כאשר עלה הריבוט ל"פייב או" הסדרה היוותה נוף מרענן בקרב הדרמות בעיקר בגלל הנופים המדהימים והקצב הגבוה של הסדרה, עלילת המסגרת המעניינת ותסריט סביר. בתום העונה החמישית לצופה נשאר דבר אחד בלבד: הנופים המדהימים של האי. זה כבר לא מספיק.
בשלש העונות האחרונות הסדרה מאבדת גובה בנתוני הרייטינג ובעונה החמישית אפשר גם לראות מדוע. בהפקת הסדרה עשו את כל השגיאות האפשרויות. ראשית, סיפור המסגרת הראשי, אשר ליווה את הסדרה מהפרק הראשון שלה, המאבק של סטיב מקגארת והחבורה נגד וו פאט, הגיע לסיומו בפרק בודד בחצי הראשון של העונה. בלי הכנה, בלי אזכור של הדמות של וו פאט קודם לכן, רק החזרת הדמות לפרק אחד בכדי לסיים את החלק שלו בסדרה כאשר מקגארת יורה בו כדור והורג אותו לאחר שהלה חוטף אותו בניסיון למצוא את אביו. ואני שואל, למה ? אני מבין שרוצים לסגור את הסיפור, אבל למה בצורה הזאת ?
כמו כן, במידה והחליטו לסגור את סיפור המסגרת הגדול, מדוע לא לפתוח סיפור מסגרת חזק באותה מידה ? הניסיון לעשות זאת באמצעות בן המשפחה של צ'ן הו קלי שבורח ממאסר לא מספיק חזק והפרק האחרון הוכיח זאת. מי יודע, אולי בעונה הבאה המצב ישתנה.
הקצב הגבוה של הסדרה הואט בצורה ניכרת ורק בפרק שבו חזרה הדמות של וו פאט ובפרק האחרון, כאשר כביכול פצצה גרעינית איימה להתפוצץ על האי, אפשר היה להבחין בקצה קיצו של שבריר מתחילת הסדרה, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. התחושה שהצופה במהלך העונה היא של עייפות ולאות ופחות של הנאה ממקצב נכון.
תרמה לתחושת העייפות הכנסתו של השחקן צ'אי מקברייד, אשר גילם את דמותו של לו גרובר, כחלק מהקאסט הראשי. מדובר בצעד גרוע מכל הכיוונים. במקום להכניס דמות נשית בכדי שתחליף את זו של קתרין (מישל בורת'), אשר נעלמה לעונה שלמה וחזרה רק בפרק האחרון, הכניסו את הדמות של לו. השחקן גבוה, מגושם, כבד גוף ומדבר לאט ובשל כך הוא גם מאט את הקצב של הסדרה. לא ברור מדוע הוחלט להשאיר דווקא אותו בסדרה. לא עוזרת, כמובן, העובדה שגם ג'ורג' גארסיה (ג'רי) הפך להיות חלק מהקאסט הראשי וכמעט מאותו סיבה. אבל בניגוד למקברייד לגארסיה יש תפקיד בסדרה: הפכו אותו לצד הקומי שלה.
הפיכת מקברייד לחלק מהקאסט הראשי גם שברה את ההרמוניה שהייתה בצוות עד כה. ראשית, סקוט קאן (דני) הופיע במספר קטן יותר של פרקים ולא בכולם, כפי שהיה בדרך כלל עד כה. ובחלק מהפרקים נראה שהוא משחק ללא חשק (ולא, לא מדובר בגילום הדמות) גם חלקה של קונו (גרייס פארק) קטן מאד במשך מרבית מהעונה, עד לפרקים האחרונים שלה, אם כי במקרה שלה לא ברור אם מדובר בהחלטה שלה לאחר שבעונה הקודמת היא כמעט ולא הופיעה בחצי הראשון של העונה.
אם כבר עסקנו בגרייס פארק, כבר בעונה הרביעית ניכר עליה שהיא כבר לא רוצה לשחק בסדרה. הניצוץ שהיה בעיניה בתחילת הדרך התחלף בעיניים שאומרות: אני עושה זאת בלי חשק. יכול מאד להיות שזה קורה גם כי הדמות שלה לא מתקדמת לשום מקום, בניגוד גמור לשאר הדמויות בסדרה. ולא, החתונה שלה זה לא התקדמות. יכול מאד שהעובדה ששידכו את הדמות שלה לזו של אדם גרמה לכך שאין לאן לקחת את הדמות.
הבעיה הגדולה בעונה זו הייתה אי שימוש בדמויות נוספות שלא מהחלק המשטרתי של הסדרה. הכוונה היא בעיקר לגרייס, בתו של דני, אשר מיעטה להשתתף בעונה זו, ועושה רושם שמעונה לעונה היא מאבדת זמן מסך במקום לקבל יותר. דמויות נוספות שהיה עדיף לו היו מפציעות במספר רב של פרקים בעונה הן: רייצ'ל (קלייר ואן דר בום), אשתו לשעבר של דני, אמבר (לילי סימונס), חברתו לחיים של דני, דוריס מקגארת (כריסטין להטי), אמו של מקגארת', אלי קלייטון (מירי מירה פולקס), ג'ו וייט (טרי אוקווין) ועוד... בכל פעם שהדמויות הללו על המסך האיכות של הסדרה עולה. הם חסרו מאד בעונה החמישית.
ולסיום, מדוע היה צורך ב 25 פרקים בעונה זו ? העונה נמרחה כמו מסטיק ישן. 22 פרקים ואפילו פחות מכך היו מספקים ואולי גם היו גורמים לאיכות גבוהה יותר, במיוחד לאור העובדה שהסדרה נאבקה בנתוני רייטינג לא מחמיאים (בלשון המעטה), כאשר הניבה בממוצע 1.24 נק' מדד ו 9.48 מיליון צופים.
אז, לראות או לא לראות ?
רק מי שרוצה לראות את הנופים המדהימים של הוואי. כל השאר חייבים לדלג עליה. מדובר בפיספוס ענק של ההפקה שלא ידעה לקחת את ההחלטות הנכונות במהלך העונות (בין היתר: שימוש נרחב יותר בסיפור המבגרת של וו פאט, השארתן של הדמויות של לורי ווסטן [לורן גרמן] ו\או קתרין). אחת העונות הגרועות של סדרת טלוויזיה עייפה ושבעה שרוצה רק שהכל ייגמר. צריך להביט רק בפרק האחרון בכדי להבין עד כמה.
רציתי לדעת אם הסרט דדפול מדורג כסרט שלא לילדים ואם כן מאיזה גיל אפדר ללכת לראות אותו
השבמחק