לה דם חדש. העונה השלישית הצביעה על כך שנקודת השיא הייתה מאחוריה ובחלק השני שלה, כאשר דמותה של קרטר (טרג'י פי הנסון) סיימה את דרכה, אפשר היה לזהות את העובדה שהחלה ההידרדרות שלה. בעונה הרביעית מדובר כבר כמעט על קריסה. בכל מקרה, עושה רושם שהסדרה הגיעה לשיא מוקדם מדי.
בדרך כלל, נקודת השיא של סדרה מהסוג הזה אמורה להיות בשלב המלחמה שלה. שלב העימות הגדול, אולם במקרה של Person Of Interest זה לא קורה. במקום זאת, הסדרה הפכה למעיקה. נכון, בעונה זו אמורים להגביר את הקצב, אך עושה רושם שהתסריט לא מספיק טוב. גם כאשר שתי "המכונות" נפגשות באמצעות נציגים, רגע שאמור להיות מכונן במיתולוגיה של הסדרה, הפרק לא מצליח להתעלות לרמה גבוהה. עדיין ניתן לזהות פרקים בודדים טובים, אך הם מעטים מאד.
אפשר להצביע על אלמנט חיובי בודד בעונה זו. הפיכתה של איימי אקר לשחקנית על. מדהים לראות את השחקנית, אשר בתחילת דרכה בסדרה "אנג'ל" כמעט ולא בלטה ודי עמדה בצילם של השחקנים הגבריים, ואילו בעונה זו זרחה מעל כל שאר השחקנים. דרך אגב, סצינת סיום העונה הזכירה מאד את סצינת סיום הסדרה "אנג'ל". הבעיה היא, שזה לא מספיק וזה לא באשמתה.
ה"אשמה" נופלת על כתפיה של שרה שאהי, אשר באמצע העונה הדמות שלה נעלמת לאחר שהיא נופלת בשבי. בכך נשברה ההרמוניה הדקה שנותרה בסדרה לאחר עזיבתה של הנסון. הבעיה הגדולה יותר היא, שעזיבתה לא הייתה מתוכננת, אלא מאולצת בשל העובדה ששאהי נכנסה להריון. אפשר היה לראות כיצד בתחילת העונה צילמו את השחקנית בזוויות שלא יראו את הריונה, עד אשר היא הייתה חייבת לעזוב מכיוון שההריון לא נכתב אל תוך התסריט.
דרך אגב, היה מעניין לראות בעונה זו את העובדה שהתסריטאים החליטו לקחת את מערכת היחסים שבין רוט לשו מספר צעדים קדימה עד שלפני שהיא נופלת בשבי שו מנשקת את רוט, אשר מתחילה איתה במשך שנתיים. האלמנט המעניין בכך הוא, שבהפקה לא הצמידו את אחת מהן, בעיקר את דמותה של שו אשר נראית כצימוד הגיוני, עבור ריס. כפי שבדרך כלל עושים בסדרות מהסוג הנ"ל: הצמדה של שני הכוכבים הראשיים. מצד שני, ההצמדה של רוט לשו גם גרמה עוד יותר להגדלת דמותה של רוט ובכך למרות שהצופים מצליחים לזכות לראות באיכותה של אקר הרי שההרמוניה הדקה נשברת עוד יותר.
התסריטאים אוהבים סגירת מעגלים וכך גם עשו לדמותו של ריס, כאשר הצמידו לו את הפסיכולוגית ד"ר איריס קמפבל (וורן שמידט) כמושא אהבה. היא מעין הגאולה של ריס לאחר איבוד הדמויות ג'סיקה וקרטר. מצד שני, זה גם מראה שמה שדמותו של ריס זקוקה לו היא לא אישה חזקה כדמותן של קרטר, רוט או אפילו שו, אלא דמויות נשיות חלשות יותר כגון ג'סיקה, אותה הוא מצטער שעזב עד שבסופו של דבר היא מתה ועתה דמותה של קמפבל.
לאחר שאיבדו את הרעיון של מוסד HR, בעונה זו התמקדו במאבק שבין אליאס ודומיניק. המאבק היה מעניין מאד, אולם דווקא בפרקים האחרונים של העונה, ולאחר שהציגו את דומיניק כאדם חכם מאד, הרי שהוא מצליח ליפול בפח של אליאס די במהירות ואפילו פעמיים, פעם אחת כאשר הוא מחסל קומה שלמה של תומכי דומיניק ביחד עם הסגן שלו, שהיה גם חבר ילדות שלו ובפעם השנייה בסוף העונה, כאשר הוא גורם לו לחסל את יד ימינו. מצד אחד ניפחו דמות, שהייתה כמעט כמו דמותו של קווין ספייסי בסרט "החשוד המיידי" ואז הוא נופל בבת אחת.
אז, לראות או לא לראות ?
מדובר בעונה מאכזבת, מעייפת ודי כבדה. אם זו לא הייתה עונת המאבק הייתי מציע להפסיק לצפות בה, אבל היות ומדובר בעונת המאבק בין שתי "המכונות" אני מציע שצופי הסדרה יצפו בחצי הראשון שלה, כאשר שו עדיין נוכחת וההרמוניה בין הדמויות עדיין סבירה, אבל על החצי השני של העונה צריך לרפרף די במהירות ולהגיע לשני הפרקים האחרונים שלה ואז לחזור לצפות בהם בצורה רגילה. צופים שעדיין לא נחשפו לסדרה לא ייהנו מעונה זו. חבל, אפשר היה לעשות זאת בצורה טובה יותר. לו רק שרה שאהי לא הייתה נכנסת להריון...מה שמהלך אחד יכול לעשות לסדרה.
אני דווקא מאוד נהנתי מהעונה. הסיפור הגיע לנקודה מרתקת. פרק סיום העונה (שיכל גם להיות פרק סיום סדרה) היה מרשים ביותר. איימי אקר היא שחקנית נדירה. אני מסכים שאם היו מצרפים דמות אחרת (את "בקרה" למשל) כדמות מרכזית מלאה זה היה הרבה יותר מוצלח- אבל בכלליות לדעתי זו אחת הסדרות הכי טובות בשנים האחרונות. בייחוד עם כל הזבל שיש ב-cbs בשנה האחרונה (כל הסדרות החדשות שלהם העונה הן מזבלה).
השבמחקאני ממששש לא מסכים איתך לגבי העונה האחרונה, העונה הייתה מצויינת, והמאבק בין שני המכונות היה מרתק לכל אחד שאוהב טכנולוגיה ומתעניין במה שני AI יכולים להיות, והסיום? היה מדהים..
השבמחקלקבל תשיחה הזו בין ארולד לבין המכונה היה אולי הרגע הכי מרגש שיכול להיות בין מחשב לבין בן אדם בסדרת טלויזיה בשנים האחרונות..
מתי העונה הבאה יוצאת? מחכה לה בקוצר רוח..
דווקא העונה הרביעית שבא רוב הפרקים קשורים אחד לשני לדעתי היתה הטובה ביותר עד כה ושתי הפרקים האחרונים היו בכלל הדובדבן שבקצפת. אחד הסיומים הגדולים ביותר של עונה כלשהי בזמן האחרון!!!
השבמחק