Time Lapse - קפיצה בזמן
סרט נוסף, אשר עוסק בכל נושא ה"זמן". שלשה שותפים לדירה פין (מאט אולירי), חברתו קאלי (דניאל פניבייקר) וג'ספר (ג'ורג' פין), שהם גם אחראים על מספר דירות, נכנסים לאחד הבתים שהם מנהלים בכדי למצוא דייר שנעלם למשך מספר ימים. כאשר הם נכנסים הם מגלים מכונה, אשר מצלמת אירועים שעומדים לקרות בסלון שלהם 24 שעות לאחר מכן. בתחילה השלשה מנצלים את המכונה לתועלת האישיות שלהם, אולם אז ג'ספר עושה טעות, שגורמת לעניינים לצאת משליטה עם תוצאות הרסניות לגבי כל אחד ואחת מהם.
קוראי הבלוג שקראו את ביקורות הסרטים שלי בעת האחרונה בוודאי הבחינו שלא מדובר בסרט הראשון שעוסק בנושא ה"זמן". כלומר, לא מדובר ברעיון חדשני, גם אם לא הופק סרט שעסק בדיוק בנושא ה"צילום" של האירועים, אך ההבדל מתרחש באלמנט מרכזי אחד.
בדרך כלל, סרטים שעוסקים בכל נושא ה"זמן" הם סרטים קיצביים, אולם סרט זה שם דגש רב על הדמויות, ובשל כך קיימת התפתחות איטית ומדורגת שלהם עד לסצינה ההרסנית האחרונה. מהבחינה הזאת, מדובר דווקא בתסריט שנבנה בצורה נכונה ועבור סרט מהסוג הנ"ל זה לא דבר של מה בכך. מצד שני, יהיו צופים שרגילים לז'אנר הזה ואוהבים אותו, שיגדירו אותו כסרט "כבד ואיטי", הכל עניין של השקפה. לפי דעתי, כדאי דווקא לשים את הדגש על האיכות שלו ו"לסבול" את האיטיות שלו עבור כך.
מהבחינה הנ"ל טוב עשו בהפקה שלא ליהקו שם גדול לסרט, אשר היה מוציא את הפוקוס מהתסריט אליו. השחקנית המוכרת היחידה הייתה דניאל פניבייקר וגם היא, למרות עבר עשיר במשחק, לא הותירה את חותמה בתעשייה. הליהוק של פניבייקר היה הברקה היות ובהפקה היו זקוקים לשחקנית, שתגלם את דמות האישה הצעירה , המתוקה והזכה, עד לחמש הדקות האחרונות, כאשר מתגלה הטוויסט הגדול בעלילה. וזה הצליח להם.
גם מאט אולירי עשה עבודה לא רעה בכלל, כאשר גילם את דמותו של פין, האמן המיוסר, שלא מצליח לשים לב לחברתו היפה, עד שכבר מאוחר מדי. הבעיה מגיעה בדמות הצלע השלישית בחבורה, ג'ורג' פין, שלא מצליח לגלם את הדמות שלו בצורה אמינה, כמכור להימורים ובעל נטייה להרס, אשר לוקח את החיים שלו צעד אחד קדימה אל עבר התהום, עד שהוא נופל תוכה.
הבעיה העיקרית עבור הצופים של הסרט היא שפרט לסצינות בודדות, כמעט כל הסרט בן 104 הדקות, הסרט מתרחש בסלון אחד ו90% הדיאלוגים הם בין שלשת הדמויות. למען האמת, היו רק עוד שלשה שחקנים קיבלו מספר שורות בסרט הזה ועוד שחקן אחד שהיה על תקן של נייצב. בתחילה זה היה מעניין, אולם בשלב כלשהו הצופה קצת מתעייף ומצפה למעט יותר חידושים ורענון. הבעיה הייתה הופכת לגדולה יותר לו הסרט היה מקבל 30 דקות נוספות.
אז, לראות או לא לראות ?
לראות. למרות שהסרט מעט "כבד", הרי שהתסריט מפצה על כך. חובבי הז'אנר יראו בו נטע זר, אבל כדאי להם לנסות זאת. לא מדובר בסרט הגדול ביותר שיצא לאקרנים בשנים האחרונות, אבל הוא יעביר לכם כ 100 דקות מעניינות. לפי דעתי, הסרט פחות מתאים לצפייה בעונת הקיץ, בשל האיטיות שלו, ולכן אולי עדיף לצפות בו בעונת החורף ומתחת לשמיכות, אך מי שלא יכול לחכות ו\או מעוניין בסרטים מהז'אנר הזה ו\או אין לו משהו אחר לצפות בו, יכול לעשות זאת כבר עכשיו. בהחלט הפתעה לטובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה